תזמורת על תנאי
| מבוסס על | הספר "תזמורת על תנאי" |
|---|---|
| בימוי |
ג'וזף סרג'נט, דניאל מאן |
| הופק בידי |
לינדה יילן ג'ון אי קיל |
| תסריט |
ארתור מילר פניה פנלון (אוטוביוגרפיה) |
| שחקנים ראשיים |
ונסה רדגרייב (פניה פנלון) מוד אדמס (מלה צימטבאום) מקס רייט (יוזף מנגלה) ג'יין אלכסנדר (אלמה רוזה) שירלי נייט (מריה מנדל) |
| מוזיקה |
בראד פידל |
| מדינה |
ארצות הברית |
| חברה מפיצה |
CBS, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה, ישירות לווידיאו |
| הקרנת בכורה | 30 בספטמבר 1980 |
| משך הקרנה |
150 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
music-themed film, סרט דרמה |
| מקום התרחשות |
פולין, אושוויץ |
| תקופת התרחשות |
מלחמת העולם השנייה, 1943, שנות ה-40 של המאה ה-20, המאה ה־20, 1944 |
| פרסים | 4 פרסי אמי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
תזמורת על תנאי (באנגלית: Playing For Time) הוא סרט טלוויזיה אמריקאי זוכה ארבעה פרסי אמי שיצא ב-CBS ב-1980, בכיכובה של ונסה רדגרייב, העוסק בתזמורת הנשים באושוויץ.
הסרט נכתב על ידי ארתור מילר ופניה פנלון, ומבוסס על אוטוביוגרפיה מאת פנלון שיצאה ב-1976, אודות התזמורת שניגנה בה בעת שהותה כאסירה במחנה הריכוז אושוויץ במלחמת העולם השנייה. הסרט בוים על ידי ג'וזף סרג'נט, וכן דניאל מן בסרטו האחרון.
הסרט זכה לביקורות חיוביות. בעקבותיו יצאו מספר גרסאות של הסיפור כמחזות לתיאטראות ברחבי העולם. כולל הפקה של תיאטרון באר שבע בשנת 1987, בעיבוד ובמאי של שמואל הספרי[1].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פניה פנלון היא זמרת ופסנתרנית יהודיה, שנשלחת ברכבת עם אסירים נוספים למחנה הריכוז אושוויץ, במהלך מלחמת העולם השנייה. עם הגיעם נלקחים חפציהם ושערם מגולח. פניה מגלה שתוכל להימנע מעבודת כפיים מפרכת במחנה ולשרוד זמן רב יותר אם תשתמש בכישוריה המוזיקליים ותצטרף לתזמורת הנשים במחנה. הסרט מתאר את יחסיה עם מנהיגת התזמורת, אלמה רוזה, ועם נשים אחרות בתזמורת. פניה משכנעת את נשות התזמורת ואת השומרים במחנה שאסירה נוספת עימה התיידדה, מריאנה, היא זמרת, ומצליחה לצרף אותה ללהקה למרות כישוריה הנמוכים בשירה. הסרט מתאר גם את הופעות נשות התזמורת בפני הנאצים, הפוגעים קשות בכבודן.
מחלוקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט ספג ביקורת בקרב ארגונים יהודיים ואף מצד פניה פנלון עצמה, על כיכובה של ונסה רדגרייב בו כפנלון, וזאת בשל עמדותיה הפוליטיות הפרו-פלסטיניות והאנטי-ציוניות של השחקנית[2]. בעקבות השתתפותה של רדגרייב החליטה הטלוויזיה הישראלית לא לשדר את הסרט בישראל[3].
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה לשבחי מבקרי הקולנוע. הוא היה מועמד ל-6 פרסי אמי, וזכה ב-4 מהם - לסרט עצמו, לשחקניות רדגרייב ואלכסנדר, ולתסריטאי ארתור מילר. בנוסף היה הסרט מועמד לפרס גלובוס הזהב למיני-סדרה הטובה ביותר, אך לא זכה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"תזמורת על תנאי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"תזמורת על תנאי", באתר נטפליקס
"תזמורת על תנאי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אלי שי, חזרת התזמורת - "תזמורת על תנאי", בהפקת תיאטרון באר־שבע, עיבוד ובימוי על־פי הספר מאת פאניה פנלון: שמואל הספרי, כל העיר, 1 במאי 1987
ירון פריד, תזמורת הנשים מאושוויץ מנגנת בבאר־שבע, חדשות, 25 במרץ 1987
יוסי עוזרד, בכורה - מות הזמיר - "תזמורת על תנאי" מאת פניה פנלון, בתיאטרון העירוני באר־שבע. עיבוד ובימוי: שמואל הספרי: תפאורה ותלבושות: יעל פרדס, חדשות, 9 באפריל 1987 - ↑ ואנסה רדגרייב: ארגונים ציוניים בארה"ב איימו על חיי, מעריב, 3 בנובמבר 1980
- ↑ ואנסה רדגרייב: : מנהל הטלוויזיה : בישראל - משמיצן, מעריב, 5 באוקטובר 1981