תוסף ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המבנה הכימי של ברזל ביצורים חיים

תוספי ברזלאנגלית: Iron supplement), המכונים גם מלחי ברזל וכדורי ברזל, משמשים לטיפול ומניעה של מחסור בברזל כולל אנמיה מחוסר ברזל. למניעה הם מומלצים רק לאנשים עם ספיגה לקויה, דימום וסת כבד, היריון או תזונה דלה בברזל. ניתן להשתמש במניעה גם אצל תינוקות במשקל לידה נמוך. הם נלקחים דרך הפה, מזריקים לווריד או מזריקים לשריר.[1]

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוספי ברזל משמשים לטיפול במחסור בברזל ואנמיה מחוסר ברזל.[2] ניתן להשתמש בהם גם לטיפול במחסור בברזל תפקודי, כאשר הדרישות לברזל גדולות יותר מיכולתו של הגוף לספק ברזל כמו במצבים דלקתיים. הקריטריון העיקרי הוא שנבדקו גם גורמים אחרים לאנמיה, כמו ויטמין B 12 או מחסור בחומצה פולית, הנגרמת מתרופה או כתוצאה מרעלים אחרים כמו עופרת, שכן לעיתים קרובות לאנמיה יש יותר מסיבה אחת בסיסית.

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי של טיפול עם ברזל דרך הפה הן לרוב שלשול או עצירות ואי נוחות בבטן. לאחר הארוחה, תופעות הלוואי פוחתות, אך קיים סיכון מוגבר לאינטראקציה עם חומרים אחרים. תופעות לוואי תלויות במינון וניתן להתאים את המינון. המטופל עשוי להבחין כי הצואה שלו הופכת לשחורה. אין נזק ממשי, אך יש להזהיר חולים על כך כדי להימנע מדאגה מיותרת. כאשר ניתנים תוספי ברזל בצורת נוזלים, השיניים עלולות להשתנות באופן הפיך (ניתן להימנע מכך באמצעות שימוש בקש). הזרקה תוך שרירית יכולה להיות כואבת, וניתן להבחין בצבע חום על העור. מינון יתר של ברזל עלול לגרום למוות בקרב ילדים מתחת לגיל 6 שנים.[3] הרעלת ברזל עלולה לגרום לתמותה או לתחלואה לטווח הקצר והארוך.[4]

סתירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתירות תלויות לעיתים קרובות בחומר המדובר. רגישות יתר מתועדת לכל מרכיב ואינו זהה לכל התכשירים. בחלקם ניתן להשתמש עבור מחסור בברזל, אחרים רק עבור אנמיה מחוסר ברזל. חלקם יוצרים סתירה גם נגד דלקת מפרקים שגרונית.[5]

אינטראקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים עשויים להיות בעלי נטייה גנטית לספיגת יתר של ברזל, כפי שקורה לאנשים הסובלים מהמוכרומטוזיס תורשתי. בקרב האוכלוסייה הכללית, ל-1 מתוך 400 אנשים יש את הצורה ההומוזיגית של תכונה גנטית זו, ואחד מכל 10 אנשים יש את ההטרוזיגי שלה. אף אחד מהאנשים עם הצורה ההומוזיגית או ההטרוזיגית לא צריך ליטול תוספי ברזל.[6] חומרים רבים אחרים מורידים את קליטת ספיגת הברזל שאינה חמורה. דוגמאות לכך הן טאנינים ממזונות, כמו תה וחומצה פיטית. צמחונים ובעיקר טבעונים נמצאים בסיכון מוגבר למחסור בברזל, כתוצאה משילוב של כמויות מוגבלות של ברזל בתזונה ובצורה הנספגת בצורה גרועה לצד תרכובות המגבילות עוד יותר את הספיגה. לאחר הארוחה, יש פחות תופעות לוואי אך יש גם פחות ספיגה בגלל אינטראקציה ושינוי דרגת חומציות. ככלל, מרווח של 2–3 שעות בין צריכת הברזל לזה של תרופות אחרות מהווה את במצב הרצוי, אך הוא פחות נוח לחולים ויכול להשפיע על התאימות.[7]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורים הראשונים נקראו כדורים של בלוד,[8] אשר נקראו על שם פ. בלוד (אנ') מבוצ'ייר (אנ'), הרופא הצרפתי שהציג והחל בשימוש בתרופות אלו כטיפול בחולי אנמיה.[9]

דרכי שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוספי ברזל ניתן ליטול בשני אופנים, בליעה דרך הפה ובהזרקה.

דרך הפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן ליטול תוסף ברזל דרך הפה באמצעות צורות שונות, כגון ברזל גופרתי (אנ'). זהו מלח הברזל הנפוץ ביותר ונמכר תחת שמות מותגים כמו פרטאב, פר-ברזל ו-Slow-FE. מכיל גם חומצה אסקורבית (ויטמין C), המגדילה את ספיגתם של מקורות ברזל שאינם חיידקים.[10] ניתן ליטול פוליפפטיד מברזל (HEM) כאשר תוספי ברזל רגילים כמו סולפט ברזלי או פומראט ברזלי אינם נסבלים או נספגים. מחקר קליני הראה כי סוגים מסוימים של תוספי ברזל העלו את רמות הברזל בסרום פי 23 יותר מפומראט ברזלי על בסיס מיליגרם למיליגראם.[11] חלופה נוספת היא גליצין סולפט, לה יש פחות תופעות לוואי במערכת העיכול.[12] פרט נוסף אשר יוצא דופן בקרב תכשירים דרך הפה של תוספי ברזל הוא שלברזל בתכשיר זה זמינות ביולוגית אוראלית גבוהה מאוד, במיוחד בפורמולה הנוזלית. יש להעריך אפשרות זו לפני שנפנה לטיפול בהזרקה. נעשה שימוש בתכשיר זה במיוחד באנמיה של מחסור בברזל הקשורה לגסטריטיס אוטואימונית ודלקת הקיבה.[13]

בהזרקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול ברזל (תוך ורידי או תוך שרירית) ניתן כאשר הטיפול דרך הפה נכשל, ספיגה דרך הפה נפגעת קשות (על ידי מחלות או כאשר האדם לא יכול לבלוע) או נדרש שיפור מהיר (לדוגמה, לפני ניתוח אלקטיבי).[14] טיפול בהזרקת תוסף ברזל יקר יותר מתכשירי ברזל דרך הפה ואינו מתאים בשליש הראשון להיריון.[15] ישנם מקרים בהם הזרקת ברזל עדיפה על פני נטילת ברזל דרך הפה. למשל, מקרים בהם נטילת הברזל דרך הפה היא בלתי נסבלת, כאשר יש להגביר את ההמוגלובין במהירות (למשל לאחר לידה, לאחר ניתוח, לאחר עירוי), כאשר יש מצב דלקתי בסיסי (למשל מחלות מעי דלקתיות) או חולי כליות, היתרונות של הזרקת ברזל עולה בהרבה על הסיכונים. במקרים רבים, בשימוש בברזל תוך ורידי יש סיכון נמוך יותר לאירועים שליליים מאשר בעירוי דם וכל עוד האדם יציב זו אלטרנטיבה טובה יותר.[16] בסופו של דבר מדובר בהחלטה קלינית המבוססת על הנחיות מקומיות. [17][18]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Iron Deficiency and Overload: From Basic Biology to Clinical Medicine
  • Iron Deficiency Anemia: Recommended Guidelines for the Prevention, Detection, and Management Among U.S. Children and Women of Childbearing Age
  • Iron Deficiency: Pathogenesis, Clinical Aspects, Therapy

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Tarascon pocket pharmacopoeia 2015 deluxe lab coat edition., Sudbury: Jones & Bartlett Learning, 2014
  2. ^ Jangho Park, Sung-Sik Han, Sang-Jae Park, Efficacy of ferric carboxymaltose (Ferinject®) in anemic patients anticipating pancreatoduodenectomy, HPB 21, 2019, עמ' S448 doi: 10.1016/j.hpb.2019.10.2221
  3. ^ David T Huang, eMedicine, Critical Care 7, 2003-08-13 doi: 10.1186/cc2363
  4. ^ {{{מחבר}}}, NETWATCH: Botany's Wayback Machine, Science 316, 2007-06-15, עמ' 1547d–1547d doi: 10.1126/science.316.5831.1547d
  5. ^ Gerhard Nahler, Dictionary of Pharmaceutical Medicine, Vienna: Springer Vienna, 2009, עמ' 178–178
  6. ^ Gerhard Nahler, Dictionary of Pharmaceutical Medicine, Vienna: Springer Vienna, 2009, עמ' 178–178
  7. ^ C. Nash, T. Peters, ANALYSES OF HTF-48-12-20/24 (FEBRUARY, 2012) AND ARCHIVED HTF-E-05-021 TANK 48H SLURRY SAMPLES, 2012-08-02
  8. ^ {{{מחבר}}}, NETWATCH: Botany's Wayback Machine, Science 316, 2007-06-15, עמ' 1547d–1547d doi: 10.1126/science.316.5831.1547d
  9. ^ {{{מחבר}}}, Holbrook, Stuart H. Iron Brew. New York: The Macmillan Company, 1939. 352 p. $2.50, Science Education 24, 1940-10, עמ' 298–298 doi: 10.1002/sce.3730240535
  10. ^ Lynch, SR; Cook, JD (1980). "Interaction of vitamin C and iron.". Annals of the New York Academy of Sciences 355: 32–44. PMID 6940487. doi:10.1111/j.1749-6632.1980.tb21325.x. 
  11. ^ Seligman, Paul A.; Moore, Gary M.; Schleicher, Rhoda B. (2000). "Clinical studies of hip: An oral heme-iron product". Nutrition Research 20 (9): 1279–86. doi:10.1016/s0271-5317(00)00215-3. 
  12. ^ Aronstam, A.; Aston, D. (1982). "A comparative trial of a controlled-release iron tablet preparation ('Ferrocontin' Continus) and ferrous fumarate tablets". Pharmatherapeutica 3 (4): 263–267. PMID 7146040. 
  13. ^ Hershko, C.; Ianculovich, M.; Souroujon, M. (2007). "Decreased Treatment Failure Rates following Duodenal Release Ferrous Glycine Sulfate in Iron Deficiency Anemia Associated with Autoimmune Gastritis and Helicobacter pylori Gastritis". Acta Haematologica 118 (1): 19–26. PMID 17426393. doi:10.1159/000101701. 
  14. ^ Kumpf, V. (1996). "Parenteral iron supplementation". Nutrition in Clinical Practice 11 (4): 139–46. PMID 9070014. doi:10.1177/0115426596011004139. 
  15. ^ "Ferinject (ferric carboxymaltose) - Summary of Product Characteristics (SmPC) - (eMC)". אורכב מ-המקור ב-2017-03-08. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2017. 
  16. ^ Moore, R Andrew; Gaskell, Helen; Rose, Peter; Allan, Jonathan (2011). "Meta-analysis of efficacy and safety of intravenous ferric carboxymaltose (Ferinject) from clinical trial reports and published trial data". BMC Blood Disorders 11: 4. PMC 3206450. PMID 21942989. doi:10.1186/1471-2326-11-4. 
  17. ^ Ponikowski, Piotr; Voors, Adriaan A.; Anker, Stefan D.; Bueno, Héctor; Cleland, John G. F.; Coats, Andrew J. S.; Falk, Volkmar; González-Juanatey, José Ramón; Harjola, Veli-Pekka (2016). "2016 ESC Guidelines for the diagnosis and treatment of acute and chronic heart failure". European Heart Journal 37 (27): 2129–2200. PMID 27206819. doi:10.1093/eurheartj/ehw128. 
  18. ^ Dignass, Axel U.; Gasche, Christoph; Bettenworth, Dominik; Birgegård, Gunnar; Danese, Silvio; Gisbert, Javier P.; Gomollon, Fernando; Iqbal, Tariq; Katsanos, Konstantinos (2015). "European Consensus on the Diagnosis and Management of Iron Deficiency and Anaemia in Inflammatory Bowel Diseases". Journal of Crohn's and Colitis 9 (3): 211–222. PMID 25518052. doi:10.1093/ecco-jcc/jju009.