תום לוי
 | |
| לידה |
1935 (בן 89 בערך) ברלין, גרמניה הנאצית  |
|---|---|
| ענף מדעי |
חקר התיאטרון |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
  | |
תום לוי (נולד ב-1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב. הוא במאי, מתרגם, מורה לבימוי, למשחק, ולכתיבה דרמטית.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוי נולד לרודולף, מורה לפיזיקה ומתמטיקה ולמינה, ציירת ומורה לאמנות, בברלין בירת גרמניה. אביו ניגן כתחביב, בתזמורת היידישער קולטורבונד בברלין. אביו זכה לאשרת עלייה לארץ ישראל כנגן בהתזמורת הסימפונית הארץ ישראלית ובעקבותיו עלו ב-1938 גם האם והבן. הוא בעל תואר ראשון מן החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, תואר שני בבימוי מאוניברסיטת ייל בארצות הברית ודוקטורט מאוניברסיטת ניו יורק. ביים תסכיתים בקול ישראל ובגלי צה"ל. היה המנהל האמנותי של תיאטרון בית ליסין (1986) ושל פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר 1984–1985. היה ראש החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב בשנים 1990–1994 ובשנים 1996–2000. מאז היותו מרצה לתיאטרון, ביים הפקות סטודנטים בחוג לאמנות התיאטרון, בבית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים ובבית הספר לאמנויות הבמה, בית צבי ברמת גן[1].
ביים בתיאטרונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאטרון באר שבע, תיאטרון חיפה, תיאטרון הבימה, תיאטרון החאן הירושלמי, פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר, בימת הקיבוץ, ועוד.
ביים הצגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1973 "אנשים קשים", מאת יוסף בר-יוסף, בתיאטרון חיפה וב Teatro Santa Rosa, Rio De Janeiro
- 1974 "חתונה", מאת יוסף בר-יוסף בתיאטרון הבימה.
- 1975 השיבה מאת מרים קיני, בתיאטרון באר שבע. ערב זיכרון ללודוויג ואן ריצ'י, מאת ערן פרייס, באוניברסיטת תל אביב ובבימת הקיבוץ. אנדורה, מאת מקס פריש, בתיאטרון באר שבע.
- 1976 "אחת, שתים, שלוש: צ'כוב", מאת אנטון צ'כוב, תיאטרון באר שבע. תיבת נוח, מאת דניאל הורוביץ ומיכאל פלנדרס, באוניברסיטת תל אביב. קורצ'אק והילדים, מאת ארווין סילוואנוס, בתיאטרון צוותא תל אביב.
- 1979 "חיבוק", מאת ישראל המאירי, במת החזרות תיאטרון הקאמרי.
- 1980 "נופש רווקים", מאת ערן פרייס, בימת הקיבוץ.
- 1981 "אבל מי אמר לו להסתובב", מאת נתן זך וורד שילוני באוניברסיטת תל אביב. תמונות ציד מבוואריה התחתית, מאת מרטין שפר, באוניברסיטת תל אביב. כמו כדור בראש, מאת מרים קיני, צוותא תל אביב.
- 1982 "שלוש אחיות", מאת אנטון צ'כוב, בסמינר הקיבוצים. העקדה, מאת עירא דביר, בתיאטרון חיפה (קריאה מבוימת).
- 1983 "דון ז'ואן חוזר מהמלחמה", מאת אדן פון הורבאט, בבית הספר לאמנויות הבמה בית צבי. אימתו ומצוקתו של הרייך השלישי, מאת ברטולט ברכט, באוניברסיטת תל אביב. רק אתמול נולדה, מאת גארסון קאנין, בבית צבי. ומה היה אומר החבר ברכט, מאת ברטולט ברכט (קולאז'), תיאטרון בית ליסין. כמו כדור בראש (Like a Bullet in the Head), מאת מרים קיני, בפסטיבל אדינבורו.
- 1984 "ברכה", מאת מוטי בהרב, תיאטרון באר שבע. יובל, מאת ג'ורג' טבורי, בתיאטרון החאן. מכתבים הביתה, מאת סילביה פלאת', בבית ציוני אמריקה תל אביב.
- 1985 "הפי אנד", מאת ברטולט ברכט וקורט וייל, באוניברסיטת תל אביב. רצח האחות ג'ורג, מאת פרנק מרקוס, באוניברסיטת תל אביב.
- 1986 "אורפאוס", מאת פטר גריינר, אוניברסיטת תל אביב.
- 1987 "בבתא", מאת מרים קיני, התיאטרון הלאומי הבימה. אימתו ומצוקתו של הרייך השלישי, מאת ברטולט ברכט, באוניברסיטת תל אביב.
- 1988 "היי טיריליי", ערב שירי תיאטרון, באוניברסיטת תל אביב. חי, מאת יוסי סיאס, פסטיבל עכו. צ'רלי קצ'רלי, מאת דניאל הורוביץ, אוניברסיטת תל אביב.
- 1990 "המלך שלמה ואשמדאי", מאת ע. הלל, אוניברסיטת תל אביב.
- 1990 "כך עושות כולן", מאת מוצרט, האקדמיה למוזיקה תל אביב.
- 1991 "ציריך עיר מפלט", קולאז' דרמטי, אוניברסיטת תל אביב
- 1992 "איש למאנשה", מאתדייל ואסרמן ומיטש ליי, באוניברסיטת תל אביב.
- 1993 "אדם נטו" (שירי מחזמר), אוניברסיטת תל אביב בפסטיבל תיאטרונטו.
- 1995 "זר אבל בבית: קורט וייל באמריקה" (קולאז'), אוניברסיטת תל אביב.
- 1996 "ליל העשרים" – יהושע סובול (בגרמנית), אוניברסיטת קונסטאנץ.
- 1997 "קורט ווייל בגלות" (קולאז' דרמטי מוזיקלי בגרמנית), בקונסטאנץ. המנהיג (קולאז' דרמטי מוזיקלי), באוניברסיטת תל אביב. 1948 מאת גבריאל בן-שמחון, אוניברסיטת תל אביב
- 1998 "משפט בישראל" (קולאז' ספרותי), באוניברסיטת קלן ובאוניברסיטת תל אביב.
- 2000 "אלאונור מאקוויטניה", מאת רימונה פרקש, באוניברסיטת תל אביב.
- 2002 "פיקניק", מאת ויליאם אינג', בית צבי.
- 2003 "שיקול מוטעה", מאת רון ישועה, תיאטרון בית ליסין.
- 2004 "מברלין לתל אביב", קברט הייקים, בכנס הייקים משכנות שאננים ירושלים.
- 2005 "מהומה בטהיטי", מאת ליאונרד ברנשטיין + הטלפון, מאת ג'אן קרלו מנוטי. עם התזמורת הקאמרית הישראלית.
- 2007 "אנו באנו ארצה", קברט היקים II, בצוותא תל אביב. נערת המשי המלאכותי, מאת אירמגארד קווין, צוותא.
תרגומי מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברטולט ברכט – אימתו ומצוקתו של הרייך השלישי, הפי אנד, תופים בלילה.
- פטר גריינר - אורפאוס.
- אינגה דויטשקרון – מהיום קוראים של שרה.
- אדן פון הורבאט – דון ז'ואן חוזר מהמלחמה.
- פולקר לודוויג – מסיבה אצל פאפאדאקיס.
- אירמגארד קווין - נערת המשי המלאכותי.
- ארתור שניצלר – פרופסור ברנרדי.
- מרטין שפר – תמונות ציד מבוואריה תחתית.
מאנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם אינג' - פיקניק
- דייל ואסרמן וג'ו דאריון – איש למנשה
- יו ווילר וריצ'רד וילבור - קנדיד
ביים בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכללית, את הדרמה - עוולה, מאת יוסף חיים ברנר בעיבוד חנה בן ארי. תום לוי ביים את השחקנים ואילו פול סלינג'ר השתתף בבימוי הטלוויזיוני.
מאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תום לוי, "חוקר מציג יוצר – עדנה שביט", בכתב העת "מותר" 12, עמ' 91–100, הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת ת"א בשיתוף עם א. ביתן הוצאה לאור, 2004.
- תום לוי, לידתו ומותו של "תיאטרון חדש", ארגון יוצאי מרכז אירופה.
- תום לוי, נקים בית ל"הבימה" בסיבוב הראשון אתר ארגון יוצאי אירופה.
- תום לוי, היקים והתיאטרון העברי, סדרה של כ-15 מאמרים, "יקינתון" (כתב העת של ארגון יוצאי מרכז אירופה) החל מחוברת 237 ינואר 2010; הופיע כספר בהוצאת רסלינג, 2016
- תום לוי, היבטים בעבודת שחקנית-במאי ביצירתה התיאטרונית של חנה מרון, תפקידה של שחקנית חנה מרון, 1994, (עמ' 57–64)
- תום לוי, מבניות וקישוטיות כקריטריונים באפיון עבודתו של שחקן התיאטרון, מותר, מס' 3, 1996 (עמ' 155–160)
- תום לוי, המלה הכתובה כהיגד בימתי, מותר, מס' 6, 1998 (עמ' 193–200)
- תום לוי, התיאטרון הישראלי 1948–1998, בין חובבנות למקצוענות, מותר, מס' 7, 1999 (עמ' 187–190)
- תום לוי,Casting as an Interpretative Means, On Interpretation in the Arts, ed. Nurith Yaari, Assaph Book Series, 2000 (pp. 219-232)
- תום לוי, האירוע התיאטרוני כמסע, מותר מס' 12, 2004 (עמ' 15–17)
- תום לוי, חפצים במציאות ועל במת התיאטרון, מותר מס' 13, 2005 (עמ' 27–30)
- תום לוי,Composers as Interpreters: The Case of And What Received the Soldier's Wufe? Bertolt Brecht: Performance and Philosophy, ed. G. Kaynar and L. Ben-Zvi, Assaph Book Series, 2005 (pp. 177-186)
- תום לוי,Exilanten, Flüchtlinge, Migranten und Einwanderer: Jeckes im palästinischen Theater, Zweimal Heimat Die Jeckes zwischen Mitteeuropa und Nahost, Hg. M. Zimmermann, Y. Hotaam.beerenverlag, 2005 (pp. 153-163)
- תום לוי, גולים, פליטים, מהגרים ועולים יקים בתיאטרון הארץ ישראלי, בין המולדות היקים במחוזותיהם עורכים מ. צימרמן וי. חותם, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2005 (עמ' 143–152)
- תום לוי, Scenographic Pictorial Languages, Pictorial Languages and their Meanings, ed. C. B. Verzar and G. Fishhof, Tel Aviv University, 2006 (pp. 403-410)
- תום לוי, קונפליקטים על מהותו ותפקידו של התיאטרון בין עולי מרכז-אירופה ו"היישוב" בארץ-ישראל של שנות השלושים, מותר מס' 17, 2010.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תום לוי, ראשית התיאטרון בארץ ישראל: בין הגמונים, כפירה ומהפכה, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 5 במאי 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מדריך מאה שנה לתיאטרון הישראלי, ארכיון התיאטרון של אוניברסיטת ת"א.