תחכמוני (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המקאמה השביעית של אל-חרירי מסוף המאה העשירית. תמונות מתוך כתב היד של מחברות אל-חרירי מקשטות את כריכות מהדורות תחכמוני של יהלום.

"תחכמוני" הוא יצירה ספרותית מונומנטלית מאת המשורר והמתרגם היהודי-ספרדי יהודה אלחריזי (11651234), הנחשבת לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית בימי הביניים.

על היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל הידוע, זמן קצר לאחר שהשלים את תרגום מחברות איתיאל, החליט אלחריזי לחבר יצירה מקורית בעברית, ייתכן כי בהשראת אוסף המקאמות שתרגם[1]. יצירה זו, שזכתה לשם ספר תחכמוני, ידועה כפסגת יצירתו של אלחריזי.

על הסיבות לכתיבת הספר הוא מספר בהקדמה לספר[2]:

וְכֶרֶם זָרִים לִנְטוֹר מִהַרְתִּי. וְכַרְמִי שֶלִי לֹא נָטָרְתִּי. וְעַל כֶּן חִיבַּרְתִּי הַסֶפֶר הַזֶּה בִּמְלִיצוֹת חֲדָשוֹת. מִלְשוֹן הַקֹדֶש קְדוֹשוֹת.

הספר בנוי מחמישים "מחברות" (או שערים, מקאמות), העוקבות בסגנונן אחר הסגנון הערבי הקלאסי של המקאמה. למחברות קיימת אומנם פתיחה רטורית קבועה: "נאום הימן האזרחי", אולם כל אחת מהן היא יחידה ספרותית עצמאית, ומשולבים בהן סיפורי מסע, פרקים אוטוביוגרפיים מחייו של אלחריזי, קטעי סאטירה, ביקורת ושבח על הדורות הקודמים או הדור בתקופתו של המספר, דברי מוסר, פרקי שירה והגיגים פילוסופיים.

בהקדמה לספר מצהיר אלחריזי[3]:

וּבוֹ יִמְצָא כָּל שׁוֹאֵל מִשְׁאָלוֹ / וְיַשִּׂיג מִתַּאֲוָתוֹ דֵּי מַחֲסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ.

אלחריזי המשיך לעבוד על היצירה עד ליום מותו, ולפיכך קיימים לה נוסחים שונים, בהם סדר השערים אחר.[4]

למרות הסגנון האקלקטי של היצירה, היא "מחוברת" לכלל נרטיב בעל מוטיבים מאחדים בדמות שתי דמויות המהוות ציר לכלל היצירה. הראשון הוא גיבור בשם חבר הקיני, נוכל, שקרן ומתוחכם, בעל קסם אישי וכשרון רטורי, הנודד ממקום למקום ומעורב בהרפתקאות שונות, והשני הוא המספר, הקרוי הימן האזרחי. חלוקת התפקידים הספרותית בין שתי הדמויות אינה קבועה; לעיתים המספר הוא עד לאירועים ולעיתים הוא דמות פעילה.

"חבר הקיני" הוא הוא הגיבור הראשי, ולאורך המחברות השונות הוא מחליף תפקידים וצורה. התמונה הספרותית המתוארת בדרך כלל היא של התכנסות רבת משתתפים, שבמרכזה ניצב חבר הקיני, בעוד המספר הוא עד לאירועים, הנכבש עם הקהל בקסמו של הגיבור. בחלק מהאירועים מזהה המספר את חבר הקיני מיד בתחילת האירוע או ההתכנסות המתוארים על ידו, אך ישנם אירועים או התכנסויות בהם נחשף חבר הקיני רק בסופם.

השערים (המחברות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על תוכן השערים כותב אלחריזי בהקדמה[5]:

וכללתי בספר הזה משלים רבים, וענינים ערבים. בם מיני מליצות, וחידות נמרצות, ודברי תעודות, ושירי ידידות, ומשלי נכוחות, ומילי תוכחות. וקורות הזמנים, וחדושי השנים. וזכרון המות, ומקום הצלמות. ודברי תשובות, וסליחת החובות. ותענוגי אהבים, ושירי עגבים. ונשואי נשים, וחופה וקדושים, ועניני גרושים. ושכרות שכורים, ונזירות נזירים, ומלחמות הגבורים. וקורות מלכים, והליכות דרכים. ושירי תהלות, ותחנוני תפלות. ומוסר חכמים, וחברת תמימים. וחשק עפרים, וגנים וכפרים. ודברי נגידים, ושיחת ילדים, וציד הציידים. וערמת הרמאי, וסכלות הפתאים. וחרוף המחרפים, וגדוף המגדפים. ושירים נפלאים, ואגרות מלים נוראים.


מהדורות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך כתב יד של ספר המקאמות של אל-חרירי. התמונה הופיעה על כריכת ספרם של בלאו, יהלום ופנטון, יהודה אלחריזי, כִּתֵאבּ אֵלדֻרֵר, והוא ספר פניני המוסרים ושבחי הקהלים.

מהדורה ראשונה בעברית של הספר יצאה לאור בשנת 1578. מאז נתפרסמו שמונה מהדורות נוספות בעברית, שתי מהדורות באנגלית, מהדורה אחת בספרדית ומספר שערים מהספר בגרמנית. בנוסף, נתפרסמו במשך השנים, באכסניות שונות ובתדפיסים נפרדים, מחברות או שירים מתוך הספר, בעברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית וגרמנית.[7]

מהדורות (מלאות) בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ספר הנקרא תחכמוני [קושטאנדינה(!), (של"ח-1578)], דפוס הר' עובדיה סבאך.
  2. ספר תחכמוני (אמשטרדם, תפ"ט-1729), דפוס יוסף כ"ץ פרופס.
  3. ספר תחכמוני (וויען, תרי"ד-1854), מהדורת מענדל בר"י שטערן.
  4. ספר תחכמוני (גוטינגן, 1883), מהדורת פאול דה לאגארד.
  5. תחכמוני (ווארשא, תרנ"ד-1894), אהרן ליב ביסקא, הוצאת נחמן אהרן יאַקאָבי.
  6. תחכמוני (ווארשא, תרנ"ט-1899), מהדורת אהרן קמינקא.
  7. ספר תחכמוני (האנובר, 1924), מהדורת פאול דה לאגארד. הדפסה חדשה של המהדורה הרביעית, גוטינגן, 1883.
  8. תחכמוני (תל אביב, התשי"ב-1952), מהדורת ישראל טופורובסקי.
  9. תחכמוני או מחברות הימן האזרחי (ירושלים, תש"ע-2010), מהדורת יוסף יהלום ונאויה קצומטה[8].

מהדורות חלקיות (או שירים בודדים) בשפה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מבחר השירה העברית (ליפסיא, תרפ"ב), חיים בראדי ומאיר וינר. יצא במהדורות נוספות בשנים תרפ"ג, תרצ"ד, 1946 (עם אברהם מאיר הברמן) ו- 1963-1965 (מהדורה בת שני כרכים, עם אברהם מאיר הברמן)[9].
  2. אוצר השירה והמליצה (תל אביב, תרפ"ב), י"ח טביוב.[10]
  3. רבי יהודה אלחריזי - מבחר מליצות וסיפורים מ'תחכמוני' (תל אביב, תרפ"ט), י.ל. ברוך.
  4. מסעות ארץ ישראל (תל אביב, תש"ו), אברהם יערי.[11]
  5. הודעה על הוצאה מדעית של ספר המקאמות (תחכמוני) לר' יהודה אלחריזי, בהוצאת ספרי תרשיש (ירושלים, תש"ז), שמואל מ. שטרן.[12]
  6. השירה העברית בספרד ובפרובאנס, ספר שני, חלק א' (ירושלים, תש"ז-1956; מהדורה שנייה מתוקנת, תשכ"א-1960), חיים שירמן.[13]
  7. שלוש מקאמות על הנשים - מהן בגנותן ומהן בשבחן ונספח להן השער השישי מספר תחכמוני, ירושלים (תשל"א), אברהם מאיר הברמן.
  8. ילקוט המקאמה העברית - סיפורים בחרוזים (ירושלים, תשל"ד-1974), יהודה רצהבי.[14]
  9. מסעי יהודה - חמישה פרקי מסע מחורזים לאלחריזי (ירושלים, תשס"ג-2002), מהדורת יוסף יהלום ויהושע בלאו.
  10. תעלולי חבר הקיני - סיפורים מתוך ספר תחכמוני ליהודה אלחריזי (קריית גת, תשס"ו-2006).[15]
  11. יהודה אלחריזי - מבחר (תל אביב, תשס"ח-2008), מאשה יצחקי.[16]

מהדורות (מלאות) בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. The Tahkemoni of Judah Al-Harizi (Volume one: Jerusalem, 1965; Volume two: Jerusalem 1973), an English translation by Victor Emanuel Reichert.[17] תרגום מילולי.
  2. Las asambleas de los Sabios (Tahkĕmoní) (Universidad de Murcia, 1988), edición preparada por Carlos del Valle Rodríguez.
  3. The book of Tahkemoni, Jewish tales from medieval Spain (Hardback: London & Portland, Oregon, 2001; Paperback: Oxford & Portland, Oregon, 2003, translated and explicated by David Simha Segal.[18] תרגום פואטי וכן ניתוח והסבר לכל השערים.

מהדורות חלקיות (או שירים בודדים) בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. Extrait du Séfer Tahkémoni, Nouveau journal asiatique XII (Paris, 1833), 306 - 349, Silvestre de Sacy.
  2. Jehuda ben Salomon Alcharisi, Ehrensäulen und Denkstein (Wien, 1837), 25 - 47, 76 - 94, L. Dukes.
  3. Die ersten makamen aus dem Tachkemoni oder divan des Charisi (Berlin, 1845), von Dr. S. I. Kaempf. המקאמות הראשונות מספר תחכמוני או דיוואן אלחריזי.
  4. Nichtandalusische poesie andalusischer dichter, Zwei Bände (Prag, 1858), von Dr. S. I. Kaempf. עשרה שערים מספר תחכמוני.
  5. שער השיר, Die Neuhebraische dicterschule der spanisch-arabischen epoch (Leipzig, 1905), von H. Brody und K. Albrecht, pp. 170 - 195.
  6. שער השיר, The new-Hebrew school of poets of the spanish-arabian epoch (London, 1906), H. Brody and K. Albrecht. תרגום מגרמנית לאנגלית של הספר הקודם.
  7. The fourteenth gate of Judah Al-Harizi's Tahkemoni (Jerusalem, 1963), Victor Emanuel Reichert.
  8. The Eighteenth Gate of Judah al-Harizi's Tahkemoni. With an Introductory essay, CCAR Journal: a Reform Jewish Quarterly 17, 4 (New York, 1970) 26 – 59, (Second Print- Booklet), Victor Emanuel Reichert.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' אטינגר-סלמה, בחינת המודוס הסאטירי ב'ספר תחכמוני' ליהודה אלחריזי (עבודת דיסרטציה, אוניברסיטת חיפה, 2003).[19]
  • י' דישון, שימוש בפרודיות מן התלמוד במקאמה העברית, סיני עא (תשל"ב), 77 – 82; שם, החזן במקאמה העברית בספרד, סיני עד (תשל"ד), 242 – 251; שם, שימוש בפרשנות מקרא במקאמות הראשונות בספרד, סיני פב ג/ד (תשל"ח), 171 – 179; שם, הסיפור בספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, ידע-עם כא (1982), 21 – 27; שם, למוטיב ההתחפשות במקאמה העברית בספרד, ידע-עם כב (תשמ"ד), 41 – 53; שם, המקאמה העברית בספרד, עלון למורה לספרות 13 (תשנ"ב), 168 – 173; שם, הרופא בראי הסאטירה בספרות העברית בספרד בימי הביניים, אפיריון 26 – 27 (1993), 26 – 33; שם, "האשה הבוגדנית ומאהבה" – סדרה תימטית בספרות העברית בימי הביניים, ביקורת ופרשנות 30 (תשנ"ד), 175 – 195; שם, השדכנית להרע בספרות העברית בספרד בימי הביניים, בין היסטוריה לספרות (1997), קיג – קכד; שם, "עצתה הרעה של האשה" - סדרה תימאטית בספרות העברית מימי הביניים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יט – כ (תשנ"ז – תשנ"ח), 311 – 327; שם, 800 שנים למקאמה, הארץ; שם, גלות וגאולה בספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, רוזן, טובה, הולצמן, אבנר (עורכים) תעודה 19: כרך מיוחד למחקרים בספרות העברית בימי הביניים ובתקופת הרינסאנס, לכבודו של פרופ' יונה דוד (אוניברסיטת תל אביב, תשס"ג), 171 – 190.
  • א"מ הברמן, ספר תחכמוני לרבי יהודה אלחריזי, סיני 31 (1952), 112 – 127. נדפס שנית בספרו עיונים בשירה ובפיוט של ימי הביניים (1972), 115 – 136.
  • מ' הוס, הבידיון ומעמדו במקאמה העברית: יהודה אלחריזי ועמנואל הרומי – המשך או תמורה? תרביץ סז, ג (תשנ"ח), 351 – 378.
  • י' יהלום וי' בלאו, פרחי השירים ויופי הסיפורים; קטעי "תחכמוני" לאלחריזי בעיבודים מוקדמים, פעמים 96 (תשס"ג), 5 – 19.
  • ר' יפת, אשה ונשיות כדימוי בספר "תחכמוני" לרבי יהודה אלחריזי, צפון ז (תשס"ד), 297 – 312.
  • ד"ש סגל, הפתיחה, הסיום והסיפור העוטף בספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, י' דישון וא' חזן (עורכים) מחקרים בספרות עם ישראל ובתרבות תימן: ספר היובל ליהודה רצהבי (1991), 407 – 421.
  • ד' פגיס, חידוש ומסורת בשירת החול העברית: ספרד ואיטליה, 1976. פרק שני: המקאמה העברית ובני סוגה בספרד, עמ' 199 - 244; שם, המשורר כנביא בשירה העברית של ימי הביניים, בתוך: דן פגיס, השיר דבור על אופניו (ירושלים, תשנ"ג), 277 - 285.
  • ט' רוזן, האובייקט המדבר: ויכוח בין איש ואישה במקאמה של אלחריזי, בקורת ופרשנות 39 (תשס"ז), 97 - 124.
  • ח' שירמן (עדכן והשלים ע' פליישר), תולדות השירה העברית בספרד הנוצרית ובדרום צרפת (ירושלים, תשנ"ז-1997). על אלחריזי ר' עמ' 145 - 184. על תחכמוני ר' עמ' 184 - 216.
  • ח' שלמה-גרשי, סיפורי המסגרת של ספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, (עבודת מ.א., אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ח).
  • Albrecht K., Die im Tahkemoni vorkommenden Angabe uberHarizis Leben, Studien und Reisen (Dissertation), Gottingen 1890.
  • Bore E., Une séance du Tahkemoni, Journal Asiatique, 3-ieme serie, vol III, cahier 13 (1837), 21 – 43.
  • Brann R., Power in the Portrayal; Representations of Muslims and Jews in Judah al-Harizi's "Tahkemoni", Princeton Papers in Near Eastern Studies 1 (1992) 1 – 22.
  • De Sacy S., Extrait du Sefer Tahkemoni, Journal Asiatique, nouvelle serie XII cahier 70 (Oct. 1833), 306 – 34.
  • Dishon J., Medieval Panorama in Tahkemoni, Proceedings of the American Academy for Jewish Research 56 (1989), 11 – 27.
  • Drory R., Al-Harizi's Maqamat: a Tricultural literary product?, The medieval translator IV (1994), 66 - 85.
  • Halkin H., Out of Andalusia, Commentary 116, 2 (2003) 39 – 45.
  • Schippers A., De Maqâma van de Ongeletterde Voorzanger; uit de "Tahkemoni" van Yehudah al-Harizi, Elf Wijzen van Interpreteren (1992) 101 – 116.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות הספר
מאמרים על הספר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י' דישון, מקאמת אלחמדאני בספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, דפים: מחקרים בספרות (אוניברסיטת חיפה); ח' שירמן, לחקר מקורותיו של ספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, תרביץ 23 (1952), 198 – 202. הדפסה שנייה: ח' שירמן – לתולדות השירה והדראמה בעברית: מחקרים ומסות, כרך א' (2 כרכים, 1979), 370; א' מירסקי, למקורותיה של מקאמת אלחריזי לתחכמוני, הארץ (28/09/52). הדפסה שנייה: הפיוט: התפתחותו בארץ ישראל ובגולה (1990), 699 – 704; י' רצהבי, למקורותיו של תחכמוני, תרביץ כו (1957), 424 – 439; י' דנה, למקורו של ספר תחכמוני, תרביץ מד (תשל"ה), 172 – 181; שם, אל-המד'אני כמקור של יהודה אלחריזי, דפים למחקר בספרות 1 (אוניברסיטת חיפה, 1984), 79 – 89; ע' מרעי, השפעת מקאמות אלחרירי על ספר תחכמוני: הדגמה על פי השוואה בין שתי מקאמות (עבודת מ.א., אוניברסיטת בר-אילן, 1986); שם, השפעת מקאמות אלחרירי על מחברות תחכמוני (עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, 1996); שם, נוכחות התרבות הערבית בס' תחכמוני לאלחריזי, בין עבר לערב ב (תשס"א), 109 – 121; ע' מרעי, הדרשן בתחכמוני ובסיפורי מקאמות ערביים, בין עבר לערב ד (תשס"ח), 63 - 75.
  2. ^ עמ' 13 למהדורת קאמינקא.
  3. ^ עמ' 11 למהדורת קאמינקא.
  4. ^ יהלום וקצומטה, בפתח הדבר למהדורה התשיעית, עמ' 9.
  5. ^ עמ' 11 למהדורת קאמינקא.
  6. ^ ד"ש סגל צרף למהדורת הספר האנגלית בתרגומו ניתוח מפורט והסברים לכל שער ושער, בעמודים 417 - 635.
  7. ^ א"מ הברמן, ספר "תחכמוני" ליהודה אלחריזי ומהדורותיו, א"מ הברמן, עיונים בשירה ובפיוט של ימי הביניים (1972), 115 – 136.
  8. ^ אלמוג בהר, על ספר התחכמוני לרבי יהודה אלחריזי, פורסם בבלוג של אלמוג בהר ובאתר עתון הארץ.
  9. ^ שירי אלחריזי בכרך א', עמ' רמ - רמה.
  10. ^ על אלחריזי ושיריו בעמ' 136 - 147. חלקים מההקדמה לתחכמוני ושערים 1, 2, 3, 5, 9, 12, 19, 20, 32, 33, 36, 40, 42 ו- 44, בעמ' 137 - 144.
  11. ^ על ביקורו של אלחריזי בירושלים וארץ ישראל (שערים 28, 45 ו- 50) ר' עמ' 62 - 71. ציונים ביבליוגרפיים למהדורות תחכמוני בעמ' 763 - 764.
  12. ^ דוגמאות להוצאה מדעית עתידית (שלא יצאה לפועל) של חלקים משערים 12, 18 ו- 20 (לפי מהדורת לאגארד).
  13. ^ על אלחריזי ושיריו בעמ' 97 - 206. חלקים מתחכמוני בעמ' 103 - 194.
  14. ^ על אלחריזי ותחכמוני, במבוא עמ' 21 - 25. שער 22 בעמ' 83 - 88.
  15. ^ אלמוג בהר, אבי התחבולות הגדולות, וראש הנאצות והנבלות, האתר של אלמוג בהר ועיתון הארץ, 23.04.07; יוסף סדן, זלילת מעדנים על חשבונו של כפרי או בדווי, תגובה לבקורת של בהר, אתר עיתון הארץ; אלמוג בהר, שיבה אל הנפש הערבית, תשובה לתגובה של סדן, אתר עתון הארץ.
  16. ^ הקישור לספר מתוך אתר כותר של מט"ח. לביקורות על הספר ראה: אלי הירש, על "יהודה אלחריזי, מבחר בעריכת מאשה יצחקי", ידיעות אחרונות 18/7/2008; נילי שלו, יהודה אלחריזי: מבחר, פושט ומלביש בגדי שפה, באתר הארץ, 07/01/09.
  17. ^ Garber Z., Victor E. Reichert (tr.), "The Tahkemoni of Judah al-Harizi" (1973), CCAR Journal: a Reform Jewish Quarterly 24,3 (1977) 104 – 106.
  18. ^ J. P. Decter, Al-Harizi's Tahkemoni in English (Review), Prooftexts 23 (2003), 110 - 118; Y. Mazor, The book of Tahkemoni, Jewish tales from medieval Spain, by Alharizi, translated and explicated by David Simha Segal, Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies 22.3 (2004), 179 - 180.
  19. ^ תקציר ההרצאה בנושא, באתר מכללת אורנים.