תופעת העדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

Social sciences.svg

פורטל סוציולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בסוציולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בסוציולוגיה ועוד.


תופעת העדר או התנהגות העדר היא התנהגות של אנשים בקבוצה, הפועלים באופן קולקטיבי ללא יעד ברור או מרכזי, תוך התנהגות כגוף אחד וויתור על מטרותיהן הנפרדות. התנהגות זו לא ניתנת להסבר במונחים אינדיווידואליסטים[1].

תופעת העדר מתרחשת גם אצל בעלי חיים בעדרים, להקות, להק ציפורים, להקות/קבוצות דגים וכן הלאה.

אצל בני אדם התופעה יכולה לבוא לידי ביטוי בהפגנות, מהומות ושביתות כלליות,[2] אירועי ספורט, מפגשים דתיים, התפרצויות אלימות של אספסוף ואף בתהליכי קבלת החלטות יומיומיים, ומשפיעה גם על כושר שיפוט וגיבוש דעה אצל אנשים.

ההתנהגות העדרית בבסיסה היא חיקוי החלטות של אחרים תוך התעלמות ממידע רלוונטי שיש בידי מקבל ההחלטה. התנהגות חיקוי כזו היא אינה בהכרח חסרת בסיס, למשל במקרים בהם אחרים יודעים משהו שמקבל ההחלטה לא יודע, ואז החיקוי הוא כן יעיל. בהתנהגות העדר באים לידי ביטוי שני מאפיינים בסיסיים: גם החיקוי (ההליכה אחר העדר) וגם ההתעלמות ממידע קודם[3].

החוקרים ראפט, צ'ייטר ופרית' הציעו גישה משולבת לתופעת התנהגות העדר, המתארת שתי סוגיות מרכזיות: מנגנון של העברת המחשבות או התנהגות בין אנשים יחידים ודפוסי הקשרים ביניהם.[4] הם הציעו כי שילוב גישות התנהגותיות-תאורטיות שונות בתחום תופעת העדר, יאירו את הקיום של המושג בתחומים רבים, החל ממדעי המוח הקוגניטיביים ועד כלכלה.[5]

התופעה מתרחשת לעיתים בעקבות היווצרות של תחושה (או תחושה לכאורה) של סכנה משמעותית היכולה להשפיע על הישרדות הקבוצה, או כשנוצרת בקבוצה דינמיקה שמושכת את הפרטים להיות חלק מהתנהגות קבוצתית[1].

אצל בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנהגות העדר בקרב דבורת הדבש הענקית

קבוצת בעלי חיים הנמלטת מטורף מסוכן היא דוגמה לטבע של תופעת העדר. בשנת 1971, במאמר המצוטט לעיתים קרובות "גאומטריה לעדר האנוכי", הביולוג האבולוציוני ויליאם דונלד המילטון, טען כי כל פרט שהוא חלק מקבוצה בודדת מצמצם את הסכנה לעצמו, על ידי כך שהוא מתקרב ככל האפשר למרכז הקבוצה הנמלטת. כך העדר, כשהוא נע ביחד, כלפי חוץ נראה כיחידה אחת בלתי נפרדת, אך תפקודו של העדר נובע מתוך התנהגותם הבלתי מתואמת של יחידים הדואגים קודם כל לצרכים של עצמם.[6]

ישנם מינים של בעלי חיים שגודלם ויכולותיהם כאשר הם לחוד, לא מאפשרים להם קיום עצמאי ולכן אורח חייהם הבסיסי הוא של התנהגות קולקטיבית, למשל: נמלים, דבורים, להקות ציפורים, להקות דגים ועוד. ציפורים נוהגות לעוף בלהקה מאחר שזה מקטין את הסיכוי של הטורפים לתקוף אותן. כאשר ציפור היא חלק מלהקה, היא בעצם מצמצמת את הסכנה שתיפול לטרף באמצעות תיאומים של תנועה והתחמקות המבלבלים את הטורף. קבוצות אחרות של בעלי חיים משנות צורה והתנהגות כאשר יש זיהוי מיידי של סכנה ואיום. למשל אצל חגבים: חגב בודד לרוב חי לבדו ונמנע ממגע עם בני מינו. אך במקרים בהם הסביבה משתנה והחגבים מזהים סכנה הישרדותית, הם עוברים טרנספורמציה והופכים לארבה (התאגדות של חגבים בלהקות גדולות החוצים יבשות במעופם תוך חיסול של יבולים וחיות משק). ההבדל בין חגבים בודדים לבין להקות הארבה הוא משמעותי עד כדי כך שבעבר סברו ביולוגים שמדובר בשני מינים נפרדים.[7]

שבירת הסימטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקבצות א-סימטרית של בעלי חיים בתנאי פאניקה נצפתה במינים רבים, למשל עכברים ונמלים וגם בני אדם.[8]

מודלים תאורטיים הדגימו שבירה של הסימטריה בדומה למה שהודגם בתצפיות במחקרים אמפיריים.

לדוגמה, כאשר אנשים שנמצאים במצב של תבהלה מוגבלים לחדר עם שתי יציאות שוות בגודלן ובמרחק שלהן, הרוב יעדיף יציאה אחת ואילו המיעוט יעדיף את היציאה האחרת.

מנגנונים אפשריים להסבר של ההתנהגות הזו כוללים את תאוריית העדר האנוכי של המילטון, העתקת השכנים או תוצר לוואי של תקשורת הנעשית על ידי בעלי חיים חברתיים או משוב חיובי מתגלגל.

מאפייני פאניקת הבריחה כוללים:

  • פרטים יחידים מנסים לנוע מהר יותר מהרגיל
להקת ציפורים
  • אינטראקציות בין אנשים הופכות להיות פיזיות יותר
  • היציאות נעשות קשות
  • הבריחה מואטת על ידי יחידים שנפלו בדרך ומשמשים כמכשולים
  • יחידים מראים נטייה להתנהגות המונית או מועתקת
  • מתעלמים מיציאות אלטרנטיביות או כאלו שמשתמשים בהן בדרך כלל פחות.[6] [9]
מדפי נייר טואלט ריקים בתקופת משבר הקורונה 2020. ביטוי לתופעת עדר בה אוגרים מוצר מסוים שאינו בהכרח רלוונטי למשבר.

בחברות אנושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפילוסופים סרן קירקגור ופרידריך ניטשה היו בין הראשונים שהעבירו ביקורת על מה שכינו "הקהל" (קירקגור) "מוסר העדר ו"אינסטינקט העדר" (ניטשה) בחברה האנושית. מחקר פסיכולוגי וכלכלי מודרני זיהה תופעות שונות של התנהגות העדר אצל בני אדם הנותנות הסברים לתופעה במסגרתה מספר גדול של אנשים פועלים באותה צורה באותו זמן. המנתח הבריטי וילפרד טרוטר הפך את הביטוי "התנהגות העדר" לפופולרי בספרו, אינסטינקט העדר בשלום ובמלחמה (1914). הכלכלן והסוציולוג תורסטן ובלן בספרו The Theory of the Leisure Class: An Economic Study of Institutions, מסביר התנהגות כלכלית במונחים של השפעות סוציאליות, למשל "אמולציה", במסגרת התופעה בה חברי הקבוצה מחקים חברים אחרים בקבוצה שהם בעלי מעמד גבוה יותר. בספר "המטרופולין וחיי הנפש" (1903), הסוציולוג המוקדם גאורג זימל התייחס ל"דחף לחברותיות באדם", וביקש לתאר את "צורות ההתאגדות שבאמצעותן הופכים סכום גרידא של אנשים נפרדים לחברה". מדענים ופסיכולוגים חברתיים אחרים בדקו התנהגויות שקשורות לעדריות, כמו זיגמונד פרויד (פסיכולוגיית קהל), קרל גוסטב יונג (הלא מודע הקולקטיבי), אוורט דין מרטין (התנהגות המונים) וגוסטב לה בון (המוח העממי).

אינטליגנציית הנחיל שנצפית בחברות שאינן אנושיות, היא מושג הקשור לתחום ונבדקו גם הביטויים שלה בחברה האנושית. העיתונאי הסקוטי צ'ארלס מקאי זיהה מספר רב של היבטים הנובעים כתוצאה מהתנהגות העדר בעבודתו שפורסמה בשנת 1841, הזיות פופולריות במיוחד וטירוף ההמונים.

ארתור ססיל פיגו, שהיה כלכלן אנגלי מתחילת המאה ה-20 שבנה את בית הספר לכלכלה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, והשפיע על כלכלנים רבים שלמדו שם, היה מהראשונים להסביר תנודות גדולות בשוק על ידי דינמיקה חברתית.

פיגו טען שיחידים היודעים לנתח מצבים כשהם לבד, נוטים לאבד את הביקורתיות שלהם כאשר קיימת הסכמה חברתית רחבה, גם כשקל לנבא מה עומד לקרות. תרמית פירמידה היא סוג של הונאה כלכלית המהווה דוגמה לעיקרון זה: התרמית מצליחה מאחר שבמשך תקופה ארוכה רואים שההצטרפות משתלמת[3].

משברי מטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

משברי מטבע יכולים לגרום להתנהגות של תופעת העדר כאשר משקיעים זרים ומקומיים ממירים את המטבע המקומי (הממשלתי) לנכסים פיזיים (כמו זהב) או למטבעות זרים כאשר הם מבינים שהממשלה אינה מסוגלת להחזיר את חובותיה. זה נקרא התקפה ספקולטיבית, תופעה הנוטה לגרום לאינפלציה מתונה בטווח הקצר. כאשר הצרכנים יבינו כי האינפלציה של סחורות נדרשות הולכת וגוברת, הם יתחילו לאגור סחורה מסוגים שונים, דבר שעלול לגרום להיפר-אינפלציה כתוצאה מעלייה גבוהה עוד יותר בקצב האינפלציה. בסופו של דבר תהליכים אלו עלולים להביא לקריסה של המטבע המקומי ואף למהומות תושבים ולתסיסה אזרחית.

בשוק המניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנודות גדולות במגמות שוק המניות לרוב מתחילות ומסתיימות בתקופות של קניות בהיקפים גדולים (בועה) או מכירות (קריסה). חוקרים ומנתחים רבים מציינים את האפיזודות האלו כדוגמאות ברורות להתנהגות של תופעת העדר שאינה הגיונית ומונעת על ידי רגשות: תאוות בצע העולה בתקופת הבועה, ופחד בתקופה של קריסה. משקיעים אינדיבידואלים מצטרפים לקהל של אחרים וממהרים להיכנס או לצאת מהשוק.

כאשר נרשמות ירידות שערים חדות בבורסה, משקיעים פרטיים ומשקי בית נוטים להפסיד יותר מאשר גופים המנהלים את כספם ללא התערבות ישירה של הלקוח. חוקרים בתחום מציינים שסביר שאם משקיעים היו דבקים באפיקים קבועים, ולא נכנסים בשיא ויוצאים בשפל, סביר שהיו משיגים תשואה טובה. ייתכן ולהתנהגות לא רציונלית יש השפעה על כך שמשקיעים בניהול הפרטי משיגים תשואות נמוכות.[10]

כמה מחסידי בית הספר לניתוח טכני של השקעות רואים בתופעת העדר התנהגות של משקיעים שמהווה דוגמה לרגשות שוק קיצוניים.[11] המחקר האקדמי על כלכלה התנהגותית זיהה את ההתנהגות הזו באי-רציונליות הקולקטיבית של משקיעים, מה שבולט במיוחד במחקריהם של זוכי פרס נובל: הכלכלנים האמריקאיים ורנון סמית' ורוברט שילר הפסיכולוג הקוגניטיבי עמוס טברסקי, והפסיכולוג והכלכלן דניאל כהנמן[12][a].

היי ומורון (2004) ניתחו מודל של תופעת התנהגות העדר בהקשרי שווקים. עבודתם קשורה לשני חלקים מרכזיים בספרות המחקרית. הראשון הוא תופעת העדר בהתנהגות שאינה קשורה לשוק. האזכורים הגרעיניים הם במחקרים משנת 1992 של הכלכלנים ההודים-אמריקאיים אבהיג'יט באנרג'י וביקצ'נדאני, ושל הכלכלנים האמריקאים דייוויד הירשפילר ואיבו וואלץ'. ממחקרים אלו עלה כי תופעות של התנהגות העדר עשויות לנבוע ממידע פרטי שלא שותף בפומבי. ליתר דיוק, ממאמרים אלו עולה כי אנשים, הפועלים ברצף על בסיס מידע פרטי וידע ציבורי אודות התנהגותם של אחרים, עשויים בסופו של דבר לבחור באפשרות הלא רצויה מבחינה חברתית. השני מבין הקטעים המבססים את המאמרים האלו הם בנוגע לצבירת מידע בהקשרים בשוק. התייחסות מוקדמת מאוד היא המאמר הקלאסי של גרוסמן וסטיגליץ (1976) שהראה כי סוחרים בלתי-מודעים בהקשר שוק יכולים להתיידד דרך המחיר באופן שמידע פרטי מצטבר בצורה יעילה. בסך הכל, הוכח כי ניתן לראות את תופעת העדר בהתנהגות בהקשרי שוק. התוצאות מתייחסות לשוק בעל ערך יסודי מוגדר היטב. גם אם רק לעיתים רחוקות ניתן לראות את התנהגות העדר, יש לכך השלכות חשובות על מגוון שלם של שווקים אמיתיים - ובמיוחד שוקי מטבע חוץ.

אירוע כזה היה התנודתיות במחירים שהקיפה את בועת האורניום של 2007, שהתחילה עם שיטפון של מכרה סיגר לייק בססקצ'ואן, בשנת 2006.[13] [14][15]

בהתקהלויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהלים של המונים שנאספים למטרות של מחאה או תלונה בנושאים שונים, יכולים להוביל להתנהגות עדרית שהופכת לאלימה, במיוחד כאשר ממולם עומדת קבוצה אתנית או גזעית נגדית. פרעות שונות בהיסטוריה, כמו מהומות לוס אנג'לס (1992), מהומות הגיוס בניו יורק והמהומות הגזעיות בטולסה ידועות לשמצה בהיסטוריה של ארצות הברית. את הרעיון של "מוח קבוצתי" או "התנהגות האספסוף" העלו הפסיכולוגים החברתיים הצרפתיים גבריאל דה טארד וגוסטב לה בון.

Sheeple - כינוי גנאי לאנשים צייתניים הנוהגים ככבשים בעדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה Sheeple באנגלית, הלחם בסיסים של "כבשים" ו"אנשים" (במקור: "sheep" ו "people" בהתאמה) הוא כינוי גנאי שמדגיש את התנהגות העדר הפסיבית של עמים הנשלטים בקלות על ידי שלטון כוח או טרנדים בשוק אשר מדמה את התנהגותם להתנהגות של כבשים, שהן חיות עדר המובלות בקלות יחסית.

המונח משמש לתיאור אנשים שמתרצים ונענים בקלות יחסית לדברים המוצעים להם, ללא הפעלת מנגנוני חשיבה כמו ספקנות, מחקר ביקורתי או חשיבה ביקורתית, בעיקר מאחר שהם מאמינים שאם הרוב הגדול הם בעלי תפיסה דומה, אז כך יש לנהוג.[16] מילון באנגלית מגדיר את פירוש המילה: "אנשים חסרי רוח, המשתכנעים בקלות ונוטים ללכת אחרי העדר כקהל שבוי (כבשים + אנשים)". [17] מילון ובסטר מגדיר את המונח כ"אנשים שהם צייתנים, כנועים או מושפעים בקלות: אנשים הדומים לכבשים".

אף שמקורותיה של המילה אינם ברורים, המילה שימשה את ו.ר. אנדרסון בטור שכתב Round About Radio, שפורסם בלונדון בשנת 1945:

האמת הפשוטה היא שאתה יכול להתחמק מכל דבר, בממשל. זה מכסה כמעט את כל הרעות של אותה תקופה. ברגע שנכנסים, אף אחד, ככל הנראה, לא יכול להפוך אותך. העם, כתמיד (אני מאיית את זה "Sheeple"), יעמוד בכל דבר.[18]

שימוש מוקדם נוסף היה של ארנסט רוג'רס, שבספרו משנת 1949, דלי ההוקום הישן, היה פרק שכותרתו "אנחנו הכבשים".[19] הוול סטריט ג'ורנל דיווח עליה לראשונה בדפוס בשנת 1984; הכתב שמע את המילה מבעל חנות ספרים.[20] המונח נהפך לפופולרי לראשונה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 על ידי תאורטיקן ושדרן הקונספירציה מילטון ויליאם קופר בתוכנית הרדיו שלו "שעת הזמן" ששודרה ברחבי העולם באמצעות תחנות רדיו בגלים קצרים. התוכנית זכתה למעמד פולחני בעקבות כך שרבים שאבו ממנה השראה והחלו לשדר בעצמם תוכניות רדיו ותכנים שכללו ביקורתיות כלפי הממשל האמריקאי. זה הוביל לשימוש קבוע בתוכנית הרדיו Coast to Coast AM על ידי ארט בל לאורך שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים. גורמים משולבים אלו הגבירו משמעותית את הפופולריות של המילה והביאו לשימוש נרחב בה.

המונח יכול לשמש גם לתיאור של מי שנראה סובלני להפליא, או מסביר פנים, למדיניות נרחבת. בטור שכותרתו "אומה של כבשים", כותב העיתונאי וולטר א. ויליאמס בטור שלו: "אמריקאים קיבלו בביישנות כל מיני שטויות של מינהל ביטחון התחבורה. בשם הביטחון, איפשרנו לקחת מאיתנו קוצצי ציפורניים, מברגי משקפיים וחיילי צעצועי לפני העלייה למטוס."[21]

קבלת החלטות יומיומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצים בנקודת הפתיחה במרתון שיקגו

התנהגויות עדר "שפירות" עשויות להתרחש לעיתים קרובות בהחלטות יומיומיות המבוססות על למידה ממידע שמתקבל מאנשים אחרים, למשל כאשר אדם ברחוב צריך להחליט באיזו משתי מסעדות לאכול. נניח ששתי המסעדות נראות לו מושכות במידה שווה, אך מאחר שמדובר בשעת ערב מוקדמת אז שתי המסעדות ריקות; אז באופן אקראי, האדם הזה בוחר במסעדה א'. לא הרבה אחר כך, זוג הולך באותו רחוב בחיפוש אחר מקום לאכול. הם רואים שבמסעדה א' יש לקוחות, בעוד שמסעדה ב' ריקה לחלוטין. אותו זוג מבצע החלטה ובוחר במסעדה א' מתוך הנחה שהעובדה שיש במסעדה אנשים מצביעה על כך שהם לקוחות שעשו בחירה טובה יותר. מכיוון שעוברים ושבים אחרים באותו המקום עושים את אותו הדבר גם בהמשך הערב, מסעדה א' בסופו של דבר מקבלת יותר לקוחות ומצליחה יותר באותו הערב מאשר מסעדה ב'.

עדריות נוצרת מהתנהגות של פרטים רציונליים גם בשל סיבה מבנית הנקראת מפל המידע (informational cascade).[22][23][24][25] כאשר במשחק בו רוב השחקנים מחשיבים את המידע הפרטי שבידיהם כפחות אמין מזה של אחרים יכולה להיווצר תופעת התנהגות עדר. בשנת 2005 יצא לאור ספרו של ג'יימס סורוויקי: "חוכמת ההמונים". בספר מציג סורוויקי את התאוריה שלו בדבר חוכמת ההמונים. לפי הטענה, ב-91% מהמקרים, ההמונים מספקים תשובה נכונה לבעיה המוצגת בפניהם, בעוד שיעור ההצלחה של מומחים בעלי שם והשכלה רלוונטית הוא רק 65%. בספר גם נטען שקבוצות הן חכמות מכל אחד מחבריהן, מוכשר ככל שיהיה. ניתוח זה של תופעת העדר מראה עד כמה התזה רחוקה מלהיות נכונה תמיד[3].

בשיווק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת העדר היא לרוב כלי שימושי בשיווק, כאשר משתמשים בה בצורה הנכונה, היא יכולה להביא להגדלה במכירות ולשנות את המבנה החברתי. אף על פי שהוכח [דרוש מקור] כי תמריצים כלכליים גורמים לפעולה אצל כמות גדולה של אנשים, מנטליות העדר לרוב מנצחת במקרים בהם יש חשיבות ל"לשמור על קשר עם משפחת השכנים".

בהצלחות מותגים ומוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיות תקשורת תרמו להתפשטות של עקרון התחלופה ו"כוחם של המונים" בכלכלה,[26] בכך שכעת לצרכנים יש יותר ויותר גישה לחוות דעת של אחרים ולמידע חופשי. צרכנים כיום יכולים לקבל את המידע שלהם ממובילי דעה ומעצבי דעת קהל בפלטפורמות שיש בהן בעיקר תוכן שנוצר על ידי המשתמשים, וכך יש בידיהם בעצם יותר כלים להשלמת כל תהליך בתחומים שונים של קבלת החלטות. פופולריות נתפסת כאינדיקציה לאיכות טובה יותר, והצרכנים ישתמשו בדעות של אחרים המפורסמות בפלטפורמות הללו כמצפן רב עוצמה בכדי להנחות אותם לעבר מוצרים ומותגים המתיישרים עם תפיסותיהם הקדומות וההחלטות של אחרים בקבוצות השווים שלהם.[27]

בהתחשב בהבדלים בצרכים ובמיקומם בתהליך החיברות, החוקרים לסיג ופארק בדקו קבוצות של סטודנטים ועקרות בית ואת ההשפעה שיש לקבוצות ייחוס אלו אחת על השנייה. בדרך של מנטליות העדר, סטודנטים נטו להשפיע על דעות של סטודנטים אחרים לגבי בירות, המבורגרים וסיגריות, בעוד עקרות בית נטו לחלוק דעות בנושאים הקשורים לרהיטים ולחומרי ניקוי. אף שמחקר זה נעשה בשנת 1977, אי אפשר להתעלם מהממצאים שלו ומהביטוי שלהם גם בחברה של ימינו. מחקר שנערך על ידי בורק, לייקין, לי וז'אנג בשנת 2014 על ההשפעה החברתית על התנהגות צרכנים, מראה כי הקונים מושפעים מאינטראקציות ישירות עם מי שמלווה אותם בקניות, וככל הקבוצה גדולה יותר, כך התנהגות העדר נראית יותר בבירור. לדיונים שיוצרים התרגשות ועניין יש השפעה גדולה יותר על תדירות המגע והסבירות לרכישה גדלה עם מעורבות רבה יותר הנגרמת על ידי קבוצה גדולה.[28] נעשה מעקב אחרי הקונים במתחם אאוטלט ספציפי במערב אמריקה ממנו עלה כי לקוחות פוטנציאליים העדיפו להיות בחנויות עם רמות תנועה מתונות. האנשים האחרים בחנות לא רק שימשו כחברה, אלא גם סיפקו נקודת הסקה שעליה יוכלו לקוחות פוטנציאליים לעצב את התנהגותם ולקבל החלטות רכישה, כמו בכל קבוצת התייחסות או קהילה.

מדיה חברתית יכולה גם להיות כלי רב עוצמה בהנצחת התנהגות העדר. כמויות התוכן הגדולות שנוצרות על ידי משתמשים משמשות פלטפורמה למובילי דעה לקבל במה להבעת דעותיהם ובכך להשפיע על החלטות רכישה, וגם המלצות מצד בני גילם והוכחות לחוויות קניה חיוביות ברשת - כל אלו הם גורמים מסייעים בתהליך שמאפשרים לצרכנים לקבל החלטות רכישה.[29] במחקר משנת 2015 עלו מסקנות שיש השפעה חברתית חיונית במסגור עמדות כלפי מותגים, מה שמביא בתורו לכוונת רכישה. [30] נמצא כי אנשים שהם משפיעים בתחומם ומובילי דעת קהל, קובעים ומעצבים נורמות אחריהן עוקבים העמיתים שלהם, וכאשר חברות מטרגטות את אותם אנשים מוחצנים ופונות אליהם, זה מגדיל את סיכויי הרכישה עוד יותר. הסיבה לכך היא שלרוב אנשים בעלי אישיות חזקה נוטים להיות מעורבים יותר בפלטפורמות צרכניות ובכך להפיץ מידע מפה לאוזן בצורה יעילה יותר. [31] מותגים רבים החלו להבין את חשיבותם של שגרירי המותגים ומשפיעים, וכעת נראה בצורה ברורה יותר כי ניתן להשתמש בתופעץ העדר כדי להניע מכירות ורווחים באופן אקספוננציאלי לטובת כל מותג באמצעות בחינת מקרים אלה.

בשיווק חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיווק יכול להתעלות בקלות מעבר לשורשים מסחריים, בכך שהוא יכול לעודד אקטיביזם גם בתחומים שהם לא מסחריים גרידא, למשל: בריאות, סביבתנות והחברה בכללותה. מנטליות העדר נמצאת לעיתים קרובות בקדמת הבמה בכל הנוגע לשיווק חברתי, מה שסלל את הדרך לקמפיינים חברתיים כמו יום כדור הארץ, שלל קמפיינים נגד עישון והשמנת יתר בכל מיני מקומות בעולם ועוד. בתוך תרבויות וקהילות, על המשווקים לשאוף להשפיע על מובילי דעה שבתורם משפיעים זה על זה,[32] מכיוון שמנטליות העדר של כל קבוצת אנשים היא זו שמבטיחה הצלחה של קמפיין חברתי. בעקבות קמפיין בספרד למאבק בהשמנה בגיל הנעורים נמצא כי קמפיינים המופעלים בבתי ספר הם יעילים יותר בגלל השפעתם של מורים ועמיתים, והניראות הגבוהה שהקמפיינים האלו מקבלים בקרב תלמידים ובמהלך האינטראקציה שלהם זה עם זה. מנהיגי דעה בבתי הספר יצרו את הלוגו והמיתוג של הקמפיין הזה והם גם אלו שקבעו את התוכן למדיה החברתית והובילו מצגות בתחום בתי הספר, כדי לעודד אינטראקציה של קהל התלמידים וליצור אצלם מעורבות בקמפיין. לכן נראה שניתן לומר שהמסקנה מהצלחת הקמפיין נעוצה בכך שאמצעי התקשורת שלו היו הקהל עצמו, מה שנתן לקהל היעד של הקמפיין תחושת בעלות והעצמה על המסרים והתכנים. [33] כאמור, התלמידים השפיעו רבות אחד על השני ועל ידי כך שהם קיבלו עידוד וחיזוקים ממובילי הדעה, מארגני הקמפיין הצליחו להשיג את תשומת ליבם של סטודנטים אחרים שהזדהו עם קבוצת ההתייחסות.

תופעה של התנהגות העדר לא חלה רק על תלמידים בבתי ספר בהם הם נראים לעין, אלא גם בקרב קהילות בהן פעולה נתפסת ממלאת תפקיד חזק. בין השנים 2003–2004 ביצעה אוניברסיטת קליפורניה מחקר למדידת שימור האנרגיה של משקי הבית, ומה היו המוטיבציה של המשפחות לפעול כך. נמצא כי גורמים כמו שמירה על איכות הסביבה, חסכון בכסף או אחריות חברתית לא השפיעו באותה מידה על כל משק בית כמו להתנהגות הנתפסת של שכניהם.[34] אף על פי שהתמריצים הכספיים של חסכון בכסף, ומיד לאחריו תמריצים מוסריים לשמירה על הסביבה, נחשבים לעיתים קרובות כמצפן המנחה הגדול ביותר של הקהילה, יותר משקי בית הגיבו לעידוד לחסוך באנרגיה כאשר נאמר להם כי 77% משכניהם השתמשו במאווררים במקום במיזוג אוויר לקירור, מה שהוכיח כי יש יותר סיכוי שקהילות ינהגו בצורה מסוימת אם הם חושבים שכל האחרים מסביבם בקהילה שלהם כבר מתנהגים באותה התנהגות מסוימת.

ההתנהגות שמדגימה את תופעת העדר בשני המחקרים האלו, מדגישה את העובדה כי התנהגות העדר יכולה גם להיות רב עוצמה בשיווק חברתי, ואם הוא מיושם נכון, יש לו פוטנציאל להשיג שינוי גדול. ברור שלמנהיגי הדעה ולהשפעתם החברתית יש נגיעה בהרבה אנשים בקרב קבוצות ההתייחסות שלהם ולכן הם יכולים לשמש כקולות רמים ובולטים כדי לעודד אחרים בכל כיוון קולקטיבי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 התנהגות קולקטיבית - התנהגות עדרית, ייצור ידע
  2. ^ Braha, D (2012). "Global Civil Unrest: Contagion, Self-Organization, and Prediction.". PLoS ONE 7 (10): e48596. Bibcode:2012PLoSO...748596B. PMC 3485346. PMID 23119067. doi:10.1371/journal.pone.0048596. 
  3. ^ 1 2 3 דויד לייזר, במת כלכליסט: על העדר, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2008-11-17
  4. ^ Raafat, R. M.; Chater, N.; Frith, C. (2009). "Herding in humans". Trends in Cognitive Sciences 13 (10): 420–428. PMID 19748818. doi:10.1016/j.tics.2009.08.002. 
  5. ^ Burke, C. J.; Tobler, P. N.; Schultz, W.; Baddeley, M. (2010). "Striatal BOLD response reflects the impact of herd information on financial decisions". Frontiers in Human Neuroscience 4: 48. PMC 2892997. PMID 20589242. doi:10.3389/fnhum.2010.00048. 
  6. ^ 1 2 Hamilton, W. D. (1971). "Geometry for the Selfish Herd". Journal of Theoretical Biology 31 (2): 295–311. PMID 5104951. doi:10.1016/0022-5193(71)90189-5. 
  7. ^ סל, דונלד, אייזנהרט, קתלין מ., חוקים פשוטים : איך להצליח בעולם מורכב, הוצאת דיונון מבית פרובוק, 2015,ISBN 990038348150205171
  8. ^ Altshuler, E.; Ramos, O.; Nuñez, Y.; Fernández, J. "Panic-induced symmetry breaking in escaping ants". University of Havana, Havana, Cuba. בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2011. 
  9. ^ Altshuler, E.; Ramos, O.; Núñez, Y.; Fernández, J.; Batista-Leyva, A. J.; Noda, C. (2005). "Symmetry Breaking in Escaping Ants". The American Naturalist 166 (6): 643–649. PMID 16475081. doi:10.1086/498139. 
  10. ^ תופעת העדר בבורסה: משקיעים לפי אופנת האתמול, ynet, ‏2006-10-01
  11. ^ Robert Prechter, The Wave Principle of Human Social Behavior, New Classics Library (1999), pp. 152–153.
  12. ^ Shiller, Robert J. (2000). Irrational Exuberance. Princeton University Press. עמ' 149–153. ISBN 9781400824366. בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2013. 
  13. ^ In Focus article (8 ביוני 2012), "WNFM: A Focus on Fundamentals One Year After Fukushima", Reproduced article from Nuclear Market Review, TradeTech, בדיקה אחרונה ב-4 במרץ 2013There are several reproduced In Focus articles on this page. The relevant one is near the bottom, under the title in this reference 
  14. ^ UraniumSeek.com, Gold Seek LLC (22 באוגוסט 2008). "Uranium Has Bottomed: Two Uranium Bulls to Jump on Now". UraniumSeek.com. בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2011. 
  15. ^ "Uranium Bubble & Spec Market Outlook". News.goldseek.com. בדיקה אחרונה ב-19 בספטמבר 2011. 
  16. ^ "Sheeple". Dictionary.com. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  17. ^ "Sheeple". Word Spy. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2017. 
  18. ^ Anderson, W. R. (1 בינואר 1945). "Round about Radio". The Musical Times 86 (1225): 80–84. JSTOR 933326. doi:10.2307/933326. 
  19. ^ Rogers, Ernest (1 בינואר 1949). The old hokum bucket. A. Love Enterprises. 
  20. ^ Bob Davis, "In New Hampshire, 'Live Free or Die' Is More Than a Motto," The Wall Street Journal, 1984, quoted online at Word Spy
  21. ^ "A Nation of Sheeple", Capitalism Magazine, October 19, 2005.
  22. ^ Banerjee, Abhijit V. (1992). "A Simple Model of Herd Behavior". Quarterly Journal of Economics 107 (3): 797–817. JSTOR 2118364. doi:10.2307/2118364. 
  23. ^ Bikhchandani, Sushil; Hirshleifer, David; Welch, Ivo (1992). "A Theory of Fads, Fashion, Custom, and Cultural Change as Informational Cascades". Journal of Political Economy 100 (5): 992–1026. doi:10.1086/261849. 
  24. ^ Froot, K; Schaferstein, DS; Jeremy Stein, J (1992). "Herd on the street: Informational inefficiencies in a market with short-term speculation". Journal of Finance 47 (4): 1461–1484. doi:10.1111/j.1540-6261.1992.tb04665.x. 
  25. ^ Hirshleifer, D; Teoh, SH (2003). "Herd behaviour and cascading in capital markets: A review and synthesis". European Financial Management 9 (1): 25–66. doi:10.1111/1468-036X.00207. 
  26. ^ Chen, Yi-Fen (1 בספטמבר 2008). "Herd behavior in purchasing books online". Computers in Human Behavior. Including the Special Issue: Internet Empowerment 24 (5): 1977–1992. doi:10.1016/j.chb.2007.08.004. 
  27. ^ Lessig, V (1977). "Students and Housewives: Differences in Susceptibility to Reference Group Influence". Journal of Consumer Research 4 (2): 102. doi:10.1086/208685. 
  28. ^ Zhang, Xiaoling; Li, Shibo; Burke, Raymond R.; Leykin, Alex (13 במאי 2014). "An Examination of Social Influence on Shopper Behavior Using Video Tracking Data". Journal of Marketing 78 (5): 24–41. ISSN 0022-2429. doi:10.1509/jm.12.0106. 
  29. ^ Dhar, Joydip; Jha, Abhishek Kumar (3 באוקטובר 2014). "Analyzing Social Media Engagement and its Effect on Online Product Purchase Decision Behavior". Journal of Human Behavior in the Social Environment 24 (7): 791–798. ISSN 1091-1359. doi:10.1080/10911359.2013.876376. 
  30. ^ Gunawan, Dedy Darsono; Huarng, Kun-Huang (1 בנובמבר 2015). "Viral effects of social network and media on consumers' purchase intention". Journal of Business Research 68 (11): 2237–2241. doi:10.1016/j.jbusres.2015.06.004. 
  31. ^ Cheung, Christy M. K.; Xiao, Bo Sophia; Liu, Ivy L. B. (1 בספטמבר 2014). "Do actions speak louder than voices? The signaling role of social information cues in influencing consumer purchase decisions". Decision Support Systems. Crowdsourcing and Social Networks Analysis 65: 50–58. doi:10.1016/j.dss.2014.05.002. 
  32. ^ James M. Cronin; Mary B. McCarthy (12 ביולי 2011). "Preventing game over: A study of the situated food choice influences within the videogames subculture". Journal of Social Marketing 1 (2): 133–153. ISSN 2042-6763. doi:10.1108/20426761111141887. 
  33. ^ Lozano, Natàlia; Prades, Jordi; Montagut, Marta (1 באוקטובר 2015). "Som la Pera: How to develop a social marketing and public relations campaign to prevent obesity among teenagers in Catalonia". Catalan Journal of Communication & Cultural Studies 7 (2): 251–259. doi:10.1386/cjcs.7.2.251_1. 
  34. ^ Nolan, Jessica M.; Schultz, P. Wesley; Cialdini, Robert B.; Goldstein, Noah J.; Griskevicius, Vladas (1 ביולי 2008). "Normative Social Influence is Underdetected". Personality and Social Psychology Bulletin (באנגלית) 34 (7): 913–923. ISSN 0146-1672. PMID 18550863. doi:10.1177/0146167208316691.