לדלג לתוכן

תחבורה ביהודה ושומרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כביש המנהרות (כביש 60). מבט משכונת גילה

תחבורה ביהודה ושומרון כוללת בחלקה תשתיות משותפות לישראלים ולפלסטינים, אך גם כבישים נפרדים בהם פלסטינים או ישראלים אינם מורשים לעבור[1] ומחסומים רבים[2]. אורכם הכולל של צירי התנועה המשמשים ישראלים ופלסטינים הוא כ־1,600 ק"מ. רוב הצירים בשטח B משמשים פלסטינים בלבד, אולם קיימים בשטח זה צירים באורך כולל של 117 ק"מ המשמשים גם ישראלים, והצירים בשטח A משמשים פלסטינים בלבד.[3]

ב־1984 הוכנה תוכנית אב לכבשים בכל יהודה ושומרון בידי ועדה בין־משרדית מיוחדת בראשות שמעון פרהנג ממע"ץ, בהשתתפות נציגי המועצות האזוריות ביו"ש והמינהל האזרחי. בתוכנית הוצעה מערכת חדישה של כבישים ראשיים באזור, שנועדה להוציא את התחבורה מתוך הערים כדי לחסוך עומסים ופקקי תנועה ולאפשר תנועה מהירה לכוחות הביטחון, במיוחד ממישור החוף לבקעת הירדן דרך כביש חוצה שומרון.[4]

בשלהי שנות התשעים, לאחר הסכמי אוסלו, נסללו כבישים עוקפים לחברון, יריחו ושכם שנמסרו לשליטה פלסטינית והפכו למסוכנים לתנועה ישראלית.

במהלך האינתיפאדה השנייה נסגרו כבישים שעוברים בכפרים פלסטינים לתנועה ישראלית. בין היתר, הדבר גרם לניתוק גוש טלמונים מירושלים, בעקבות חסימת קטע מכביש 450 בעין עריכ וביתוניא, כשהבטחות שניתנו לסלילת קטע חילופי לא בוצעו.

ב-2020 פרסם משרד התחבורה יחד עם המנהל האזרחי תוכנית אב תחבורתית ליהודה ושומרון, שכללה רשת תוכניות לשדרוג כבישי יהודה ושומרון. חלק מהתוכניות הן תוכניות ותיקות בעיבוד חדש. בין היתר נכללו בתוכנית פרויקטים לשדרוג כביש 60, בהם עוקף חווארה, עוקף בית-אומר ואל-ערוב, והכפלת המנהרות בכביש המנהרות; שדרוג והרחבת כביש 55 מכביש 6 עד כביש 60; כביש כניסה חדש לירושלים ממחלף גבע בנימין, משוקע בקטע קלנדיה; הרחבת כביש 437 באזור כיכר חיזמא[5] וכביש 375 מצור הדסה עד צומת אל-ח'דר; הרחבה והוספת נת"צ בכביש 446 בקטע צומת שילת-מודיעין עילית; כביש 5 יחליף את כביש 505 בקטע צומת אריאל - צומת תפוח; הרחבת כביש 80 צפונה בתואי כביש 356; ועוד[6][7][8].

בתקציב משרד התחבורה לשנת 2023 הוקצה רבע מתקציב הכבישים, 3.4 מיליארד שקל, להקמת כבישים חדשים העוקפים יישובים פלסטיניים, הרחבת כבישים קיימים ושדרוג דרכי גישה להתנחלויות[9].

צומת תפוח שבשומרון

כבישי אורך עיקריים:

כבישי רוחב עיקריים:

כבישים נוספים: 3, 50, 57, 316, 317, 367, 375, 417, 436, 437, 449, 450, 457, 463, 555, 585, 611.

כמה מצמתי יהודה ושומרון, כמו צומת גוש עציון וצומת תפוח, התפרסמו.

ציר אלון מהווה את הכביש 'הישראלי' הארוך ביותר ביהודה ושומרון, כיוון שהוא נסלל באזור שלא היה בו כביש לפניו.

תחבורה ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוטובוס של חברת תנופה

התחבורה הציבורית במרחב יהודה ושומרון מופעלת על ידי שלושה מפעילים עיקריים:

אלקטרה אפיקים תחבורה 2021 חברת הבת של אלקטרה-אפיקים המעניקה את רוב השירות באזור.

תנופה, המשרתת את צפון ומערב השומרון, אזורים ששורתו בעבר על ידי דן ולאחריה על ידי אפיקים[10].

וקווים, המעניקה שירות לערים מודיעין עילית (כחלק מאשכול חשמונאים) וביתר עלית.

השירות כולל שירות עירוני במודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים, אריאל ואורנית, שירות אזורי ולערים מחוץ לאזור – כמו ירושלים, גוש דן ועוד.

מסילות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום אין מסילות ברזל ביהודה ושומרון (להוציא מעבר של הרכבת המהירה לירושלים בכיס לטרון וסמוך למבשרת ציון), אך קיימת תוכנית ותיקה להקמת מסילה מראש העין לאריאל. במקור הוצע להקים אותה כסעיף מן המסילה המזרחית החדשה, שתצא מתחנת ראש העין צפון לאורך חוצה שומרון עד אריאל. בספטמבר 2012 פורסם כי בבדיקה של רכבת ישראל נקבע כי אין היתכנות כלכלית למסילה[11], בעקבות תוצאות בדיקה זו, הנחה שר התחבורה לבדוק היתכנות של רכבת קלה בתוואי, תוכנית שאושרה על ידי המנהל האזרחי ביולי 2013[12]. במרץ 2018 שר התחבורה אישר תוכנית הקמת רכבת קלה בין הערים פתח תקווה, ראש העין לבין האוניברסיטה באריאל, אולם הקו לא קודם מאז[13].

הוצע בעבר לקשר את אזור התעשייה שער בנימין למערך הרכבת הקלה הירושלמית, וייתכן שבעתיד היא תורחב למעלה אדומים וגבעת זאב.

תחבורה אווירית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר היו ביהודה ושומרון שני שדות תעופה. שדה התעופה עטרות מדרום לרמאללה, שהוקם כדי לשמש את מטה השלטון הבריטי, לא הרחק מקלנדיה. השדה סופח לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים. מסלול שדה התעופה עטרות הורחב גם למטוסי סילון כבדים, והפעילות בו הופסקה בשנת 2000 עם פרוץ האינתיפאדה השנייה.[14]

על גב ההר בשומרון היה בשנות המנדט הבריטי שדה תעופה קטן בבקעת בית דג'ן, מדרום לאלון מורה של ימינו. הפעילות בו הופסקה עוד בתקופת המנדט, ואין תיעוד רב על הפעילות בו. שרידי המסלולים נהרסו.[14]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כבישים בגדה המערבית שבהם אוסרת ישראל על תנועת פלסטינים
  2. ^ מחסומים בגדה המערבית וברצועת עזה
  3. ^ ההגנה על צירי התנועה באזור יהודה ושומרון, מבקר המדינה, תמוז התשפ"ד, יולי 2024
  4. ^ חגי הוברמן, 30 שנה לחתימה על הסכם אוסלו: ההתיישבות ניצחה, באתר מצב הרוח, ‏23 באוגוסט 2023
  5. ^ בנימין לקראת מהפיכת כבישים, באתר binyamin.org.il
  6. ^ תוכנית אב תחבורתית כוללת ליהודה ושומרון, באתר GOV.IL
  7. ^ מישל מחנין, אושרה תכנית אב לתחבורה ביו"ש – סמוטריץ': "צעד בהחלת הריבונות", באתר חדשות 0404‏, 12 בינואר 2020
  8. ^ אמיר אטינגר, ‏בשורה לתושבים: כביש 80 וכבישים חדשים ביהודה ושומרון, באתר "סרוגים", 8 בנובמבר 2020
  9. ^ אסף זגריזק, ‏הרכבת לאילת נותרה מאחור: סדרי העדיפויות החדשים של שרת התחבורה, באתר גלובס, 19 באפריל 2023.
  10. ^ החל מהיום: "תנופה" תפעיל את קווי התחבורה הציבורית בשומרון, באתר בחדרי חרדים, ‏31 בדצמבר 2021
  11. ^ חיים לוינסון, לא תפעל רכבת לאריאל: "אין היתכנות כלכלית", באתר הארץ, 24 בספטמבר 2012
  12. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, המינהל האזרחי אישר את תוכנית הרכבות השאפתנית בגדה המערבית, באתר הארץ, 24 ביולי 2013
  13. ^ אור רביד‏, פרסום ראשון: שר התחבורה אישר הקמת רכבת קלה לאריאל, באתר וואלה, 15 במרץ 2018
  14. ^ 1 2 חגי הוברמן, 'תוכנית שומרון למיליון' של המועצה האיזורית שומרון: שדה תעופה יוקם בלב השומרון, באתר מצב הרוח, ‏23 באוגוסט 2023