תושתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקומה של תושתי בגאורגיה

תוּשֶתיגאורגית: თუშეთი) או טושתיה במקורות רוסיים ואירופאיים, הוא אזור היסטורי-גאוגרפי קטן במזרח גאורגיה. שטחו כולל את נפת אחמטה שבקצה הצפוני של מחוז קאחתי בגאורגיה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל עתיק בתושתי

תושתי ממוקם במדרונות הדרומיים של הרי הקווקז הגדול וגובל בצ'צ'ניה מצפון ודאגסטן ממזרח השייכות לרוסיה. כמו כן, גובל תושתי במחוז ההיסטורי של קאחתי, פשאבי-חבסורתי מדרום וממערב. הוא כולל עשרה כפרים, ביניהם אומלו ודרתלו, כאשר אומלו הוא הגדול מביניהם.

האוכלוסייה האתנית של האזור היא ברובה של גאורגים המכונים "תושים" ("თუშები", תוּשֶבּי). היסטורית, תושתי כוללת ארבע קהילות הרריות המקיפות את עמק נהר האלזני:

  • צובה (წოვა) או צובה-תושים (წოვა-თუშები), אשר צאצאיהם נקראים באצים (ბაცი) דוברי הבאצב[1]
  • גוֹמֶטצרי (გომეწრი) שהוא בעצם רכס הרים
  • צ'אר'מה (ჩაღმა)
  • "פּיריכּיתי תושתי" ("პირიქითი თუშეთი"), הידוע גם בשם "תושתי של פארסמן", הוא רכס הרים, שבין ההרים בו נמצא גם הר הטבולי המתנוסס לגובה של 4,493 מטר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשונים שאכלסו את הפרובינציה היו גאורגים פגנים מפחובי, שמצאו מפלט בהרים הלא מיושבים במהלך המרד שלהם כנגד ניצורם על ידי מיריאן השלישי מלך איבריה בתחילת שנות השלושים של המאה הרביעית. כתוצאה מכך המירו בכוח את דתם לנצרות מפחד המלכים הגאורגים. אחרי נפילת הממלכה הגאורגית המאוחדת, במאה ה-15, הייתה תושתי תחת שליטתם של מלכים קאחיים. במאה ה-16, הבאצבים (קרובי משפחה של הצ'צ'נים והאינגושטים), החלו להתיישב ברכס צובה של תושתי. המלך לבן מלך קאחתי (15201574) הבטיח להם את עמק האלוואני בתמורה לשירותים צבאיים. הם נקראו בידי גאורגים מקומיים "תושי-צובה" (התושים מצובה), ונטמעו במהירות בגאורגים המקומיים והשתמשו גם בשפה הגאורגית וגם בשפתם המקורית, באצב. כיום שפה זו מדוברת בכפר אלוואני עילית (זמו אלוואני).

במהלך הפלישה הגרמנית לברית המועצות, בשנים 19421943, מיעוט של מורדים אנטי סובייטים התמקמו באזור זה.

באופן מסורתי, התושים הם רועי צאן. הגאודה התושית והצמר התושתי האיכותי מפורסמים באיכותם ומיוצאים לרוסיה ולאירופה. גם כיום הצאן והבקר הם הענפים המובילים בכלכלה של הרמה התושית. הרועים המקומיים מעבירים את חודשי הקיץ באזורים הגבוהים של תושתי אבל חיים בכפרים שנמצאים נמוך יותר, "אלוואני עילית" ו"אלוואני תחתית" בחורף. המנהגים והמסורות שלהם דומים לגאורגים החיים באזורים ההרריים של מזרח גאורגיה (כמו החבסורים).

תושתי הוא אחד האזורים שלא השתנו אקולוגית בקווקז, ואזור פופולרי לטרקים בהרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו גם מאמרו של רולנד טופצ'ישווילי, "הצובה-תושים (הבאצים)"