תזמורת האלה
 | |
| תאריך ייסוד |
1858  |
|---|---|
| מייסד | צ'ארלס האלה |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| מיקום | מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת |
| אולם קונצרטים | ברידג'ווטר הול |
| מנצח | וונג קא צ'ון |
|
www | |
  | |
תזמורת האלה (באנגלית: The Hallé) היא מן התזמורות הוותיקות ביותר בבריטניה, ומשכנה הקבוע הוא במנצ'סטר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התזמורת נוסדה במאי 1857 על ידי הפסנתרן והמנצח צ'ארלס האלה במטרה להופיע בתערוכת אוצרות האמנות של מנצ'סטר. לאחר שהתערוכה נסגרה באוקטובר, החליט האלה להמשיך את פעילות התזמורת כארגון רשמי. הקונצרט הראשון תחת הנהלה זו התקיים ב-30 בינואר 1858. ביתה הראשון של התזמורת היה היכל המסחר החופשי. כבר ב-1861 נקלעה התזמורת לקשיים כספיים, ובמהלך אותה שנה היא הופיעה בשני קונצרטים בלבד.
בשנת 1888 מונה הכנר הגרמני וילי הס לכנר הראשי של התזמורת, תפקיד בו החזיק עד 1895. במקביל, הוא שימש החל מפתיחתו ב-1893 כפרופסור הראשי לכינור בבית הספר המלכותי למוזיקה במנצ'סטר.
הנס ריכטר שימש כמנהל המוזיקלי של התזמורת בין השנים 1899 ל-1911. במהלך כהונתו ניגנה התזמורת בביצוע בכורה את הסימפוניה מס' 1 של סר אדוארד אלגר.
בשנת 1943 עמדה התזמורת שוב בפני משבר, כאשר מספר נגניה הצטמצם לכ-30 בלבד. סר ג'ון ברבירולי, המנהל המוזיקלי הבא, כיהן בתפקיד במשך 27 שנים, מ-1943 עד 1970, ובמהלכן שיקם את מעמדה של התזמורת והחזיר אותה למרכז הבמה הלאומית.
ב-3 בפברואר 1946 ביצעה התזמורת ומקהלת האלה (בניצוחו של ברבירולי) את האופרה "אאידה" באולם בל ויו במנצ'סטר. בשנים אלו, בנוסף להופעות ברחבי בריטניה, יצאה התזמורת לסיבובי הופעות נרחבים שכללו מדינות רבות באירופה, מרכז ודרום אמריקה ואיי הודו המערבית.
ברבירולי והתזמורת ערכו יחד הקלטות רבות, ובהן ההקלטה הראשונה של הסימפוניה מס' 8 מאת רייף ווהן ויליאמס, שאת ביצוע הבכורה שלה גם ניגנו. במהלך כהונתו של ברבירולי, אחד הנגנים הבולטים בתזמורת היה הכנר הראשי מרטין מילנר, שכיהן בתפקיד בין 1958 ל-1987. ברבירולי החשיב את מילנר כ"יד ימינו" ואף כתב לו פעם כי הוא "הכנר הראשי הטוב ביותר שהיה לי בקריירה הארוכה למדי שלי".
קנט נגאנו כיהן כמנצח הראשי של התזמורת בין השנים 1992 ל-1999. ב-1996 עברה התזמורת מ"היכל המסחר החופשי" לביתה הנוכחי, ברידג'ווטר הול, המשמש כאולם הקונצרטים העיקרי שלה. במהלך כהונתו של נאגנו, הוא ספג ביקורת על תכנון קונצרטים שאפתני ויקר, וכן על שכר הניצוח שלו. עם זאת, התזמורת סבלה באותה תקופה גם מניהול כספי כושל שתרם לצרותיה הפיסקליות. התזמורת התמודדה עם קשיים כספיים חמורים בסוף שנות ה-90, כולל גירעון של 1.3 מיליון ליש"ט ב-1998, עד כדי כך שקיומה עמד בסכנה עקב איום בהפסקת מימון מ"מועצת האמנויות" ואפשרות לפשיטת רגל.
במהלך 1997 התנהלה התזמורת במשך שמונה חודשים ללא מנכ"ל. לאחר מכן, שימש לסלי רובינסון כמנכ"ל למשך שנתיים, והוא יזם שינויים מבניים במטרה להתחיל ולהשתלט על הבעיות הפיננסיות של התזמורת. צעדים אלו כללו גיוס כספים ציבורי שהניב 2 מיליון ליש"ט, צמצום מספר חברי הדירקטוריון במחצית, והקטנת מספר הנגנים בתזמורת מ-98 ל-80 נגנים.
ב-1999 מונה ג'ון סאמרס למנכ"ל התזמורת, והוא המשיך בצעדי הניהול הפיסקלי של רובינסון כדי להשיב יציבות כלכלית גדולה יותר לתזמורת. בשנת 2001 העניקה מועצת האמנויות לתזמורת מענק בסך 3.8 מיליון ליש"ט, שאפשר לה לכסות חובות שנצברו ולהעלות את שכר הנגנים, שהיה קפוא במשך ארבע שנים.
בספטמבר 2000 נכנס סר מרק אלדר לתפקיד המנהל המוזיקלי, לאחר שמונה לתפקיד שנה קודם לכן. הקונצרטים שלו עם התזמורת זכו באופן עקבי לביקורות חיוביות, והוא נחשב למי שהשיב את התזמורת לסטנדרטים מוזיקליים וביקורתיים גבוהים. אלדר האריך את חוזהו מספר פעמים, עד שבנובמבר 2013 הוכרז על הארכה שתחזיק עד "לפחות 2020". אלדר הודיע בפברואר 2023 על כוונתו לפרוש מתפקיד המנהל המוזיקלי בסיום עונת 2023–2024, ומעונת 2024–2025 הוא נושא בתואר מנצח אמריטוס של התזמורת.
אחת היוזמות בתקופה זו הייתה בחינת לבוש חלופי לנגנים במקום חליפות הערב המסורתיות ("חליפות הפינגווין"), אך רעיון זה לא יצא לפועל. כמו כן, התזמורת החלה להוציא הקלטות CD חדשות תחת תווית הקלטות משלה. ב-2017, התזמורת החלה בסדרת הקלטות בשיתוף פעולה עם מלחין הפסקולים בנסון טיילור.
במרץ 2006 נאלצה התזמורת לבטל סיבוב הופעות מתוכנן בארצות הברית בשל העלות והקשיים האדמיניסטרטיביים בהשגת ויזות לנגנים, תוצאה של תקנות הוויזה המחמירות יותר שנועדו להילחם בטרור.
בפברואר 2023 ניצח וונג קא צ'ון לראשונה כאורח על התזמורת. ביוני 2023 הכריזה התזמורת על מינויו של וונג למנצח הראשי והיועץ האמנותי הבא שלה, החל מעונת 2024–2025, בחוזה ראשוני לחמש עונות.
מנצחים ראשיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סר צ'ארלס האלה (1858–1895)
- סר פרדריק קוון (מנצח) (1895 - 1899)
- הנס ריכטר (1899 - 1911)
- מייקל בולינג (1912–1914)
- סר תומאס ביצ'ם (יועץ מוזיקלי) (1915–1920)
- סר המילטון הארטי (1920 - 1934)
- סר מלקולם סרג'נט (מנצח ראשי) (1939–1942)
- סר ג'ון ברבירולי (1943–1970)
- ג'יימס לוראן (1972–1983)
- סטניסלב סקרובצ'בסקי (1983 - 1992)
- קנט נגאנו (1992 - 2000)
- מרק אלדר (2000 - 2024)
- וונג קא צ'ון (2024 - ממשיך)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תזמורת האלה
תזמורת האלה, ברשת החברתית פייסבוק
תזמורת האלה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
תזמורת האלה, סרטונים בערוץ היוטיוב
תזמורת האלה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
תזמורת האלה, באתר ספוטיפיי
תזמורת האלה, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
תזמורת האלה, באתר AllMusic (באנגלית)
תזמורת האלה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
תזמורת האלה, באתר Discogs (באנגלית)
תזמורת האלה, באתר Songkick (באנגלית)
