תולעת הספרים
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
קרל שפיצווג |
| תאריך יצירה |
1850? |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
26.8 ס"מ |
| גובה |
49.5 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מוזיאון גאורג שפר, Grohmann Museum |
תולעת הספרים (המכונה גם "הספרן", בגרמנית: Der Bibliothekar) הוא אחד מהמוטיבים המוכרים ביותר ביצירתו של הצייר ממינכן קרל שפיצווג, וקיימים שלושה ציורים הנושאים כותרת זו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הגרסה הראשונה צייר שפיצווג בסביבות 1845 (WVZ 540) ומכר אותה ב-1860; כיום היא בבעלות פרטית. בסביבות 1850 יצר גרסה נוספת, שרשם ברשימת המכירות שלו כ"הספרן" במס' 102 (WVZ 539); יצירה זו נמכרה ב-1852 לאיגנץ קורנדה בווינה ומשתייכת כיום לאוסף מוזיאון גאורג שפר בשוויינפורט. הגרסה השלישית (WVZ 541) צוירה שנה לאחר מכן ונשלחה למכירה לסוחר האמנות בניו־יורק הרמן שואס; עבודה זו עברה מאוסף רנה פון שלייניץ' אל ספריית מילוואקי הציבורית וכיום מוצגת כהשאלה קבועה במוזיאון גרוהמן במילווקי. בנוסף קיימות חמש יצירות נוספות של שפיצווג עם מוטיב דומה (WVZ 534–538).[1]
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציור מציג איש ביבליופיל, הקרוי בעגה העממית “תולעת הספרים”, העומד על סולם בתוך ספרייה ובקריקטורה חיה של אחת מהדמויות הבודדות, הגחמניות והאקצנטריות, האופייניות לשפיצווג. תולעת הספרים נראית קוראת בריכוז בספר שהחזיקה קרוב לעיניה הקצרות, וביד ידה הימנית אוחזת בספר שני פתוח, כששני כרכים נוספים מהודקים בין ברכיה ותחת זרועה השמאלית. הספרייה מתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-18, כשספריה מסודרים באופן שיטתי לפי תחומי ידע - שיטה שהוכנסה לספריית אוניברסיטת גטינגן ב־1737. קרן אור חודרת אל החלל, ככל הנראה דרך פתח דרכו חודרים אורת השמש, ומאירה את הסצנה באור טבעי. ברקע נראה שורה של מדפי ספרים, שבהם חסרים כמה כרכים.
פרשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גבולות הספרים מזכירים פרטים דומים בציורים הולנדיים מן המאה ה-17, והמקום שבו נמצא תולעת הספרים מתויג באזור ספרי "המטאפיזיקה", רמז אפשרי למלומד מנותק מן העולם, שאינו פוקח עין מימין או משמאל ובודד לחלוטין מן המציאות החיצונית. הקומפוזיציה נשענת בעיקר על שתי אלכסוניות: קרן אור החודרת משמאל למעלה דרך חלון גג מוסתר בציור התקרה הבארוקית עם רקע שמי כחול המשקף שעות הצהריים, מאירה את מדף הספרים ואת דמותו של תולעת הספרים, ומשייפת קלות רק את קצה הגלובוס שבפינה השמאלית התחתונה; האלכסונית השנייה מחברת את הכיתוב "מטאפיזיקה", הממוקם בפינה השמאלית העליונה של המדף, עם צידו התחתון הימני של סולם העץ המשופע, המוביל לעמק ערפל או אבק חסר תחתית. במרכז התמונה ניצבת דמותו של האדם המבוגר, מעט קריקטורית, עם מטפחת באפו, כתפיים שכמותיהן רפות וברור שהוא קצר־ראייה; בין ברכיו ובין המרפק השמאלי מהודקים ספרים שסכנת נפילתם מסמלת ניגוד עתיק בין הבנלי של הגוף לבין הפסגות הרוחניות שאליהן רוח האדם יכולה להתעלות.
האם מוצג כאן חובב־ספרים השולט במרחב כאילו הוא בביתו המוחלט? צמא־ידע המייחל שהמטאפיזיקה תספק לו אמת לחייו המתקרבים לקיצם? או שאנו רואים אדם שבע־עצמו, בור גמור, שמצא את אושרו המוגבל ובגלל כך מעורר חיוך במתבונן?
— ינסן
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרטוט ראשוני
- שלט עם הכיתוב מטאפיזיקה (מוזיאון גאורג שפר)
- תקריב (מוזיאון גאורג שפר)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Kristiane Müller, Eberhard Urban: Carl Spitzweg – Beliebte und unbekannte Bilder nebst Zeichnungen und Studien ergänzt durch Gedichte und Briefe, Zeugnisse und Dokumente. Unipart-Verlag, Stuttgart 1995, ISBN 3-8122-3410-6.
- Jens Christian Jensen: Carl Spitzweg. Prestel Verlag, München 2007, ISBN 978-3-7913-3747-0.
- Siegfried Wichmann: Carl Spitzweg. Verzeichnis der Werke – Gemälde und Aquarelle. Belser, Stuttgart 2002, ISBN 3-7630-2395-X.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Siegfried Wichmann: Carl Spitzweg. 2002, S. 277–279.
| קרל שפיצווג | ||
|---|---|---|
| ציורים | המכשף • המשורר העני • הצייר בגינה • מכתב האהבה שנתפס • תולעת הספרים | |