תחנת הכוח רדינג
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
תחנת כוח מופעלת בגז  |
| על שם |
רופוס דניאל אייזקס, המרקיז הראשון מרדינג |
| כתובת |
שפך הירקון |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| בעלים | חברת החשמל לישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1937 (רדינג א') – ספטמבר 1938 (רדינג א') |
| תאריך פתיחה רשמי |
1938 |
| מידע טכני | |
| כושר ייצור חשמל |
428 מגה-ואט |
| קואורדינטות | 32°06′10″N 34°46′44″E / 32.10277778°N 34.77888889°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   תחנת הכוח רדינג  | |
  | |
רֵדִינְג (במקרים רבים נכתב ומבוטא בטעות: רִידִינג) היא תחנת כוח לייצור חשמל הממוקמת בשכונות עבר הירקון בצפון תל אביב-יפו, בצמוד לשפך הירקון. התחנה נקראת על שמו של הלורד רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג, שהיה יו"ר דירקטוריון חברת החשמל בשנות ה־20 וה־30 של המאה ה-20.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת הכוח הראשונה של תל אביב הוקמה ב־1923 בשכונת רמת השרון בתל אביב, והספקה היה 0.3 מגה-ואט. בשנים הבאות נבנו תחנת נהריים בעמק הירדן, ותחנת חיפה (בהספק כולל של כ־47 מגה-ואט), ונפרס קו מתח גבוה שהוביל חשמל מתחנות אלו לתל אביב. בעקבות ההתפתחות המהירה של תל אביב בשנות ה־30, נוצר צורך להקמת תחנה נוספת באזור תל אביב, בשל הביקוש המתגבר והפסדי ההולכה בעת העברת הזרם מתחנות כוח מרוחקות. לכך הצטרף נימוק ביטחוני, פגיעה חוזרת ונשנית בקווי חשמל במרד הערבי הגדול שפגעו ברציפות ואמינות זרם החשמל, וחייבו בניית תחנת כוח בסמוך ככל האפשר לתל אביב. להקמת התחנה נבחר שטח שומם מצפון לירקון[1].
תחנת הכוח רדינג החלה להיבנות בסוף שנת 1937, והושלמה בספטמבר 1938. הספק התחנה בזמן פתיחתה היה 24 מגה ואט, כשליש מיכולת הייצור הכללית של חברת החשמל בשנה זו. הייצור בתחנה נעשה באמצעות מזוט כחומר דלק, שהפעיל יחידת ייצור קיטורית. בנוסף לייצור החשמל, בשטח התחנה פעלו גם סדנאות ייצור נשק בלתי לגאלי עבור ההגנה בניצוחו של המהנדס עובד התחנה, חיים סלבין. התחנה הייתה מטרת תקיפה במלחמת העולם השנייה (על ידי חיל האוויר האיטלקי), ובמלחמת העצמאות (על ידי חיל האוויר המצרי), אך לא נגרם לה נזק משמעותי בתקיפות אלו. באוגוסט 1948 נחנכה בתחנה יחידה ייצור נוספת בעלת יכולת ייצור של 12 מגה-ואט, שמילאה את חסרונה של תחנת נהריים (18 מגה-ואט) שהושבתה לאחר כיבושה על ידי הלגיון הירדני. החל מתקופה זו ועד להקמת תחנת הכוח באשדוד ייצרה תחנת רדינג כמחצית מכמות החשמל הארצית. יחידות ייצור אלו כונו בדיעבד בשם רדינג א', ופעלו עד 1970. בחוף הים, בסמוך לתחנה, הוקם מעגן לקליטת מכליות מזוט, כתחליף להובלה יבשתית מנמל תל אביב[2].
באמצע שנות ה-50 הוקמה באתר תחנת רדינג ב', בעלת שתי יחידות בהספק כולל של כ-100 מגה ואט (פעלה עד 2004). תחנת רדינג ג' הוקמה בשנת 1956 (ערב מבצע קדש) כתחנת גיבוי סודית לשעת חירום (בה צפו פגיעה אפשרית בתחנת רדינג) בבונקר עמוק סמוך למוזיאון ארץ ישראל, ובה פעלו 2 יחידות ייצור בהספק כולל של 40 מגה-ואט. יחידות אלו פעלו[דרוש מקור] עד שנת 1983. תכנון אתר רדינג ג' נעשה על ידי AEG כאשר המימון היה מכספי השילומים (הפרויקט כונה 'פרויקט 326'), והבנייה בפועל בוצעה על ידי סולל בונה. הטורבינות להפעלת התחנה נרכשו מחברת ג'נרל אלקטריק, לאחר שסחר עם פולין, שעבורה יועדו הטורבינות במקור, נאסר מתוקף אמברגו אמריקאי שאסר סחר עם מדינות הגוש המזרחי.
בסוף שנות ה-60 נבנתה באתר תחנת רדינג ד', מצפון לתחנה הקיימת, על קרקע שחלקה הופקע[3]; זאת למרות התנגדות משרד הבריאות, עקב החשש לזיהום אוויר ופגיעה בתושבי הסביבה[4]. רדינג ד' הכילה שתי יחידות ייצור, בהספק כולל של 428 מגה-ואט[5]. התחנה החלה לפעול בשנת 1970, ובה בעת נסגרה תחנת רדינג א'. תחנה זו היא בעלת ארובה גבוהה (כ-150 מטרים), הבולטת בקו הרקיע של תל אביב. לצורך הקמת הארובה נחקק בשנת 1967 חוק מיוחד שעקף את חוק התכנון והבנייה (זכה לכינוי "חוק רדינג ד'"), זאת למרות התנגדות תושבי השכונות הסמוכות[6]. עמותת מלר"ז לקחה חלק במאבק שהגיע לבית המשפט העליון נגד הקמתה של התחנה בשל זיהומה בחלקיקי פיח ועשן את תל אביב וגוש דן ובין היתר החתימה 154 אלף איש על עצומה שהוגשה לרשויות מטעם העמותה[7].
לצורך אספקת מזוט לתחנה הוקמו במשך השנים שלושה קווי צנרת תת-ימית לחיבור למכליות אספקה בים: צינור בקוטר 16 אינץ' שהוקם ב-1960 ואורכו 1,320 מטר; צינור בקוטר של 10 אינץ' שהוקם ב-1955 ואורכו 1,700 מטר; וקו 24 אינץ' שהוקם ב-1969 ואורכו 1,700 מטר. בתחילת 2022 בוצעו עבודות לפירוק הצנרת הישנה שלא הייתה בשימוש מאז הסבתה להפעלה בגז טבעי[8].
הסבה להפעלה בגז טבעי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1993 דרש המשרד להגנת הסביבה שחברת החשמל תתקין בתחנה משקעים אלקטרוסטטיים להקטנת זיהום אוויר. אולם, בשנת 1995 הוחלט על מעבר לגז טבעי ועל כן הדרישה למשקעים אלקטרוסטטיים נזנחה[9]. המעבר לגז אמור היה להתבצע על ידי יבוא גז מארצות ערב (כגון קטר ועומאן) במסגרת תהליך השלום והסכמי אוסלו (באותן שנים עדיין לא התגלו מרבצי הגז הטבעי בים התיכון, לא אלו השייכים לישראל, וגם לא אלו השייכים למצרים - ממנה ייבאה ישראל גז בעבר).
ביולי 2001 חתמה חברת החשמל על הסכם עם תאגיד אלסטום לרכישת ציוד עבור הסבת התחנה לשימוש בגז טבעי, כתחליף למזוט ששימש להפעלת תחנה זו מאז הקמתה[10].
ביוני 2002 חתמה חברת החשמל על הסכם עם שותפות ים תטיס לאספקת גז טבעי ממאגרי מרי ונועה[11], בין השאר עבור הסבת תחנת רדינג ד' לשימוש בגז טבעי[12].
לצורך ביצוע ההסבה הוחלט לבנות צינור תת-ימי להובלת הגז מנקודת הקליטה באשדוד, לתחנת רדינג[13]. בפברואר 2004 חתמה חברת החשמל על הסכם להקמת צינור הגז[14]. הנחת צינור הגז עד לרדינג הושלמה בסוף 2004[15], אך החיבור התחנה בפועל לגז טבעי התעכב שנה וחצי בשל מחלוקות בין חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל, רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והתשתיות וחברת החשמל, בנוגע לעבודות להנחת הצינור בין אשדוד לרדינג[16]. בנוסף, הצינור שהונח נדרשו תיקונים, לאחר שלא היה בשימוש שנה וחצי ולא בוצע בו עבודות תחזוקה[17].
התחנה הייתה אמורה לעבור לפעול בגז טבעי ב-1 בינואר 2006, לאחר שנכנס לתוקף צו של המשרד להגנת הסביבה המחייב את חברת החשמל להפסיק את הפעלת תחנת הכוח במזוט מזהם, בעקבות דרישת ארגוני איכות הסביבה ותושבי שכונת למד הסמוכה[18]. אולם היא המשיכה לפעול עוד חודשיים במזוט, מתוקף כוחו של "צו אישי" של השר לאיכות הסביבה גדעון עזרא שהתיר את המשך השימוש במזוט בו. עם זאת, בתחילת מרץ 2006 הוחלט להפסיק את פעילותה עד השלמת החיבור[19]. ביולי 2006 עברה לבסוף תחנת רדינג ד' לפעול בגז טבעי[20]. היא הייתה התחנה השנייה בישראל הפועלת בגז, לאחר תחנת הכוח אשכול באשדוד[21].
בקיץ 2012 הוחלט להסב את התחנה לפעול שוב באמצעות מזוט, בשל המחסור בגז טבעי בישראל בעקבות הפסקת האספקה ממצרים באמצעות חברת EMG ואזילת הגז במאגרי מרי ונועה[22]. יחידת ייצור אחת מתוך השתיים כבר הייתה מוכנה לפעול במזוט, אך הדבר נמנע רק בשל היעדר אישור שירותי הכבאות[23]. לבסוף הוסכם כי התחנה תפעל במזוט רק במקרה חרום[24]. כמה חודשים אחר כך הוחל ביבוא גז טבעי נוזלי, באמצעות מצוף שהוקם 10 ק"מ מחוף חדרה, והתחנה חזרה לפעול[25].
ב-21 ביוני 2014, התהפכה סירה ליד תחנת הכוח בה אב ובתו בת ה-7 והם נסחפו למערכת קירור המים. במשך כשעה ניסו צוללנים לחלצם ולאחר שהופסקה השאיבה במקום הם נמשו ללא רוח חיים[26].
סגירת התחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביוני 2006 שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר, קידם מהלך לסגירת התחנה, מאחר שהוא טען כי: "אינו רוצה שנכדיו יזכו לראות ולנשום את ארובות רדינג". בנוסף עלה הרצון לשחרר פיסת קרקע יקרת ערך לטובת פיתוח. אך חברת החשמל טענה מצידה, באותה עת, כי חשיבותה הגדולה של התחנה היא הגיבוי שהיא נותנת למערכת החשמל של תל אביב, וכי סגירתה תעמיד בסיכון גבוה את אמינות אספקת החשמל לעיר[27]. ביוני 2007 מינה בן-אליעזר ועדה ציבורית לבחון את פינוי תחנת רדינג ב-2020. במקביל אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה תוכנית לצמצום שטח תחנת הכוח בכ-100 דונם על ידי פינוי אתרי אחסון מזוט שמדרום לתחנה (עם המעבר לשימוש בגז טבעי), סמוך לחוף, והסבת השטחים המפונים לשטח ציבורי פתוח[28].
ביוני 2009 אימץ שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, את מסקנות ועדת גל לבדיקת עתיד התחנה לאחר פקיעת רישיונותיה ב-2020, כולל: שדרוג תחנת רדינג ד' על ידי הקמת שתי יחידות ייצור מודרניות ויעילות במחזור משולב שיוסקו בגז טבעי ויגדילו את הספק התחנה מ-430 לכ-750 מגה-ואט. עם זאת, במקביל המליצה הוועדה לצמצם את שטח התחנה באופן שישמש לצורכי הפעלתה בלבד, לרבות פינוי השטח מדרום ומערב לתחנה לטובת שימוש ציבורי תוך הבטחת רצף הטיילת לאורך רצועת החוף[29].
בשנת 2014 על פי טיוטת המלצות ועדת היגוי של חברת החשמל, תחנת רדינג ד' הייתה מיועדת לגריטה עד סוף 2021[30].
ב-16 בפברואר 2020 פורסם באמצעי התקשורת כי המשרד להגנת הסביבה הורה להשבית את הפעילות בתחנת הכוח "רדינג" מסוף ינואר 2020 בעקבות מפגעי אזבסט שהתגלו בה. חברת החשמל מסרה בתגובה כי "במהלך הסערה בסוף חודש ינואר, התעופף גג פח שחשף אסבסט"[31] על השבתת התחנה בעקבות מפגע האסבסט לא הודיעו לציבור. בחברת חשמל מסרו כי אין כל חובה להודיע על ההשבתה, אלא רק לחברה שמנהלת את מערך ייצור החשמל במדינה[32].
ביולי 2021 פורסם כי תחנת הכוח צפויה להיהרס בתוך 6 שנים ובמקומה ייבנו כ-2,400 יחידות דיור. ארובת תחנת הכוח צפויה לעבור תהליכי שימור[33].
בדצמבר 2021 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה את המשך הפעלה תחנת הכוח עד ינואר 2026, והורתה להכין תוכנית שתאפשר הארכה נוספת עד 2032[34].
באוקטובר 2022 הושבתה התחנה זמנית, עקב הצורך לפנות ממנה מפגעי אזבסט[35].
בינואר 2024 החליט שר האנרגיה אלי כהן כי התחנה לא תשוב לייצר יותר חשמל בגז, אלא יוקמו בה מתקני אגירת אנרגיה. חלק מהשטח יישאר לטובת צורכי משק החשמל וחלקו יימכר[36]. אולם בספטמבר 2024 חברת נגה - ניהול מערכת החשמל כי גוש דן ייכנס למחסור ממשי באספקת חשמל בקרוב ויש צורך להמשיך להפעיל אותה[37].
אדריכלות ושימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתכנון תחנת הכוח רדינג א' (דאז תחנת דרום) כמו גם בתכנון שאר מבני חברת החשמל בארץ ישראל, הושקעו מאמצים ניכרים בתכנון האדריכלי על מנת שיהלום את חשיבות המבנים ויהיה עדכני ביחס לפרויקטים מקבילים בעולם. פנחס רוטנברג לא התפשר בדרישותיו מהאדריכלים איתם נועץ וביקש לראות חלופות בכל שלבי התכנון על מנת להגיע להחלטה נכונה עבור תחנות הכוח שנבנו. רדינג א' תוכנן על ידי האדריכלים רוזנהק ושטרן כשילוב של בנין תחנת הכוח ובנין המשרדים של חברת החשמל בחיפה, שתוכננו על ידי האדריכל הבריטי קליפורד הולידיי.
בשנת 1997, מבנה תחנת הכוח רדינג א', שכבר לא היה בשימוש שנים רבות, שומר ושופץ ונותרו בו הרצפה המקורית, הטורבינות והדוודים. תוכנית השימור והשיקום זיכתה את חברת החשמל בפרס הנשיא לשיקום אתרים[38]. משנת 1998 ובמשך כעשור התקיימו במקום אירועים לרווחת הקהילה, אך תקנות בטיחות הגבילו את מספר המשתתפים לעשרות ספורות. בין השאר, בשנים 2002–2007, התקיימו אירועי פסטיבל "אמנות הארץ".
באוגוסט 2011 מבני רדינג א' ורדינג ב' הוכרזו רשמית כמבנים לשימור[39].
במאי 2014 הודיעה חברת החשמל כי תקים במבנה מוזיאון המורשת של החברה, מרכז מבקרים וחלל לאירועים[40].
פארק חופי ומרינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2007 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי התחנה תפנה 550 מתוך 800 דונם אותם היא תופסת לטובת שטח ציבורי פתוח[41].
ביולי 2010 חנכה עיריית תל אביב טיילת המחברת את חוף תל ברוך עם גשר ווקופ, כך שנוצר חיבור בין נמל תל אביב לבין הטיילות הצפוניות של קו החוף[42]. הטיילת שנבנתה על שטח של רדינג שפינתה חברת החשמל, כוללת גשר מעל המעגן[43].
בינואר 2018 הוצגה תוכנית להקמת מרינה ל-300 כלי שיט קטנים בשטח המעגנה של תחנת הכוח, ששימשה במקור עבור ספינות להובלת מזוט לתחנה [44]. ביוני 2024 אושרה התוכנית למתן תוקף על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, כולל הקמת טיילת ציבורית על שוברי הגלים[45].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרברט, גילברט. בשאיפה למצוינות באדריכלות: מבנים ופרויקטים של מפעל החשמל בארץ ישראל 1921–1942. מרכז מחקר למורשת הארכיטקטורה, הטכניון, חיפה, 2003.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניית תחנת הכח רדינג בתל אביב, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 24 דקות, 1936- גל ניסים, גול עצמי: חברת החשמל הפסידה 20.5 מיליון שקל בגלל שתחנת הכוח ברידינג עדיין פועלת במזוט, באתר גלובס, 24 בפברואר 2006
- שמחה מוקדמת מדי? תחנת הכוח רדינג החלה לפעול בגז טבעי אך החל מהשבוע הבא צפוי מחסור בגז טבעי בשעות השיא, באתר TheMarker, 3 ביולי 2006
- נעמה ריבה, רדינג 2.0: הצצה לעתיד הארובה של תל אביב, באתר הארץ, 26 ביוני 2016
- גיא ליברמן, תחנת כוח או בנייני מגורים? הממשלה מתקשה להחליט מה לעשות עם רידינג, באתר גלובס, 23 ביולי 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תחנת הכוח "רדינג", באתר lib.ta.cet.ac.il
- ^ נפט ומאזוט הובאו ארצה, למרחב, 27 בנובמבר 1956
- ^ אליעזר לוין, בעלי קרקע ברדינג ד' יקבלו 100 אלף לירות פיצויים, הארץ, 15 ביולי 1969
- ^ יגאל לביב, משרד הבריאות נגד הקמת רדינג ד' בת"א , הארץ, 19 בנובמבר 1967
- ^ דוד מושיוב, רידינג ד' במירוץ נגד הזמן, דבר, 10 בדצמבר 1969
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1967
- ^ יעל גרינפטר, תל אביב נגד תחנת רדינג, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2014
- ^ ישראל פישר, בשבוע האחרון צצה אסדה מסתורית מול חופי תל אביב – זו הסיבה, באתר TheMarker, 20 בפברואר 2022
- ^ אורלי פישמן, ייצור חשמל בגז טבעי בתחנת הכוח "רדינג", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 11 בינואר 2005
- ^ שלומי גולובינסקי, מתכוננים לכניסת הגז הטבעי: חברת חשמל תסב תחנת הכוח רדינג בת"א לגז טבעי במקום מזוט, באתר TheMarker, 19 ביולי 2001
- ^ נחתם ההסכם של קבוצת ים-תטיס לאספקת גז טבעי לחברת החשמל בהיקף של כ-1.5 מילארד דולר, באתר TheMarker, 26 ביוני 2002
- ^ אלי דניאל, מנכ"ל חברת החשמל: אי עמידה בלו"ז אספקת הגז הטבעי תגרום להוצאות מיותרות ותמנע הוזלת מחיר החשמל, באתר TheMarker, 11 בספטמבר 2002
- ^ חברת החשמל תפרסם מכרז בינלאומי להנחת התשתית הימית של הולכת הגז, באתר TheMarker, 14 במאי 2003
- ^ דוד חיון, נחתם ההסכם להקמתה של מערכת הולכת הגז הימית על-ידי חברת החשמל, באתר גלובס, 26 בפברואר 2004
- ^ עמירם כהן, חברת החשמל: בתחילת 2005 יגיע גז טבעי לתחנת הכוח רדינג בתל אביב, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2004
דוד חיון, חברת החשמל קיבלה היתר למתקן לקבלת הגז הטבעי לתחנת הכוח רדינג, באתר גלובס, 14 באפריל 2005 - ^ שרון קדמי, הפארסה של רדינג, באתר TheMarker, 12 באפריל 2006
- ^ רידינג צפויה לחזור לפעילות בחודש יוני; חברת החשמל סיימה את התיקונים בצינור להזרמת הגז הטבעי לתחנה, באתר TheMarker, 7 במאי 2006
- ^ גל ניסים, חברת החשמל עלולה להשבית את רדינג בשל העיכובים בהולכת הגז, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2005
- ^ פעולת תחנת הכוח רדינג תופסק ביום רביעי הקרוב; אספקת החשמל לחלקים מתל אביב עלולה להיפגע, באתר TheMarker, 27 בפברואר 2006
- ^ שרון קדמי, ביום ראשון תתחיל הזרמת הגז הטבעי לרדינג, באתר הארץ, 14 ביוני 2006
גל ניסים, תחנת הכוח רדינג החלה היום לייצר חשמל בגז טבעי, באתר גלובס, 3 ביולי 2006 - ^ תחנת הכוח ברדינג החלה לפעול על גז טבעי - ובאשדוד ישלמו את המחיר, באתר TheMarker, 4 ביולי 2006
- ^ עמירם ברקת, יו"ר רשות החשמל: "רק הפעלת רידינג במזוט תמנע את הפסקות החשמל בקיץ", באתר גלובס, 6 במאי 2012
איתי טרילניק, חברת החשמל לעיריית תל אביב: אנו מתכוננים להפעיל את רדינג במזוט מזהם, באתר TheMarker, 4 ביוני 2012 - ^ איתי טרילניק, הוויכוח על הפעלת רדינג במזוט מגיע לכנסת, באתר TheMarker, 15 ביולי 2012
עמירם ברקת, תסריט האימים של רידינג: מאות מכליות יתדלקו את התחנה במזוט, באתר גלובס, 10 ביוני 2012 - ^ איתי טרילניק, לנדאו: "תחנת רדינג בת"א תהיה האחרונה לפעול במזוט", באתר TheMarker, 16 ביולי 2012
- ^ איתי טרילניק ואבי בר-אלי, כך יוזרם הגז הנוזלי לתחנות הכוח של חברת החשמל, באתר TheMarker, 25 ביולי 2012
- ^ גלעד שלמור, ניר דבורי ואיתי עמיקם, אסון בתל אביב: אב ובתו טבעו למוות בחוף רידינג, באתר מאקו, 21 ביוני 2014
- ^ שרון קדמי, ועדה תבדוק אפשרות לפינוי רדינג מתל אביב - רק בעוד כ-10 שנים, באתר הארץ, 20 ביוני 2006
- ^ אבי בר-אלי, בתים במקום טורבינות: ועדה ציבורית תבחן את פינוי תחנת רדינג ב-2020, באתר הארץ, 10 ביוני 2007
- ^ אבי בר-אלי, תחנת הכוח ברדינג תמשיך לפעול ותגביר תפוקה; חלק משטח התחנה יוקצה לטובת המשך הטיילת, באתר TheMarker, 8 ביוני 2009
- ^ דוח כספי של חברת החשמל לשנת 2014, פרק ג', עמ' 18
- ^ משה כהן, הפעילות בתחנת הכוח "רידינג" בתל אביב הושבתה בעקבות מפגעי אסבסט, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2020
- ^ אילנה קוריאל, תחנת הכוח רדינג בת"א מושבתת בשל מפגעי אסבסט, באתר ynet, 16 בפברואר 2020
- ^ איתמר מינמר, תחנת הכוח ברידינג תיהרס לטובת בניית אלפי יחידות דיור, באתר מאקו, 27 ביולי 2021
- ^ ישראל פישר, המועצה הארצית החליטה: תחנת הכוח רדינג תמשיך לפעול לפחות עד 2030, באתר TheMarker, 21 בדצמבר 2021
- ^ ישראל פישר, תחנת הכוח רדינג בתל אביב הושבתה – לפחות בינתיים, באתר TheMarker, 3 באוקטובר 2022
- ^ ארז רביב, תחנת הכוח רדינג בתל אביב תוחלף במתקן אגירה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בינואר 2024
עידן בנימין, שר האנרגיה: ייצור החשמל המזהם ברדינג ייפסק, באתר TheMarker, 30 בינואר 2024 - ^ עידן בנימין, בהיעדר אגירה בתחנות הכוח רדינג, הדרך להקמת יחידות ייצור יקרות ומזהמות מתקצרת, באתר TheMarker, 10 בספטמבר 2024
- ^ דוד חיון, פרס שימור לחברת החשמל, באתר גלובס, 21 במאי 1997
- ^ נועם דביר, אושרה תכנית לשימור תחנת הכח רדינג, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2011
- ^ גילי איזיקוביץ, חברת החשמל תקים מוזיאון בנמל תל אביב, באתר הארץ, 25 במאי 2014
- ^ אבי בר-אלי, תחנת הכוח רידינג תהפוך לפארק, באתר וואלה, 7 ביוני 2007
- ^ נועם דביר, עכבר העיר, תעשייה וטבע נפגשים בפארק רדינג, באתר הארץ, 8 ביולי 2010
- ^ מיכאל יעקובסון, תל אביב חוברה לה יחדיו: ההצלחה של פארק רדינג, באתר Xnet, 22 בנובמבר 2011
רועי צ'יקי ארד, מי שלא ידע על החוף הנפלא הזה עד עתה, כבר לא יספיק ליהנות ממנו, באתר הארץ, 31 ביולי 2019 - ^ מיכאל יעקובסון, המרינה השנייה של תל אביב: 300 יאכטות מול תחנת רדינג ושדה דב, באתר Xnet, 25 בינואר 2018
- ^ מחר אולי נפליגה: מזל טוב תל אביב, המרינה החדשה שלך בדרך, באתר "Time Out ישראל", 3 ביוני 2024
אסף קרביץ, שוטי שוטי ספינתי: כל הפרטים על המרינה החדשה שתקום בת"א, באתר מאקו, 13 ביוני 2024
1. רדינג 3;
2. כיכר פלומר; |
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||
| פנחס רוטנברג | ||
|---|---|---|
| כללי | משק החשמל בישראל • הקמת תשתית החשמל בתל אביב • חברת החשמל לישראל • הסכמי בן-גוריון–ז'בוטינסקי • הילכו שניים יחדיו |  |
| אישים | אברהם רוטנברג | |
| תחנות כוח שהקים | תחנת הכוח הראשונה של תל אביב • תחנת הכוח בטבריה • תחנת הכוח הראשונה בחיפה • תחנת הכוח הקיטורית בחיפה • תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים • תחנת הכוח רדינג | |
| מבנים אחרים שהקים | בית רוטנברג • בניין רוטנברג • סכר דגניה • תל אור • שכונת קריית חשמל | |
| מורשת והנצחה | תחנת הכוח רוטנברג • איש החשמל | |