תום מאירה ארמוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תום מאירה ארמוני
אין תמונה חופשית
לידה 21 בספטמבר 1985 (בת 35)
ירושלים
תקופת הפעילות 2006–הווה (כ־15 שנים)
עיסוק מוזיקאית, מפיקה מוזיקלית, מלחינה, מעבדת מוזיקלית, נגנית, ניהול אמנותי
כלי נגינה פסנתר, מקלדות, תכנותי מחשב, שירה
שיתופי פעולה בולטים אסא רביב, תמיר מוסקט
פרסים והוקרה פסטיבל דוקאביב 2016, פרסי הפורום הדוקומנטרי בישראל 2019
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תום מאירה ארמוני (נולדה ב-21 בספטמבר 1985) היא מוזיקאית, מפיקה מוזיקלית, מלחינה, מעבדת מוזיקלית ונגנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמוני נולדה בירושלים לאשל ולנוריתא ארמוני. למדה בתיכון אלון ברמת השרון וגדלה באיטליה, הולנד, סינגפור וישראל בשל עבודתו של אביה. בצבא שירתה בשייטת 13. גרושה ואמא לשני ילדים. עד גירושיה עבדה בשם תום דרום.

מתחנכת תחת בית בראכה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 הלחינה עם תומר יוסף את המוזיקה לסרט מוות בבאר שבע שביימו טלי שמש ואסף סודרי. פסקול הסרט זכה בפרס דוקאביב בקטגוריית פסקול מקורי.[1]

באותה שנה כתבה עם אסא רביב את המוזיקה לעונה הראשונה של הסדרה צל של אמת. בהמשך כתבו השניים את המוזיקה גם לעונה השנייה. את הסדרה ביימו יותם גנדלמן, ארי פינס ומיקה תימור והיא נמכרה לנטפליקס.[2]

בשנת 2018 כתבה ארמוני עם רביב את המוזיקה לסדרה "המוסד: סיפור כיסוי" של הבמאי דוקי דרור. הסדרה נמכרה לנטפליקס.[3]

בשנת 2019 כתבה עם תמיר מוסקט את המוזיקה לסדרה "המתווך" מיני-סדרה צרפתית-בלגית של אתגר קרת ושירה גפן המשודרת Arte. באותה שנה הלחינה את המוזיקה לסרט הקולנוע של גור בנטביץ', קצפת ודובדבנים יחד עם אסא רביב וניר מטרסו. פסקול הסרט היה מועמד לפרס אופיר בקטגוריית מוזיקה לסרטים. בהמשך אותה שנה הלחינה עם רביב את המוזיקה לסרט ישורון: 6 פרקי אבות שביים עמיחי חסון. פסקול הסרט זכה בפרסי הפורום הדוקמנטרי בישראל בפרס הפסקול לשנת 2019.[4][5]

באותה שנה כתבה עם רביב את המוזיקה לסרט סאבלט שביים איתן פוקס. באותה שנה כתבה עם רביב את המוזיקה לסדרה לאבד את אליס. פסקול הסדרה היה מועמד בקטגוריית המוזיקה לסדרות מקוריות בפסטיבל קאן סירייס. את הסדרה ביימו סיגל אבין והיא נמכרה לשירות ההזרמה Apple TV.[6]

הפקה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 הפיקה עם גדי פטר את שירה של אפרת גוש "ציפור שיר".

בשנת 2017 הפיקה את האלבום "Fire - Live at Bauer Studios" של סיון טלמור.

בשנת 2018 הפיקה ארמוני עם תמיר מוסקט את המוזיקה לאלבומה של רונה קינן, "מות התפוז" אותו הפיקה עם תמיר מוסקט בשנת 2018.[7]

בשנת 2019 הפיקה את האלבום "אי במערבולת: שרות זלדה" שיצא תחת הלייבל נענע דיסק ובו משתתפות בין היתר יהודית רביץ, אהובה עוזרי, יסמין לוי, נרקיס, אסתר רדא ואחרות.[8] באותה שנה הפיקה מוזיקלית עם אורי וינוקור את האלבום "Immigrants of Lace".[9]

בשנת 2020 הפיקה את אלבומה השני של רננה נאמן, "Rebel bell".

הפקת הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הפיקה את ההופעה של אסף אמדורסקי בעקבות צאת אלבומו הרי את. בין השנים 2011–2014 הפיקה את מסע ההופעות של אפרת גוש בעקבות צאת האלבום אה אה אה אהבה.[10]

בשנת 2013 הפיקה מוזיקלית את ההופעה של אניה בוקשטיין לרגל צאת אלבום הבכורה הנושא את שמה.[11]

בשנת 2015 הפיקה פרויקט חברתי מבית קהילת ZE.ZE, המאפשר לנגני רחוב לחשוף את כישרונם ויצירתם לקהל הרחב.

בשנת 2016 הפיקה את הופעתה של סיון טלמור לרגל הוצאת האלבום "Fire".

הופעות עם מוזיקאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמוני שרה ומנגנת על קלידים ומוזיקה המופקת מתכנותי מחשב. היא ניגנה עם אפרת גוש בין השנים 2008–2014 ועם אסף אמדורסקי בין השנים 2008–2014, עם אסף אבידן בין השנים 2013-2011[12] ועם בלקן ביט בוקס בין השנים 2014–2021. עם ההרכב החצר האחורית ניגנה בין השנים 2020-2016[13] ועם תומר יוסף ניגנה בין השנים 2013-2011.[14]

פרויקטים אמנותיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2015–2016 עבדה כיועצת מוזיקלית של רכבת ישראל. במסגרת עבודה פיתחה פרויקטים מוזיקליים שהשתלבו בחלל הציבורי כגון פרויקט הפסנתרים שבו הוצבו פסנתרים בתחנות רכבת כדי להנגיש אותם לנוסעים העוברים ושבים. בנוסף איגדה 50 מוזיקאים מרחבי הארץ לנגן בתחנות.

בין השנים 2016–2018 הייתה חלק מקבוצה יוצרת בשם בית מקס ליבלינג, תחת מחלקת השימור של עיריית תל אביב-יפו. במסגרת הפרויקט הפיקה את האירוע "נפרדים מכיכר דיזנגוף", מיצג אמנותי בהשתתפות האמנית אלונה רודה בשיתוף עובדי אגף דרכים ומאור.

בשנים 2017–2019 ניהלה אמנותית בלייבל העצמאי של תמיר מוסקט "Ape records".

חברת sequential - דייב סמית' היוקרתית המייצרת קלידים, בחרה בארמוני כאחת מהאמניות להן נתנה חסות.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסרט "מוות בבאר שבע" הוא הזוכה הגדול של פסטיבל דוקאביב, נירית אנדרמן, 25 במאי 2016, מוסף תרבות: הארץ
  2. ^ צל של אמת, אתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
  3. ^ המוסד: סיפור כיסוי, אתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
  4. ^ "קצפת ודובדבנים": הבמאי גור בנטביץ' מזמין את הצופים למסע לילי מסויט, אורי קליין, 17 בספטמבר 2019, ביקורת קולנוע: הארץ
  5. ^ דוקאביב 2018: אהבות ישורון בשישה פרקים אלגנטיים, שני ליטמן, 22 במאי 2018, הארץ
  6. ^ לאבד את אליס, אתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה
  7. ^ כבר מהצליל הראשון של השיר הפותח מתבררת פריצת הדרך של קינן, תימורה לסינגר, 15 במרץ 2019, גלובס
  8. ^ כשהשירה יורדת לעם: הרומן החדש בין המשוררת הדתייה לזמרות הישראליות, נדב מנוחין, 7 בנובמבר 2019, וואלה!
  9. ^ סיון טלמור באלבום חדש: "פעם ראשונה שאני מוציאה את הדברים החוצה", דודי פטימר, 10 ביוני 2019, מעריב אונליין
  10. ^ אפרת גוש פותחת דף חדש, אסף נבו, 4 ביולי 2010, מאקו
  11. ^ בוקשטיין בלוז: אניה בוקשטיין שרה אהבה, תאווה ועלייה, אסף נבו, 25 ביוני 2013, מאקו
  12. ^ אסף אבידן אמן גדול עם "תנודות אחרות", אסף נבו, 28 בספטמבר 2012, מאקו
  13. ^ החצר האחורית, אתר הבית
  14. ^ כאלו מילים שר תומר יוסף: תומר יוסף הגיע לאולפן רדיו תל אביב וביצע את השיר "כאלו מילים", הסינגל השני שלו מאלבום הסולו המתקרב. על נגנית הליווי שלו אמר: "אני רוצה להקים קבוצה בפייסבוק שתקרא לתום דרום להוציא אלבום", אסף נבו, 8 בספטמבבר 2011, מאקו.
  15. ^ חברת sequential דף החברה, תום דרום