תחנת הכוח ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחנת הכוח ירושלים
תחנת הכוח בירושלים.jpg
מידע כללי
סוג תחנת כוח עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה עד 1928
אדריכל בנימין צ'ייקין עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°45′56″N 35°13′25″E / 31.765472222222°N 35.223694444444°E / 31.765472222222; 35.223694444444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחנת הכוח ירושלים היא תחנת כוח היסטורית הסמוכה לתחנת הרכבת ולמושבה הגרמנית בעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרישיון ליצור חשמל באזור ירושלים הוענק על ידי נשיא עיריית ירושלים והמותצרף של סנג'ק ירושלים עוד בינואר 1914 ליווני בשם אויריפידס מברומטיס[1]. החוזה כלל גם את הזכות להקים ולהפעיל רכבת קלה המופעלת בחשמל, במרחב העיר ירושלים.

כשכבשו הבריטים את ארץ ישראל ניסה פנחס רוטנברג לקבל לידיו את הזיכיון לאזור ירושלים ולהוסיף אותו לחברת החשמל שהייתה בבעלותו. במהלך כל שנות המאבק לא התקדמה הקמת רשת החשמל בירושלים. בשנת 1926 הציב הנציב העליון אולטימטום למברומטיס וביקש לקבל לידיו את כל השרטוטים והתוכניות ברמה מקצועית עד לחודש ספטמבר 1926. מברומטיס החליט למשוך את ידיו מהצעתו ולאחר דיון בבית הדין הבינלאומי בהאג נמכר הזיכיון לחברה הבריטית "בלפור-ביטי" (Balfour Beatty), שהייתה בעלת ניסיון רב בייצור חשמל[2]. החברה קיבלה זיכיון להקמת תחנת כוח, להולכה ולשיווק שירותי חשמל באופן בלעדי ברדיוס של 20 ק"מ סביב כנסיית הקבר שכלל את שכונות מערב ירושלים ומזרחה עד יריחו, צפון העיר עד רמאללה ואל-בירה ודרומה עד בית ג'אלא, בית סאחור ובית לחם. הרישיון נתן ל"בלפור ביטי" זיכיון בלעדי לייצור חשמל באזור לשישים שנה, והיא הקימה חברת בת בשם "חברת החשמל והשירות הציבורי לירושלים בע"מ" (Jerusalem Electric & Public Service Corporation – JEPSC). הקמת תחנת הכוח החלה בשנת 1926 והיא הושלמה בשנת 1929, לאחר שהחברה הקימה גם רשת חשמל ברחבי ירושלים[3].

לאחר 1948, עם הקמת מדינת ישראל וחלוקת ירושלים, נותר מבנה תחנת הכח בחלקה המערבי של ירושלים, שבשליטת מדינת ישראלת ואילו ירושלים המזרחית נותרה מנותקת מחשמל. בשנת 1949 החל משא ומתן על איחוד בין חברת החשמל לישראל לבין JEPSC[4]. התחנה המשיכה לספק חשמל באופן בלעדי לירושלים, אך לא יכלה לעמוד בביקוש והעיר סבלה מהפסקות חשמל[5], עד שחוברה לרשת הארצית[6].

המבנה עבר לבעלות "חברת החשמל לישראל" באופן רשמי בשנת 1954. חברת החשמל המשיכה להפעיל את התחנה עד ראשית שנות ה-60 אז עברה התחנה למתכונת חירום. המבנה נעזב על ידי החברה בסוף שנות ה-80. בשנות ה-90 שומר המבנה על ידי חברת החשמל והוא משמש כתחנת משנה של החברה.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה תחנת הכוח עצמו תוכנן, ככל הנראה, על ידי האדריכל בנימין חייקין שתכנן מבנים רבים בעיר באותה תקופה.

המבנה בנוי אבן מעובדת בסיתות גס עם אולם מרכזי גבוה. משני צדדי הכניסה לאולם נבנו ביתנים קטנים בצורה סימטרית. בחלקו העליון של האולם נבנו חלונות קטנים להחדרת אור, בחזית חלונות עגולים ובאגפים חלונות מקושתים. במרווחים קבועים לאורך הקירות נמצאים פילאסטרים. עמודי הפלדה שמחזיקים את המבנה תוכננו ונוצקו במפעל בסקוטלנד.

ב-1994 הועלתה בחלל התחנה הפקה יהודית-ערבית של המחזה רומיאו ויוליה בשיתוף פעולה של תיאטרון החאן עם תיאטרון אל-קאסבה מרמאלה בבימוי משותף של ערן בניאל ופואד עווד. התחנה נכללת בסיורי "בתים מבפנים" באזור ירושלים[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרברט, גילברט. בשאיפה למצוינות באדריכלות: מבנים ופרויקטים של מפעל החשמל בארץ ישראל 1921-1942. מרכז מחקר למורשת הארכיטקטורה, הטכניון, חיפה, 2003. עמ' 86- 89.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]