תומאס קמפיון
| לידה |
12 בפברואר 1567 לונדון, ממלכת אנגליה  |
|---|---|
| פטירה |
1 במרץ 1620 (בגיל 53) לונדון, ממלכת אנגליה |
| מדינה |
ממלכת אנגליה |
| מקום קבורה |
St Dunstan-in-the-West |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
מ-1601 |
| חתימה |
 |
  | |
תומאס קמפיון (באנגלית: Thomas Campion 12 בפברואר 1567 - 1 במרץ 1620) היה מלחין, משורר ורופא אנגלי. הוא נולד בלונדון ואחרי לימודים בקיימברידג' השיך ללימודי משפטים בגריי'ס אין. הוא כתב יותר מאה שירים ללאוטה, מחזות אלגוריים למחול, ומסה טכנית מיודעת על מוזיקה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפיון נולד בלונדון, בן לג'ון קמפיון, פקיד בבית המשפט הגבוה. עם מות אביו של קמפיון ב-1576, נישאה אמו לאוגוסטין סטיוארד, ומתה זמן קצר לאחר מכן. אביו החורג היה לאפוטרופוס של הילד ובשנת 1581 שלח אותו ללמוד בפיטרהאוז, קיימברידג'; לאחר ארבע שנים עזב את האוניברסיטה ללא תואר ואיננו מופיע ברשימת הבוגרים. בשנת 1586 נרשם לגריי'ס אין ללימודי משפטים, אך פרש מהם ב-1595 בלי לעמוד לבחינות הלשכה.
ב-10 בפברואר 1605 קיבל תיאר ברפואה מאוניברסיטת קאן.[1]
סבורים שקמפיון חי בלונדון ועבד כרופא עד מותו במרץ 1620 - אולי בדבר הבלוטות.[2] נראה שלא נשא אישה ולא היו לו ילדים.
דברי שירה ושירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכלול יצירתו מקיף יצירות רבות, בהן ידועה כמוקדמת ביותר קבוצה של חמש פואמות אנונימיות, שנכללו ב"שירים מאת בני-אצולה ואדונים שונים", שסופחו ל"אסטרופל וסטלה" מאת סר פיליפ סידני, שהופיע בהוצאת ניומן בשנת 1591. ב-1596 יצא לאור "פומאטה, אוסף של שירי הלל, אלגיות ואפיגרמות בלטינית", וזיכה אותו במוניטין בלתי מבוטלים. בהמשך לכך יצא ספר שירים למילים שלו ולמוזיקה משלו ומשל פיליפ רוסטר. כעבור שנה הוציא לאור את "Observations in the Art of English Poesie", שיצא "נגד נוהג החריזה ההמוני והלא-אמנותי", לעומת בתי השיר נטולי החרוזים לפי הדוגמה של השירה הקלאסית השקולה. סמואל דניאל מתח ביקורת על התיאוריות של קמפיון בנושא השירה ב"Defence of Rhyme" שלו משנת 1603.
ב-1615 פרסם קמפיון ספר על קונטרפונקט, "דרך חדשה ליצירת ארבעה קולות בקונטרפונקט באמצעות חוק מוכר מאוד ובלתי ניתן להזמה",[3] מסה טכנית ששימשה שנים רבות כספר הלימוד הסטנדרטי בנושא זה. הוא נכלל, בצירוף הערות ופירושים מאת כריסטופר סימפסון, ב"מבוא קצר למיומנות המוזיקה" מאת ג'ון פלייפורד ונראה ששתי מהדורות הופיעו עד שנת 1660.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפופולריות של קמפיון דעכה עד להיעלמות גמורה בשנים שלאחר מותו. מילונאים מוקדמים, כגון פטי, ראו בקמפיון תאורטיקאי.[4] רק כעבור שנים רבות החלו לראות בו מלחין.
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפיון נזכר שוב ושוב בפרק של סדרת הטלוויזיה של ה-BBC משנת 2010 James May's Man Lab" (|BBC2)", שם נותנות יצירותיו השראה לצעיר, המנסה לשיר סרנדה לעמיתה שלו. קטע זה הוזכר גם בסדרה השנייה והשלישית של התוכנית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תומאס קמפיון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- תומאס קמפיון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
Commonscatinline Text:
- Biography (Poetry Foundation)
- Thomas Campion – Life and works (Luminarium: Anthology of English literature)
- Internet Archive author |sname=Thomas Campion
- Librivox author |id=6207
- Husoy, Lance. Thomas Campion and the Web of Patronage
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ grovemusic.com מילון גרוב המקוון למוזיקה ומוזיקאים, עורך ל. מייסי דרוש מינוי
- ^ Life of Thomas Campion (Luminarium: Anthology of English literature) ארגון לומינריום: אנתולוגיה של ספרות אנגלית
- ^ A new way of making fowre parts in counterpoint תומאס קמפיון, כריסטופר ר. וילסון, ג'ון קופראריו. "דרך חדשה ליצירת ארבעה קולות בקונטרפונקט" הוצאת אשגייט בע"מ) 2003
- ^ Biographie universelle des musiciens et bibliographie générale de la musique, vol. 3 (הוצאה שנייה, פריז, 1867) עמ' 169