תחנת הרכבת התחתית לאורנטינה

תחנת הרכבת התחתית לאורנטינה
Laurentina
	נגיש לאנשים בעלי מוגבלות מוטורית
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה	9 בפברואר 1955
מיקום
מיקום	רומא
מדינה	איטליה
קואורדינטות	41°49′37″N 12°28′52″E / 41.82694°N 12.48111°E
אתרים סמוכים	בית החולים סנט'אוגניו, מנזר טרה פונטה
תחנות סמוכות	EUR פרמי
מידע על התחנה
סוג התחנה	תת-קרקעית
בעלים	ATAC
רציפים	2 רציפי צד
קווים בתחנה
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת רומא רגילה) תחנת הרכבת התחתית לאורנטינה

תחנת הרכבת התחתית לאורנטינה היא תחנה בקו B של המטרו של רומא .

היסטוריה

התחנה תוכננה בשנות ה-30 כמגרש סחורות עבור הקטע האחרון של הרכבת המטרופולינית לתערוכה העולמית ב-1942^[1]^[2]. עם תום המלחמה הוחלט לנטוש את פרויקט חצר הסחורות, לאור הגידול בתנועה והיותה ממוקמת באחת הדרכים הרומיות החשובות, וגם משום ששכונת ה־EUR החלה להתבסס כמחוז הפיננסי של הבירה, ומושכת עליה אלפי עובדים בכל יום. יתר על כן, האזור נהנה מחיבור מהיר ותכוף עם מרכז רומא ותחנת טרמיני^[1]^[2]. בשנים הראשונות של הפעילות, לאור התנועה המועטה ונוכחות של מסילה אחת בלבד בקטע שבין תחנת לאורנטינה ל־EUR פרמי, הופחתה התדירות ל־12-15 דקות^[1]. ברם עם גידול התנועה בקו B והתחלת עבודות הבנייה בקטע טרמיני - רבּיבּיה, היה צורך לפתח את הקטע שנפתח ב-1955. על כן הוחלט על מבנה מחדש עבור תחנת לאורנטינה שכלל את הכפלת הפלטפורמת, חיפוי מפלס הרציף והקמת מבנה חדש יותר אשר יהיה פשוט יותר לתפעלו, ובו ניתן יהיה להציב משרדים וחניון מחלף גדול^[1]. התחנה נסגרה בסוף שנות השמונים על מנת לאפשר את ביצוע העבודות.

בשנת 1990 נגמרו העבודות על הקו וניתן היה לפתוח את התחנה מחדש^[1]^[2]. למרות זאת, הפתיחה הכוללת של צומת החליפין שהובטח בפרויקט המקורי תתבצע בשלבים מאוחרים יותר, שיימשכו תקופה של 14 שנים^[1]^[2], כך שלמעשה, בתקופה מסלולם של האוטובוסים החוץ-עירוניים של COTRAL הסתיים בוויאלה אמריקה, ובכך הגיע לתחנת EUR פרמי של קו B^[1]^[2]. לאחר סיום העבודות כל מערך האוטובוסים חזר לסדרו הישן.

התחנה כיום היא אחת מהתחנות העמוסות ביותר, בגלל כמות האוטובוסים האדירה שעוברת בה ומשרתים את כלל האזור שמדרום לגראנד ראקורדו אנולרה, התחנה סובלת מצפיפות מסוימת בשעות העומס. אל הרציפים הוסף חלק אחרון, המורכב מ-3 מסילות להיפוך רכבות, הנמצא בתעלה פתוחה. בתחילה תוכננה הרחבה מזרחה לכיוון אזור וינייה מוראטה, אך בהתחשב בפיתוח אזורי המגורים חשבו להאריך את הקו דרומה לטריגוריה, בשנת 2013 הרחבה זו בוטלה על ידי בחירה המכונה "מסדרון ניידות", כלומר נתיב כפול מוגן לאוטובוסים וטרוליבוסים^[3].