תחנת הכוח באשלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנות הכוח באשלים
תחנת הכוח אשלים
מגדל השמש של תחנת ברייטסורס אשלים
מאפיינים כלליים
שימוש תחנת כוח
מיקום אשלים
קואורדינטות 30°57′54″N 34°43′34″E / 30.96502°N 34.72602°E / 30.96502; 34.72602קואורדינטות: 30°57′54″N 34°43′34″E / 30.96502°N 34.72602°E / 30.96502; 34.72602
מידע על ההקמה
עלות

נגב אנרגיה 1.1 מיליארד דולר
אשלים סאן פי וי 280 מיליון שקל

ברייטסורס 700 מיליון דולר
תאריך התחלה 2013
צפי לסיום 2019

תחנות הכוח באשלים הן מתחם של ארבע תחנות כוח שנבנה בסמוך ליישוב אשלים בנגב. על פי התוכנית, התחנות יהיו בהספק כולל של כ-250 מגה-ואט, שהם קרוב ל-2.5% מההספק המותקן של כלל תחנות הכוח במשק החשמל בישראל (נכון לאביב 2010)[1]. התחנות משלבות שלושה סוגי תהליכי הפקת חשמל: תחנת כוח תרמו-סולארית, תחנת כוח פוטו-וולטאית והפקת חשמל באמצעות שריפת גז[2].

המניעים להקמת התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודעת דובר משרד התשתיות הלאומיות[3] מצוינות מספר מטרות להקמת התחנה:

כן מפורטים מספר גורמי כדאיות בהקמת התחנה:

  • עליית מחירי הדלקיםפחם והנפט).
  • תנודתיות המחירים בטווח הארוך.
  • פרוטוקול קיוטו שעליו חתומה גם ישראל, המתגמל כלכלית מדינות וגופים עסקיים אשר יפתחו פרויקטים של אנרגיות מתחדשות.
  • ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיה - שוק גלובלי בפיתוח מואץ, הן מדינות מפותחות ובכללן האיחוד האירופי והן מדינות מתפתחות אשר נהנות מתמיכות ומענקים.

בזמן הכנת המכרז התחנה הייתה עתידה להיות מהגדולות מסוגה בעולם[3]. המתחם כולו ישתרע על שטח של כ-10,000 דונם[3]. עלות ההקמת של שלוש תחנות הכוח הראשונות במתחם מוערכת בכמיליארד דולר[1].

מאפייני המכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תנאי המכרז ניסחה רשות החשמל ועיקריו:

  • הפרויקט יפעל בשיטת BOT.
  • זמן ההפעלה של המפעיל הפרטי יהיה 25 שנה.
  • רשות החשמל תפקח מקצועית על הפרויקט.
  • הפרויקט ינוהל בשיטת PPP‏ (Public Private Partnership), שבמסגרתו גוף אחד יקים וינהל את הפרויקט לתקופה האמורה.
  • הפרויקט מחולק למספר מכרזים

במקום נערכו חפירת הצלה של אתר עתיק. גם זכיינים אחרים נמצאים בשלבים שונים של הקמת המתקנים.

התחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגב אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת כוח תרמו-סולארית בטכנולוגיה של השוקת הפרבולית, שנבנתה על שטח של כ-4,000 דונם. התחנה תספק כ-121 מגה ואט במשך כ-11 שעות ביום. לתחנה מיכלי אגירה של מלח מומס המאפשרים לה לספק אנרגיה בכ-4.5 שעות נוספות במהלך היממה. לתפעול התחנה יועסקו כ-60 עובדים באופן ישיר. התחנה בבעלות "נגב אנרגיה אשלים תרמו-סולאר בע"מ", חברה ייעודית שהוקמה לצורך הפרויקט, בבעלות חברת שיכון ובינוי (50%), קרן נוי (40%) וחברת TSK הספרדית (10%). הפרויקט הוקם במסגרת הסכם זיכיון מסוג בנה-הפעל-העבר לתקופה של 28 שנה (בסיום התקופה, בשנת 2043, תוחזר התחנה לבעלות המדינה). החברה זכתה במכרז הבינלאומי בשנת 2013. היקף ההשקעה בפרויקט היה כ-1.1 מיליארד דולר[4]. את מימון הפרויקט הובילו בנק ההשקעות של האיחוד האירופי EIB ובנק ההשקעות האמריקאי OPIC, שהעמידו יחדיו סכום של כ–400 מיליון דולר. בנוסף הוביל בנק לאומי קונסורציום מממנים בישראל שהעמידו יחדיו סכום של 700 מיליון שקל, לצד הלוואה נפרדת שהעמידו בנק הפועלים וכלל ביטוח בסך 55 מיליון דולר.

ביולי 2017 עברה התחנה משלב ההקמה לשלב ההרצה והבדיקות. ההפעלה המסחרית תחל ביולי 2018[5].

אשלים סאן פי וי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנה בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בהספק של 30 מגה וואט. באתר כ-101 אלף לוחות סולאריים, על פני שטח של כ-750 דונם. בהמשך החשמל מומר לזרם חילופין ועובר לתחנת משנה המאפשרת את הזרמתו לרשת החשמל הארצית במתח עליון (161 אלף וולט).

המכרז לתחנה פורסם ביולי 2010, במרץ 2012 הוכרז כי הזוכה בזיכיון היא חברת אשלים סאן פי.וי. בבעלות כלל סאן, (חברת בת של כלל תעשיות) וסאן אדיסון. בשנת 2016 רכשה חברת EDF הצרפתית את זכויותיה של חברת סאן אדיסון האמריקאית בפרויקט. התחנה נחנכה בינואר 2018[6].

מגדל השמש באשלים לפני התקנת הדוד בראש המגדל

ברייטסורס אשלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנה בטכנולוגיה של ריכוז קרינת השמש, באמצעות אלפי הליוסטטים, אל מגדל שמש שבו מחממים מים לטמפרטורה של כ-550 מעלות צלזיוס. הקיטור שנוצר מוזרם לטורבינה ומכאן ואילך תהליך ייצור החשמל הוא ככל תחנת כוח רגילה. לאחר המעבר בטורבינה מקורר הקיטור ומוחזר למגדל כמים לשימוש חוזר; הקירור נעשה באמצעים יבשים (כלומר ללא שימוש במים) ומאפשר חיסכון במים, משאב יקר במדבר בו מוקמות התחנה. את הקיטור יכולים ליצר גם באמצעות שריפת גז טבעי כך שהתחנה תוכל לפעול 24 שעות ביממה.

בנובמבר 2012, הוכרז כי הזוכה בזיכיון חברת ברייטסורס אנרג'י (שפיתחה את הטכנולוגיה של מגדל השמש) והתאגיד הצרפתי אלסטום בהשקעה של 700 מיליון דולר[7].

במהלך שנת 2015 פעלה חברת ברייטסורס לפינוי הנפלים משטח האש לשעבר ועבודות התשתית לקראת הקמת החווה הסולרית.

באוקטובר 2017 הותקן בראש מגדל השמש דוד הקיטור במשקל 2,220 טון[8].

התחנה הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2017, פורסם מכרז להקמת תחנה רביעית באשלים, בטכנולוגיה פוטו-וולטאית ובהספק של עד 40 מגה-ואט. 10 חברות וקבוצות ניגשו למכרז[9].

מחירי האנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה הפוטו-וולטאית תציע מחיר של 53.56 אגורות לקילו-וואט שעה, מחיר הנחשב כנמוך על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר[10], אולם המחיר גבוה ביותר מ-160% ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו-וולטאית מודרנית (המכרזים האחרונים נסגרו במחיר של כ 20 אג לקוט"ש). מחיר האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית נקבע על 95 אגורות לקוט"ש, מחיר גבוה פי חמישה ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו-וולטאית מודרנית[11].

השפעה על חיי הבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציפור מדברון שנשרפה בזמן מעופה על ידי תחנת כוח תרמו-סולארית בארצות הברית

מניסיון העבר הובחן שחרקים נוטים להימשך למקור האור הבוהק הנגרם על ידי טכנולוגיית ריכוז האור. כתוצאה מכך, ציפורים אשר צדות את החרקים עלולות להכוות אם הן עפות סמוך לנקודה שאליה האור מרוכז. כמו כן, תיתכן השפעה על טורפים הניזונים מציפורים.[דרוש מקור]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנת הכוח באשלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: מכרז אשלים להקמת שתי תחנות כוח תרמו-סולאריות יוצא לדרך, באתר כלכליסט, 11 ביולי 2010
  2. ^ ynet, יעל דראל, תחנת הכוח באשלים – לא הכל ירוק, באתר "הסביבה", 22 בפברואר 2010
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 תחנת כח סולארית, באתר משרד התשתיות הלאומיות, 20 בפברואר 2007
  4. ^ אבי בר-אלי, שיכון ובינוי ואבנגואה הספרדית יקימו תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2013
  5. ^ דידי פז, מנכ"ל נגב, פרסום ראשון: פרויקט תחנת הכוח התרמו-סולארית של נגב אנרגיה באשלים מתחיל בביצוע הרצה, באתר תשתיות, 10 ביולי 2017
  6. ^ אורה קורן, תחנת הכוח הסולארית באשלים תיחנך היום בהשקעה של 280 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2018
  7. ^ עמירם ברקת, ‏פרויקט אשלים: ברייטסורס ואלסטום יקימו את התחנה התרמו-סולארית, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2012
  8. ^ אשלים: דוּד במשקל 2,220 טון הותקן בראש מגדל, באתר ynet, 19 באוקטובר 2017
  9. ^ נתי יפת, ‏פרויקט אשלים: מכרז סולארי להקמת תחנה של 40 מגה-ואט, באתר גלובס, 19 בפברואר 2017
  10. ^ עמירם ברקת, ‏הוכרזה הזוכה במכרז אשלים: חברת Ashalim Sun PV, באתר גלובס, 6 במרץ 2012
  11. ^ אבי בר-אלי, "פשיטת הרגל שאולי תציל אתכם מקנס של 6 מיליארד שקל", באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2015