תומאס פינקני

תומאס פינקני
Thomas Pinckney
	תומאס פינקני
לידה	23 באוקטובר 1750; צ'ארלסטון, פרובינציית קרוליינה הדרומית, אמריקה הבריטית
פטירה	2 בנובמבר 1828 (בגיל 78); צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
מקום קבורה	כנסיית סנט פיליפ, צ'ארלסטון, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר וסטמינסטר; כרייסט צ'רץ' ;
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית
בת זוג	אליזבת מוט פינקני
ילדים	תומאס פינקני הבן, אליזבת ברוטון פינקני, הריוט לוקאס פינקני, צ'ארלס קוטסוורת' פינקני
	23 בנובמבר 1797 – 3 במרץ 1801; (3 שנים ו־3 חודשים)
	→ ויליאם לוטון סמית' תומאס לאונדס ←
	9 באוגוסט 1792 – 27 ביולי 1796; (4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית	ג'ורג' וושינגטון
	→ ג'ון אדמס רופוס קינג ←
	3 בינואר 1791 – 20 בדצמבר 1791; (11 חודשים ו־17 ימים)
	3 בינואר 1791 – 20 בדצמבר 1791; (11 חודשים ו־17 ימים)
	20 בפברואר 1787 – 26 בינואר 1789; (שנתיים)
סגן מושל קרוליינה הדרומית	תומאס גדסדן
	→ ויליאם מולטרי צ'ארלס פינקני ←
שירות ביטחוני
השתייכות	צבא ארצות הברית, הצבא הקונטיננטלי
דרגה	גנרל

תומאס פינקני (באנגלית: Thomas Pinckney; ‏ 23 באוקטובר 1750 – 2 בנובמבר 1828) היה קצין צבא, דיפלומט ופוליטיקאי אמריקאי מקרוליינה הדרומית, איש המפלגה הפדרליסטית, שלחם במלחמת העצמאות של ארצות הברית ובמלחמת 1812, והגיע עד לדרגת מייג'ור גנרל, וכיהן כמושל קרוליינה הדרומית ה-36 בשנים 1787 - 1789, כחבר בית הנבחרים של קרוליינה הדרומית ב-1791, כשגריר ארצות הברית בממלכת בריטניה הגדולה בשנים 1792 - 1796, וכחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1797 - 1801.

פינקני נולד למשפחה מכובדת בצ'ארלסטון שבפרובינציית קרוליינה הדרומית, למד באירופה, ושב לאחר מכן לאמריקה. הוא תמך בעצמאות ארצות הברית והיה עוזרו של הגנרל הורשיו גייטס. לאחר המלחמה הוא ניהל את חוות המטעים שלו, ונבחר כמושל קרוליינה הדרומית. הוא ישב בראש הוועידה שאשררה את חוקת ארצות הברית. ב-1792 הוא מונה על ידי הנשיא ג'ורג' וושינגטון כשגריר בבריטניה, אך לא עלה בידו לקבל ויתורים בנוגע לגיוס הכפוי לצי של מלחים אמריקאים. הוא גם היה שליח לספרד וניהל את המשא והמתן על הסכם סן לורנסו (אנ'), שהגדיר את הגבול בין ספרד לבין ארצות הברית.

לאחר ההצלחה בשליחותו הדיפלומטית בספרד, בחרו הפדרליסטים בפינקני כשותפו למרוץ לנשיאות של ג'ון אדמס בבחירות לנשיאות של 1796. עם זאת, על פי החוקים שהיו נהוגים אז, האדם שזכה במרבית הקולות נבחר כנשיא, והאדם שזכה במספר הקולות השני בגודלו נבחר כסגן הנשיא. אף על פי שאדמס ניצח בבחירות לנשיאות, מועמד המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית תומאס ג'פרסון הגיע למקום השני, ולפיכך נבחר כסגן הנשיא. לאחר הבחירות כיהן פינקני בבית הנבחרים של ארצות הברית.

ראשית חייו

תומאס פינקני נולד בצ'ארלסטון שבפרובינציית קרוליינה הדרומית, כבנם של צ'ארלס פינקיני (אנ') שהיה פקיד ממשל ושופט במושבה, ושל אלייזה לוקאס פינקני שנודעה בפיתוח גידול האינדיגו. פינקיני היה אחד משלושה אחים במשפחתו ששרדו את גיל הילדות. אחותו הגדולה הריוט, נישאה לימים לחוואי אמיד בקרוליינה הדרומית, ואחיו, צ'ארלס קוטוורת' פינקני, היה פוליטיקאי, דיפלומט ואיש צבא. כשהיה פינקני בן שלוש, לקח אותו אביו לבריטניה במסגרת נסיעה בעסקי ציבור. ב-1758 נפטר האב, ואימו השאירה את המשפחה בבריטניה. פינקני למד בבית הספר וסטמיניסטר (אנ') שבכרייסט צ'רץ', ובמידל טמפל. בנובמבר 1774 הוא התקבל ללשכת עורכי הדין, ומייד אחר כך שב לקרוליינה הדרומית.

מלחמת העצמאות של ארצות הברית

אף על פי שאת רוב ימיו עד אז העביר פינקיני באנגליה, הוא אהד את שאיפות הפטריוטים במלחמת העצמאות של ארצות הברית. יחד עם אחיו צ'ארלס, הוא היה לקפטן בצבא הקונטיננטלי ביוני 1775. לאחר שהשתתף בקרבות רבים, הוא היה לשליש האישי של הגנרל הורשיו גייטס, וב-1780 נפל בשבי בידי הבריטים בקרב קמדן הרה האסון.^[1] באותה עת הוא כבר היה נשוי ואב לילד. הוא הורשה להחלים מפצעיו באחוזתה של חמותו, רבקה ברוטון מוט (אנ') ליד צ'ארלסטון. ב-1781 נסע פינקני עם משפחתו לפילדלפיה, שם הוא שוחרר על ידי הבריטים בעסקת חילופי שבויים. הוא שב לדרום באותה שנה ולחם תחת פיקודו של המרקיז דה לה פאייט בווירג'יניה.

מושל קרוליינה הדרומית

לאחר המלחמה התמקד פינקני בניהול אחוזותיו ובעיסוקו בעריכת דין. בעידודו של ידידו, אדוארד ראטלדג', הוא התמודד ב-1787 על תפקיד מושל קרוליינה הדרומית. הוא נבחר על ידי האספה הכללית של קרוליינה הדרומית עם התנגדות מועטה. הוא תמך בהתלהבות באשרור חוקת ארצות הברית, וישב בראש הוועידה המדינתית שהחליטה על אשרור החוקה. מינואר ועד דצמבר 1791 כיהן פינקני בבית הנבחרים של קרוליינה הדרומית מטעם מחוזות סנט פיליפ וסנט מייקל.

שגריר בבריטניה ושליח בספרד

בתחילה דחה פינקני הצעות למינויים למשרה בממשל הפדרלי, אך ב-1792 הוא הסכים להתמנות על ידי הנשיא ג'ורג' וושינגטון כשגריר בבריטניה. בשל העובדה שפינקני לא היה מסוגל להגיע להסכמות עם הבריטים בסוגיות שונות, כולל הגיוס הכפוי לצי של מלחים אמריקאים, ופינוי מוצבים בריטים בשטחים האמריקאים, שיגר וושינגטון את ג'ון ג'יי כשליח מיוחד לבריטניה. פינקני סייע לג'יי לסיים את הסכם ג'יי, שפתר כמה סוגיות בין בריטניה לבין ארצות הברית, אך גרם לוויכוחים לגביו בארצות הברית. ב-1795, בעוד שהמשיך לשרת כשגריר בלונדון, נשלח פינקני לספרד כדי לדון בהסכם בנוגע לגבולות ולשיט האמריקאי בנהר המיסיסיפי. הדיונים הביאו לחתימתו של הסכם סן לורנסו (אנ'), בו הסכימה ספרד לאפשר לאמריקאים לייצא סחורות דרך נהר המיסיסיפי.

בשובו לארצות הברית, הצטרף פינקני לחמותו רבקה ברוטון מוט בפיתוח מטע האורז שנודע בשם אלדורדו (אנ') שעל גדת נהר סנטי ליד צ'ארלסטון. הוא התגורר שם עם בתו ונכדיה בשנותיה האחרונות.

המרוץ לנשיאות ב-1796

הצלחתו של פינקני במגעים עם ספרד הקנו לו אהדה בארצות הברית, ובשובו הוא מונה על ידי המפלגה הפדרליסטית כמועמדם בבחירות לנשיאות של 1796. הפדרליסטים היו הכוח הפוליטי החזק בניו אינגלנד, והם קיוו ששורשיו הדרומיים של פינקני יסייעו לו לנצח באזור הבית שלו. לכאורה היה אמור פינקני להיות שותפו למרוץ של סגן הנשיא ג'ון אדמס, אך על פי חוקי הבחירות שהיו בתוקף עד קבלת התיקון ה-12 לחוקת ארצות הברית, כל אחד מחברי חבר האלקטורים הטיל שני פתקי הצבעה למועמד לנשיאות ללא הבחנה עבור מי הוא הצביע כמועמד לנשיאות ומי כמועמד לתפקיד סגן הנשיא. לכל אחד מהמועמדים, פינקני ואדמס שהיו המועמדים הפדרליסטים, ותומאס ג'פרסון וארון בר שהיו מועמדי המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, היה סיכוי להיבחר לנשיאות.^[2]

אלכסנדר המילטון התעמת עם אדמס בנוגע לשליטה במפלגה הפדרליסטית, וייתכן שהוא פעל לבחירת פינקני לנשיא על פני אדמס.^[2] דמוקרטים-רפובליקנים רבים אהדו את השקפותיו של פינקני, שלא היה ממש מזוהה עם הפדרליסטים לפני 1796. כמה מהם קיוו שפינקני יוכל לגשר על המחלוקות במפלגה. כך יכול היה פינקני למשוך אלקטורים שלא שקלו להצביע עבור אדמס.

בבחירות הצביעו רוב האלקטורים מניו אינגלנד עבור המועמדים הפדרליסטים, בעוד שהאלקטורים מהדרום הצביעו עבור המועמדים הדמוקרטים-רפובליקנים, ובמדינות המרכז קיבלו שתי המפלגות תמיכה. קולותיה של קרוליינה הדרומית התפלגו בין ג'פרסון לבין פינקני וכל אחד מהם זכה ב-8 קולות בחבר האלקטורים. עם זאת, כמה אלקטורים מניו אינגלנד, שחששו מפני האפשרות של בחירתו של פינקני על פני אדמס, סירבו להצביע עבורו. אדמס סיים עם 71 קולות, ג'פרסון עם 68 קולות, ופינקני עם 59 קולות. אדמס נבחר כנשיא, ועל פי הכללים שהיו אז, ג'פרסון נבחר כסגן הנשיא.^[2]

שנותיו האחרונות

בספטמבר 1797 נבחר פינקני לבית הנבחרים של ארצות הברית, וכיהן בו עד מרץ 1801. שירותו בבית הנבחרים הושפע לעיתים קרובות מבריאותו והלקויה, וב-1800 הוא סירב להתמודד על תקופת כהונה נוספת. בעת כהונתו בבית הנבחרים, הוא תמך בחוקי הזרים וההמרדה. הוא גם שימש כאחד ממנהלי התביעה בהליך ההדחה נגד ויליאם בלאונט.

לאחר תום כהונתו בבית הנבחרים, התמקד פינקני שוב בניהול אחוזותיו. לבקשת הנשיא ג'יימס מדיסון הוא שב לשירות צבאי במהלך מלחמת 1812. הוא השתתף בקרבות, אך גם שירת כמנהלן של הכוחות האמריקאים בדרום. ב-1826 הוא ירש את אחיו בתפקיד נשיא אגודת סינסינטי (אנ'), ארגון שאיגד קצינים ותיקי מלחמת העצמאות.

חיים אישיים

ב-1779 נשא פינקני לאישה את אליזבת מוט, בתם של ג'ייקוב ורבקה ברוטון מוט. (אנ'), משפחת חוואים וסוחרים. לאחר מותה ב-1794, נישא פינקני בשנית ב-1797 לפרנסס מוט, אחותה הצעירה, ואלמנתו של ג'ון מידלטון.

בנו הבכור של פינקני, קולונל תומאס פינקני הבן, נשא לאישה את אליזבת איזרד, קרובת משפחתו של חבר בית הנבחרים מטעם קרוליינה הדרומית ראלף איזארד. בנו הצעיר, צ'ארלס קוטסוורת' פינקני, נשא לאישה את פיבי קרוליין אליוט, בתו של חבר בית הנבחרים של קרוליינה הדרומית ויליאם אליוט. בתו, אליזבת, נישאה לויליאם לאונדס, בנו של מושל קרוליינה הדרומית בתקופת מלחמת העצמאות רולינס לאונדס, שבשנים 1812 - 1822 היה אחד הקולות המובילים של הדמוקרטים-רפובליקנים בבית הנבחרים של ארצות הברית.

תומאס פינקני נפטר בצ'ארלסטון ב-2 בנובמבר 1828. הוא נטמן בבית הקברות של הכנסייה האפיסקופלית סננט פיליפ שבעיר.

בית מידלטון-פינקני (אנ'), שבו התגוררו פינקני ואשתו השנייה פרנסס בצ'ארלסטון בשנים 1801 - 1825, הוכנס ב-1960 אל המרשם הלאומי של מקומות היסטוריים. העיירה פינקניוויל שבג'ורג'יה, שדרכה הוא עבר במלחמה, ושכבר לא קיימת ותושביה עברו לעיר נורקרוס (אנ') הסמוכה, נקראה על שמו של פינקני. בית ספר בנורקרוס קרוי על שמו של פינקני. העיירה פינקני שבמדינת ניו יורק (אנ') קרויה על שמו.

דמותו של פינקני מגולמת על ידי יו או'גורמן במיני-סדרה ג'ון אדמס, אם כי הוא מוצג בה כסנאטור, תפקיד שהוא לא כיהן בו מעולם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס פינקני בוויקישיתוף

תומאס פינקני באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
תומאס פינקני, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
תומאס פינקני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תומאס פינקני באתר The Political Graveyard (באנגלית)
תומאס פינקני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

↑ Buchanan, John (1997). The Road to Guilford Courthouse. John Wiley & Sons, pp. 163, 170.
1 2 3 Heidenreich, Donald E. (2011). "Conspiracy Politics in the Election of 1796". New York History. 92 (3): 151–165.

[1] Buchanan, John (1997). The Road to Guilford Courthouse. John Wiley & Sons, pp. 163, 170.

[הידנריך-2] 1 2 3 Heidenreich, Donald E. (2011). "Conspiracy Politics in the Election of 1796". New York History. 92 (3): 151–165.

[1]

[2]