תולדות חייך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תולדות חייך
The Entire History of You
פרק מ"מראה שחורה"
Black Mirror - The Entire History of You.jpg
פיון (בימין) משתמשת בשתל שלה כדי להריץ מחדש את זכרונותיה אל תוך העיניים שלה
מספר פרק 3
מספר עונה 1
תאריך שידור מקורי 18 בדצמבר 2011
אורך 44 דקות
שפה אנגלית
תסריט ג'ס אמסטרונג
בימוי בראיין וולש
כוכבים אורחים

תולדות חייךאנגלית: The Entire History of You) הוא הפרק השלישי והאחרון בעונה הראשונה של אנתולוגיית המדע הבדיוני הבריטית "מראה שחורה". הוא נכתב בידי יוצרת "פיפ שואו", ג'סי אמסטרונג, מה שהופך אותו לפרק היחיד של הסדרה שלא נכתב או שלקח בו חלק יוצר הסדרה צ'ארלי ברוקר. הפרק שודר לראשונה בערוץ 4 הבריטי ב-18 בדצמבר 2011.

הפרק מתרחש בהיסטוריה חלופית שבה לרוב האנשים יש שבב שמקליט את כל מה שהם עושים, רואים או שומעים, ומאפשר להקרין את הזיכרונות שלהם לתוך עיניהם או על גבי מסך. הוא מגולל את סיפורו של ליאם (טובי קבל), בחור שמתחיל לחשוד כי אשתו פיון (ג'ודי ויטאקר) ניהלה מערכת יחסים עם אדם אחר בזמן שהיו בזוגיות.

"תולדות חייך" קיבל ביקורות חיוביות. בשנת 2013, רוברט דאוני ג'וניור קנה את הזכויות לפרק, תוך אפשרות שהוא יעובד לסרט בהפקת האחים וורנר וחברת ההפקה שלו "צוות דאוני".[1]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורך הדין הצעיר ליאם פוקסוול (טובי קבל) מגיש הערכת עובד, ומרגיש שלא הייתה טובה. הוא שייך לחלק מהאוכלוסייה שהשתילו בגופם שתל שבבי שמקליט את כל מה שהם רואים ושומעים. באמצעות שלט רחוק, המשתמשים יכולים לבצע הרצה מחדש של כל הזכרונות שלהם. בחזרתו הביתה במונית, הוא צופה שוב ושוב בהערכה, ומוטרד מהבעות הפנים ואופן הדיבור של המעסיקים שלו, שנראו לו מזויפים ולא כנים. הוא מגיע לשדה התעופה שם בודקים את הזיכרונות שלו לפני הטיסה, כדי לבדוק שלא ביצע פשע במהלך השעות האחרונות.

מאוחר יותר באותו היום, ליאם פוגש את אשתו פיון (ג'ודי ויטאקר) בארוחת ערב עם חברים ומוצא אותה מדברת עם אדם שהוא לא מזהה – ג'ונאס (טום קאלן). כשהפגישה נמשכת, ליאם נהיה אובססיבי מכך שפיון נראית מחבבת את ג'ונאס, וצוחקת מבדיחותיו הגסות. כאשר ליאם ופיון חוזרים הביתה, הוא דוחף אותה לספר יותר על ההיסטוריה המשותפת שלה עם ג'ונאס. היא מודה כי הייתה איתו בעבר בקשר, לפני שפגשה את ליאם. הוא מבחין בכך שהדיווחים שלה לגבי אורך מערכת היחסים שלה איתו לא עקביים, והוא נעשה פרנואיד. השיחה הופכת סוערת והם נכנסים לריב. בסופו של דבר, ליאם נסוג לאחור ומתנצל בפני אשתו. הם מקיימים יחסי מין, אך שניהם צופים במהלכם בהרצות של חוויות מיניות אינטימיות יותר שלהם ביחד.

לאחר מכן ליאם עוזב את חדר השינה וצופה בהרצה מחדש של המפגש כדי לבחון את התנהגותו של ג'ונאס שם, בעודו שותה בכבדות. בבוקר, כשפיון יורדת למטה, ליאם השיכור דורש ממנה תשובות נוספות לגבי ג'ונאס. פיון מסרבת לענות וחוזרת למיטה. ליאם נוסע שתוי לביתו של ג'ונאס, מתפרץ לביתו ומתחיל לתקוף אותו. הוא דורש ממנו למחוק את כל הזכרונות שלו עם פיון מהשבב שלו שמא יסיר אותו בכוח, דבר שיכול להוביל לפגיעה בראייה ונזק מוחי. ג'ונאס נעמד ומוחק בפני ליאם את כל הזכרונות שלו איתה על גבי המסך. ליאם עוזב בעוד חברתו של ג'ונה קוראת למשטרה, נוסע במכוניתו שיכור ומתנגש בעץ. כשהוא חוזר להכרה, ליאם מריץ מחדש את זכרונותיו האחרונים כדי להבין מה קרה, וגילה שבמהלך מחיקת הזכרונות של ג'ונאס שלג'ונאס היה זיכרון של סקס עם פיון לפני כ-18 חודשים, כמעט באותו הזמן שבו היא נהפכה להרה מבתה, ג'ודי.

הוא חוזר כעוס הביתה ומתעמת עם פיון בדבר העובדה הזו. היא מודה שהוא וג'ונאס קיימו יחסי מין, לאחר שג'ונאס עזב זמנית את הבית אחרי ריב, אבל היא אומרת שהם השתמשו בקונדום ועומדת על כך שליאם הוא אביה של ג'ודי. ליאם דורש שתראה לו את ההרצה של האירוע כדי להוכיח זאת, אך פיון טוענת שהיא מחקה אותו. ליאם נעשה עוין יותר ודורש ממנה להראות לו את תקופת הזמן הריקה שבה היא מחקה את הזכרונות. היא מנסה למחוק את הזיכרון אבל ליאם עוצר אותה והיא חושפת בחוסר רצון את ההרצה שהיא שמרה מלפני 18 חודשים ומנגנת אותה. ההרצה חושפת שהם עשו מין לא מוגן, ומכך משתמע שג'ונאס הוא אולי האב של ג'ודי. זמן קצר לאחר מכן, ליאם לבדו בבית, עם פלשבקים לרגעים שמחים יותר שלו עם פיון וג'ודי. ליאם נכנס לחדר האמבטיה ומוציא בעזרת סכין גילוח ופלאייר את השתל שמאחורי אוזנו. הבזקים של זכרונות מציפים את מוחו לפני שהסצנה מסתיימת.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק נכתב על ידי ג'סי אמסטרונג, מה שהופך אותו לפרק היחיד בעונה הראשונה שבו ליוצר הסדרה צ'ארלי ברוקר לא ניתן קרדיט לכתיבתו. המפיקה בפועל אנבל ג'ונס אומרת שחיפשו כותב סאטירי שבסיפורים שלו "עדיין יש בשר". אמסטרונג הייתה כותבת סיטקומים, שידועה בעיקר בכתיבת פיפ שואו, ועבדה עם ברוקר כמה פעמים בעבר. אמסטרונג שמה לב לגידול ביכולות קיבולת האחסון במחשבים, והציגה רעיון הנוגע במשקל של היכולת "לשכוח דברים" במערכת יחסים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Child, Ben (12 בפברואר 2013). "Robert Downey Jr to turn episode of Charlie Brooker's Black Mirror into film". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2019.