תחנת רחוב קנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תחנת רחוב קנון
Cannon Street station
Cannon Street station new building.JPG
Handicapped Accessible sign.svg נגיש לכיסאות גלגלים
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה 1866 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מיקום הסיטי של לונדון, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
קואורדינטות 51°30′41″N 0°05′26″W / 51.511389°N 0.090556°W / 51.511389; -0.090556
תחנות סמוכות תחנת גשר לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על התחנה
שם המערכת London station group עריכת הנתון בוויקינתונים
רציפים 7
קווים העוברים בתחנה South Eastern main line עריכת הנתון בוויקינתונים
(למפת לונדון רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחנת רחוב קנוןאנגלית: Cannon Street station) היא תחנת רכבת מרכזית בלונדון. התחנה ממוקמת על הגדה הצפונית של נהר התמזה בסמוך לתחנת גשר לונדון. התחנה מורכבת משני אזורים: תחנה של הרכבת התחתית של לונדון ותחנה נוספת של רכבות פרווריות ובינעירוניות. התחנה היא אחת משתי התחנות של "הקו הראשי של דרום מזרח לונדון" והשנייה היא תחנת צ'רינג קרוס. בתחנת הרכבת התחתית עוברים הקווים קו דיסטריקט וקו סירקל.

התחנה הוקמה על חורבותיו של "בית הסטיליארד" (אנ'), אתר היסטורי שבימי הביניים שימש כבסיס המסחר של אנשי ברית ערי הנזה באנגליה. התחנה הוקמה על ידי חברת הרכבת הדרומית מזרחית של בריטניה (אנ') על מנת להתמודד עם יריביהם, רכבת לונדון, וחברת צ'ת'ם הדובר ששלטו אז ביד רמה בתחבורה הרכבתית של לונדון. מיקומה העירוני של התחנה הצריך בניית גשר חדש מעבר לנהר התמזה, אשר הוקם בין השנים 1863 ל־1866. התחנה הייתה תחילה תחנת גיבוי לתחנת צ'רינג קרוס שסבלה מעומס רב, והמסלול היה נוח לנסיעות בין העיר לווסט אנד. עד להקמת הרכבת המחוזית, התחנה נותרה פופולרית בקרב הנוסעים, אף על פי שהנסיעות מחוץ לשעות לשיא הופסקו ממנה בראשית המאה העשרים, מה שהוביל לכך שהיא נסגרה בימי ראשון במשך כמעט 100 שנה. המלון המקורי שנבנה בתחנה לא הצליח ובסופו של דבר נסגר. התחנה שופצה בסוף שנות החמישים על ידי ג'ון פולסון, ואילו הרחבה נוספת של בניין התחנה התרחשה במהלך תנופת הנכסים בעיר בשנות השמונים. הבניין המרכזי הוחלף בשנת 2007 כחלק משיפוץ כללי של התחנה כדי להופכו לנגיש יותר. כחלק מפיתוח "תוכנית Thameslink" בשנות העשרים של המאה העשרים, התחנה נפתחה מחדש בימי ראשון והחלה להציע שירותי הסעים למרחקים ארוכים יותר במקום תחנת צ'רינג קרוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

העידן המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחנת רחוב קנון בוויקישיתוף