תחנת הרכבת יבנה – מערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
IsraelTrainLogoSymbolOnly.svg תחנות רכבת ישראל רכבת ישראל
יבנה – מערב
Yavne west train station1.JPG
Handicapped Accessible sign.svg נגישה לבעלי מוגבלויות
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 25 בפברואר 2012[1]
אדריכל בתיה סבירסקי מלול[2]
מיקום
מיקום בסמוך לתחנה המרכזית, יבנה.
קואורדינטות 31°53′23″N 34°43′46″E / 31.8896187°N 34.7294285°E / 31.8896187; 34.7294285
אתרים סמוכים תחנה מרכזית יבנה
תחנות סמוכות תחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין, תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על התחנה
רציפים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
P Rakevet.png למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל
לחצו כדי להקטין חזרה
אופקיםאחיהודאשדוד עד הלוםאשקלוןבאר יעקבבאר שבע מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהבית יהושעבית שאןבית שמשבני ברק – רמת החיילבנימינהבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלדימונההוד השרון – סוקולובהרצליהחדרה מערבחולון – וולפסוןחוצות המפרץחיפה – בת גליםחיפה – חוף הכרמלחיפה מרכז – השמונהיבנה – מזרחיבנה – מערביקנעם – כפר יהושעירושלים – גן החיות התנ"כיירושלים – יצחק נבוןירושלים – מלחהכפר חב"דכפר סבא – נורדאוכרמיאללהבים – רהטלודלוד – גני אביבמגדל העמק – כפר ברוךמודיעין – מרכזמזכרת בתיהמרכזית המפרץנהריהנמל התעופה בן-גוריוןנתיבותנתניהנתניה – ספירעכועפולהעתליתפאתי מודיעיןפתח תקווה – סגולהפתח תקווה – קריית אריהצומת חולוןקיסריה – פרדס חנהקריית גתקריית חייםקריית מוצקיןקריית מלאכי – יואבראש העין – צפוןראשון לציון – הראשוניםראשון לציון – משה דייןרחובותרמלהרעננה דרוםרעננה מערבשדרותתל אביב – אוניברסיטהתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזמפת רכבת ישראל.png
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תרשים תחנות רכבת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מסילת הרכבת תל אביב – בני דרום
Straight track
מסילת איילון
Station on track
0 תל אביב – ההגנה
Unknown route-map component "KRWgr" Unknown route-map component "KRW+l"
Unknown route-map component "KRZo" One way leftward
מסילת הרכבת יפו–ירושלים
Unknown route-map component "SKRZ-Ao"
כביש 1 ISR-HW1 blue.png
Unknown route-map component "SKRZ-Ao"
מחלף קיבוץ גלויות: כביש 461 ISR-HW461.png
Unknown route-map component "SKRZ-Ao"
מחלף חולון: כביש 44 ISR-HW44.png
Station on track
2.1 צומת חולון
Underbridge
רח' הלוחמים/רח' תל-גיבורים
Underbridge
מחלף וולפסון (גשר צפוני)
Underbridge
מחלף וולפסון (גשר דרומי)
Station on track
3.9 חולון – וולפסון
Underbridge
מחלף דב הוז
Underbridge
מחלף יוספטל
Station on track
6.3 בת ים – יוספטל
Underbridge
גשר התנאים
Underbridge
מחלף קוממיות
Station on track
7.8 בת ים – קוממיות
Underbridge
רח' אצ"ל
Station on track
9.3 ראשון לציון – משה דיין
Underbridge
מחלף משה דיין
Underbridge
שד' יצחק רבין
Underbridge
מחלף מבוא איילון: כביש 431 ISR-FW-431.svg
Unknown route-map component "SKRZ-Ao"
מחלף חולות: כביש 4 ISR-HW4 blue.PNG
Unknown route-map component "SKRZ-G2o"
כביש 4311 ISR-HW4311.png
Station on track
20.7 יבנה – מערב
Underbridge
מחלף יבנה: כביש 4111 ISR-HW4111.png
Underbridge
דרך חקלאית
Unknown route-map component "ABZg+lr"
צומת פלשת
Straight track
מסילת לוד-אשקלון

תחנת הרכבת יבנה – מערב היא תחנת רכבת המשרתת את העיר יבנה והסביבה כחלק ממסילת תל אביב – בני דרום. התחנה נפתחה ב-25 בפברואר 2012[3].

התחנה נמצאת בסמוך לתחנה מרכזית יבנה ובצמוד לכניסה המערבית ליבנה, והיא משרתת את הבאים מתחנת האוטובוסים המרכזית במערב יבנה וכן את תושבי השכונות הסמוכות ועובדי אזור התעשייה של יבנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 זכתה חברת מנרב במכרז להקמת התחנה וכ-4 ק"מ של מסילה בין ראשון לציון ליבנה. לתוכנית המסילה באזור יבנה הוגשו התנגדויות רבות של תושבים, מפני שתוואי המסילה קרוב עד כדי מרחק של 60 מטר מבתי המגורים שלהם.[4] בשנת 2009 זכתה חברת שפיר הנדסה במכרז להקמת המסילה מיבנה לבני דרום. בקטע זה, עקב התנגדויות התושבים, הוקמה בצמוד לשכונות הדרום מערביות של יבנה מנהרה באורך של כ-1.2 ק"מ, ובה הוקם בכל כמה עשרות מטרים פתח אוורור, על מנת לאפשר נסיעה של רכבת. בשטח זה הייתה קיימת בעבר מזבלה שכוסתה באדמה ויצרה גבעה מלאכותית, היה צורך לפנות את האדמה ולהקים את המנהרה בשיטת "חפירה וכיסוי" (Cut & Cover).[5]

עיקר העבודות להקמת התחנה הסתיימו בשנת 2011, אך הקטע של מסילת הרכבת תל אביב – בני-דרום מצפון לתחנה נפתח רק בשנת 2012[6]. עם השלמת המסילה החל לפעול שירות רכבות סדיר צפונה לראשון-לציון, לבת ים, לחולון, ולתל אביב. ב-4 באוגוסט 2013, עת הושלם החיבור המסילתי למסילת לוד – אשקלון, נפתח גם השירות דרומה, לאשדוד ולאשקלון. בשנת 2015 נחנכה מסילת אשקלון – באר שבע ושירות הרכבות מהתחנה הוארך עד לתחנת באר שבע – מרכז.

תכנון תחנת הרכבת נעשה על ידי האדריכלית בתיה סבירסקי מלול ובהקמתה הושקעו כ-50 מיליון שקלים. התחנה כוללת טרמינל נוסעים בן 800 מ"ר ושני רציפי נוסעים באורך 300 מטרים כל אחד. במהלך 2013 נפתח חניון חנה וסע הכולל 700 מקומות חנייה ללא תשלום[1].

שירות רכבות בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתחנה יוצאות היו לפני הקורונה: 4 רכבות בשעה לכיוון רעננה ו-4 רכבות לכיוון באר שבע (בשעות השפל רכבת אחת עוצרת באשקלון).

עכשיו 2 לכל כיוון ללא סופש ובימי חול מפסיק ב20 בין 10 ל15 אחת לשעה

תרשים התחנה

קווי אוטובוס היוצאים מהתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שירות האוטובוסים בתחנה מרכזית יבנה ותחנת הרכבת
קו הרכבת באר שבעראש העין (קו הנגב המערבי)
באר שבע – מרכזבאר שבע – צפון / אוניברסיטהאופקיםנתיבותשדרותאשקלוןאשדוד – עד הלוםיבנה – מערבראשון לציון – משה דייןבת ים – קוממיותבת ים – יוספטלחולון – וולפסוןצומת חולוןתל אביב – ההגנהתל אביב – השלוםתל אביב – סבידור מרכזתל אביב – אוניברסיטהבני ברק – רמת החיילפתח תקווה – קריית אריהפתח תקווה – סגולהראש העין – צפוןכפר סבא – נורדאוהוד השרון – סוקולוברעננה – דרוםרעננה – מערב (עקב עבודות תשתית הקו קוצר באופן זמני)
קו הרכבת הלילי באר שבע – מרכזתל אביב – ההגנה (מושבת)
באר שבע – מרכזאופקיםנתיבותשדרותאשקלוןאשדוד – עד הלוםיבנה – מערבראשון לציון – משה דייןבת ים – יוספטלתל אביב – ההגנה


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עופר פטרסבורג, מיבנה לתל אביב ב-27 דקות, עמוד 13 במוסף ממון של ידיעות אחרונות, 13 בדצמבר 2011
  2. ^ מיכאל יעקובסון, סנוב, ביבנה כבר היית?, באתר Xnet‏, 25 במרץ 2011
  3. ^ הודעת רכבת ישראל על פתיחת תחנת יבנה מערב, אתר רכבת ישראל
  4. ^ שרון קדמי, מנרב זכתה במכרז רכבת ישראל לקו ראשל"צ-אשדוד ולהקמת תחנת הרכבת ביבנה בהיקף 130 מיליון שקל, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2005
  5. ^ גיא ליברמן, שפיר הנדסה זכתה במכרז קו הרכבת מיבנה לבני דרום, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2009
  6. ^ רכבת ישראל - תוכנית הפיתוח