תוכנית החלל הסינית לחקר הירח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמל התוכנית, סהר עם שתי טביעות רגל במרכז. הסמל מסמל את הסימן הסיני, 月, לירח

תוכנית החלל הסינית לחקר הירחמנדרינית: 中国探月 ובאנגלית: Chinese Lunar Exploration Program ‏ (CLEP)), הידועה גם כפרויקט צ'אנג-אה (במנדרינית: 嫦娥工程, על שמה של אלת הירח הסינית צ'אנג-אה) היא תוכנית מתמשכת של משימות רובוטיות לחקר הירח, המנוהלת על ידי מינהל החלל הסיני (CNSA). התוכנית משלבת גשושיות, מקפות ירח, נחתות, רוברים וחלליות להחזרת דגימות מהירח, ששוגרו באמצעות משגרי צ'אנג ג'נג. השיגורים והגששויות משתמשים בשילוב אנטנות רדיו - אנטנות של 40 מטר הנמצאות בבייג'ינג ואנטנות 50 מטר בקומינג בשאנגחאי ובאורומצ'י כדי ליצור מערך אינטרפרומטרי של VLBI.

החללית הראשונה של התוכנית, המקפת צ'אנג-אה 1, שוגרה ממרכז מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג ב-24 באוקטובר 2007.[1] המקפת השנייה, צ'אנג-אה 2, שוגרה ב-1 באוקטובר 2010.[2]

השלב השני של התוכנית התחיל עם משימת צ'אנג-אה 3, שכללה נחתת ורובר, ושוגרה ב-1 בדצמבר 2013. משימה זו נחתה בהצלחה על הירח ב-14 בדצמבר 2013.

צ'אנג-אה 4, גם כללה נחתת ויוטו 2, שוגרה ב-7 בדצמבר 2018 ונחתה בהצלחה ב-3 בינואר 2019 על אגן הקוטב הדרומי-אייקטן, בצד הרחוק של הירח, המשימה הראשונה בהיסטוריה לנחות בהצלחה בצד זה.[3] כדי לצור קשר עם הרובר, שוגרה החללית צ'ואה צ'יאו (Queqiao) להעברת מידע, הנמצאת בנקודת לגראנז' L2 בין כדור הארץ והירח.

בשנת 2020 שוגרה משימת צ'אנג-אה 5 לנחיתה והחזרת דגימות מהירח. החללית שוגרה ב-23 בנובמבר 2020, נחתה על הירח ב-1 בדצמבר 2020, אספה דגימות מהקרקע ושוגרה מהירח ב-3 בדצמבר 2020. לאחר מפגש במסלול סביב הירח, שבה החללית עם הדגימות חזרה לכדור הארץ ב-16 בדצמבר 2020. זוהי החללית הראשונה שהחזירה דוגמיות מהירח מאז לונה 24, והפעם הראשונה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 שמדינה נוספת החזירה דגימות מהירח מלבד ארצות הברית וברית המועצות.

המטרה הסופית של התוכנית היא לסלול את הדרך למשימות מאוישות לחקר הירח. ראש מינהל החלל הלאומי של סין, ג'אנג קהג'ייֵן, הודיע בשנת 2019, כי סין מתכננת להנחית צוות על הקוטב הדרומי של הירח "בעשר השנים הבאות" (2029–2030).[4]

מבנה התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית חקר הירח הסינית מחולקת לארבעה שלבים מבצעיים עיקריים, כאשר כל משימה משמשת כמדגים טכנולוגי לקראת משימות עתידיות. סין מזמינה שיתוף פעולה בינלאומי בצורת מטענים שונים ותחנת חלל רובוטית.[5]

השלב הראשון: מקפות לחקר הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב הראשון כלל שיגור של שתי מקפות לחקר הירח, והושלם בהצלחה.

  • צ'אנג-אה 1, שוגרה ב-24 באוקטובר 2007 על משגר צ'אנג ג'נג 3A. ההגשושית עזבה את מסלול כדור הארץ אל עבר הירח ב-31 באוקטובר 2007 ונכנסה למסלול סביבו ב-5 בנובמבר 2007. הצילום הראשון של הירח נשלח מהגשושית ב-20 בנובמבר 2007 ועד 28 בנובמבר כל המטעדים המדעיים הוכרזו כתקינים.[6] ב-12 בנובמבר 2008 שוחררה מפה של כל הירח שנוצרה מתצלומי צ'אנג-אה 1 שצולמו בין נובמבר 2007 ליולי 2008.[7] המשימה תוכננה לפעול שנה אחת אך הורחבה והגשושית פעלה עד ל-1 במרץ 2009 אז הוצאה ממסלולה. היא התרסקה על קרקע הירח באותו יום בשעה 08:13 UTC.[6] התצלומים שנשלחו מצ'אנג-אה 1 איפשרו ליצור מפה תלת ממדית של הירח ברזולוצייה הגבוהה ביותר מכל מפה אחרת של הירח.
  • צ'אנג-אה 2, שוגרה ב-1 באוקטובר 2010 על צ'אנג ג'נג 3C, הגשושית חקרה את הירח ממסלול בגובה 100 ק"מ כהכנה לנחיתת הגשושית צ'אנג-אה 3 על הירח ב-14 בדצמבר 2013.[8] צ'אנג-אה 2 נבנתה בצורה דומה לזאת של צ'אנג-אה 1 אך נכללו בה שיפורים מסוימים כמו מצלמה משופרת בעלת רזולוציה של מטר אחד.[9][10] אחרי שהשלימה את משימתה העיקרית עזבה הגשושית את מסלולה סביב הירח ועברה לנקודת לגראנז' L2 על מנת לבחון את רשתות הבקרה והעיקוב של סין ובכך הפכה סוכנות החלל הסינית לסוכנות החלל השלישית אחרי נאס"א וסוכנות החלל האירופאית שהגיעה אל אותה נקודה.[11] הגשושית נכנסה למסלול סביב L2 ב-25 באוגוסט 2011 והחלה לשדר מידע ממיקומה החדש בספטמבר 2011.[12] ב-15 באפריל 2012 עזבה הגשושית את נקודת L2 במשימה מורחבת נוספת שמטרתה לבצע יעף על פני האסטרואיד 4179 טואוטאטיס. היעף בוצע ב-13 בדצמבר 2012[13] והמשימה צילמה את האסטרואיד גם במצלמת צבע. והתקשורת עמה אבדה ב-2014.

השלב השני: נחתות ורוברים על הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הנחיתה של צ'אנג-אה 3 והרובר יוטו כפי שצולמו על ידי הלווין האמריקאי LRO
צ'אנג-אה 4 והרובר יוטו 2
הצד הרחוק של הירח, רובו לא נראה לעין מכדור הארץ בשל נעילת גאות.

השלב השני כולל משלב מקפות, נחתות על הירח ופריסה של רוברים לחקור את הירח. הנחיתות בוצעו גם בצד הקרוב וגם בצד הרחוק של הירח.

השלב השלישי: החזרת דגימות מהירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלב השלישי כולל משימות להחזרת דגימות מהירח.

  • צ'אנג-אה 5 T1 (אנ') שוגרה ב-23 באוקטובר 2014. זו הייתה משימת הוכחת טכנולוגיות ששוגרה לירח, ונועדה לבחון את שלב ההחזרה של הדגימות לאטמוספירה של כדור הארץ. הגשושית טסה וחלפה סביב הירח והקפסולה של החזרת הדגימות, שנקראה שׂיאופיי (Xiaofei) נחתה בהצלחה במונגוליה הפנימית ב-31 באוקטובר 2014. בחללית לא היו דגימות אבל נבדק התהליך של ההחזרה מהירח ועד הנחיתה המוצלחת. בנוסף, "מודול השירות" של החללית נשאר במסלול סביב הירח, צילם אתרים לנחיתה וביצע אימון וירטואלי של התחברות עם חללית שהמריאה מהירח. על החללית היו גם מטע"דים מסחריים של חברת LuxSpace לחובבי רדיו, ומדיד קרינה של חברת iC-Málaga הספרדית.
  • צ'אנג-אה 5 - משימה להחזרת דגימות מהירח. הגשושית שוגרה ב-23 בנובמבר 2020, ממרכז שיגור הלוויינים וונצ'אנג. המשימה כללה נחתת שנחתה על הירח ב-1 בדצמבר 2020,[21] ואספה דגימות במסה של 1,731 גרם, כולל מידע מחפירות בעומק של 1 מטר מהירח. המשימה המריאה מהירח וחברה בצורה אוטונומית למודול השירות שחיכה לה סביבה המסלול וחזרה לכדור הארץ עם הדגימות ב-16 בדצמבר 2020.[22] זוהי המשימה הראשונה להחזרת דגימות מהירח מאז לונה 24 ב-1976, ועם סיומה המוצלח הפכה סין למדינה השלישית בהיסטוריה שביצעה החזרת דגימות מהירח לאחר ארצות הברית וברית המועצות.[23][24][25]

שלב רביעי: תחנת מחקר על הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב זה כולל הקמה ובנייה של תחנת מחקר רובוטית ליד הקוטב הדרומי של הירח.[5][26]

המשימות המתוכננות לשלב זה יכללו:

  • צ'אנג-אה 6 (אנ') - משימה זו תשוגר בסביבות 2023 או 2024. המשימה נבנתה כגיבוי למשימת צ'אנג-אה 5, ומורכבת מארבעה מכלולים - הנחתת תאסוף דגימות של כ-2 ק"ג מקידוחים מתחת לפני השטח, ותעביר לחללית שתשוגר ותמריא מהירח, תבצע תמרון אוטונומי למקפת ותחזור לכדור הארץ. לאחר הצלחת משימת צ'אנג-אה 5, יעד הנחיתה כנראה יעבור לכיוון הקוטב הדרומי של הירח או ליד מכתש אייקן. המשימה תכלול שיתוף פעולה עם סוכנות החלל הצרפתית.[27][28][29][30][31]
  • צ'אנג-אה 7 (אנ') אמורה להיות משוגרת ב-2023 והיא משימה שאמורה לחקור את הקוטב הדרומי של הירח. המשימה תכלול מקפת ונחתת, ובנחתת יהיה רובר וגם יחידת מקפצת רובוטית.[32][33]> כמו כן יהיה לווין ממסר התומך בהעברת מידע מהמשימה, כמו שהיה בשלב של צ'אנג-אה 4.[32]
  • צ'אנג-אה 8, אמורה להיות משוגרת בשנת 2027, אמורה להיות משימת הדגמה של ניצול משאבים מקומיים (ISRU), כלומר שימוש במשאבים על הירח לבניית מבנה. המשימה תכלול מקפת, נחתת, רובר ומסוק ותבדוק טכנולוגיות חדשות.[5] כמו כן יהיה ניסוי של מערכת אקולוגית אטומה, הנחוצה להקמת בסיס מדעי על הירח.

משימות מאוישות לירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-2020, סין מנהלת מחקרים ראשוניים לבחינת התכנות של נחיתה מאוישת על הירח בשנות ה-2030.[34][35] ייתכן שסין מעוניינת לבנות בסיס מאויש ליד הקוטב הדרומי של הירח כחלק משיתוף פעולה בינלאומי.[5]

רשימת משימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המשימה תאריך שיגור משגר מטרה הגעה לירח סטטוס
השלב הראשון - מקפות ירח
צ'אנג-אה 1 24 באוקטובר 2007 צ'אנג ג'נג 3 מקפת ירח
המשימת הראשונה של סין לירח.
5 בנובמבר 2007 הושלמה בהצלחה
התרסקה במכוון על הירח עם סיום המשימה ב-1 במרץ 2009
צ'אנג-אה 2 1 באוקטובר 2010 צ'אנג ג'נג 3C מקפת ירח
לאחר השלמת המשימה העיקרית עברה למסלול סביב נקודת לגראנז' L2 באוגוסט 2011
באפריל 2012 עברה למשימה ליעף ליד האסטרואיד טוטאטיס 4179
6 באוקטובר 2010 הושלמה בהצלחה
השלב השני - נחיתה על הירח
צ'אנג-אה 3 1 בדצמבר 2013 צ'אנג ג'נג 3B מקפת ונחתת לירח; הנחיתה הראשונה של גשושית סינית, נחתה בים הגשמים עם הרובר יוטו 6 בדצמבר 2013
נחיתה על הירח, 14 בדצמבר 2013
הושלמה בהצלחה
צ'ואה צ'יאו 20 במאי 2018 צ'אנג ג'נג 4C לוויין ממסר ממוקם בנקודת נקודת לגראנז' L2 של כדור הארץ-ירח על מנת לאפשר תקשורת עם צ'אנג-אה 4. - עדיין בפעולה
צ'אנג-אה 4 7 בדצמבר 2018 צ'אנג ג'נג 3 מקפת ונחתת על הירח
נחיתה רכה ראשונה אי פעם בצד הרחוק של הירח, נחתה במכתש פון קרמן עם הרובר יוטו 2
נחיתה על הירח -3 בינואר 2019 עדיין בפעולה
השלב השלישי - החזרת דגימות מהירח
צ'אנג-אה 5 T1 23 באוקטובר 2014 צ'אנג ג'נג 3C בדיקת טכנולוגיות לקראת החזרת דגימות מהירח. נבדק מפגש עם מודול הממריא מהירח (וירטואלי) ואת מודול החזרת הדגימות בחזרתו לאטמוספירת כדור הארץ 27 באוקטובר 2014 הושלמה בהצלחה, נחיתה במונגוליה ב-31 באוקטובר 2014
צ'אנג-אה 5 23 בנובמבר 2020 צ'אנג ג'נג 5 מקפת ירח, נחתת, מודול הממריא עם הדגימות וחובר אוטונומית עם מודול ההמראה, קפסולה חזרה לכדור הארץ. נחתה בהצלחה ליד מונס רומקר והחזירה לכדור הארץ 1700 גרם של דגימות מאדמת ירח 28 בנובמבר 2020
נחיתה על הירח 1 בדצמבר 2020
המראה מהירח 3 בדצמבר 2020
הושלמה בהצלחה, נחיתה קפסולת החזרת הדוגמאות ב-16 דלצמבר 2020
השלב הרביעי - תחנת מחקר רובוטית על הירח
צ'אנג-אה 6 2024 (מתוכנן) צ'אנג ג'נג 5 מקפת, נחתת והחזרת דוגמיות מהירח; מתוכנן לנחות באתר שטרם פורסם ליד הקוטב הדרומי של הירח מתוכנן
צ'אנג-אה 7 2023 (מתוכנן) צ'אנג ג'נג 5 מקפת, נחתת, רובר ומסוק רובוטי
צפוי לבצע חקירה של הקוטב הדרומי של הירח כדי לחפש משאבים שניתן יהיה לנצל אותם בהתיישבות על הירח.[32]
- מתוכנן
צ'אנג-אה 8 2027 (מתוכנן) צ'אנג ג'נג 5 עשוי לבחון טכנולוגיות חדשות לקראת הקמת מערכת ניצול משאבים מקומיים (ISRU), טכנולוגיות הנדרשות לקראת התיישבות ומשימות מאוישות על הירח - מתוכנן

טכנולוגיות מפתח הנדרשות להצלחת התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת פיקוד וטלמטריה לטווח ארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האתגרים הראשוניים להצלחת התוכנית הייתה הקמה והפעלת מערכת לתקשורת פיקוד וטלמטריה (TT&C) התוכל לתקשר עם הגשושיות סביב הירח.[36][37]

עמידה בתנאי הסביבה של מסלולים ונחיתה לירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביבת החלל במסע לירח מורכבת ודורשת עמידה גבוהה יותר בקרינה מאשר במסלול סביב כדור הארץ. כמו כן, אמינות הרכיבים ויכולות הזיהוי תקלות נדרשת לאור חוסר תקשורת רציפה עם הגשושיות. טווח הטמפרטורות הקיצוני בנחיתה על הירח דורש בחירה קפדנית של חלקים ויכול בקרה תרמית גבוהה. נדרשת יכולת של הרוברים לשרוד לילה ירחי.

תכנון המסלול ובקרת הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון מסלולים לירח מורכב יותר ממסלולי לוויינים סביב כדור הארץ ודורש יכולת לפתור ולהתמודד עם בעיית שלושת הגופים (כדור הארץ, ירח והגשושית). המשימות צ'אנג-אה 1, צ'אנג-אה 2 וצ'אנג-אה 3 נשלחו בתחילה במסלול אליפטי החוצה את מסלול הירח וביצעו תמרון כדי להיכנס ולהתפס במסלול סביב הירח. עם הצלחת תמרון זה, ביצעו תיקוני מסלול כדי להיכנס למסלול הסופי סביב הירח, במספר שלבים.

בקרת הכוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן תפעול המשימות הגשושיות נדרשות לשמור על הכוון יחסי ספציפי ביחס לכדור הארץ, הירח והשמש. המטע"דים המדעיים צריכים לשמור על הכוון לירח, האנטנות צריכות להיות מכוונות לכדור הארץ כדי לקבל פקודות ולהעביר מידע, והפאנלים הסולרים צריכים להיות מכוונים לשמש כדי להשיג חשמל לתפעול. מהלך התפעול הוא ביצוע מיטוב בין כל הצרכים של תתי-המערכות והמטע"דים.

הימנעות מסכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השלב השני של התוכנית, בו מבצעים נחיתה רכה על הירח, היה צורך לתכנן מערכת אוטומטית להימנע מסכנות כדי לא לנחות על משטחים שאינם מתאימים ויכולים לפגוע בנחתת. צ'אנג-אה 3 השתמשה במערכת ראייה ממוחשבת ששכללה עיבוד תמונה וזיהוי סכנות מהתמונות המצולמות ושני מכשירי מדידת טווח לקרקע. במהלך השלבים האחרונים של הנחיתה, התוכנה פעלה כדי להתאים את קצב ירידת המסלול וביצועי המדחפים. החללית ריחפה תחילה בגובה 100 מטר, ואז בגובה 30 מטר, כאשר חיפשה מקום מתאים לנחיתה. הרובר יוטו מצויד גם הוא במצלמות קדמיות הנותנות ראיית סטריאו ובשילוב עיבוד תמונה כדי להימנע מסכנות.

שיתופי פעולה בין-לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיתוף פעולה עם סוכנות החלל הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2017 חתמו סין ורוסיה על הסכם בנושא שיתוף פעולה בחקר הירח והחלל העמוק. ההסכם כולל שישה חלקים, המכסים חקר הירח, חלל עמוק, פיתוח חלליות משותפות, אלקטרוניקה לשימוש בחלל, שיתוף פעולה בחישה מרחוק של כדור הארץ וניטור פסולת חלל.[38][39] שיתוף פעולה בתחום הטיסות המאוישות לירח נדון גם כן.[40]

שיתוף פעולה עם סוכנות החלל הצרפתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב השלישי של התוכנית, דובר על שיתוף פעולה עם סוכנות החלל הצרפתית ושימוש במטע"דים של הסוכנות בחלק מהמשימות. מתוכנן מטעד צרפתי על צ'אנג-אה 6.[27]

אנשי מפתח בתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Chang'e - 1 (Lunar-1 Mission of China)". The EOportal directory-ESA. בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2021. 
  2. ^ Stephen Clark (1 באוקטובר 2010). "China's second moon probe dispatched from Earth". Spaceflight Now. בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2021. 
  3. ^ איתי נבו (3 בינואר 2019). "חיים בצד הרחוק של הירח". בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2021. 
  4. ^ "China to build moon station in 'about 10 years'". phys.org. 24 באפריל 2019. בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2021. 
  5. ^ 1 2 3 4 Chang'e 4 press conference. CNSA, broadcast on 14 January 2019.
  6. ^ 1 2 "Chang'e 1 Mission". NASA. 5 באפריל 2019. בדיקה אחרונה ב-23 בינואר 2021. 
  7. ^ "Chang’E-1 Lunar Mission: An Overview and Primary Science Results"
  8. ^ China to launch second lunar probe next October
  9. ^ China launches lunar probe Chang'e II
  10. ^ Tariq Malik (10 בפברואר 2012). "China Unveils Best Moon Map Yet from Lunar Orbiter". space.com. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2021. 
  11. ^ China's second moon orbiter Chang'e-2 goes to outer space
  12. ^ Chinese space craft travels 1.7 mn km deep into space
  13. ^ Jiangchuan, Huang; Jianghui, Ji. "The Ginger-shaped Asteroid 4179 Toutatis: New Observations from a Successful Flyby of Chang'e-2". Scientific reports 3 (3411). doi:10.1038/srep03411. 
  14. ^ China moon rover enters lunar orbit: Xinhua, www.spacedaily.com
  15. ^ Rui C. Barbosa (14 בדצמבר 2013). "China’s Chang’e-3 and Jade Rabbit duo land on the Moon". NASAspaceflight.com. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2021. 
  16. ^ Leonard David (19 ביוני 2013). "China Readying 1st Moon Rover for Launch This Year". www.space.com. בדיקה אחרונה ב-21 בינואר 2021. 
  17. ^ גשושית החלל של סין "מתה", באתר ערוץ 7
    איתי נבו, ‏רכב הירח הסיני שבק חיים, באתר "הידען", 13 בפברואר 2014
    יוניברס טודיי, ‏רכב הירח הסיני יוטו חידש את הקשר אך עדיין לא כל מכשיריו פועלים, באתר "הידען", 13 בפברואר 2014
  18. ^ Austin Ramzy (16 בדצמבר 2013). "China Celebrates Lunar Probe and Announces Return Plans". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2013. 
  19. ^ This map shows exactly where China landed its Chang'e-4 spacecraft on the far side of the moon. Dave Mosherand and Shayanne Gal, Business Insider. 3 January 2019.
  20. ^ Jason Davis (2 בינואר 2019). "China successfully lands Chang'e-4 on far side of Moon". planetary.org. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2021. 
  21. ^ יוניברס טודי, ‏החללית הסינית צ'אנג'-אה 5 נחתה בשלום וצפויה ליטול דגימות קרקע, באתר "הידען", 2 בדצמבר 2020
  22. ^ "China recovers Chang’e-5 moon samples after complex 23-day mission". SpaceNews (באנגלית). 16 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2020. 
  23. ^ Liu, Jianjun; Zeng, Xingguo; Li, Chunlai; Ren, Xin; Yan, Wei; Tan, Xu; Zhang, Xiaoxia; Chen, Wangli; Zuo, Wei; Liu, Yuxuan; Liu, Bin (פברואר 2021). "Landing Site Selection and Overview of China’s Lunar Landing Missions". Space Science Reviews (באנגלית) 217 (1): 6. ISSN 0038-6308. doi:10.1007/s11214-020-00781-9. 
  24. ^ CNSA. "China's Chang'e-5 retrieves 1,731 grams of moon samples". 
  25. ^ Andrew Jones. "China says it's open to sharing moon rocks as Chang'e 5 samples head to the lab". space.com. בדיקה אחרונה ב-18 בינואר 2021. 
  26. ^ A Tentative Plan of China to Establish a Lunar Research Station in the Next Ten Years. Zou, Yongliao; Xu, Lin; Jia, Yingzhuo. 42nd COSPAR Scientific Assembly. Held 14–22 July 2018, in Pasadena, California, USA, Abstract id. B3.1-34-18.
  27. ^ 1 2 "China to fly French experiments on Chang’e-6 lunar probe". Global Times. 26 במרץ 2019. בדיקה אחרונה ב-29 בינואר 2021. 
  28. ^ Andrew Jones (7 ביוני 2017). "China confirms landing site for Chang'e-5 Moon sample return". GB Times. אורכב מ-המקור ב-28 March 2019. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2017. 
  29. ^ Future Chinese Lunar Missions. David R. Williams, NASA Goddard Space Flight Center. Accessed on 30 November 2018.
  30. ^ "Chang'e 5 test mission". Spaceflight101.com. 2017. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2017. 
  31. ^ "China recovers Chang’e-5 moon samples after complex 23-day mission". SpaceNews (באנגלית). 16 בדצמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-16 בדצמבר 2020. 
  32. ^ 1 2 3 Jones, Andrew (5 באוגוסט 2020). "China is moving ahead with lunar south pole and near-Earth asteroid missions". SpaceNews. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2021. 
  33. ^ "Lunar plans for phase IV". אורכב מ-המקור ב-2019-04-15. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2019. 
  34. ^ Echo Huang (26 באפריל 2018). "China lays out its ambitions to colonize the moon and build a "lunar palace"". Quartz. בדיקה אחרונה ב-28 בינואר 2021. 
  35. ^ Ben Blanchard (7 ביוני 2017). "China prepares first manned mission to the Moon". Independent. 
  36. ^ Shen, Rongjun; Qian, Weiping (29 בספטמבר 2012). Proceedings of the 26th Conference of Spacecraft TT&C Technology in China. ISBN 9783642336621. 
  37. ^ Wei Long (29 במאי 2000). "China Builds Advanced Spacecraft Tracking and Command Network". Space Daily. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2021. 
  38. ^ "Russia, China to add lunar projects to joint space cooperation program". TASS, Russia. 11 ביולי 2018. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2021. 
  39. ^ Janet R. Aguilar (3 במרץ 2018). "China, Russia agree cooperation on lunar and deep space". Tunisie Soir. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2021. 
  40. ^ Anatoly Zak (7 במרץ 2018). "Russia's Space Agency Might Break Up With the U.S. To Get With China". Popular Mechanics. בדיקה אחרונה ב-24 בינואר 2021.