תומאס ברדוורדין

תומאס ברדוורדין
Thomas Bradwardine

לידה	1300 צ'יצ'סטר, הממלכה המאוחדת
פטירה	26 באוגוסט 1349 (בגיל 49 בערך) למבת', הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	קתדרלת קנטרברי
השקפה דתית	הכנסייה הקתולית
מקום לימודים	מרטון קולג', בייליול קולג'
מוסדות	אוניברסיטת אוקספורד
עיסוק	בישוף קתולי, פילוסוף, תאולוג, פיזיקאי, מרצה באוניברסיטה, כומר קתולי, מתמטיקאי
מדינה	ממלכת אנגליה, הממלכה המאוחדת

תומאס ברדוורדין (באנגלית: Thomas Bradwardine; בעשור ה-1290^{[דרושה הבהרה]} - 26 באוגוסט 1349) היה מדען, מתמטיקאי, פילוסוף, לוגיקן ותאולוג בריטי. יחד עם ויליאם מאוקאם היה ממובילי התנופה האינטלקטואלית באוניברסיטת אוקספורד, שהתבטאה בעיקר בעיסוק במתמטיקה ופיזיקה. בחקירותיו אחר גיבוש חוק טבע למהירות ותאוצה של גופים הגיע כמעט לניסוח מושג הגבול ולניסוח חוק הנפילה החופשית שנים לפני גלילאו גליליי. במקביל לעבודתו המדעית היה גם איש כנסייה ונבחר לכהן כארכיבישוף של קנטרברי, חודש בלבד לפני שמת כתוצאה ממגפת המוות השחור. כינויו בלטינית הוא Doctor Profundus (מורה מעמיק).

תולדות חייו

יליד סאסקס, בן למשפחת אצולה כפרית זעירה או בורגנית. את לימודי התאולוגיה עשה בבליול קולג' באוקספורד וב-1321 קיבל תואר דוקטור בתאולוגיה (doctor of divinity). באותה עת כתב את חיבורו החשוב בלוגיקה: Insolubles, בו הוא מנתח, לראשונה באופן שיטתי במערב, את פרדוקס השקרן.

לאחר שקיבל הזמנה לכהן כפרופסור, עבר לקולג' מרטון, שם עלה עד לדרגת ראש הפקולטה לתאולוגיה וצ'נסלור הקולג'. בקולג' זה פיתח את הגישה המתמטית לעיסוק בפיזיקה, בעקבות ההיררכיה של רוברט גרוסטסט, המעמידה את העיסוק במדעי הטבע על המתמטיקה. כאשר ציין אייזק ניוטון, 300 שנים מאוחר יותר, שראה למרחוק כיוון שעמד על כתפי ענקים, למרות שלא ציין זאת במפורש, הוא הכיר במסורת הארוכה של המתמטיקאים-פיזיקאים של קולג' מרטון (ה-Oxford Calculators), ובפרט בתרומתו של ברדוורדין.

למרות שמשרתו איפשרה לו לעסוק במדע, היא לא השתלמה מבחינה כלכלית, לפיכך קיבל על עצמו ברדוורדין את תפקיד הכומר המוודה של אדוארד השלישי, מלך אנגליה, בחצרו והצטרף אליו במסעותיו לצרפת ובמצור על קלה (1346), תוך שהוא ממלא שליחויות דיפלומטיות שונות.

ב-1349 נבחר לכהן כארכיבישוף מקנטרברי, לאחר שקודמו בתפקיד מת מן המוות השחור בטרם נכנס לתפקידו. ברדוורדין יצא לקבל את ברכת האפיפיור קלמנט השישי באוויניון, אך בדרכו חזרה חלה במחלת הדבר ומת ברוצ'סטר. הוא נקבר בקתדרלת קנטרברי.

תרומתו למדע

כאמור, ברדוורדין הלך בדרכו של רוברט גרוסטסט וביסס את העיסוק בפיזיקה על הניסוי ועל המתמטיקה, במקום על חקירה סכולסטית של הפיזיקה של אריסטו. המקום שהעניק למתמטיקה היה נרחב ומרכזי בתפיסתו. לדבריו:

היא [המתמטיקה] חושפת כל אמת מקורית, כי היא יודעת כל סוד כמוס, והיא בעלת המפתח לכל הדקויות. ידע-נא מי שיש לו חוצפה ללמוד פיזיקה תוך הזנחת המתמטיקה, שלעולם לא יחדור בעד שערי התבונה.

—

בניסוייו וחישוביו ניסח כללים עבור מקרים פרטיים של מה שנקרא מאז גליליאו, "נפילה חופשית". כך ניסח את כלל המהירות הממוצעת: גוף הנע במהירות קבועה עובר את אותו המרחק כמו גוף מואץ באותו פרק זמן, אם מהירותו היא מחצית המהירות הסופית של הגוף המואץ. בניסיונו לקרב את המהירות הממוצעת הגיע ברדוורדין כמעט לניסוח של מושג הגבול, אך חסרו לו הכלים של החשבון הדיפרנציאלי שינוסחו 300 שנה לאחר מכן.

בספרו Tractatus de Proportionibus ("מאמר על היחסים") דן ברדוורדין בספרו של אאודוקסוס מקנידוס על היחסים בין גדלים ומפתח את הרעיון של פונקציות מעריכיות שפותחו לאחר מכן על ידי ברנולי ואוילר.

ברדוורדין עסק גם במנמוניקה ("אמנות הזיכרון") בספרו De Memoria Artificiali ("על הזיכרון המלאכותי").

תאולוגיה ופילוסופיה

מבחינת בעיית הרצון החופשי ביטא ברדוורדין את העמדה לפיה הידע האינסופי של האל איננו ידע במובן האנושי ואינו יכול לכפות על האדם פעולה ובכך מאפשר לאדם בחירה חופשית לפעול כרצונו.

נושא מרכזי שהעסיק את ברדוורדין הן במישור התאולוגי והן במישור הפיזיקלי והאסטרונומי היה מושג האינסוף. הוא שילב את תפיסת היקום האינסופי בגישתו התאולוגית וקבע שהאל, שחירותו אינסופית, מתקיים ביקום אינסופי המורכב מריק ובו אינסוף עולמות, בהם מנחיל האלוהים את ממשלתו. האל הכל-יכול איננו מוגבל לא בשל הריק ובשל הפרדוקסים. דבר זה הפך את ברדוורדין להוגה פורץ-דרך מבחינה מחשבתית, שניפץ את תמונת העולם האריסטוטלית הסגורה והסדורה ואיפשר מחשבה רחבת-היקף.

כאשר באותו אדם נפגשו הרעיון התאולוגי של האינסוף האלוהי עם הרעיון הגיאומטרי של האינסוף המרחבי, או-אז נוסחה התפיסה הפרדוקסלית של ממשות המרחב הדימיוני, אותו מרחב ריק, האין האמיתי בגישומו, בו עתידות היו כעבור מאות שנים לטבוע ולהעלם הספירות השמיימיות שנצטרפו יחד בקוסמוס היפה של אריסטו וימי הביניים.

— ז'אק לה גוף מצטט את אלכסנדר קורא

בתרבות

ג'פרי צ'וסר, בסיפורו של כומר הנזירה מתוך סיפורי קנטרברי ממקם את ברדוורדין בין אוגוסטינוס ובואתיוס בדיון על חופש הרצון.

לקריאה נוספת

• Crosby, H. Lamar, Thomas of Bradwardine, his Tractatus de proportionibus;: Its significance for the development of mathematical physics, University of Wisconsin Press (1955)
• Edith Wilks Dolnikowski, Thomas Bradwardine: A View of Time and a Vision of Eternity in Fourteenth-Century Though, Brill (1995) ISBN 9789004102262
• Shahid. Rahman,Tero Tulenheimo,Emmanuel Genot (Eds.), Unity, Truth and the Liar: The Modern Relevance of Medieval Solutions to the Liar Paradox, Springer (2008) ISBN 9781402084683
• Stephen Read (Trans.), homas Bradwardine, Insolubilia, Peeters (2010) ISBN 978-9042923171

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס ברדוורדין בוויקישיתוף

• תומאס ברדוורדין, באתר MacTutor (באנגלית)
• ביוגרפיה
• ביבליוגרפיה אודותיו
• על ברדוורדין ופרדוקס השקרן באנציקלופדייה הפילוסופית של אוניברסיטת סטנפורד
• סקירת הספר הקלאסי אודותיו: H. Lamar Crosby,

Andrew G. O'Connor, Thomas of Bradwardine, His Tractatus de Proportionibus: Its Significance for the Development of Mathematical Physics, in Speculum Vol. 33, No. 3 (Jul., 1958), pp. 385-387

• עמוד השער של ספרו Geometria speculativa במהדורה מ-1480 לערך
• תומאס ברדוורדין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• תומאס ברדוורדין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)