לדלג לתוכן

תזונה טבעונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא אנציקלופדיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
עריכה
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים לא אנציקלופדיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה, העוסק בדפוס תזונה המתאפיין בהימנעות גורפת ממאכלים מהחי, עם הערך "טבעונות", העוסק בפילוסופיה המכתיבה אורח חיים.
טאלי הודי מסורתי העשוי ממנות טבעוניות בלבד.

תזונה טבעונית היא תזונה אשר אינה כוללת מוצרי מזון שמקורם מן החי כלל. תזונה כזו מבוססת ברובה הגדול על מזונות צמחיים, כגון פירות, ירקות, גרעינים, אגוזים, דגנים וקטניות, אך יכולה גם לכלול מזונות מממלכת הפטריות, כגון פטריות, כמהין, ושמרים.

אנשים אשר מאמינים בדרך תזונה זו, אינם צורכים מזונות אשר מקורם מן החי כגון בשר, דגים, מוצרי חלב וביצים, ולרוב נמנעים גם מדבש.

מניעים לאימוץ תזונה טבעונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק גדול מהאנשים הבוחרים לאמץ דפוס תזונה טבעוני עושים זאת ממניע אדיאלוגי של טבעונות.

חלב סויה מהווה מקור לחלבון מלא

השקפה טבעונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקפה בריאותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות בריאותיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימוץ מאכלים בלתי מעובדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת ההגדרה תזונה טבעונית יכולות להיכלל דפוסי תזונה שונים אשר להן השפעות שונות על בריאות האדם: חלק מבני האדם הניזונים מתזונה טבעונית מאמצים דפוס תזונה המורכב בעיקר ממאכלים צמחיים בלתי מעובדים או שעובדו במידה מועטת, הנחשבים למועילים.

תזונה טבעונית המבוססת על מאכלים צמחיים מלאים, מזוהה עם מקור סיכון נמוך יותר למגוון של מחלות כרוניות, כגון, סרטן המעי הגס, סוכרת מסוג 2, ומחלות לב.[1] בתזונה טבעונית מאוזנת רכיבי התזונה מהצומח ממלאים את מקומם של רכיבי התזונה מהחי, למעט ויטמין B12 שלא נמצא בצומח, ויש להשלימו על ידי צריכת מזונות המועשרים בוויטמין זה או בתוסף תזונה.[2] במאמר שהתפרסם ב-2016 וסקר מספר מחקרים, נמצאו יתרונות בריאותיים רבים לתזונה טבעונית וצמחונית: נמצא כי דיאטה טבעונית מעניקה הגנה מפני סרטן, יותר מכל דיאטה אחרת.[3]

הימנעות מאכילת מאכלים מהחי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים הנמנעים ממאכלים מן החי, אך ניזונים בעיקר ממאכלים צמחיים אולטרה-מעובדים הנחשבים לבעלי השפעה שלילית על הבריאות.

בין היתר נמצא כי הסיכון של טבעונים לפתח סוכרת מסוג 2 נמוך ב-62% לעומת תזונה הכוללת בשר. עוד נמצא כי תזונה צמחונית (הכוללת מוצרי חלב וביצים) קשורה להפחתה של 38% בסיכון לסוכרת מסוג 2 בהשוואה לאוכלי בשר.[4][3]

רכיבים תזונתיים בתזונה טבעונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלבון מלא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חלבון מלא

חלבונים הם מבנים המורכבים מחומצות אמינו ומהווים את המרכיב העיקרי של התא.. חלבון מלא פירושו חלבון המכיל את כל תשע חומצות האמינו החיוניות, מתוך עשרים חומצות האמינו המרכיבות את החלבונים. תשע חומצות האמינו נחשבות לחיוניות משום שהגוף לא יכול לסנתז אותן באופן עצמאי, וחייב לקבלן ממזון.[5]

בעוד שבעבר היה מקובל לחשוב שישנו קושי בצריכת כמות מספקת של חלבון במסגרת דיאטה טבעונית, כיום מחקרים המדעיים מוכיחים שתזונה המשלבת מספר מקורות חלבון מן הצומח עשויה לספק את צורכי החלבון של אדם בריא.[6]

ויטמין B12

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ויטמין B12
ויטמין B12-ציאנוקובלאמין

ויטמין B12 הוא קבוצה של תרכובות אורגניות המכילות קובלט המיוצרות על ידי חיידקים השייכים למערכות טקסונומיות שונות. חיידקים אלה נפוצים בקרקע ובמעי הגס של יונקים. בעלי חיים הנחשבים לצמחוניים, מקבלים B12 מצמחים נמוכים שגדלו בקרקע עשירה בחיידקים המייצרים את הוויטמין בקרבת השורשים. הצמחים סופגים את הוויטמין מן החיידקים.[7][8] מקור נוסף של הוויטמין הוא המיקרוביוטה של המעי הגס.[8] עם זאת, ביוכימאים רבים מסכימים כי צמחים מחקלאות תעשייתית בה ישנו שימוש נרחב בחומרי הדברה אנטי-בקטריאליים, אינם מכילים כמות מספקת של ויטמין B12 הדרוש לבני אדם.[9] ישנם בני אדם, גם כאלה שאינם צמחונים או טבעונים, הסובלים מחוסר בוויטמין זה, בין אם כתוצאה מצריכה לא מספקת או מספיגה מועטה.[10] בעיות בספיגת הוויטמין בקרב לא-טבעונים קשורות בדרך כלל למחלות של מערכת העיכול, כגון אי-תפקוד הלבלב, צליאק ומחלות תורשתיות שונות.[11]

גרגיר הגינה העשיר בוויטמין B12 ו-ויטמין K

על פי המוסכמה המדעית, בחברה בת ימינו, על האדם לצרוך ויטמין B12 באמצעות מזון מהחי, או מתוסף תזונה ישיר. חוסר בוויטמין זה עלול לגרום לאנמיה, לבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, לשכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ובאופן נקודתי בהיריון, לשכיחות גבוהה של פגמים מולדים בעובר. אדם שאינו צורך מזון מהחי יכול לצרוך תוסף B12 בצורת טבליות לבליעה, או לחלופין טבליות להמסה תחת הלשון או בעזרת תמיסה. באופן זה, הוויטמין חודר ישירות לנימי הדם התת-לשוניים, תוך עקיפת מערכת העיכול שבה ספיגת הוויטמין עלולה להיות חלקית, אם כי מחקר ישראלי אחד לא מצא הבדל משמעותי בין השימוש בבליעה, או בשיטה התת-לשונית.[12] רק חלק מתרכובות ה-B12 פעילות בבני אדם. כך למשל, שני הסוגים הבסיסיים של הוויטמין, ציאנו-קובלאמין והידרוקסי-קובלאמין, וכן שני החומרים הפעילים המוכנים הנקראים מתיל-קובלאמין וקובנאמיד. בארץ, ציאנו-קובלאמין ומתיל-קובלאמין נפוצים בעיקר כתוספי תזונה. מדענים מאוניברסיטת קנט שבאנגליה מצאו שראשד המכונה גרגר הגינה עשיר בוויטמין B12 כמו גם ויטמין K.[13]

ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דאל טרקה. מנה הודית של נזיד עדשים עם זרעי חרדל ועשבי תיבול. עדשים הם מקור צמחי טוב לברזל.

ברזל הוא יסוד כימי הנדרש לייצור תקין של המוגלובין, חלבון המצוי בתאי דם אדומים הקושר חמצן ומעבירו לרקמות הגוף. מזונות המהווים מקורות טובים לברזל הם: קטניות, אגוזים, שקדים, זרעים, ועלים ירוקים, כגון, קייל, תרד ומנגולד. מקורות טבעוניים טובים לברזל הם עדשים, טופו, קינואה, שעועית אדומה, חומוס, ומולסה.[14] ספיגת ברזל ממקור צמחי מואצת על ידי נוכחות ויטמין C ברמה גבוהה, כגון, כרובית ופרות הדר. מזונות עשירים בטאנין מעכבים ספיגה של ברזל. הימנעות ממזונות עשירים בטאנין, כגון תמרהינדי, תה וקפה, עשויה לסייע לספיגת הברזל.[15]

קריאטין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קריאטין

קריאטין היא תרכובת אורגנית הנוצרת באופן טבעי בגוף האדם ובגופם של חולייתנים אחרים, ואינה זמינה במקורות מזון צמחיים. הקריאטין עוזר לספק אנרגיה לשרירים ותאי העצב. קבוצת אוכלוסייה העוסקת בספורט או בעבודה גופנית אינטנסיבית, צורכת תוסף תזונה של קריאטין המיועד לשיפור תפקודי השריר. כמה מחקרים קשרו קריאטין לתפקוד קוגניטיבי. לפי "עמדת אגודת התזונה האמריקאית ביחס לדיאטות צמחוניות",[16] לספורטאים צמחונים קבעה שייתכן ריכוז נמוך יותר של קראטין בשרירים עקב רמות קראטין נמוכות בתזונתם, לספורטאים צמחונים העוסקים באימונים קצרי-טווח אינטנסיביים ובאימוני התנגדות עשוי להיות יתרון הנובע משימוש בתוספי קריאטין". הדיאטן הקליני וספורט גל ציון-פור מציין כי במצבי חסר, מייצר הגוף את הקריאטין בכבד ובשרירים, אך היות שהוא בדרך כלל לא זמין ממקורות צמחיים, ספיגת תוספי קריאטין על ידי צמחונים טובה יותר, כלומר, הספיגה נוטה אצל צמחוניים אינה נוטה ליצור עודפים המחייבים סילוק מהגוף.[17] חסר בקריאטין יכול להאט במעט את פעילות הזיכרון, שכן פחות קריאטין חיצוני יביא, לפחות חומר הנוצר מן הקראטין, הפוספוקריאטין (אנ') שנחשב לתורם לחילוף החומרים בנוירונים, בשרירי השלד ושריר הלב. תאוריה זו נחשבת לשנויה במחלוקת. מחקר אחד לא מצא כל שיפור משמעותי בתפקוד הקוגניטיבי בבוגרים צעירים אוכלי-כל שקיבלו 2 גרם קריאטין ליום במשך שישה שבועות.[18] מחקר אחר מצא ש-5 גרם קריאטין, 4 פעמים ביום, האיץ תפקודי זיכרון, מלבד הזכרות לאחור אצלקשישים אוכלי-כל,[19] בהשוואה לקבוצת הביקורת. מחקר אשר תיעד הצלחה טובה יותר במבחני זיכרון בקרב צמחונים שקיבלו תוסף של קריאטין בהשוואה לצמחונים ללא תוסף[20] ושיפור מצב הרוח אצל מקבלי קריאטין כתוסף מזון.[21] הפסיכולוג דייוויד בנטון, [22][23] שלא מצא הבדל משמעותי בתפקודי זיכרון בין צמחונים לאוכלי-כל, אך מצא שהנחקרים הצמחונים שתוספו ב-20 גרם קריאטין במשך 4 ימים, הצליחו טוב יותר במבחני הזיכרון מאוכלי ה-כל. המחקר בנושא הקריאטין ממשיך, כמו גם המחקר אודות מצבים או חומרים אשר יכולים לעודד את הגוף לייצר יותר קריאטין באופן עצמאי. [24][25]

אומגה-3 ארוך שרשרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוואית אצות בבאלי, אינדונזיה קוטפת תבואה. מינים שונים של אצות אכילות (Edible Seaweed), בפרט של אצות מים עמוקים הן מקור משמעותי לחומצות שומן אומגה-3 מהסוג הארוך שרשרת. האצות משמשות במנות רבות מהמטבח האסיאתי בכלל והיפני בפרט, לדוגמה בסושי טבעוני.
ערך מורחב – אומגה-3

אומגה-3 היא משפחה של חומצות שומן חיוניות רב-בלתי רוויות, אשר לכל אחת מהן תפקידים שונים בגוף האדם. את החומצות נהוג לחלק לקצרות וארוכות שרשרת. חומצת השומן הקצרה החיונית לגוף האדם הקרויה ALA

(α-Linolenic acid) שכמות מספקת שלה קשורה על פי מחקרים שונים, לתפקוד רגשי, [26]ולוויסות מצב-הרוח,[27][28] וכן לתפקודים פיזיולוגיים אחרים. חומצה זו מצויה במזונות צמחיים רבים, בפרט בזרעים ובשמן המופק מזרעים, (המרוות צ'יה וסקלריאה), והיא משמשת גם כסובסטראט לייצור של שתי חומצות השומן מסוג אומגה-3 הארוכות יותר, ה-[[DHA|DHA (אנ')]] וה-EPA. על פי מחקרים שונים, בקרב אנשים מסוימים, הגוף יכול לייצר כמות מסוימות של שתי החומצות ארוכות השרשרת ובפרט EPA, מהחומצה הקצרה ALA. [29][30]חומצת השומן DHA הוכחה כמשפרת את התפקוד הטבעי של מערכת העצבים באדם הצעיר והבוגר, בהקשר לריכוז' וקשב סלקטיבי. [31] ה-EPA נמצאה גם כבעלת כושר אנטי-דלקתי, אך לשני חומרים אלה יוחסו לעיתים גם תכונות נוספות. את חומצת השומן הקצרה ALA, ניתן להשיג ישירות מתזונה צמחית-יבשתית, אך מקורות ישירים נפוצים לחומצות השומן הארוכות הם בעיקר אצות מים עמוקים מסוגים שונים, או דגים שומניים החיים גם הם במים עמוקים.[32] לפחות בקרב בני אדם מסוימים, הגוף מייצר את החומצות הארוכות מה-ALA חופשית (כלומר לא קשורה למולקולה אחרת), על ידי אנזימי הכבד. אך על פי חלק המחקרים, תוצרת זו היא מעטה באופן כללי לגבי EPA,[33][34] ומעטה עוד יותר כשזה נוגע ל-DHA. מלבד התמרה מכמות מספקת של ALA, דרך משמעותית נוספת בה יוכלו טבעונים לקבל נוטריאנטים אלה, היא צריכת תוסף תזונה של שמן אצות (אנ').[35] בעבר ספגה ביקורת אחת מיצרניות הענק של שמן זה (Martek bsi) על שהשתמשה בממס הקסאן, שסוגיית בטיחות לא הוכרעה, לצורך חילוץ השמן מהאצות.[36] מאז תחילת המאה ה-21 יש מגמה בקרב היצרנים, של ייצור ללא הקסאן, ורוב החברות מייצרות שמן אצות נטול הקסאן (Hexane free).[37]

  • ארוחה יפנית הכוללת טמפורה ירקות, סושי העטוף באצות נורי וסלט אצות.
    ארוחה יפנית הכוללת טמפורה ירקות, סושי העטוף באצות נורי וסלט אצות.
  • זרעי צ'יה כמקור טוב לחומצת האומגה-3 הקצרה ALA ויכולים לסייע להעלאת כמות האומגה-3 הארוך שרשרת בגוף האדם.
    זרעי צ'יה כמקור טוב לחומצת האומגה-3 הקצרה ALA ויכולים לסייע להעלאת כמות האומגה-3 הארוך שרשרת בגוף האדם.
  • אגוזי מלך ושמן אגוזי המלך כמקור לחומצת השומן האומגה-3 הקצרה ALA במסייעת להעלאת כמות האומגה-3 בעלת השרשרת הארוכה בגוף האקדם.
    אגוזי מלך ושמן אגוזי המלך כמקור לחומצת השומן האומגה-3 הקצרה ALA במסייעת להעלאת כמות האומגה-3 בעלת השרשרת הארוכה בגוף האקדם.

ויטמין D

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ויטמין D
מגוון פטריות יכולות לשמש מקור לוויטמין D2, בפרט אם נחשפו לאור השמש או קרינה אולטרה סגולה, לפני או לאחר הקטיף.

ויטמין D הוא שם כולל לכמה ויטמינים החיוניים לבריאות העצמות (מתוקף השפעתם על הומאוסטזיס של משקי הסידן והזרחן בגוף), והם נקשרו גם לתפקוד קוגניטיבי.[38] המקור העיקרי לוויטמין הוא למעשה לא תזונתי, ומושג מחשיפה מתונה של העור לקרני השמש, כמה פעמים בשבוע (מה שיגרום למסלול ביוסינתזה של הוויטמין בגוף עצמו). מלבד חשיפה לקרני שמש, הוויטמין נמצא בצורה מוכנה בדגים וכן בפטריות מזנים מסוימים. בני האדם בעלי סיכון גבוה לחסר בוויטמין D, הם אנשים שבעקבות אורח חייהם נוהגים לשהות במבנים סגורים במשך רוב שעות היום, קשישים, וכן במיוחד אנשים כהי עור. אלו ובני קבוצות סיכון אחרות, נעזרים לרוב בוויטמין D2[דרושה הבהרה], להשלמת החסר. תוסף ויטמין D2, למשל, עשוי להיות מוכן לעיתים מכבד דגים, אם כי קיימות גם גרסאות טבעוניות של תוסף כזה, המופקות משמרים. לבני אדם רבים יש חסר בוויטמין זה, ללא קשר משמעותי לתזונתם, והדרך העיקרית להימנע מחסר זה היא כאמור חשיפה לקרני השמש.

סידן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוקולי נחשב למזון טבעוני עשיר מאוד בסידן (לפי סיכום של משרד החקלאות האמריקני מדובר בכ-47 מיליגרם ל-100 גרם).[39]

סידן הוא מינרל הדרוש לבריאות העצם ולמספר תפקודים מטבוליים, כגון תפקוד השרירים, התכווצות הלב, התרחבות תקינה של כלי הדם, וסוגים שונים של תקשורת בין תאית. 99% מהסידן שבגוף נאגר בעצמות ובשיניים. על פי נייר עמדה של האגודה האמריקנית לתזונה, רצוי כי טבעונים יכללו מזונות עשירים בסידן בשלוש ארוחות ביום. מזונות בעלי זמינות ביולוגית גבוהה יחסית של סידן (49%-61%) הם למשל ברוקולי, במיה, לפת, כרוב וקייל, ומזונות עם זמינות מעט נמוכה יותר (31%-32%) כגון, חלב סויה, טופו ומזונות מעובדים שהועשרו באופן מלאכותי בסידן, וכן שומשום, שקדים, שעועית לבנה או אדומה.[40] דוגמאות נוספות למזונות שמכילים כמויות שונות של סידן הם תאנים ואגוזים (דוגמת אגוזי לוז, וטמפה).[40][41] רמה תקינה של ויטמין D מסייעת לספיגה תקינה של סידן (בפרט אם האחרון נצרך במידה מועטה).[42]

שקדים כמקור אפשרי לסידן.

אחד המחקרים, מחקר EPIC-OXFORD, הציע כי טבעונים נמצאים בסיכון מוגבר לשברי עצמות, יותר מאוכלי-כל או צמחונים, לכאורה, במצב של צריכה מועטה יותר של סידן. עם זאת, מחקרים נוספים הראו כי טבעונים הצורכים פחות מ-525מ"ג סידן ליום הם הנמצאים בסיכון כזה, אבל טבעונים הצורכים יותר מכך משקפים את מצב הסיכון הטבעי של אוכלי-כל וצמחונים. כמו כן, ההמלצה הכללית לטבעוני מבוגר, היא להקפיד על צריכה יומית של 700 מ"ג סידן, כמו גם רמות תקינות של ויטמין D, להבטחת ספיגה יעילה של הסידן.[43] במחקר נוסף משנת 2006 נמצא שצפיפות העצם של טבעונים נוטה להיות נמוכה יותר, אך החוקרים ציינו כי הראיות בנושא השפעת הסידן או וויטמין-D על השברים אינן חד-משמעיות.[44] מחקר משנת 2009 מצא שצפיפות המינרלים בעצם, בקרב טבעונים (Bone Mineral Density, BMD), היא 94% מזו של אוכלי-כל, וציין כי הבדל זה הוא "לא משמעותי קלינית" (Clinically insignificant). מחקר נוסף משנת 2009, שנערך על ידי אותם החוקרים, התחקה אחר למעלה מ-100 נשים טבעוניות בגילאים שלאחר הפוריות. החוקרים ציינו כי הם לא זיהו השפעה מצד תזונתן הטבעונית של הנשים על בריאות העצם שלהן או על הרכב גופן בהשוואה לקבוצת הביקורת של מספר זהה של נשים אוכלות-כל[45]

  • נתחי טמפה מוקפצים עם רוטב סויה, מעט קרמל ותבלינים, בסגנון מזרח אסיאתי. מאכל הטמפה עשוי סויה ומהווה מקור אפשרי לסידן.[40]
    נתחי טמפה מוקפצים עם רוטב סויה, מעט קרמל ותבלינים, בסגנון מזרח אסיאתי. מאכל הטמפה עשוי סויה ומהווה מקור אפשרי לסידן.[40]
  • במיה מוקפצת בטעם פיקנטי. במיה נחשבת למקור טוב לסידן.[40]
    במיה מוקפצת בטעם פיקנטי. במיה נחשבת למקור טוב לסידן.[40]
  • תאנים נחשבות למקור טוב לסידן.[40]
    תאנים נחשבות למקור טוב לסידן.[40]

יוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוד הוא מינרל חיוני הנפוץ במאכלי ים, האחראי בחלקו על תפקוד בלוטת התריס של האדם המייצרת הורמוני בלוטת התריס, המסייעים בשליטה על גדילה, תיקון תאים פגומים ותומכים בחילוף חומרים בריא.[46]

משרד הבריאות קבע שטבעונים וצמחונים נמצאים בסיכון מוגבר למחסור ביוד. [47] NCBI חלק מהספרייה הלאומית האמריקנית לרפואה פרסם מחקר קליני אשר הראה שרבע מהצמחונים ו-80% מהטבעונים סובלים ממחסור ביוד.[48]

מחסור ביוד הוא גורם שכיח לעלייה בלתי צפויה במשקל, רמות יוד נמוכות עשויות להאט את חילוף החומרים ולעודד את אחסון אגירת המזון כשומן. עלייה במשקל.[49][50] עייפות וחולשה הם גם תסמינים שכיחים של מחסור ביוד.[51] בנוסף אנשים עם מחסור ביוד עלולים לסבול גם מאובדן שיער.[52][53] מחסור ביוד במהלך ההיריון וכן במהלך הגיל הרך עלול לפגום בגדילה והתפתחות מוחו של התינוק ומחסור שכזה קשור בעליה בתמותת תינוקות[דרושה הבהרה]. בתקופת הילדות, מחסור ביוד פוגע בגדילה הפיזית ובתפקוד המוטורי והקוגניטיבי, ועשוי להוביל לקרטיניזם – פיגור שכלי משולב בדרגות שונות של חירשות, פזילה ושיתוק גפיים תחתונות[דרוש מקור].

היוד נמצא בעיקרו במוצרי חלב, דגים וביצים, אך יש מקורות מהצומח כמו אצות. מלח מועשר ביודמהווה מקור ליוד לאוכלוסיות הסובלות ממחסור ביוד.

אנורקסיה והפרעות אכילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחונות וטבעונות נבחנו כחשודות להפרעות אכילה הנתונים הסטטיסטיים מראים כי ייתכן שיש קשר בין טבעונות להפרעת אכילה.[54]

אפשר לראות קשר גם בין החלמה מהפרעות אכילה לתזונה של המחלים מאותה הפרעה על בסיס מחקרי "לצמחוניות סיכוי נמוך יותר להחלים מאנורקסיה" - ציטוט מהמאמר:

"בתחום המזון, בנות שהיו צמחוניות לפני המחלה, היו בסיכון גבוה פי 11 לא להחלים, לעומת בנות שאכלו בשר. לטענת החוקרים, ייתכן שהפער הגדול נובע מהעובדה שההימנעות מבשר הפכה לחלק מהפרעת האכילה אצל חולות רבות, דבר שהתבטא בתחושת גועל כלפי בשר וירידה בחומרים החיוניים שהוא מספק לגוף"

[55]

מחקר חדש בכתב העת של האיגוד האמריקני לדיאטות מייחס את הצמחונות והטבעונות כמו אופנת נוער, שאינה תמיד בריאה. מוסיף כי נראה כי מספר לא מבוטל של ילדים מתנסים בתזונה צמחונית כדרך להסוות הפרעת אכילה, מכיוון שזו דרך מקובלת חברתית להימנע מאכילת מאכלים רבים כך שההורים נוטים שלא להתנגד לה.[56][57]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דיאטה טבעונית לבריאות טובה, באתר הצמחונות והטבעונות הישראלי, ‏2020-06-16
  2. ^ 6 Science-Based Health Benefits of Eating Vegan
  3. ^ 1 2 Diana Cullum-Dugan, Roman Pawlak, REMOVED: Position of the Academy of Nutrition and Dietetics: Vegetarian Diets, Journal of the Academy of Nutrition and Dietetics 115, 2015-05, עמ' 801–810 doi: 10.1016/j.jand.2015.02.033
  4. ^ Position of the Academy of Nutrition and Dietetics: Vegetarian Diets
  5. ^ What is a complete protein?, www.piedmont.org
  6. ^ François Mariotti and Christopher D. Gardner, Dietary Protein and Amino Acids in Vegetarian Diets—A Review, Nutrients 11, 2019
  7. ^ Plant and Soil January 1992, Volume 139, Issue 1, pp 23-30 "Uptake of a microbially-produced vitamin (B12) by soybean roots", by A. Mozafar and J. J. Oertli
  8. ^ 1 2 B12: A Magic Pill, or Veganism’s Achilles Heel?
  9. ^ Office of Dietary Supplements - Vitamin B12, ods.od.nih.gov (באנגלית)
  10. ^ מסמך של אגודת התזונאים האמריקנית העוסק בנושא חוסר בוויטמין B12.
  11. ^ Jean Louis Guéant, Rosa Maria Guéant-Rodriguez, David H. Alpers, Vitamin B12 absorption and malabsorption, Vitamins and Hormones, 2022-01, עמ' 241–274 doi: 10.1016/bs.vh.2022.01.016
  12. ^ Replacement therapy for vitamin B12 deficiency: comparison between the sublingual and oral route. Amir Sharabi, Eytan Cohen, Jaqueline Sulkes,1 and Moshe Garty, Br J Clin Pharmacol. 2003 Dec; 56(6): 635–638. doi: 10.1046/j.1365-2125.2003.01907.x PMCID: PMC1884303
  13. ^ Construction of Fluorescent Analogs to Follow the Uptake and Distribution of Cobalamin (Vitamin B12) in Bacteria, Worms, and Plants
  14. ^ Davida Gypsy Breier and Reed Mangels, Vegan & Vegetarian, FAQ: Answers to Your Frequently Asked Questions, Vegetarian Resource Group, 2001, p. 27.
  15. ^ Iron in the Vegan Diet, by Reed Mangels, PHD, RD, from "Simply Vegan" 5th Edition.
  16. ^ עמדת אגודת התזונה האמריקאית ביחס לדיאטות צמחוניות - /1_158715432.pdf
  17. ^ - קריאטין - חלק א' (סקירה כללית), גל ציון-פור, אתר "ישראלבודי".
  18. ^ Rawson ES, Lieberman HR, Walsh TM, Zuber SM, Harhart JM, Matthews TC; Lieberman; Walsh; Zuber; Harhart; Matthews (September 2008). "Creatine supplementation does not improve cognitive function in young adults". Physiology & Behavior 95 (1–2): 130–4. doi:10.1016/j.physbeh.2008.05.009. PMID 18579168
  19. ^ McMorris T, Mielcarz G, Harris RC, Swain JP, Howard A; Mielcarz; Harris; Swain; Howard (September 2007). "Creatine supplementation and cognitive performance in elderly individuals". Neuropsychology, Development, and Cognition. Section B, Aging, Neuropsychology and Cognition 14 (5): 517–28. doi:10.1080/13825580600788100. PMID 17828627
  20. ^ Psychology Today, Does Vegetarianism Make You Dumber?, Creatine supplements may improve memory for vegetarians., Published on February 23, 2011 by Joshua Gowin, Ph.D. in You, Illuminated.
  21. ^ Terry Mcmorris
  22. ^ Hayley A. Young, Claire Williams, Aimee E. Pink, Gary Freegard, Amy Owens, David Benton, Getting to the heart of the matter: Does aberrant interoceptive processing contribute towards emotional eating?, PLOS ONE 12, 18 באוק׳ 2017, עמ' e0186312 doi: 10.1371/journal.pone.0186312
  23. ^ Hayley A. Young, Alecia L. Cousins, Carol Byrd-Bredbenner, David Benton, Richard C. Gershon, Alyssa Ghirardelli, Marie E. Latulippe, Andrew Scholey, Laura Wagstaff, Alignment of Consumers’ Expected Brain Benefits from Food and Supplements with Measurable Cognitive Performance Tests, Nutrients 16, 2024-06-19, עמ' 1950 doi: 10.3390/nu16121950
  24. ^ Alecia L. Cousins, Hayley A. Young, Andrew G. Thomas, David Benton, The Effect of Hypo-Hydration on Mood and Cognition Is Influenced by Electrolyte in a Drink and Its Colour: A Randomised Trial, Nutrients 11, 2019-08-24, עמ' 2002 doi: 10.3390/nu11092002
  25. ^ David Benton, Rachel Donohoe, The influence of creatine supplementation on the cognitive functioning of vegetarians and omnivores, British Journal of Nutrition 105, 2011-04-14, עמ' 1100–1105 doi: 10.1017/S0007114510004733
  26. ^ H. M. Schachter, K. Kourad, Z. Merali, A. Lumb, K. Tran, M. Miguelez, Effects of Omega-3 Fatty Acids on Mental Health: Summary, Agency for Healthcare Research and Quality (US), 2005-07. (באנגלית)
  27. ^ ^ Yehuda S., Rabinovitz S., Mostofsky D.I. (2005). "Mixture of essential fatty acids lowers test anxiety". Nutritional Neuroscience 8 (4): 265–267. doi:10.1080/10284150500445795. PMID 16491653
  28. ^ Willett, I. Kawachi, K. Koenen, and A. Ascherio (2011). "Dietary intake of n-3 and n-6 fatty acids and the risk of clinical depression in women: a 10-y prospective follow-up study". Am J Clin Nutr 93 (6): 1337–43. doi:10.3945/ajcn.111.011817. PMID 21471279
  29. ^ R.A. Gibson, M.A. Neumann, E.L. Lien, K.A. Boyd, W.C. Tu, Docosahexaenoic acid synthesis from alpha-linolenic acid is inhibited by diets high in polyunsaturated fatty acids, Prostaglandins, Leukotrienes and Essential Fatty Acids 88, 2013-01, עמ' 139–146 doi: 10.1016/j.plefa.2012.04.003
  30. ^ Anthony F. Domenichiello, Alex P. Kitson, Richard P. Bazinet, Is docosahexaenoic acid synthesis from α-linolenic acid sufficient to supply the adult brain?, Progress in Lipid Research 59, 2015-07-01, עמ' 54–66 doi: 10.1016/j.plipres.2015.04.002
  31. ^ Klaus W. Lange, Omega-3 fatty acids and mental health, Global Health Journal 4, 2020-03-01, עמ' 18–30 doi: 10.1016/j.glohj.2020.01.004
  32. ^ האצות מייצרות את חומצות השומן הארוכות ודגים אלו אוכלים אותן כך שנוכחות חומצות השומן בגופם של דגים אלה גבוהה.
  33. ^ Shiels M. Innis (2007). "Fatty acids and early human development". Early Human Development 83 (12): 761–766. doi:10.1016/j.earlhumdev.2007.09.004. PMID 17920214
  34. ^ Conversion of alpha-linolenic acid to longer-chain polyunsaturated fatty acids in human adults" (2005). Reproduction, nutrition, development 45 (5): 581–97. doi:10.1051/rnd:2005047. PMID 16188209
  35. ^ מוצרים מסוג זה נקראים לעיתים גם Microalgae oil.
  36. ^ אתר Mercola, "Why is this Organic Food Stuffed With Toxic Solvents?", April 01, 2012.
  37. ^ למשל בתהליך חילוץ טבעי יותר בעזרת CO2 סופרקריטי שלבסוף בא באקוויליבריום עם האוויר.
  38. ^ Vitamin D council, Information on the latest vitamin D news and research., "Cognitive impairment".
  39. ^ Full Report (All Nutrients): 11090, Broccoli, raw, USDA Site.
  40. ^ 1 2 3 4 5 Position of the American Dietetic Association and Dietitians of Canada: Vegetarian diets
  41. ^ J. Winston Craig and Reed Mangels, "Position of the American Dietetic Association: vegetarian diets", Journal of the American Dietetic Association, 109(7), July 2009, pp. 1266–1282.
  42. ^ Mangels, Messina and Messina 2011, p. 110.
  43. ^ P. Appleby et al, "Comparative fracture risk in vegetarians and nonvegetarians in EPIC-Oxford", European Journal of Clinical Nutrition, 61(12), February 2007, pp. 1400–1406 "Calcium: Dietary Supplement Fact Sheet", National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements, November 21, 2013 Also see Jack Norris, "Bones, Vitamin D, and Calcium", Vegan Outreach, 9 January 2007
  44. ^ A. M. Smith, "Veganism and osteoporosis: a review of the current literature", International Journal of Nursing Practice, 12(5), October 2006, pp. 302–330
  45. ^ L. T. Ho-Pham et al, "Effect of vegetarian diets on bone mineral density: a Bayesian meta-analysis", American Journal of Clinical Nutrition, 90(4), October 2009, p. 943–950. L. T. Ho-Pham, "Veganism, bone mineral density, and body composition: a study in Buddhist nuns", Osteoporos Int, 20(12), December 2009, pp. 2087–2093.
  46. ^ Thyroid Hormone and Tissue Repair: New Tricks for an Old Hormone
  47. ^ משרד הבריאות, יוד
  48. ^ Iodine Deficiency in Vegetarians and Vegans
  49. ^ Thyroid hormone as a determinant of energy expenditure and the basal metabolic rate.
  50. ^ The role of thyroid hormones in the control of energy expenditure
  51. ^ PubMed Central מסד נתונים מכובד מאוד מהמכון הלאומי לבריאות, Hypothyroidism - new aspects of an old disease
  52. ^ PubMed Central מסד נתונים מכובד מאוד מהמכון הלאומי לבריאות, Iodine Deficiency Disorders in the Iodine-Replete Environment
  53. ^ PubMed Central, Thyroid hormone and hair growth, Highly respected database from the National Institutes of Health
  54. ^ Veganism and Eating Disorders
  55. ^ לצמחוניות סיכוי נמוך יותר להחלים מאנורקסיה
  56. ^ מחקר: האם צמחונות היא הפרעת אכילה של בני נוער?
  57. ^ תזונאית רמונה רובינסון-או'בריאן, האם צמחונות היא הפרעת אכילה של בני נוער?, האיגוד האמריקני לדיאטות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תזונה_טבעונית&oldid=42185730"