תומאס אוגדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תומאס אוגדן
Thomas Ogden
אין תמונה חופשית
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה 4 בדצמבר 1946 (בן 70)
מקום מגורים סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
מקצוע פסיכואנליטיקאי וסופר
בת זוג סנדרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תומאס ה. אוגדן (באנגלית: Thomas H. Ogden; נולד ב-4 בדצמבר 1946) הוא פסיכואנליטיקאי וסופר יהודי-אמריקאי. כתב ספרים חשובים בתחום הפסיכואנליזה וכן ספרי סיפורת. מזוהה בעיקר עם הזרם האינטרסובייקטיבי בפסיכואנליזה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגדן גדל בצעירותו בפרוורי ניו יורק. אביו עבד כסדרן בקרנגי הול. לאחר סיום לימודיו בתיכון, החל בלימודי ספרות וטרום רפואה בקולג' אמהרסט במסצ'וסטס, ולאחר סיום התואר הראשון המשיך ללימודי רפואה באוניברסיטת ייל, בה גם השלים התמחות בפסיכיאטריה. הוא עבד כשנה כפסיכיאטר בקליניקת טאביסטוק בלונדון. סיים את הכשרתו כפסיכואנליטיקאי במכון הפסיכואנליטי בסן פרנסיסקו, שם נשאר כחבר סגל. במשך יותר מ-25 שנים ניהל את המרכז למחקר מתקדם בפסיכוזות. הוא גם היה חבר מערכת בכתב העת הבינלאומי לפסיכואנליזה.[1]

אוגדן משמש כיום כמטפל ומדריך במכון הפסיכואנליטי של צפון קליפורניה.[2] גישתו הפסיכואנליטית נחשבת אינטרסובייקטיבית ואינטגרטיבית, עם שילוב של השפעות מתאוריית יחסי אובייקט של מלאני קליין, ופסיכולוגיית האני.[3]

אוגדן זכה ב-2004 במסגרת כתב העת הבינלאומי לפסיכואנליזה בפרס המאמר החשוב ביותר של השנה; ב-2010 זכה בפרס הסקל נורמן על הישג יוצא דופן בפסיכואנליזה; ב-2012 זכה בפרס סיגורני;[4] וב-2014 בפרס הנס לוולד על תרומה בתחום החינוך הפסיכואנליטי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2016 - Reclaiming Unlived Life: Experiences in Psychoanalysis
  • 2016 - The Hands of Gravity and Chance: A Novel
  • 2014 - The Parts Left Out: A Novel
    • בעברית - הפרטים שהושמטו, תורגם בידי יואב כ"ץ, ראה אור בהוצאת עם עובד, 2017.[5]
  • 2013 - The Analyst's Ear and the Critic's Eye: Rethinking Psychoanalysis and Literature (עם בנג'מין אוגדן)
  • 2012 - Creative Readings: Essays on Seminal Analytic Works
  • 2012 - על אי היכולת לחלום
  • 2009 - לגלות מחדש את הפסיכואנליזה
  • 2005 - This Art of Psychoanalysis: Dreaming Undreamt Dreams and Interrupted Cries
  • 2001 - Conversations at the Frontier of Dreaming
  • 1997 - Reverie and Interpretation: Sensing Something Human
  • 1994 - Subjects of Analysis
  • 1989 - הקצה הפרימיטיבי של החוויה
  • 1986 - מצע הנפש
  • 1982 - Projective Identification and Psychotherapeutic Technique

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cooper, Arnold M. (20 במאי 2008). Contemporary Psychoanalysis in America: Leading Analysts Present Their Work. עמ' 419. 
  2. ^ "PINC Members". PINC San Francisco. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2016. 
  3. ^ איתמר לוי, מתוך הקדמה לספרו של אוגדן "מצע הנפש" בתרגום איריס רילוב, 2003
  4. ^ "2012 Sigourney Award". Sigourney Award. בדיקה אחרונה ב-24 בדצמבר 2016. 
  5. ^ מוטי פוגללא משמיט שום פרט, באתר הארץ, 13 באפריל 2017