תומס הקטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תומס הקטר
Thomas CGI.png
תוכנית טלוויזיה תומס הקטר וחברים
הופעה ראשונה "תומס הקטר" ("סדרת הרכבות")
"תומס וגורדון" ("תומס הקטר וחברים")
יוצר/ת וילברט אודרי
כריסטופר אודרי
מדבב/ת בן סמול (הממלכה המאוחדת; 2009-2015)
ג'ון האסלר (הממלכה המאוחדת; 2015 ואילך)
מרטין שרמן (ארצות הברית; 2009-2014)
ג'וזף מיי (ארצות הברית; 2015 ואילך)
אדוארד גלן ("תומס ומסילת הקסמים")
קייקו טודה (יפן, 1990-2007)
קומיקו היגה (יפן, 2008 ואילך)
מדבב/ת בשפה העברית דוריאל זוהר[1]
שמחה ברבירו ("תומס ומסילת הקסמים")[2]
מידע
מין זכר

תומס הקטראנגלית: Thomas the Tank Engine, בתרגום חופשי: "תומס קטר המכלים") הוא דמות בדיונית של קטר קיטור קטן בספרי "סדרת הרכבות" מאת הכומר וילברט אודרי ובנו, כריסטופר. תומס נהפך לדמות הפופולרית ביותר בסדרה, והדמות הראשית בסדרת הטלוויזיה הנלווית, "תומס הקטר וחברים".

תומס הוא קטר קיטור, ועל צדדיו צבוע המספר '1'. כל הקטרים ב"סדרת הרכבות" התבססו על קטרים מסוגים אמתיים; מקורותיו של תומס הם בסוג ה-E2 שעיצב לוסון בילינטון בשנת 1913. תומס הופיע לראשונה בשנת 1946 בספר השני בסדרה, "תומס הקטר" (Thomas the Tank Engine), וארבעת הסיפורים הקצרים שנכללו בו עסקו בעלילותיו. חבריו הטובים ביותר של תומס הם פרסי וטובי.

בשנת 1979 נתקלה הכותבת והמפיקה הבריטית בריט אולקרופט בספרים, וביצעה עסקה כדי להפוך את הסיפורים לסדרת הטלוויזיה "תומס הקטר וחברים". התוכנית נהפכה ללהיט עטור פרסים ברחבי העולם, ונלוו לה מגוון רחב של מוצרים מסחריים.

בסיס ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס עוצב בהשראת סוג ה-E2 של מסילת לונדון-ברייטון-החוף הדרומי

כשאודרי יצר את תומס, הקטר היה קיים רק כצעצוע מעץ שנוצר עבור בנו כריסטופר. קטר זה נראה שונה למדי מהדמות בספרים ובסדרת הטלוויזיה, ונשא את האותיות 'NW' על מכלי המים. אודרי הצהיר שהאותיות היו ראשי תיבות ל-"No Where" ("שום מקום"); בהתפתחותה של "סדרת הרכבות" ושל סיפור הרקע שלה, המסילה שבה עבדו תומס וחבריו נודעה בשם "North Western Railway" ("המסילה הצפון-מערבית").

במקור לא התבסס תומס על קטר אמיתי; ליתר דיוק, הסיפורים הראשוניים היו ליווי לצעצוע שנעשה לכריסטופר. לאחר שאשתו של אודרי עודדה אותו להפיץ את הסיפורים, המוציא לאור של הספר השני ב"סדרת הרכבות", "תומס הקטר", שכר מאייר בשם רג'ינלד פיין. אודרי בחר בקטר אמיתי, שאפשר לפיין להשתמש בעיצובו כדי ליצור אותנטיות; קטר 0-6-0 מסוג E2 מעיצוב בילינטון של מסילת לונדון-ברייטון-החוף הדרומי. ייתכן שסוג זה נבחר רק מפני שהיה לאודרי תצלום שלו. תומס הוא אחד מחצי תריסר קטרים שצוידו בהארכה לחלק הקדמי של מכלי המים. בעוד שהשפה וההתנהגויות המוצגות לעיתים דומות לאלה של קטרים אמתיים, ישנם כמה הבדלים מהותיים. לדוגמה, את גלגליו של תומס מניעות בוכנות פנימיות, האופייניות לקטרים קטנים כאלה. עקב כך, הארכובות והטלטלים אינם נראים כלפי חוץ.

אודרי לא היה מרוצה מפרט אחד של האיורים - העובדה שקצהו הקדמי של המדרך של תומס היה משופע כלפי מטה, מה שאמר שבלמי הרתיעה הקדמיים והאחוריים שלו היו בגבהים שונים. הייתה זו טעות איור שהונצחה בספרים הבאים. התאונה ב"תומס בא לארוחת הבוקר" תוכננה במידת-מה כדי לתקן זאת. תומס תמיד הופיע עם לוחית בלמי רתיעה קדמית מעוגלת בסדרת הטלוויזיה.

למרות יצירת הדימוי החזותי של דמות כה מוכרת, פיין לא קיבל קרדיט כלשהו על עבודתו, ורק מאז יציאת הספר "האיש מאחורי תומס הקטר" (The Thomas the Tank Engine Man) מאת בראיין סיבלי, הוא החל לזכות בהכרה מהותית. לעיתים קרובות הניחו בטעות שקלרנס רג'ינלד דאלבי יצר את הדמות, מכיוון שהוא היה אחראי לאיור ספרי 3–11 וציורם מחדש של האיורים בספר #1.

תומס הגיע לסודור בשנת 1915, כשהמפקח השמן רכש את הקטר בסכום נומינלי ומינה אותו לקטר בדיקות והכנות בוויקרסטאון. לאחר שחילץ את ג'יימס בסיפור "תומס ורכבת החילוץ", הוא הפך ל"קטר רב-תועלת" ותוגמל בכך שהופקד על השלוחה לפרקוואר. הגם שתומס מופיע כיום במסילות מורשתיות שונות, הקטר האחרון מסוג ה-E2 נגרט בשנת 1963.

תומס ב"סדרת הרכבות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שנהפך לדמות הפופולרית ביותר ב"סדרת הרכבות" לא הופיע תומס בספר הראשון, "שלושת קטרי הרכבת" (אדוארד, הנרי וגורדון).

תומס תואר במבוא ל"תומס וגורדון", הסיפור הראשון בספר השני, "תומס הקטר", כך:

קטר מכלים ששכן בתחנה גדולה. היו לו שישה גלגלים קטנים, ארובה נמוכה וגוצה, דוּד נמוך וגוצי, וכיפה נמוכה וגוצה. היה הוא קטר קטן ובררן, שתמיד סחב קרונות ממקום למקום. [...] הוא גם היה חוצפני.

מהסיפור "תומס וגורדון" בספר "תומס הקטר" (תרגום חופשי).

תחילה שימש תומס כקטר לבדיקות ולהכנות בשלושת הסיפורים הראשונים בספר השני, אבל שאף למשימות חשובות יותר דוגמת הובלת הרכבת המהירה, בדומה לגורדון; חוסר ניסיונו מנע מכך. בסיפור הרביעי "תומס ורכבת החילוץ" מציל תומס את ג'יימס, והוא מתוגמל בשלוחה משל עצמו. מאז ואילך הוא נשאר אחראי על השלוחה לפרקוואר, עם שני קרונות נוסעים נקביים בשמות אנני וקלרבל ועם עזרתם של פרסי ושל טובי. לרוב מתואר תומס כבעל חוצפה ואף חשיבות עצמית. הוא טוען שהאחרים אמורים לכבדו באופן ניכר יותר, ומתעצבן כשאינו זוכה לאותו כבוד. אולם, פרסי וטובי בהחלט מסוגלים להתייצב מולו, ואנני וקלרבל נוזפות בו לעיתים קרובות.

בסדרת הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומס הקטר וחברים

הופעותיו של תומס בסדרת הטלוויזיה פותחו על ידי בריט אולקרופט. הסדרה הראשונה בת עשרים ושישה פרקים עלתה לשידור באוקטובר 1984 ברשת ITV הבריטית, בהשתתפות מתופף להקת הביטלס רינגו סטאר בתפקיד הקריין. הסיפורים שודרו בארצות הברית במסגרת התוכנית "Shining Time Station" החל משנת 1989 בהשתתפות רינגו בדמותו של מר כרטיסן. בין השנים 1991 ו-1995 החליף ג'ורג' קרלין את סטאר בתפקיד הקריין ומר כרטיסן בארצות הברית. אלק בולדווין גילם את מר כרטיסן בסרט "תומס ומסילת הקסמים", וסיפר את הסדרה בדיבוב האמריקאי בין השנים 1998 ו-2003. מייקל אנג'ליס סיפר את הסדרה בין 1991 ו-2012 בממלכה המאוחדת, ואילו מייקל ברנדון סיפר את הסדרה בין השנים 2004 ו-2012 בארצות הברית. בין השנים 2013 ו-2017 סופרה הסדרה על ידי מארק מורגן (Moraghan).

במקור, הייתה האישיות של תומס נאמנה לדמות מן הספרים, אולם, כשסטתה הסדרה מן הספרים, נעשו שינויים. תומס נעשה פחות יהיר ושקוע בעצמו באופן ניכר, ופיתח צד יותר ידידותי, זולתני וחסר דאגה (אם כי עדיין נסער מדי). ככל הנראה, הוא כבר לא מוגבל לקו השלוחה שלו ועובד בכל רחבי סודור. שינויים אלה באופיו ובמשימותיו נבעו ממעמדו כ"כוכב". הוא הדמות הפופולרית ביותר בסדרה, ולכן הוא בעל מספר ההופעות הגדול ביותר, והופיע בכל הספיישלים ובסרט "תומס ומסילת הקסמים".

החל מהספיישל "גיבור הפסים" עד העונה השמונה עשרה דיבבו את תומס מרטין שרמן (בארצות הברית) ובן סמול (בממלכה המאוחדת). משנת 2015 ואילך מדבבים את תומס ג'ון האסלר בממלכה המאוחדת וג'וזף מיי בארצות הברית.

ב"ההרפתקה מתחילה", ספיישל המספר מחדש את עלילות ימיו הראשונים של תומס בסודור, הוא צבוע בצבע ירוק כחלחל בהגיעו לסודור, ועל מכליו מתנוססות ראשי התיבות "LBSC" (London, Brighton and South Coast Railway), עם המספר 70 על תא הפחם. המספר 70 מייצג את השנה השבעים ל"סדרת הרכבות" (2015), ואילו הקטרים מסוג ה-E2 מוספרו מ-100 עד 109. הקטר מס' 70 האמיתי במסילת LB&SCR הוא מסוג A1.

מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדוארד גלן ("תומס ומסילת הקסמים")
  • בן סמול (הממלכה המאוחדת; "גיבור הפסים" - העונה השמונה עשרה)
  • מרטין שרמן (ארצות הברית; "גיבור הפסים" - העונה השמונה עשרה)
  • ג'ון האסלר (הממלכה המאוחדת; "ההרפתקה מתחילה" ואילך)
  • ג'וזף מיי (ארצות הברית; "ההרפתקה מתחילה" ואילך)

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של תומס, בדומה לפו הדב, הייתה כצעצוע לילד. צעצוע ידני עשוי עץ מתחילת שנות הארבעים היה תומס המקורי שיצר הכומר אודרי מחתיכת מקל מטאטא עבור בנו כריסטופר. אולם, הכומר שמח לתמוך בחשבונו של פיין שהיה הקטר מסוג E2, על אף שלתומס הראשון במערך דגמי הרכבות של אודרי, מסטיוארט ריידפאת', לא היו מכלי מים מוארכים. בספר השנתי מ-1979, כתב אודרי:

"קניתי את תומס ב-1948 כשכתבתי את "שובו של תומס הקטר", ורציתי לחזור לעצב דגמים לאחר הפסקה בת עשרים שנים בערך. תומס היה אחד הדגמים הרגילים של סטיוארט ריידפאת', עם מבנה כבד העשוי מתכת לבנה, וצויד במרכב ומנוע "Essar". סטיוארט ריידפאת' נפטר, ומנועיו, שלא לדבר על חלקי חילוף עבורם, נהיו בלתי ניתנים להשגה במשך שנים רבות; אך תומס ממשיך בדרכו! כפי שאתם ודאי מצפים מגילו, הוא זקן הפכפך, ויש לנהוגו בזהירות רבה בהחלט."

לאחר שהוציאה חברת "הורנבי" דגם של קטר מסוג ה-E2 של מסילת לונדון-ברייטון-החוף הדרומי בשלהי שנות השבעים ותחילת שנות השמונים קנה אודרי אחד מהם כדי למלא את תפקידו של תומס במערך שלו, קו השלוחה לפרקוואר.

למרות בקשותיו של אודרי לדגמים מסחריים, שאליהן ענתה חברת "האחים ליינס" (שלימים נהפכה ל"טרייאנג הורנבי") עם ערכת צעצוע של פרסי מתוצרת "מקאנו" ב-1967, השתמשה חברת "הורנבי" ביציקה כדי ליצור את תומס כשהחלה לייצר דגמי "סדרת הרכבות" בשנות השמונים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס היה הדמות הבדיונית היחידה שנכללה ב-"רשימה השמחה" של "אינדפנדנט" מ-2009, וקיבל הכרה בין תשעים ושמונה אנשים מבוגרים אמיתיים וכלב תרפיה בשל הפיכת בריטניה ל-"מקום טוב ומאושר יותר".

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס הוזכר, הופיע ושימש כמושא פרודיה פעמים רבות בתרבות הפופולרית. בשנת 1988 נעשתה עליו פרודיה בתוכנית "ספיטינג אימג'" ברשת ITV, בה הוא תואר כשיכור ש"ירד לגמרי מהפסים". בשנת 2009 הופיע תומס במחרוזת "ילדים נזקקים" הרשמית של BBC, בה דובב על ידי רינגו סטאר שסיפר את שתי הסדרות הראשונות של "תומס הקטר וחברים". בתוכנית הקומדיה הבריטית "הטלוויזיה השבועית של בובי דאברו" נוצרה פרודיה בשם "Thomas The Tanked Up Engine" ("תומס הקטר השיכור"), שבה היה מעורב ג'רמי, הקטר הוורוד. בובי דאברו סיפק את הקריינות בחיקוי של המספר המקורי, רינגו סטאר.

בתוכנית "MAD" של רשת Cartoon Network מופיע תומס הקטר ב-"Thomas the Unstoppable Tank Engine" ("תומס הקטר הלא ניתן לעצירה"), קרוסאובר בין "תומס הקטר וחברים" לבין "לא ניתנת לעצירה". פרודיה על תומס הקטר הופיעה בסדרה "רובוט צ'יקן". המערכון נקרא "Blow Some Steam" ("לפוצץ כמה [קטרי] קיטור"). המספר (סת' גרין) חיקה את רינגו סטאר, ואת תומס דיבב דניאל רדקליף.

בסרט "אנטמן" של מארוול משנת 2015 מופיעה גרסת צעצוע לא מאונשת של תומס, בה נעזרים אנטמן ויילוג'אקט בקרב הסופי של הסרט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תומס הקטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]