תחרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחק ספורט תחרותי
ניצחון הוא המטרה והתוצאה הרצויה בתחרות
תחרות שחמט
גביעים הניתנים כפרס לזוכי תחרות בישול
תחרות ריצה

תחרות היא פעילות ספורטיבית בידורית בין שני משתתפים או יותר. תחרות היא מצב שתוצאותיו האפשריות נתפסות כניצחון או הפסד[1].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות יכולה להתקיים בין אנשים בודדים המתחרים זה נגד זה, או בין קבוצות מאורגנות המתחרות זו נגד זו[1]. מטרת המתחרים היא זכייה בהישג: פרס המוגדר בתחרות, תהילה, פרסום, תשומת לב וכדומה.

חוקים ומסגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות מתקיימת לעיתים במסגרת שהוקמה למטרה זו (כגון אולימפיאדה או כוכב נולד), או ללא מסגרת כזו (למשל תחרות בין עסקים, או תחרות של שני מחזרים על לבה של נערה). בתחרות הנערכת במסגרת מסוימת ישנם כללי תחרות מוגדרים היטב, שעל המתחרים לציית להם. חריגה מכללים אלה עלולה להביא לפסילה.

הנעה והיבטים תפקודיים ורגשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחרות מוסיפה הנעה חיצונית, מאתגרת את המשתתפים ומעודדת אותם למתוח את גבולות היכולת שלהם[2]. התחרות יכולה גם לספק הנעה פנימית עבור אנשים המפיקים הנאה מעצם התחרות באשר היא[1]. בהתאם לכך, תחרותיות היא גורם בריא וחיובי כל עוד היא תחומה בגבולות הפרופורציונליים המתאימים.

אף על פי שמחקרים ראשוניים העלו שתחרות יכולה להוביל לשיפור התפקוד של האדם המתחרה, התגלה במהרה שהתמונה מורכבת יותר[1]. למשל, לתחרותיות יכולות להיות גם השלכות שליליות משום שהיא יכולה לאיים כאשר היא הופכת למטרה בפני עצמה[2]. כמו כן, תחרותיות מוגזמת עלולה להוביל לשחיקת המתמודדים.

מכאן שלתחרות יכולות להיות השלכות חיוביות או שליליות, בהתאם למצב הנדון. השלכות אלו יכולות להתקיים גם בו זמנית. למשל - נמצא שבהשוואה לנגנים שהתבקשו לאלתר ללא תנאי תחרות, נגנים אשר התבקשו לאלתר תחת תנאי תחרותיות דיווחו על רמות גבוהות יותר הן של הנעה והן של מתח[1].

אחד ההסברים להשלכות של תחרותיות על רמת הביצוע של האדם, הוא אופן ההשפעה של הקלה חברתית תחת נסיבות שונות. השפעה זו באה לידי ביטוי בשיפור בביצוע של פעילות פשוטות ומוכרות בנוכחות של אנשים אחרים. עם זאת, הנוכחות של אנשים אחרים מובילה לירידה ברמת התפקוד עבור ביצוע של פעולות מורכבות וחדשות.

סוגי תחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרויות של כוח, זריזות וסבלנות תופסות מקום נכבד בתרבויות השונות אם כחלק מפולחן, משחק או כבידור[3].

תחרויות מקובלות מאוד בתחום הספורט, וגורפות חלק ניכר מהעניין בתחום זה.

לתחרות יש תפקיד מרכזי באמנות הבמה ובמיוחד בתחום המוזיקה[1]. כגון תחרות רובינשטיין לנגינה בפסנתר. קיימת תעשייה גלובלית ענפה המתבססת על תחרויות מוזיקאיות, הכוללת בין היתר את האירוויזיון[1].

ישנן תחרויות בישול, כמו התוכנית מאסטר שף עבור בשלנים חובבים חסרי ידע מקצועי בבישול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיזמים

פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Eisenberg, J., & Thompson, W. (2011). The Effects of Competition on Improvisers' Motivation, Stress, and Creative Performance. Creativity Research Journal, 23(2), 129-136.
  2. ^ 1 2 חמוטל ארבל, דנוש לחמן, נורה אפשטיין, הגר קאופמן, דינה קבלינסקי בן דור (2011). למידה באמצעות משחקים. אאוריקה, 32.
  3. ^ יוהאן הויזינגה (1966). האדם המשחק. ירושלים: מוסד ביאליק.