תומס הקטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תומס הקטר

Thomas CGI.png
תוכנית טלוויזיה תומס הקטר וחברים
הופעה ראשונה "תומס הקטר" (סדרת הרכבות)
"תומס וגורדון" (תומס הקטר וחברים)
יוצר/ת וילברט אודרי
כריסטופר אודרי
מדבב/ת בן סמול (בריטניה; 2009-2015)
ג'ון האסלר (בריטניה; מאז 2015)
מרטין שרמן (ארצות הברית; 2009-2014)
ג'וזף מיי (ארצות הברית; מאז 2015)
אדוארד גלן (תומס ומסילת הקסמים)
קייקו טודה (יפן)
רינגו סטאר
מדבב/ת בשפה העברית דוריאל זוהר[1]
שמחה ברבירו (תומס ומסילת הקסמים)[2]
מידע
מין זכר

תומס הקטראנגלית: Thomas the Tank Engine) הוא קטר קיטור קטן בדיוני בספרי "סדרת הרכבות" מאת הכומר וילברט אודרי ובנו, כריסטופר. הוא נהיה הדמות הפופולרית ביותר בסדרה, והדמות הראשית בסדרת הספין-אוף הנלווית הטלוויזיונית, "תומס הקטר וחברים".

תומס הוא קטר קיטור והספרה '1' צבועה על צדדיו. כל הקטרים ב-"סדרת הרכבות" התבססו על קטרים מציאותיים; מקורותיו של תומס הם בדגם ה-E2 שעיצב לוסון בילינטון בשנת 1913. תומס הופיע לראשונה ב-1946 בספר השני בסדרה, "תומס הקטר", וארבעת הסיפורים הקצרים שנכללו בו עסקו בעלילותיו. חבריו הטובים ביותר של תומס הם פרסי וטובי.

בשנת 1979, הכותבת והמפיקה הבריטית בריט אולקרופט נתקלה בספרים, וביצעה עסקה כדי להמחיש את הסיפורים בתור סדרת הטלוויזיה "תומס הקטר וחברים". התוכנית הפכה ללהיט עטור פרסים ברחבי העולם, ונלוו לה מגוון רחב של מוצרים מסחריים.

בסיס ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס עוצב על פי דגם ה-E2 ממסילת לונדון, ברייטון וחוף הדרום

כשיצר אודרי את תומס, הקטר היה קיים רק כצעצוע מעץ שנוצר עבור בנו כריסטופר. קטר זה נראה שונה למדי מהדמות בספרים ובסדרת הטלוויזיה, ונשא את האותיות 'NW' על מיכלי המים. אודרי הצהיר כי האותיות היו ראשי תיבות ל-"No Where" ("שום מקום"); בהתפתחות "סדרת הרכבות" וסיפור הרקע שלה, המסילה שבה עבדו תומס וחבריו נודעה בשם "North Western Railway" ("המסילה הצפון מערבית").

במקור, לא התבסס תומס על דגם אמיתי; ליתר דיוק, הסיפורים הראשוניים היו ליווי לצעצוע שנעשה לכריסטופר. לאחר שאשתו של אודרי עודדה אותו להפיץ את הסיפורים, המוציא לאור של הספר השני ב-"סדרת הרכבות", "תומס הקטר", שכר מאייר בשם רג'ינלד פיין. אודרי בחר בקטר אמיתי שיכל פיין להשתמש בעיצובו כדי ליצור אותנטיות; קטר 0-6-0 מדגם E2 מעיצוב בילינטון של מסילת לונדון, ברייטון וחוף הדרום. ייתכן כי דגם זה נבחר רק מכיוון שהיה לאודרי צילום. תומס הוא אחד מחצי תריסר קטרים שצוידו בהארכה לחלק הקדמי של מיכלי המים. בעוד שהשפה וההתנהגויות המוצגות לעתים דומות לאלה של קטרים אמיתיים, ישנם כמה הבדלים מהותיים. לדוגמה, את גלגליו של תומס מניעות בוכנות פנימייות האופייניות לקטרים קטנים כאלה. לכן, הארכובות ומוטות החיבור אינם נראים כלפי חוץ.

אודרי לא היה מרוצה מפרט אחד של האיורים - העובדה שהיה לקצה הקדמי של סיפונו שיפוע כלפי מטה, מה שאמר שבולמי זעזועיו הקדמיים והאחוריים היו בגבהים שונים. הייתה זו טעות איור שהונצחה בספרים הבאים. התאונה ב-"תומס בא לארוחת הבוקר" תוכננה חלקית לתקן זאת. תומס תמיד הופיע עם לוחית בולמי זעזועים קדמית מעוגלת בסדרת הטלוויזיה.

למרבה הצער, למרות יצירת הדימוי החזותי של דמות כזאת אייקונית, פיין לא קיבל קרדיט כלשהו על עבודתו, ורק מאז יציאת הספר "איש תומס הקטר" מאת ברייאן סיבלי, הוא החל לקבל הכרה מהותית. לעתים קרובות הניחו בטעות שיצר קלרנס רג'ינלד דאלבי את הדמות, מכיוון שהוא היה אחראי לאיור ספרי 3-11 וצביעתם מחדש של האיורים בספר 1.

תומס הגיע לסודור ב-1915, כשרכש המפקח השמן את הקטר בסכום נומינלי ומינה אותו לקטר בדיקות והכנות בוויקרסטאון. לאחר שחילץ את ג'יימס ב-"תומס ורכבת החילוץ", הוא הפך ל-"קטר רב תועלת" ותוגמל בכך שהופקד על מסילת השלוחה של פרקוואר. על אף שתומס מופיע כיום במסילות מורשתיות שונות, הקטר האחרון מדגם ה-E2 הושמד ב-1963.

תומס ב-"סדרת הרכבות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שנהיה לדמות הפופולרית ביותר ב-"סדרת הרכבות", לא הופיע תומס בספר הראשון, "שלושת קטרי הרכבת" (אדוארד, הנרי וגורדון).

תומס תואר במבוא ל-"תומס וגורדון", הסיפור הראשון בספר השני, "תומס הקטר", כך:

Cquote2.svg

קטר מיכלים שגר בתחנה גדולה. היו לו שישה גלגלים קטנים, ארובה נמוכה וגוצה, דוד חימום נמוך וגוצי, וכיפה נמוכה וגוצה. היה הוא קטר קטן בררן, שתמיד סחב קרונות ממקום למקום. [...] הוא היה גם חוצפני.

Cquote3.svg
– מתוך הסיפור "תומס וגורדון" בספר "תומס הקטר" (תרגום חופשי).

בהתחלה שימש תומס כקטר לבדיקות ולהכנות בשלושת הסיפורים הראשונים בספר מס' 2, אך שאף למשימות יותר חשובות כהסעת הרכבת המהירה, בדומה לגורדון; חוסר ניסיונו מנע מכך. בסיפור הרביעי, "תומס ורכבת החילוץ", מציל תומס את ג'יימס והוא מתוגמל במסילת שלוחה משלו. מאז, הוא נשאר אחראי על מסילת השלוחה של פרקוואר, עם שתי קרוניותיו אנני וקלרבל, ועזרתם של פרסי וטובי. בדרך כלל מתואר תומס כבעל חוצפה ואף חשיבות עצמית. הוא טוען כי אמורים האחרים לתת לו יותר כבוד, ומתעצבן כשאינו מקבל כבוד כזה. אולם, בהחלט מסוגלים פרסי וטובי להתייצב מולו, ולעתים נוזפות בו אנני וקלרבל.

הוא מודע לתהילתו בעולם האמיתי, ובעקבות ביקור במוזיאון הרכבת הלאומי ביורק, הוא נהיה לחבר כבוד באוסף הלאומי, והצטרף לקטרים אגדיים כגון "מאלארד", "סיטי אוף טרורו" ו-"רוקט".

תומס גרם לחיכוך קטן בין כריסטופר אודרי למוציאים לאור, שביקשו עוד ועוד ספרים על הדמות. על אף שתומס היה הדמות הפופולרית ביותר בספרים, התייחסו הן הכומר וילברט והן כריסטופר אודרי לדמויות בספרים כהרכב, ולכן לפני סדרת הטלוויזיה היו רק עשרה סיפורים שהוזכר תומס בשמותיהם, ארבעת הסיפורים ב-"תומס הקטר" וב-"שובו של תומס הקטר", "תומס בצרות" (ב-"טובי חשמלית הקיטור") ו-"תומס בא לארוחת הבוקר" (ב-"קטרי מסילת השלוחה"). לאחר הופעת הבכורה של סדרת הטלוויזיה, היו חמישה ספרים שנקראו על שם תומס באופן מפורש: ("עוד על תומס הקטר", "תומס והתאומים", "תומס ויריד הרכבת הגדול", "תומס שב הביתה", "תומס וקטרי המפקח השמן"). חלק מהם בעלי קישורים קלושים לדמות: ב-"תומס וקטרי המפקח השמן" (כרך השנה ה-50, שעמד במקור להיקרא "קטרי המפקח השמן") היה רק סיפור אחד מכל הארבעה שהתמקד בתומס; ב-"תומס שב הביתה", מופיע תומס רק בדף האחרון, כששאר הספר עוסק בשאר הקטרים במסילת השלוחה שלו כשהוא היה ביורק.

בסדרת הטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומס הקטר וחברים

את הופעותיו של תומס בסדרת הטלוויזיה פיתחה בריט אולקרופט. הסדרה הראשונה בת 26 פרקים עלתה לשידור באוקטובר 1984 ברשת ITV בבריטניה, עם רינגו סטאר בתפקיד המספר. הסיפורים הופיעו במסגרת "תחנת זמן נוצץ" בארצות הברית החל מ-1989 עם רינגו בדמותו של מר כרטיסן. מ-1991 עד 1995, החליף ג'ורג' קרלין את סטאר בתפקיד המספר ומר כרטיסן בארצות הברית. אלק בולדווין גילם את מר כרטיסן ב-"תומס ומסילת הקסמים", וסיפר את הסדרה עבור הקהל האמריקאי מ-1998 עד 2003. מייקל אנג'ליס סיפר את הסדרה מ-1991 עד 2012 בבריטניה, כשמייקל ברנדון סיפר את הסדרה מ-2004 עד 2012 בארצות הברית. החל מ-2013, מספר את הסדרה מארק מורגהאן.

במקור, הייתה האישיות של תומס נאמנה לדמות מן הספרים, אולם, כשסטתה הסדרה מן הספרים, נעשו שינויים. תומס נעשה פחות יהיר ושקוע בעצמו באופן ניכר, ופיתח צד יותר ידידותי, זולתני וחסר דאגה (אם כי עדיין נסער מדי). ככל הנראה, הוא כבר לא מוגבל למסילת השלוחה שלו ועובד בכל רחבי סודור. שינויים אלה באופיו ובמשימותיו נבעו ממעמדו כ-"כוכב". הוא הדמות הפופולרית ביותר בסדרה, ולכן הוא בעל מספר ההופעות הגדול ביותר, והופיע בכל הספיישלים ובסרט "תומס ומסילת הקסמים".

החל מ-"גיבור הפסים" עד העונה השמונה עשרה, דיבבו את תומס מרטין שרמן (בארצות הברית) ובן סמול (בבריטניה). מ-2015 ואילך, מדבבים את תומס ג'ון האסלר בבריטניה, וג'וזף מיי בארצות הברית.

ב-"ההרפתקה מתחילה", ספיישל המספר מחדש את עלילות ימיו הראשונים של תומס בסודור, הוא צבוע בצבע ירוק כחלחל בהגעתו לסודור, ועל מיכליו כתובות ראשי התיבות "LBSC" (London, Brighton and South Coast Railway), עם המספר 70 על תא הפחם. המספר 70 מייצג את השנה ה-70 ל-"סדרת הרכבות" (2015), ואילו קטרי דגם ה-E2 מוספרו מ-100 עד 109. הקטר מס' 70 האמיתי במסילת LB&SCR הוא מדגם A1.

מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן סמול (בריטניה; "גיבור הפסים" - העונה השמונה עשרה)
  • מרטין שרמן (ארצות הברית; "גיבור הפסים" - העונה השמונה עשרה)
  • ג'ון האסלר (בריטניה; מאז "ההרפתקה מתחילה")
  • ג'וזף מיי (ארצות הברית; מאז "ההרפתקה מתחילה")

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של תומס, בדומה לפו הדב, הייתה כצעצוע לילד. צעצוע ידני עשוי עץ מתחילת שנות ה-40 היה תומס המקורי שיצר הכומר אודרי מחתיכת מקל מטאטא עבור בנו כריסטופר. אולם, הכומר שמח לתמוך בחשבונו של פיין שהיה הקטר מדגם E2, על אף שלתומס הראשון במערך דגמי הרכבות של אודרי, מסטיוארט ריידפאת', לא היו מיכלי מים מוארכים. בספר השנתי מ-1979, כתב אודרי:

"קניתי את תומס ב-1948 כשכתבתי את "שובו של תומס הקטר", ורציתי לחזור לעצב דגמים לאחר הפסקה בת עשרים שנים בערך. תומס היה אחד הדגמים הרגילים של סטיוארט ריידפאת', עם מבנה כבד העשוי מתכת לבנה, וצויד במרכב ומנוע "Essar". סטיוארט ריידפאת' נפטר, ומנועיו, שלא לדבר על חלקי חילוף עבורם, נהיו בלתי ניתנים להשגה במשך שנים רבות; אך תומס ממשיך בדרכו! כפי שאתם ודאי מצפים מגילו, הוא זקן הפכפך, ויש לנהוגו בזהירות רבה בהחלט."

לאחר שהפיקה חברת "הורנבי" את דגם ה-E2 ממסילת לונדון, ברייטון וחוף הדרום לקראת סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, בשמחה לקח אודרי אחד כדי למלא את תפקיד תומס במערך שלו, מסילת שלוחת פרקוואר.

למרות בקשותיו של אודרי לדגמים, שאליהן הגיבה חברת "האחים ליינס" (שנהייתה לאחר מכן "טרייאנג הורנבי") עם פרסי מתוצרת "מקאנו" ב-1967, השתמשה חברת "הורנבי" ביציקה כדי ליצור את תומס כשהתחילה לייצר דגמי "סדרת הרכבות" בשנות ה-80.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס היה הדמות הבדיונית היחידה שנכללה ב-"רשימה השמחה" של "אינדפנדנט" מ-2009, וקיבל הכרה בין תשעים ושמונה אנשים מבוגרים אמיתיים וכלב תרפיה בשל הפיכת בריטניה ל-"מקום טוב ומאושר יותר".

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומס הוזכר, הופיע והיה נושאי פרודיה פעמים רבות בתרבות הפופולרית. ב-1988, נעשתה פרודיה עליו ב-"ספיטינג אימג'" ב-ITV, שם הוא תואר כשיכור ש-"ירד לגמרי מהפסים". ב-2009, הוא הופיע בערבוביית "דרושים ילדים" הרשמית של BBC, שם דובב על ידי רינגו סטאר, שסיפר את שתי הסדרות הראשונות של "תומס הקטר וחברים". בתוכנית הקומדיה הבריטית "הטלוויזיה השבועית של בובי דאברו", נוצרה פרודיה בשם "Thomas The Tanked Up Engine" ("תומס הקטר השיכור"), שבה היה מעורב ג'רמי, הקטר הוורוד. בובי דאברו סיפק את הקריינות בחיקוי של המספר המקורי, רינגו סטאר.

בתוכנית "MAD" של Cartoon Network, מופיע תומס הקטר ב-"Thomas the Unstoppable Tank Engine" ("תומס הקטר הלא ניתן לעצירה"), קרוס-אובר בין "תומס הקטר וחברים" לבין "לא ניתנת לעצירה". פרודיה על תומס הקטר הופיעה ב-"רובוט צ'יקן". המערכון נקרא "Blow Some Steam" ("לפוצץ כמה [קטרי] קיטור"). המספר (סת' גרין) חיקה את רינגו סטאר, שהיה המספר הראשון של "תומס הקטר וחברים". את תומס דיבב דניאל רדקליף.

בסרט של מארוול "אנטמן" מ-2015 מככבת גרסת צעצוע של תומס. בקרב הקלימקטי של הסרט, נלחמים אנטמן ויילוג'קט על גבי תומס בעודם בגדלי החרקים שלהם, עד שיילוג'קט משמט את תומס ומשליך אותו לעבר אדן חלון. תאונה במהלך הקרב גורמת לתומס לצמוח לגודלה של רכבת אמיתית ולהרוס חלק ניכר מן הבית של בתו של אנטמן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]