תחנת הרכבת הרצליה
 | |||||
 | |||||
| תחנת הרכבת ומחלף שבעת הכוכבים | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| סוג התחנה | תחנת נוסעים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מידע על הבנייה | |||||
| חנוכת התחנה |
התחנה המקורית ב-1953 התחנה הנוכחית ב-3 באפריל 2004 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום | בן ציון מיכאלי 1, הרצליה | ||||
| קואורדינטות | 32°09′49″N 34°49′05″E / 32.1636111111111°N 34.8180555555556°E | ||||
| אתרים סמוכים | קניון שבעת הכוכבים, פארק הרצליה | ||||
| תחנות סמוכות | תחנת הרכבת בית יהושע, תחנת הרכבת תל אביב - אוניברסיטה, תחנת הרכבת רעננה מערב | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| בעלים |
 רכבת ישראל | ||||
| רציפים |
6  | ||||
| קווים העוברים בתחנה |
מסילת החוף | ||||
|
(למפת נתניה רגילה)   תחנת הרכבת הרצליה | |||||
| |||||
  | |||||
תחנת הרכבת הרצליה היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל, המשרתת את ערי דרום השרון (רעננה, הרצליה ורמת השרון) והסביבה. התחנה נמצאת בחיץ שבין הרצליה פיתוח ושאר שכונות העיר, על מסילת החוף של רכבת ישראל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת הקמת מסילת החוף מתל אביב לחדרה בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 הוחלט על הקמת תחנה בקרבת הרצליה. תושבי רעננה בקשו למקם את התחנה בנקודה קרובה יותר אליהם[1]. מועצת הרצליה השתתפה במימון כביש גישה לתחנה[2]. תחנת הרכבת הרצליה נפתחה ב-1953 כחלק מפרויקט סלילת מסילת החוף.
כתחנות אחרות לאורך מסילת החוף, התחנה כללה מבנה בטון קטן דמוי תיבה צבוע לבן שהוצמד אליו שלט עם שם התחנה. בניגוד לתחנות אחרות, לא נבנו רציפים לצד התחנות ורוב הרכבות בדרך לחיפה לא עצרו בתחנה[3]. בשנת 1988 החל בתכנון שדרוג התחנה כך שתשמש לשירות רכבת פרוורית לתל אביב בתדירות גבוה. באותה עת עצרו בתחנה רק שתי רכבות ביום בקו חיפה - תל אביב[4]. באוקטובר 1989 הסתיים פרויקט לשדרוג התחנה (במימון חלקי של עיריית הרצליה) ותדירות הרכבת עלתה ל-11 ביום[5].
בשנת 1991 הוכרז על הכפלת המסילה במטרה להפעיל שירות רכבת פרוורית בין נתניה לתל אביב (כולל עצירה בהרצליה) כל 15 דקות[6]. אולם עם הכפלת מסילת החוף בקטע חיפה - תל אביב, שודרגו חלק מהתחנות לאורך המסילה (הקמת רציפים חדשים, כריית מעברים תת-קרקעיים, בניית אולמות נוסעים), אך התחנה בהרצליה נותרה כמעט ללא שינוי וגם שירות הרכבת לא היה בתדירות גבוהה.
רק בשנות ה-90 המאוחרות, כששירות רכבות הפרברים של רכבת ישראל החל לצבור תאוצה נבנה רציף שני, הוארך הרציף המקורי והוצב גשר להולכי רגל לחיבור בין הרציפים[7]. אפילו השדרוגים הללו נעשו בצמצום, מתוך ציפייה להארכת נתיבי איילון צפונה ממחלף גלילות לכיוון הרצליה. ציפייה זו כפתה על תחנת הרכבת תקופת המתנה שבמהלכה הוגדרה כ"תחנה זמנית" וכמעט ולא הושקעו בה משאבים. אפילו הסככות מפני גשם או שמש היו בסך הכל תחנות אוטובוס ישנות שהוצבו על הרציפים. בתקופת ההמתנה, רכבות שהיו עוצרות ברציף הקצר של התחנה היו ארוכות מכדי שכל הקרונות ייעצרו לצד הרציף, ובחלק מהמקרים הנוסעים היו נאלצים לקפוץ לקרקע[8].
במקביל לתכנון הקטע הצפוני של נתיבי איילון פורסם בספטמבר 2001 מכרז של רכבת ישראל להקמתה מחדש של תחנת הרצליה. התחנה החדשה נועדה להיבנות כ-300 מטר צפונה מהתחנה הישנה כדי שהקרקע תנוצל על ידי חברת נתיבי איילון לבניית מחלף שבעת הכוכבים.
השילוב התכנוני של רכבת ישראל ונתיבי איילון עיצב מחדש את כל סביבת התחנה הישנה - מדרום לה נסלל הקטע הצפוני של נתיבי איילון (ממחלף גלילות להרצליה), מצפון לה נבנתה התחנה החדשה, ממזרח וממערב לה נבנה מחלף שבעת הכוכבים (מעליה נחנך גשר שהחליף את מפגש הכביש-מסילה שהיה בין כביש החוף והרצליה פיתוח לבין שאר חלקי העיר). מאז עמדה התחנה הישנה נטושה - מסילת החוף הכפולה עברה בין רציפיה ושתי המסילות הנוספות שלצידה שימשו לביצוע מפגש רכבות - עד שנהרסה לבסוף כחלק מהעבודות על בניית רציפים 1 עד 3 הנוכחיים.
מבנה התחנה החדשה תוכנן על ידי האדריכלים נחום ואהוד שני. מבנה התחנה היה הראשון מסוגו בישראל - אולם הנוסעים מופרד לחלוטין מהרציפים הצמודים למסילת החוף על ידי נתיבי איילון. הקשר בין האולם והרציפים מתבצע באמצעות מעבר תת-קרקעי מתחת לכביש.
הקמת התחנה החדשה אמורה הייתה להסתיים בנובמבר 2003, אולם מועד הסיום נדחה והיא נחנכה באפריל 2004[7].
מאפייני התחנה:
- בהקמתה הושקעו 30 מיליון ש"ח
- אולם הנוסעים משתרע על פני 450 מטר רבוע
- מנהרה באורך 100 מטר מקשרת את אולם הנוסעים עם הרציפים
- בחניון הוקמו 200 מקומות חנייה, והוא הורחב בכ-300 מקומות נוספים, אולם צומצם אחר כך לטובת הקמת נתיב תחבורה ציבורית[9]
ב-24 באפריל 2006, בעקבות גשם חזק ששטף את ערי דרום השרון הוצף המעבר התת-קרקעי בתחנת הרכבת. כמאה נוסעים שנתקעו על הרציפים חולצו על ידי שירותי כבאות והצלה[10]. מאז הוצפה עוד פעמים רבות, עקב בעיות ניקוז באזור ובנייה נרחבת שאינה מאפשרת למי הגשם לחלחל לתת הקרקע[11].
ב-2017–2020 עברה התחנה שדרוג גדול. במסגרת השדרוג הוכפלה כמות הרציפים בתחנה (מ-3 ל-6) ומספור הרציפים שונה - רציפים 1, 2, ו-3 הקיימים מוספרו מחדש כרציפים 4, 5, ו-6 בהתאמה. במקביל בוצעה הארכתו של כביש 20 ממחלף שבעת הכוכבים לכיוון צפון כאשר שני חלקיו של הכביש עוטפים את רציפי התחנה משני הכיוונים[12].
באוגוסט 2018 אושרה תוכנית להקמת כניסה מערבית חדשה לתחנה[13]. הקמת הכניסה בפועל מתעכבת עקב קו דלק תת-קרקעי של תשתיות אנרגיה העובר ממערב לתחנה[14].
במסגרת פרויקט מסילת השרון הוכפלה מסילת החוף בין מחלף שמריהו מזרח ועד תחנת הרכבת תל אביב - אוניברסיטה כאשר 2 מהרציפים שנבנו בתחנה מיועדים להפעלת קו רכבת הממשיך מהתחנה צפונה לכיוון רעננה מערב ומשם להמשיך במסלול טבעתי דרך מסילת השרון, מקטע קצר במסילה המזרחית ודרך מסילת הירקון[15].
החל ממרץ ועד סוף חודש יוני 2020 הושבתה תנועה הרכבות עקב התפשטות נגיף הקורונה. רכבת ישראל ניצלה את ההשבתה לשיפורים ושדרוגים של תשתיות ובין היתר החלה בעבודות לשדרוג המסילה המזרחית באזור מחלף אלישמע[16]. במסגרת העבודות פורק מקטע גדול של פסים וקו "הנגב המערבי" (באר שבע - רעננה) פוצל לשני קווים: באר שבע - ראש העין צפון וכפר סבא - הרצליה. הקו החדש מאפשר לנוסעי ערי השרון להגיע בזמן מהיר יותר להרצליה ומשם להחליף רכבת לכיוון דרום. הקו המפוצל להרצליה הפסיק לפעול בספטמבר אותה שנה. בינואר 2021 חזר הקו לפעול בצורה מלאה, עד הרצליה.
בשנת 2020 התבצעו בתחנה עבודות להצבת תשתית חשמול בתחנה, תשתית זו מאפשרת לקטרים חשמליים לנסוע בתחנה. עם סיום העבודות בספטמבר באותה שנה, התחנה היא אחת מ-7 תחנות רכבת בארץ המחוברות לתשתית החשמול, קו הרכבת המהיר לירושלים החל לפעול בה ולהסיע נוסעים ב-21 ספטמבר 2020 והיא משמשת כתחנת הקצה שלו, עד שתוארך תשתית החשמול צפונה[17].
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רציפי התחנה ב-2018, משמאל נראה אולם הנוסעים
מבנה התחנה הישנה בהרצליה, 2008
אולם הנוסעים של התחנה, 2010
רציפי התחנה, צילום מגשר הולכי הרגל לכיוון דרום, 2010
צילום התחנה לכיוון צפון, אוקטובר 2020
מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה נמצאת בחיץ שבין הרצליה פיתוח ושאר שכונות העיר. למרות מיקומה במרכז הגאוגרפי של הרצליה, התחנה רחוקה ממוקדי הפעילות של העיר - הרצליה פיתוח ומרכז העיר. לכן, רוב המשתמשים בתחנה זקוקים לתחבורה משלימה (מכוניות, אוטובוסים, מוניות, אופניים) כדי להגיע ליעדם.
היו גם שהגדירו את מיקומה של התחנה כ"מיקום שגוי". למשל, במצע מפלגת הירוקים שהתמודדה על מקומות במועצת העיר הרצליה נכתב כי יפעלו "ליצירת גישה ישירה וקלה מתחנת הרכבת החדשה, למרות מיקומה השגוי, לאזור התעשייה"[18].
מספר פתרונות יושמו על מנת לקשר את התחנה למוקדי הפעילות של הרצליה:
- עיריית הרצליה מפעילה מדי יום בשעות העומס (בבוקר ואחר הצהרים) הסעות ללא תשלום בין הרצליה פיתוח לבין תחנת הרכבת.
- קווי האוטובוס של מטרופולין שנעים בתוך הרצליה שונו, כך שיעברו סמוך לתחנת הרכבת. כך בין היתר, קו 29, הפועל לאורך רוב שעות היום ועובר במקום כל 10 דקות, קו 27 לרמת השרון, קו 13, קו 11 וקווים נוספים.
סביבת תחנת הרכבת הרצליה ומחלף שבעת הכוכבים של נתיבי איילון:
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארבע מסילות עוברות בתחנה - בצמידות לרציפים 1, 2, 4 ו-6. שתי מסילות נוספות, אשר צמודות לרציפים 3 ו-5, עוברות בתחנה - המסילות מסתעפות מהמסילה המרובעת כמה מאות מטרים מדרום לתחנה ומסתימות אחרי רציפי התחנה.
רציפים 1 ו-2 משמשים את קו הרכבת לכיוון ערי השרון, רציפים 3 ו-4 את הקווים אשר נוסעים דרומה ורציפים 5 ו-6 משרתים את הקווים אשר נוסעים צפונה. מיפוי רציפים זה אינו מחייב מכיוון שהתחנה היא תחנת רכבת תפעולית ומאפשרת לנתב את הרכבות לרציפים שונים בתחנה וזאת לטובת שינויים נדרשים בתנועת הרכבות ואו היבטים של שדרוג ואחזקת הקו.
קיים גשר להולכי רגל מצפון לתחנה שמחבר את השכונות של הרצליה שממערב לנתיבי איילון עם אולם הנוסעים.
כל הרציפים בתחנה הם רציפי אי, הם מחוברים למעבר התת-קרקעי, אשר היה עד למאי 2021 הקשר היחיד ביניהם לבין אולם הנוסעים. במאי 2021 נפתחו לשימוש מדרגות המחברות בין רציפי התחנה לגשר מעל נתיבי איילון. החיבור החדש אפשר יציאה מהירה מהתחנה לבאים לאזור התעשייה של הרצליה שבמערב תוך חסכון בהליכה של 400 מטר ביחס למעבר דרך הכניסה הראשית. למרות היציאה המהירה, הכניסה לתחנה דרך המדרגות אינה אפשרית.
בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית, העבודות הסתיימו בספטמבר 2020 והמערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
קווי אוטובוס היוצאים מהתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת הרכבת משמשת גם כמסוף אוטובוס הנקרא גם "הרצלית". ממנו יוצאים חלק מקווי האוטובוס שהסתיימו בתחנה המרכזית הישנה שנהרסה. מרבית קווי האוטובוס בתחנה מופעלים על ידי חברת מטרופולין.
| קו | מפעילה | מסלול | הערות נוספות |
|---|---|---|---|
| 2 | מטרופולין | רכבת הרצליה - ויצמן - קניון לב העיר - הדר - אלתרמן - נחלת ישראל - נחלת עדה - גן רשל - הדר - קניון לב העיר - ויצמן - רכבת הרצליה | ♿🔄 |
| 3 | מרינה הרצליה - מחלף הסירה - רכבת הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - לב העיר - צומת כדורי - שיכון דרום - הרצליה הצעירה - רכבת רעננה מערב | ♿ | |
| 19 | רכבת הרצליה - מחלף הסירה - אזור תעשייה - קניון שבעת הכוכבים - ספורטק - המרכז הבינתחומי - לב העיר - תחנה מרכזית הרצליה - נווה עמל - שביב - רעננה, לב הפארק | ♿ | |
| 13 | רכבת הרצליה - ויצמן - קניון לב העיר - הרב קוק - אזור תעשייה - הרצליה פיתוח - אזור תעשייה - רכבת הרצליה | ♿🔄 | |
| 27 | רכבת הרצליה - הרב קוק - בן-גוריון - רמת השרון | ♿ | |
| 29 | מרינה הרצליה - הרצליה פיתוח - נוף ים - נורדאו - רכבת הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - קניון לב העיר - תחנה מרכזית הרצליה - רעננה, אחוזה - כפר סבא, ויצמן - קניון G - קפלן - אזור תעשייה כפר סבא | ♿ | |
| 30 | מרינה הרצליה - אזור תעשייה - רכבת הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - ספורטק - רכבת רעננה מערב - רעננה אחוזה - מסוף רעננה - הוד השרון | ♿ | |
| 39 | מרינה הרצליה - אזור תעשייה - מחלף הסירה - רכבת הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - ספורטק - תיכון היובל - המרכז הבינתחומי - רכבת רעננה מערב - רעננה אחוזה - כפר סבא מרכז העיר - כפר סבא תחנה מרכזית - כפר סבא אזור תעשייה | ♿ | |
| 139 | מרינה הרצליה - אזור תעשייה - מחלף הסירה - רכבת הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - ספורטק - רעננה, אחוזה - כפר סבא, ויצמן - קניון G - כוכב יאיר צור יגאל | ||
| 213 | מרינה הרצליה - הרצליה פיתוח - מחלף הסירה - רכבת הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - רעננה, ויצמן - קניון רננים - מחלף רעננה צפון - טירה - טייבה - קלנסווה | ||
| 228 | מרינה הרצליה - אזור תעשייה - מחלף הסירה - רכבת הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - לב העיר - רעננה, אחוזה - כפר סבא, ויצמן - קניון G - כוכב יאיר צור יגאל | ||
| 229 | מרינה הרצליה - אזור תעשייה - מחלף הסירה - רכבת הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - לב העיר - רעננה, אחוזה - קניון רננים - אזור תעשייה קריית אתגרים - שברץ - כפר סבא, ויצמן - קניון G - אזור תעשייה כפר סבא | ♿ | |
| 501 | הרצליה, נווה עמל - תחנה מרכזית הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - רכבת הרצליה - מחלף הסירה - מחלף גלילות - תל אביב-יפו, דרך נמיר - דרך בגין - המסגר - תחנה מרכזית חדשה | ♿ | |
| 551 | רכבת הרצליה - נווה ישראל - נווה עמל - יד התשעה - מחלף רעננה דרום - כפר מל"ל - הוד השרון - מחלף ירקון - פתח תקווה, סגולה - תחנה מרכזית פ"ת - קרול - נווה גן - אם המושבות - רכבת קריית אריה | ||
| 621 | מרינה הרצליה - קניון ארנה - רכבת הרצליה - קניון שבעת הכוכבים - רמת השרון - תל אביב-יפו, בית עלמין קריית שאול - משה סנה - רכבת בני ברק - מחלף גהה - רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן - מסוף תל השומר | ||
| 944 | אגד | הרצליה - רמת השרון - ירושלים |
שירות רכבות בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתחנה עוצרות בשעות השיא שלוש רכבות בשעה לכל כיוון בקו הפרברי בנימינה - נתניה - לוד - רחובות - אשקלון - באר שבע, כאשר בכיוון דרום רכבת אחת מסיימת בלוד, אחת ברחובות ואחת ממשיכה דרך אשקלון וקו הנגב המערבי עד לבאר שבע. בכיוון צפון שתי רכבות מסיימות בבנימינה ואחת בנתניה. בשאר השעות עוצרת בתחנה רכבת אחת בשעה בכל כיוון בקו בנימינה - באר שבע.
- בתחנה עוצרת פעם בשעה לכל כיוון רכבת בקו בית שמש - לוד - תל אביב - נתניה. בעבר השירות היה ממשיך לתחנת ירושלים מלחה, עד שהקו המקורי התפצל סופית.
- בתחנה עוצרת פעם בשעה לכל כיוון בשעות השיא רכבת בקו באר שבע - תל אביב - חיפה - נהריה.
- בתחנה עוצרת פעם בשעה לכל כיוון בשעות השיא רכבת בקו באר שבע - תל אביב - חיפה - כרמיאל.
- זוהי תחנת הקצה של קו הרצליה - ראש העין - תל אביב - ראשון לציון - אשקלון, קו זה מבצע ארבע נסיעות בשעה בשעות השיא ושתי נסיעות בשעה בשעות השפל. כאשר שתי נסיעות פועלות במתכונת מקוצרת עד ראשון לציון/אשדוד.
- זוהי תחנת הקצה של קו הרצליה - תל אביב - נתב"ג - ירושלים נבון, קו זה מבצע שתי נסיעות בשעה.
- עד לסגירת השירות פעלו רכבות הלילה בתחנה זו.
| קו הרכבת ירושלים — הרצליה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה |
| קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
| קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה (מושבת) נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – סבידור מרכז • נתניה • חדרה – מערב • בנימינה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה מרכז – השמונה • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה |
| קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת באר שבע — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת באר שבע — כרמיאל באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל |
תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתוכננת בנייה של כניסה נוספת לתחנה בצידו המערבי של המעבר התת-קרקעי. כניסה זו צפויה לשרת את תושבי השכונות המערביות של העיר ואת עובדי אזור התעשייה הרצליה פיתוח.
- עקב העיכוב בבניית הכניסה המערבית של התחנה מתבצעות עבודות נוספות להארכת רציפי התחנה לכיוון גשר הולכי הרגל ובניית מדרגות אליו במטרה ליצור כניסה נוספת לתחנה ולהוריד את העומס על הנוסעים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחנת הרכבת הרצליה, אתר רכבת ישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רכבת בשרון, הצופה, 1 במרץ 1949
תחנת הרכבת של השרון הדרומי, הבוקר, 21 במרץ 1949 - ^ דנים בפתיחת תחנת רכבת בהרצליה, על המשמר, 6 באפריל 1952
- ^ תחנת הרכבת הרצליה, על המשמר, 25 באפריל 1973
- ^ איתן לוין, בלב הפרדסים תחנה ניצבת, מעריב, 16 במאי 1988
- ^ יוחאי רפאלי, ת"א - הרצליה, חדשות, 22 באוקטובר 1989
- ^ יוסי ריבלין, בתקווה לחילוץ הפקקים, חדשות, 11 במרץ 1991
- ^ 1 2 מעקב אחר פרויקט הקמת המחודשת של תחנת הרצליה - מספטמבר 2001 עד אפריל 2004, אתר "חדשות הרכבת"
- ^ יהודית יהב, רכבת ישראל: עולים על הפסים, באתר ynet, 29 ביולי 2003
- ^ גיא גפן, פתאום באמצע היום: חצי משטח החניה לבאי הרכבת בהרצליה נסגר, צומת השרון, 4 בספטמבר 2021
- ^ אתר "גלי צה"ל" - 24 באפריל 2006
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, תחנת הרכבת בהרצליה שוב הוצפה בשבוע שעבר. למה? תלוי את מי שואלים, צומת השרון, 3 בנובמבר 2020
- ^ שירות גלובס, תחנת רכבת הרצליה תיסגר ל-10 ימים החל מ-18 באוגוסט, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2017
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, בתכנון: מנהרה תחבר את תחנת הרכבת להרצליה ב', צומת השרון, 23 באוגוסט 2018
- ^
איך הוספת כניסה לרכבת הרצליה תאפשר לאלפים להגיע ברכבת לעבודה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 02:40)
- ^ דניאל שמיל, הצעד שיוביל את שיקום הרכבת? הכירו את הקו המעגלי בפרברי ת"א שמתוכנן לפעול בשנה הבאה, באתר גלובס, 15 באפריל 2019
- ^ אסף זגריזק, תיעוד: העבודות ב"כביש 6 של הרכבת" בימי הקורונה, באתר ynet, 9 במאי 2020
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, 55 דקות לירושלים: הושלם חישמול קו הרכבת המהיר מהרצליה לבירה (וידאו), צומת השרון, 6 בספטמבר 2020
- ^ מצע מפלגת הירוקים ורשימת "הזריחה" למועצת העיר הרצליה - אתר מפלגת הירוקים, 18 בספטמבר 2003
.svg){kind=icon}