תחנות הכוח באשלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף תחנת הכוח באשלים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחנות הכוח באשלים
תחנת הכוח אשלים
מגדל השמש של תחנת ברייטסורס אשלים
מאפיינים כלליים
שימוש תחנת כוח
מיקום אשלים
קואורדינטות 30°57′54″N 34°43′34″E / 30.96502°N 34.72602°E / 30.96502; 34.72602
מידע על ההקמה
עלות נגב אנרגיה 1.1 מיליארד דולר
אשלים סאן פי וי 280 מיליון שקל
ברייטסורס 700 מיליון דולר
תאריך התחלה 2013
תאריך סיום יולי 2018
מאפיינים תפעוליים
מפעיל נגב אנרגיה, אשלים סאן פי וי, ברייטסורס אשלים
מגדל השמש ושדה ההליוסטטים שסביבו, יולי 2019

תחנות הכוח באשלים הן מתחם של ארבע תחנות כוח שנבנה בסמוך ליישוב אשלים בנגב. על פי התוכנית, 3 תחנות כוח שבמכרז הראשון יהיו בהספק כולל של כ-250 מגה-ואט, שהם 1.58% מההספק המותקן של כלל תחנות הכוח במשק החשמל בישראל (נכון ליולי 2015)[1]. התחנות משלבות שלושה סוגי תהליכי הפקת חשמל: תחנת כוח תרמו-סולארית, תחנת כוח פוטו-וולטאית והפקת חשמל באמצעות שריפת גז[2].

המניעים להקמת המתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודעת דובר משרד התשתיות הלאומיות[3] מצוינות מספר מטרות להקמת התחנה:

  • מטרות כלכליות: צמצום ייבוא אנרגיה ראשונית למשק, ובכך צמצום הגרעון המסחרי וצמצום הנטל על המשק.
  • מטרה מדינית: צמצום התלות האסטרטגית.
  • מטרה סביבתית: הפחתת רמת זיהום האוויר והגברת המודעות לסביבה ירוקה.
  • מטרות מדעיות: קידום טכנולוגיות מקומיות והטמעת טכנולוגיות חדישות ממדינות אחרות.

כן מפורטים מספר גורמי כדאיות בהקמת התחנה:

  • עליית מחירי הדלקיםפחם והנפט).
  • תנודתיות המחירים בטווח הארוך.
  • פרוטוקול קיוטו שעליו חתומה גם ישראל, המתגמל כלכלית מדינות וגופים עסקיים אשר יפתחו פרויקטים של אנרגיות מתחדשות.
  • ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיה - שוק גלובלי בפיתוח מואץ, הן מדינות מפותחות ובכללן האיחוד האירופי והן מדינות מתפתחות אשר נהנות מתמיכות ומענקים.

בזמן הכנת המכרז התחנה הייתה עתידה להיות מהגדולות מסוגה בעולם[3]. המתחם כולו ישתרע על שטח של כ-10,000 דונם[3]. עלות ההקמת של שלוש תחנות הכוח הראשונות במתחם מוערכת בכמיליארד דולר[1].

מאפייני המכרז[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תנאי המכרז ניסחה רשות החשמל בסיוע יועצים מקצועיים ועיקריו:

  • הפרויקט יפעל בשיטת BOT.
  • זמן ההפעלה של המפעיל הפרטי יהיה 25 שנה.
  • רשות החשמל תפקח מקצועית על הפרויקט.
  • הפרויקט ינוהל בשיטת PPP‏ (Public Private Partnership), שבמסגרתו גוף אחד יקים וינהל את הפרויקט לתקופה האמורה.
  • הפרויקט מחולק למספר מכרזים

במקום נערכו חפירת הצלה של אתר עתיק.

התחנות של המכרז הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נגב אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת כוח תרמו-סולארית בטכנולוגיה של השוקת הפרבולית, שנבנתה על שטח של כ-4,000 דונם. התחנה תספק כ-121 מגה ואט במשך כ-11 שעות ביום. לתחנה מיכלי אגירה של מלח מותך המאפשרים לה לספק אנרגיה בכ-4.5 שעות נוספות במהלך היממה. לתפעול התחנה יועסקו כ-60 עובדים באופן ישיר. התחנה בבעלות "נגב אנרגיה אשלים תרמו-סולאר בע"מ", חברה ייעודית שהוקמה לצורך הפרויקט, בבעלות חברת שיכון ובינוי (50%), קרן נוי (40%) וחברת TSK הספרדית (10%). הפרויקט הוקם במסגרת הסכם זיכיון מסוג בנה-הפעל-העבר לתקופה של 28 שנה (בסיום התקופה, בשנת 2043, תוחזר התחנה לבעלות המדינה). החברה זכתה במכרז הבינלאומי בשנת 2013. היקף ההשקעה בפרויקט היה כ-1.1 מיליארד דולר[4]. את מימון הפרויקט הובילו בנק ההשקעות של האיחוד האירופי EIB ובנק ההשקעות האמריקאי OPIC, שהעמידו יחדיו סכום של כ–400 מיליון דולר. בנוסף הוביל בנק לאומי קונסורציום מממנים בישראל שהעמידו יחדיו סכום של 700 מיליון שקל, לצד הלוואה נפרדת שהעמידו בנק הפועלים וכלל ביטוח בסך 55 מיליון דולר.

הטכנולוגיה בה משתמשת התחנה פותחה במקור בשנות ה-80 של המאה ה-20, על ידי חברת לוז מירושלים (כיום ממוקם מפעל החברה בבית שמש והוא בבעלות החברה הספרדית "ריוגלס")[5]. חברת לוז הציעה כבר בשנות ה-80 להקים תחנת כוח בטכנולוגיה זו בנגב[6].

ביולי 2017 עברה התחנה משלב ההקמה לשלב ההרצה והבדיקות. ההפעלה המסחרית החלה ביולי 2018[7].

אשלים סאן פי וי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנה בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בהספק של 30 מגה וואט. באתר כ-101 אלף לוחות סולאריים, על פני שטח של כ-750 דונם. בהמשך החשמל מומר לזרם חילופין ועובר לתחנת משנה המאפשרת את הזרמתו לרשת החשמל הארצית במתח עליון (161 אלף וולט).

המכרז לתחנה פורסם ביולי 2010, במרץ 2012 הוכרז כי הזוכה בזיכיון היא חברת אשלים סאן פי.וי. בבעלות כלל סאן, (חברת בת של כלל תעשיות) וסאן אדיסון. בשנת 2016 רכשה חברת EDF הצרפתית את זכויותיה של חברת סאן אדיסון האמריקאית בפרויקט. התחנה נחנכה בינואר 2018[8].

ברייטסורס אשלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל השמש בעת הבנייה
מגדל השמש בעת פעולה

תחנה בטכנולוגיה של ריכוז קרינת השמש, באמצעות אלפי הליוסטטים, אל מגדל שמש שבו מחממים מים לטמפרטורה של כ-550 מעלות צלזיוס. הקיטור שנוצר מוזרם לטורבינה ומכאן ואילך תהליך ייצור החשמל הוא ככל תחנת כוח רגילה. לאחר המעבר בטורבינה מקורר הקיטור ומוחזר למגדל כמים לשימוש חוזר; הקירור נעשה באמצעים יבשים (כלומר ללא שימוש במים) ומאפשר חיסכון במים, משאב יקר במדבר בו מוקמות התחנה. את הקיטור יכולים ליצר גם באמצעות שריפת גז טבעי כך שהתחנה תוכל לפעול 24 שעות ביממה.

בנובמבר 2012, הוכרז כי הזוכה בזיכיון חברת ברייטסורס אנרג'י (שפיתחה את הטכנולוגיה של מגדל השמש) והתאגיד הצרפתי אלסטום בהשקעה של 700 מיליון דולר[9].

במהלך שנת 2015 פעלה חברת ברייטסורס לפינוי הנפלים משטח האש לשעבר ועבודות התשתית לקראת הקמת החווה הסולרית.

באוקטובר 2017 הותקן בראש מגדל השמש דוד הקיטור במשקל 2,220 טון[10].

המכרז השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2017, פורסם מכרז להקמת תחנה רביעית באשלים, בטכנולוגיה פוטו-וולטאית ובהספק של עד 40 מגה-ואט. 10 חברות וקבוצות ניגשו למכרז[11].

מחירי האנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחנה הפוטו-וולטאית במכרז הראשון תציע מחיר של 53.56 אגורות לקילו-וואט שעה, מחיר הנחשב כנמוך על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר,[12] אולם המחיר היה כמעט כפול ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו-וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז. מחיר האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית נקבע על 85 עד 95 אגורות לקוט"ש, פי שלושה ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו-וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז.[13] מכרזים חדשים של תחנות פוטו-וולטאיות בישראל בהספק דומה ובתנאים דומים נסגרים במחיר של 20 אגורות לקוט"ש,[14] וההפרש מהווה עלות עודפת של מאות מיליוני שקלים בשנה לצרכני החשמל.[13] בשנת 2019 נקבע מחיר האנרגיה על 8.68 אגורות לקוט"ש במכרז עבור התחנה הפוטו-וולטאית שמיועדת לקום סמוך לתחנה התרמו-סולארית,[15] שהוא כעשירית ממחיר האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית.

נזק סביבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציפור מדברון שנשרפה בזמן מעופה על ידי תחנת כוח תרמו-סולארית בארצות הברית

ניתן להשוות בין התחנה התרמו-סולארית באשלים לתחנת איוונפה(אנ') במדבר מוהאבי בארצות הברית שגם היא פותחה על ידי ברייטסורס.[16] ממצאים של פגרי עופות ועטלפים בסביבת תחנת הכוח התרמו-סולארית איוונפה מעידים על מותם של מאות עופות ועשרות עטלפים בשנה עקב תחנת הכוח, מהם מחצית מחריכה בקרני השמש המרוכזות המופנות למגדל התרמו-סולארי ומחצית מהתנגשויות במראות ובמגדל. החוקרים מעריכים שבנוסף לפגרים שנמצאו ישנם עוד אלפים בשנה אשר לא נמצאו מסיבות שונות, ולכן סך גרימת המוות הוא כ-3500 בעלי כנף בשנה.[17] יכולת הייצור המתוכננת של התחנה היא כמיליארד קוט"ש לשנה,[18] וביחד עם ההערכה של גרימת מוות של 3500 בעלי כנף בשנה, הנתונים מצביעים על מוות של כ-3.5 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש. לשם השוואה, מוערך כי תחנות כוח של אנרגיית רוח גורמות למוות של כ-0.4 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש, ותחנות כוח דלקים גורמות למוות של כ-5.2 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש.[19] החל משנת 2017 ועד 2020 תבצע החברה להגנת הטבע ניטור שוטף סביב תחנות הכוח באשלים במטרה למדוד את הפגיעה בבעלי כנף.[16] מעבר לפגיעה בבעלי הכנף, התושבים באזור אשלים והנהגים בכביש 40 מתלוננים על נזק נופי וסנוור מהמגדל בכל שעות היום.[16]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנות הכוח באשלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: מכרז אשלים להקמת שתי תחנות כוח תרמו-סולאריות יוצא לדרך, באתר כלכליסט, 11 ביולי 2010
  2. ^ ynet, יעל דראל, תחנת הכוח באשלים – לא הכל ירוק, באתר "הסביבה", 22 בפברואר 2010
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 תחנת כח סולארית, באתר משרד התשתיות הלאומיות, 20 בפברואר 2007
  4. ^ אבי בר-אלי, שיכון ובינוי ואבנגואה הספרדית יקימו תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2013
  5. ^ הדי כהן, ‏עסקה ב-100 מיליון שקל לתחנה הסולארית באשלים, באתר גלובס, 30 ביולי 2015
  6. ^ תתנת כוח סולארית תוקם בדרום הארץ, מעריב, 12 במאי 1986
  7. ^ דידי פז, מנכ"ל נגב, פרסום ראשון: פרויקט תחנת הכוח התרמו-סולארית של נגב אנרגיה באשלים מתחיל בביצוע הרצה, באתר תשתיות, 10 ביולי 2017
  8. ^ אורה קורן, תחנת הכוח הסולארית באשלים תיחנך היום בהשקעה של 280 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2018
  9. ^ עמירם ברקת, ‏פרויקט אשלים: ברייטסורס ואלסטום יקימו את התחנה התרמו-סולארית, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2012
  10. ^ אשלים: דוּד במשקל 2,220 טון הותקן בראש מגדל, באתר ynet, 19 באוקטובר 2017
  11. ^ נתי יפת, ‏פרויקט אשלים: מכרז סולארי להקמת תחנה של 40 מגה-ואט, באתר גלובס, 19 בפברואר 2017
  12. ^ עמירם ברקת, ‏הוכרזה הזוכה במכרז אשלים: חברת Ashalim Sun PV, באתר גלובס, 6 במרץ 2012
  13. ^ 13.0 13.1 אבי בר-אלי, פשיטת הרגל שאולי תציל אתכם מקנס של 6 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2015
  14. ^ ינון יוגב, "Israeli Government Tender for Solar Energy Generation in Vast Photovoltaic Fields Connected to the National Electric Grid , באתר לקסולוג'י, 24 בנובמבר 2018. "The winners of the first two tenders acquired the opportunity to generate about 340 megawatts, at an electricity tariff of 19.8 and 19.9 agorot per kilowatt hour – more than two times lower than the Israel Electric Corporation’s rate for households. According to the IEC’s assessments, the winning tariff in the current tender will be even cheaper."
  15. ^ אורה קורן, המהפכה הסולארית: הושג המחיר הנמוך אי פעם לייצור חשמל בישראל, באתר TheMarker‏, 12 ביוני 2019
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 אילנה קוריאל, מגדל התחנה הסולארית בנגב מסנוור למרחקים: "צורב בעיניים", באתר ynet, 20 באוגוסט 2018
  17. ^ Peter Fairley, Solar Towers Don't Seem to Be the Bird Destroyers Once Thought IEEE Spectrum, November 2, 2015
  18. ^ David Danelski, Ivanpah solar plant, built to limit greenhouse gases, is burning more natural gas, The Press-Enterprise, January 23, 2017
  19. ^ Benjamin K.Sovacool, The avian benefits of wind energy: A 2009 update, Renewable Energy, Volume 49, January 2013, Pages 19-24