תור מזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןתור מזרחי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: יונאים
משפחה: יוניים
סוג: תור
מין: תור מזרחי
שם מדעי
Streptopelia orientalis
לאת'אם, 1790
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תור מזרחי (שם מדעי: Streptopelia orientalis; מילולית: Streptopelia - "מחרוזת צוואר" או "קולר"; orientalis - מזרחי) הוא מין של עוף מהסוג תור שבמשפחת היוניים.

מידות[2][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך גוף - 25–28 סנטימטרים (9.8–11.0 אינץ').
  • מוטת כנפיים - 55 סנטימטרים (22 אינץ').
  • משקל ממוצע- 200 גרם (7.1 ounce).

סימני זיהוי[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן הזיהוי[3] החשוב ביותר שלו הוא דגם של שילוב הנוצות אחת על השנייה באזור השכמה ובאזור הכנף-סוככות. גבולות הנוצות מטושטשים ומרכזן כהה.

פסי כנף בהירים בולטים יותר בקצות הסוככות הגדולות והבינוניות. העור החשוף מסביב לעין מצומצם, ודגם הפסים בצידי הצוואר בולט פחות.

גדול מתור מצוי וכבד ממנו, אך דומה לו מאוד. דומה בצורתו יותר ליונה מאשר לתור - הגוף מלא, החזה כבד. באופן כללי כהה מהתור המצוי, במיוחד בגב ובחזה.

התור הוא עוף נפוץ שאיננו בסכנה בטבע.[4]

בית גידול[3][עריכת קוד מקור | עריכה]

בית גידולו של התור כולל מגוון רחב של אזורי מחיה, מחורשות צפונית קרות ועד חורש טרופי. מגובה פני הים ועד לרום של 4,000 מטר בנפאל.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי האיינו מפרשים באופן מסורתי את קריאותיהן של ציפורים מסוימות כאמירות בשפתם שלהם. במקרה של התור המזרחי, הפירוש המקובל (שהוא למעשה חיבור של מספר פירושים) הוא:

איינו עברית
Kusuwep toyta

Huci wakkata

Katkemat suke

Pon tono ipe

התור חורש,

סבתא דולה מים,

האשה מבשלת,

האדון הקטן אוכל.[א]

  1. ^ ישנם חילוקי דעות לגבי זהותו של אותו ”אדון”. סברה מקובלת אחת היא שמדובר באנשי היאמטו הרודים באנשי האיינו; סברה זו נתמכת בכך שהמלה ל”אדון” המופיעה פה היא מלה שאולה מיפנית. עם זאת, אנשי האיינו מכנים גם חיות מסוימות בתואר זה, למשל isepo tono ”אדון ארנב” או sisoya tono ”אדון צרעה”. מלבד זאת, קימת גם הסברה שמדובר פשוט בילד הצעיר בבית.

השורה הראשונה מתבססת על כך שהתור נוהג לנבור בשדות ברגליו בחיפוש אחר מזון, כך שנדמה כי הוא מעיד על עצמו כי הוא חורש בהם.[5]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תור מזרחי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תור מזרחי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il
  3. ^ 1 2 3 Oriental Turtle Dove
  4. ^ מגדיר הציפורים של ישראל - תור מזרחי, באתר פורטל צפרות
  5. ^ Nakagawa, Hiroshi; Nakamoto, Mutsuko (2014). Kamuy Yukar wo Kiite Ainu-go wo Manabu カムイユカㇻを聞いてアイヌ語を学ぶ [ללמוד איינו משמיעת איינו יוקאר] (ביפנית). Tokyo: Hakusuisha. pp. 21, 23.