לדלג לתוכן

תום נשר

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תום נשר
לידה 17 בדצמבר 1996 (בת 29)
ארצות הבריתארצות הברית לוס אנג'לס, ארצות הברית
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום מגורים תל אביב
השכלה בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-2007
עיסוק עיתונאית, במאית קולנוע
מעסיק בעבר
חדשות 13
גלי צה"ל
בן זוג גיא קורנובסקי
רשתות חברתיות
פייסבוק tom.nesher

תום נשר (נולדה ב-17 בדצמבר 1996) היא במאית, תסריטאית ועיתונאית ישראלית. בעבר שימשה בתור כתבת תחקירים ומבזקנית בחדשות 13 ובגלי צה"ל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשר נולדה ב-1996 בלוס אנג'לס כבת בכורה לבמאי אבי נשר ולרעייתו איריס, צלמת ואמנית. המשפחה חזרה לישראל כשהייתה בת חמש וחצי. אחיה הצעיר, ארי, נהרג בתאונת "פגע וברח" בספטמבר 2018, זמן קצר אחרי שחגג את יום הולדתו ה-17.

היא למדה קולנוע בבית הספר לאמנויות תל אביב ואחריו בתלמה ילין, שם יצרה ארבעה סרטים קצרים, ביניהם "אחת, שתיים, שלוש" עם ג'וי ריגר, שלמדה איתה בתלמה ילין, והסרט "אלבי ואלמה". את סרטה הראשון ביימה כבר בגיל 12, ובגיל 15 השתתפה כבמאית בפסטיבל סרטי ילדים ונוער עם סרטה "ארץ המראות", שבו כיכבה מיכל ינאי.

את שירותה הצבאי עשתה במחלקת הקריינים של גלי צה"ל.[1] לאחר השחרור, למדה תסריטאות בסם שפיגל בירושלים והחלה בלימודי תואר ראשון בספרות והיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, אותו לא סיימה.

נשר החלה את דרכה ב-2007, כשהשתתפה בסרטו של אביה, "הסודות", כאחייניתה של נעמי (אניה בוקשטיין). בהמשך שיחקה בתפקידי אורח קטנים בסרטים נוספים שלו, בהם "פעם הייתי", "זוהי סדום", "פלאות", "החטאים" ועוד.

משנת 2018 הייתה פרזנטורית של רשת האופנה פקטורי 54 במשך כשנתיים[2] ובמקביל ביימה וכתבה את התסריט לסרט הקצר "ועכשיו לעצום עיניים" שבו שיחקו ענבר מרקו ונלי תגר. הסרט מציג בחורה צעירה המגיעה לתערוכת אמנות ומנסה להתגבר על תחושת הבדידות שהיא חווה במהלכה. הסרט הוצג בהקרנה חגיגית במוזיאון תל אביב לאמנות והוקרן רשמית בפסטיבל הקולנוע ירושלים ופסטיבל הסרטים הבינלאומי ברומא.[3][4]

בדצמבר 2020 החלה לעבוד בחדשות 13 כמבזקנית וככתבת.[5] היא הפיקה עשרות כתבות דוקומנטריות בתקופת הקורונה בישראל ולאחריה.

היא עבדה עם אביה אבי נשר כבמאית משנה בשנת 2021 בסרט "תמונת הניצחון", וביימה את סרט המייקינג אוף (מאחורי הקלעים).

בספטמבר 2022 הודיעה כי היא עוזבת את תפקידה כמבזקנית, אך המשיכה לשמש כתבת עד לפרישתה מהערוץ.

בשנת 2024 ביימה את סרט הקולנוע "קרוב אליי". נשר כתבה את התסריט לסרט, שנקרא תחילה "סוף סוף" ומבוסס על סיפורה האישי.[6] בסרט מככבות בתפקידים הראשיים ליה אללוף ודריה רוזן, ולצידן נטע גרטי, יעקב זדה-דניאל ואופק פסח.[7] הסרט זכה בפרס בפסטיבל טרייבקה בניו יורק במסגרת קטגוריית ה-Viewpoints, המיועדת לסרטים המציגים "קולות נועזים ויוצאי דופן" בזירת הקולנוע העצמאי.[8] עלילת הסרט מציגה את עדן ואחיה הצעיר נתי, שנהרג בתאונת דרכים, וכיצד עדן חוקרת את אהבתו של נתי לנערה בשם מאיה.[9] היא הייתה היוצרת הצעירה ביותר שקיבלה מימון מקרן ממשלתית להפקת סרט.[10] הסרט זכה בפרס סרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים,[11] וכן ב-4 קטגוריות בפרסי אופיר לשנת 2024, וביניהם בקטגוריות ״הסרט הטוב ביותר״ ו״הבמאית הטובה ביותר״.

בנובמבר 2024 נבחרה לאחת מעשרת הבמאים המבטיחים של מגזין וראייטי האמריקאי לשנת 2025.[12]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשר בזוגיות עם גיא קורנובסקי, בן דודה של השחקנית ליהי קורנובסקי. באפריל 2026 נולד להם בן.[13] מתגוררים בתל אביב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תום נשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ ערן סויסה, תום נשר מצטרפת לחדשות 13, באתר ישראל היום, 15 בדצמבר 2020
  2. ↑ צילום: זהר שטרית סטיילינג: תומר אלמוזנינו לסולו, סרט אילם: אופנה בהצגה יומית, באתר "את", 19 בנובמבר 2020
  3. ↑ "ועכשיו, לעצום עיניים", באתר פקטורי 54
  4. ↑ ועכשיו לעצום עיניים באתר פסטיבל הקולנוע ירושלים
  5. ↑ ערן סויסה, פנים חדשות ויפות בחדשות 13, באתר ישראל היום, 5 בנובמבר 2020
  6. ↑ הכל נשאר במשפחה: נטע גרטי תשחק בסרט החדש של תום נשר, באתר ישראל היום, 7 במאי 2023
  7. ↑ אמיר בוגן, תום נשר והדראג קווין לבית משפחת לאו: פסטיבל טרייבקה מחבק את היהודים, באתר ynet, 13 ביוני 2024
  8. ↑ גאווה ישראלית: סרטה של תום נשר זכה בפסטיבל טרייבקה בניו יורק, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2024
  9. ↑ אמיר בוגן, ניו יורק, תום נשר זכתה בפרס יוקרתי בפסטיבל טרייבקה, באתר ynet, 14 ביוני 2024
  10. ↑ מגישת חדשות 13 עוזבת? קיבלה מיליון שקל ותתחיל בצילומים, באתר אייס, 3 באוגוסט 2022
  11. ↑ גיל משעלי, פסטיבל ירושלים 2024: "עיד" הזוכה הגדול, הישג לתום נשר, באתר מאקו, 25 ביולי 2024
  12. ↑ גיל משעלי, כבוד: תום נשר היא אחת מעשרת הבמאים המבטיחים של וראייטי, באתר מאקו, 20 בנובמבר 2024
  13. ↑ יוני פרוים, "חלום שהתגשם": תום נשר אמא לבן בכור, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 15 באפריל 2026
פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר
1990–1999 שבי גביזון (1990) • יעקב גולדווסר (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג (1993) • שמואל הספרי (1994) • שבי גביזון (1995) • אורי סיון וארי פולמן (1996) • ג'ולי שלז (1997) • שמי זרחין (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009 בני תורתי (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • דני סירקין (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • סכנדר קובטי וירון שני (2009)
2010–2019 ערן ריקליס (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר (2013) • טליה לביא (2014) • ארז תדמור (2015) • עילית זקצר (2016) • שמוליק מעוז (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • ירון שני (2019)
2020 ואילך ניר ברגמן (2020) • ערן קולירין (2021) • אורית פוקס רותם (2022) • איילת מנחמי (2023) • תום נשר (2024)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תום_נשר&oldid=43086282"