תזה (מגזין)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תזה
לוגו מגזין תזה (החל מאוקטובר 2013)
לוגו מגזין תזה (החל מאוקטובר 2013)
לוגו מגזין תזה (החל מאוקטובר 2013)
סוג עיתון סטודנטים
פורמט מגזין
מו"ל אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב
תאריכי הופעה 1969–הווה (כ־55 שנים)
שפה עברית
מערכת אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב - תל אביב
תפוצה 10,000 עותקים
מדינה ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תזה הוא מגזין סטודנטים בהוצאת חברת נ.כ.ס - חברת בת של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים העיתון עבר גלגולים רבים והשתנה הפורמט בו הוא יוצא לאור. כיום תזה מעוצב כמגזין ומופץ לא רק בקמפוס, אלא גם בקיוסקים ובחנויות ברחבי תל אביב ומופיע גם בגרסה מקוונת. בהתאם לכך גם תכניו השתנו, וכיום הוא אינו מתמקד רק בכתיבה ודיווח על עניינים הקשורים לקמפוס, אלא מסקר נושאים רבים מתחומי עניין הנוגעים לחיי הסטודנטים. בין עורכי וכתבי העיתון הבולטים לאורך השנים ניתן לציין את ניר חפץ, רון לוינטל, גדי חגאי, תלם יהב, ירון פרוסט, אילה רווח, גל מור, ערן אבני וימימה עברון. בשנת 2005 עודכן פורמט העיתון לפורמט מגזיני ושולבו תכנים ממדריך "Time Out תל אביב" וכתבות אופנה פרסומיות.

בשנת 1999 נפסקה עבודת העורך עמית אדלר לאחר שפרסם שני גיליונות בלבד. היה זה לאחר שיו"ר אגודת הסטודנטים פסל גיליון נושא תחת הכותרת "סקס בקמפוס". במקומו של אדלר מונה לעורך ליאור וייץ. וייץ עצמו התפטר מתפקידו כעורך ב-2001 בשל מעורבות של גורמים מסחריים בתוכן העיתון לטענתו לאחר שנפסלה לפרסום כתבה שעסקה בין השאר במועדון הפוקוס שבבעלות אגודת הסטודנטים[1]. במקומו של וייץ מונה לעורך העיתון העיתונאי יובל יועז, שפרש מתפקידו לאחר חודשים ספורים, שבהם ערך חמישה גליונות. את מקומו תפס רון לוינטל, שערך את העיתון עד לבחירתו לחבר מועצת העיר תל אביב.

בחודש מאי 2000 הוגשה תלונה במשטרה כנגד מערכת העיתון בגין מאמר שפורסם בו תחת הכותרת: "דע את אויבך, או: גבולות הפלורליזם", בו הושוו חוזרים בתשובה למצטרפים למפלגה הנאצית. את התלונה הגיש ח"כ מאיר פרוש מסיעת יהדות התורה בטענה כי המאמר "מאמר רווי שטנה כנגד הציבור הדתי כולו"[2]. היועץ המשפטי לממשלה החליט לסגור את התיק לאחר התנצלות פומבית שפורסמה בכלי התקשורת ובגיליון שלאחר מכן.

בשנת 2006 התפטרה כל מערכת העיתון, בת 30 כתבים, במחאה על התנהלות אגודת הסטודנטים אשר פיטרה את עורכת העיתון, תיאודורה קרצ'בסקי, על רקע אי הסכמות על תוכני העיתון ופרסום של מאמרי ביקורת כנגד אגודת הסטודנטים[3][4]. בעקבות זאת מינתה חברת נ.כ.ס את יעל שפריר לעורכת העיתון וגייסה מערכת כתבים חדשה.

בשנת 2012 התמנה לתפקיד רועי שושן, שערך שינויים מהותיים בעיתון ובאנשי המערכת. בין היתר, עבר העיתון לפורמט ברודשיט ונושאי הסיקור התחלפו בתחקירים וכתבות עומק שחרגו מהתחומים הסטודנטיאליים בלבד שהיו נהוגים עד אז. כך, למשל, התפרסמו וסוקרו בהרחבה המחאה החברתית, התנהלות האוניברסיטה בטיפול בתלונות על הטרדה מינית, מאבק החופים, יחס הרשויות לדיירי רחוב, תופעת ההתאבדויות בקרב סטודנטים באוניברסיטת תל אביב ועוד. בשנת 2013 התפטרה מערכת העיתון במחאה על צנזור כתבה ביקורתית שעסקה בהתנהלות לא תקינה לכאורה של יו"ר אגודת הסטודנטים לשעבר בועז טופורובסקי[5]. זאת לאחר שטופורובסקי איים בתביעת דיבה, ויו"ר נ.כ.ס - גיל גולדברג, מחליפו בתפקיד של טופורובסקי - סירב לגבות את שושן.

רוני קרצנר ושקד זיכלינסקי נבחרו להרכיב את המערכת מחדש. זיכלינסקי מונה לעורך הראשי, מינה את קרצנר לסגנו, ויזם שינוי מהותי וכולל במתכונת העיתון[6]. בשנת 2014, עם עזיבתו של זיכלינסקי, מונה קרצנר לעורך הראשי של העיתון. בשנה 2015 שימשה אורין ויינברג כעורכת הראשית של העיתון ובשנת 2016 החליפה אותה בתפקיד ליטל ליכט. בשנת 2017, מונה זוהר ברונפמן לעורך ולצידו עורכת הדיגיטל דורי בן-אלון. ב-2018, לאחר מינויה של בן-אלון לעורכת הראשית, היא הרכיבה את מערכת המגזין מחדש.

לוגו המגזין הישן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דביר בר,יצאו מהפוקוס - איך גרמה כתבה על ריקודי הסלסה להתפטרות עורך תזה?, nrg, ‏24 במאי 2001
  2. ^ מנחם רהט, סערה באוניברסיטת ת"א: ביטאון הסטודנטים הישווה בין חוזרים בתשובה לנאצים, מעריב, 30 במאי 2000
  3. ^ ליאור ליוואק‏, מהומה ב"תזה", באתר וואלה!‏, 1 בפברואר 2006
  4. ^ אוהד קרני, ‏מלחמת השחרור, באתר גלובס, 14 בפברואר 2006
  5. ^ אורן פרסיקו, לא סטודנט חופשי, באתר העין השביעית, 6 ביוני 2013
  6. ^ מגזין תזה באתר הספרייה הלאומית