תחנה סייסמוגרפית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנה סייסמוגרפית במצוקי דרגות מעל ים המלח, מצפון למצדה. סימונה ברשת התחנות הסייסמוגרפיות בישראל DRGI.
רישום הרכיב האנכי של תנודת הקרקע.

תחנה סייסמוגרפית היא ריכוז של מספר סייסמוגרפים, בדרך כלל שלושה, בנקודה מסוימת בשטח. תפקידה לשגר את הרישומים שמבטאים את תנודות קרום כדור הארץ בנקודה (סייסמוגרמה), אל מרכז סייסמולוגי ראשי, שמרכז את קליטת כל הרישומים במדינה, ואף מחוצה לה. תנודות בקרום כדור הארץ נגרמות על ידי פעילות שגרתית אנושית, כמו קידוחים, נסיעת כלי רכב כבדים וכיוצא בזה, אך בעיקר בעת רעידות אדמה, התפרצויות געשיות ופיצוצים. הסיבה לקיום שלושה סייסמוגרפים לפחות בכל תחנה היא, שכל מכשיר רושם רכיב אחר של התנודה: האחד את הרכיב האנכי, השני רכיב אופקי אחד והשלישי את הרכיב האופקי הניצב לרכיב האופקי האחר[1]. בעזרת רישומים אלה, סייסמולוגים מפענחים את מאפייני רעידת האדמה כמו המגניטודה על פי סולם ריכטר, עומק מוקד הרעידה ועוד. פיענוח הרישומים מאפשר לסייסמולוגים להבחין בין רעידת אדמה לבין פיצוץ גרעיני. בעבר הרישומים היו מבוצעים על נייר, אך כיום הרישום מתבצע בצורה דיגיטלית, וכך גם השיגור. זו הסיבה שבתחנה כזו ממוקם מחשב אחד לפחות, המחובר לשעון מדויק, מזגן אוויר כדי לאפשר עבודה תקינה של המחשב, אנטנה חזקה המאפשרת את שיגור הרישומים והתחנה אינה מאוישת. בישראל רישומי הסייסמוגרמות מועברים באופן דיגיטלי ורציף, לאגף הסייסמולוגיה במכון הגאולוגי לישראל[2].

רישום רכיב אופקי אחד של תנודת הקרקע. קיים סייסמוגרף נוסף שרושם את התנודות שבניצב לכיוון האופקי האחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרכיב האנכי רושם תנודות מעלה מטה והרכיבים האופקיים הם מזרח-מערב האחד, וצפון-דרום השני.
  2. ^ אגף סייסמולוגיה עובר למכון הגיאולוגי, באתר המכון הגיאופיסי לישראל, ‏13 בינואר 2020