תומאסו גרוסי

תומאסו גרוסי
Tommaso Grossi

לידה	20 בינואר 1791 בלאנו, דוכסות מילאנו
פטירה	10 בדצמבר 1853 (בגיל 62) מילאנו, ממלכת לומברדיה-ונציה
מקום קבורה	בית הקברות הגדול במילאנו
מדינה	האימפריה האוסטרית
סוגה	שירה
יצירות בולטות	Marco Visconti (novel)
שפות היצירה	איטלקית
השכלה	אוניברסיטת פאביה

תומאסו גרוסי (באנגלית: Tommaso Grossi,‏ 20 בינואר 1791 – 10 בדצמבר 1853) היה סופר, משורר ונוטריון איטלקי, מחשובי הכותבים של הרומנטיציזם הלומברדי.

ביוגרפיה

גרוסי נולד בבלאנו, אגם קומו לפרנצ'סקו ולאליזבטה טארלי. הוא סיים את לימודיו בטרביליו ובלקו שבלומברדיה, משם עבר ללמוד במילאנו. סיים לימודי משפטים באוניברסיטת פאביה בשנת 1810, ויצא לעסוק במקצוע במילאנו. אולם, עקב התערבות הממשלה האוסטרית, הוא הורשה לעסוק רק כנוטריון לשארית חייו. הוא הפנה את תשומת ליבו לכתיבה ספרותית, ובשנת 1816 הוציא לאור באופן אנונימי את הפואמה והססטינה הסאטירית "La Prineide", שנכתבה בניב מילאני. הפואמה מתארת שיחה דמיונית עם רוחו של שר הכלכלה של ממלכת איטליה, ג'וזפה פרינה , שעבר לינץ' בידי ההמון ב-10 באפריל 1814 מכיוון שהואשם על לא עוול בכפו במעילה. הטקסט בפואמה מתח ביקורת על המצב החברתי בעיר תחת שלטון ממלכת לומברדיה-ונציה, והשתמש במונחים מעליבים נגד קיסר אוסטריה. הוא הוגדר בידי סטנדל בתור "הסאטירה הגדולה ביותר שיצאה מהסוגה הספרותית במאה האחרונה". המשטרה האוסטרית עצרה אותו בחשד לכתיבת הפואמה והוא הודה בכך שכתב אותה, אך שוחרר לא תנאים מגבילים.

בשנת 1816, גרוסי פרסם שתי פואמות - "La Pioggia d'oro" ("מקלחת הזהב") ו-"La Fuggitiva" ("הנמלטת"). בזכות שתי פואמות אלו, גרוסי נהיה חבר קרוב של אלסנדרו מנצוני וקרלו פורטה . שלושת המשוררים בחרו להקים מעין טריומווירט של הרומנטיציזם הלומברדי. גרוסי ניצל את הפופולריות שצבר עקב יצירותיו האחרונות והוציא לאור פואמה נוספת, "Ildegonda".

בשנת 1819, גרוסי שיתף פעולה עם קרלו פורטה וכתב את הפואמה הסאטירית והאנטי-קלאסיציזם "Matrimoni del sur cont Gabriell Verr" ("חתונת הרוזן דון גבריאל ור").

הפואמה הבאה של גרוסי היא השירה האפית "The Lombards in the First Crusade", אותה מזכיר מנצוני בספרו "המאורסים". היצירה פורסמה בשנת 1826 וזכתה להצלחה חסרת תקדים. פואמה זו הייתה נושא הצלחתה של האופרה הלומברדים במסע הצלב הראשון של ג'וזפה ורדי מ-1843, אשר ערכה את הופעת הבכורה שלה בלה סקאלה שבמילאנו.

הדוגמה אותה הציב מנצוני גרמה לגרוסי לכתוב רומן היסטורי בשם "מרקו ויסקונטי" בשנת 1834. הספר כלל תיאורים מפורטים ופאתוס מעמיק. בהמשך הוא כתב ורסיה של מעשייה, "Ulrico e Lida", אולם לאחר מכן יצירותיו הפואטיות נפסקו. באותה שנה, גרוסי עזר לארגן את ה-"Salotto Maffei", מפגשים ליברלים ופטריוטיים בטרקלין באירוחה של קלרה מאפאי, שם הכיר לראשונה את ורדי באופן אישי. אחרי נישואיו ב-1838, הוא המשיך לעסוק בעבודתו כנוטריון במילאנו עד למותו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאסו גרוסי בוויקישיתוף

• תומאסו גרוסי, במילון הביוגרפי Dizionario Biografico degli Italiani, אנצ'יקלופדיה איטליאנה ISBN 978-88-12-00032-6