תופעת הליצנים המפחידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדם לבוש כליצן מרושע
ליצנים מפחידים במסיבה

תופעת הליצנים המפחידים היא תופעה עולמית, במסגרתה אנשים המחופשים לליצנים עוברים ברחובות, מפחידים עוברי אורח ולעיתים אף מתקיפים אותם. התופעה מתקיימת באתרים כמו יערות, בתי ספר, גנים ציבוריים וסמטאות, בעיקר בשעות הערב והלילה (בשעות החשוכות יותר) . לעיתים ליצנים מצטיידים בסכינים או במסורים חשמליים מסוגים שונים, במטרה להפחיד את העוברים והשבים. התופעה נחשבת למתיחה קונדסית.

התופעה החלה בארצות הברית ובקנדה, והתפשטה ברחבי העולם עם הפצתם של קטעי וידאו ותמונות של הליצנים במדיה החברתית. החל מ-2013 תצפיות של אנשים לבושים כליצנים מוזרים נרשמו באיטליה, בצרפת[1] ובמדינות נוספות בעולם. בשנת 2016 החל שטף אירועים ברחבי ארצות הברית וקנדה, ובהמשך הטרנד התפשט למדינות אירופה, לרוסיה, לאוסטרליה, לאמריקה הדרומית, לניו זילנד ולסינגפור. בספטמבר 2017 התופעה החלה להופיע בישראל.

מרבית האירועים במסגרת התופעה לא הכילו אופי פלילי, אך עם זאת, בכמה מהאירועים נעצרו ליצנים והואשמו בהפחדה, איומים, ניסיונות שוד ותקיפת ילדים ומבוגרים.[2] בתגובה כמה אנשים החלו להגיב באלימות כלפי אנשים מחופשים לליצנים, לרבות לליצנים רפואיים.

התפתחות התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה תועדה ביתר שאת בשנת 2016 בארצות הברית ובמדינות אחרות בעולם, לאחר שבאוגוסט 2016 תושב העיירה גרנוויל בדרום קרוליינה בארצות הברית הלך בבגדי ליצן מטריד עם בלונים שחורים.

באוקטובר 2016 התפשטה התופעה לעוד הרבה מדינות בעולם כגון בריטניה, אוסטרליה, גרמניה, רוסיה, ניו זילנד, צרפת ועוד.

בספטמבר 2017, בעקבות הפצת סרט האימה, שמבוסס על הספר "זה", החלה התופעה להתפשט ברחבי ישראל.

התופעה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר ואוקטובר 2017 תפסה התופעה תאוצה בישראל, וזכתה לפרסום רב ברשתות החברתיות ובחדשות. בתגובה, הודיעו מספר ראשי עיריות בישראל שיתייחסו בחומרה רבה לתופעה. גם משטרת ישראל התייחסה לתופעה והזהירה נגד התופעה. המשטרה עצרה ועיכבה בני נוער וילדים שהתחפשו לליצנים והפחידו תושבים בערים שונות[3].

כדי להלחם בתופעה, הודיעו בשנת 2018 מנהלי בתי ספר ברחבי הארץ כי תיאסר כניסת תלמידים בתחפושות ליצן לשטחי בתי הספר במהלך חג הפורים.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מההסברים לתופעה טוענים כי הליצנים מהווים חלק ממסע קידום לסרטו של רוב זומבי "31" (שעוסק בליצנים) או סרטו של אנדרס מוסצ'ייטי "זה", המבוסס על ספרו של סטיבן קינג זה, כששניהם מציגים נבל לבוש כליצן.[4][5]

הסופר בנג'מין רדפורד, שכתב את הספר "ליצנים רעים" אמר כי התופעה מהווה חלק מאפקט גלגל השלג, כששמועה ודאגות לגיטימיות מתערבבות עם החיפוש האנושי אחר סיפור טוב.[6]

יש שדחו טענות אלה כהיסטריה המונית וכי זהו רק ליבוי פחד מליצנים שקיים אצל ילדים ומבוגרים כאחד.[7][8][9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טרנד גואה: ליצנים מטילים אימה בצרפת, באתר ynet‏, 21 באוקטובר 2014
  2. ^ "Pryor Woman Attacked By Woman, Two Men Wearing Clown Masks". KOTV-DT. 16 באוקטובר 2016. 
  3. ^ איתי בלומנטל, אלי סניור ואילנה קוריאל, תופעת "הליצנים המפחידים": נערים וילדים נעצרו ונחקרו ברחבי הארץ, באתר ynet, 3 באוקטובר 2017
  4. ^ Ben Guarino (7 בספטמבר 2016). "Clown sightings have spread to North Carolina. Now police are concerned about creepy copycats.". The Washington Post. 
  5. ^ "South Carolina clown sightings could be part of film marketing stunt". The Guardian. Reuters. 4 בספטמבר 2016. 
  6. ^ "What's with all the clowns everywhere? 6 legit possibilities". 
  7. ^ למה בעצם אנחנו כל כך מפחדים מליצנים?
  8. ^ Angela Chen (7 באוקטובר 2016). "The 2016 clown panic: 10 questions asked and answered". The Verge. בדיקה אחרונה ב-1 בנובמבר 2016. 
  9. ^ Aja Romano (12 באוקטובר 2016). "The great clown panic of 2016 is a hoax. But the terrifying side of clowns is real.". Vox. בדיקה אחרונה ב-3 בנובמבר 2016.