לדלג לתוכן

תחרותיות (רגש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אצן במרוץ בגרמניה. תחרויות ספורט מעודדות תחרותיות גבוהה מצד המתמודדים.

המושג תחרותיות מתייחס ליצר הניצחון וההישגיות המלווה את האדם בהימצאו בתחרות.

מספר צורות גילויה של התשוקה להיות ראשון במעלה הן כמספר הדרכים שהחברה מזמנת לאדם לשם כך.[1] לכן, אין זה משנה באיזה סוג של תחרות מדובר. כלומר, הן תחרות מעולם הספורט והן התמודדות על תפקיד נחשק בעולם העבודה ילוו בתחרותיות. שכן, תחרותיות היא אותו זרז לשאיפה לנצח.

תחרותיות במשחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק היא אחת הפעולות שבה התחרותיות יכולה לבוא לידי ביטוי באופן המביא לידי התרתה של מתיחות מחוץ למהלכם הרגיל של החיים.[1] התחרותיות במשחק מתוחמת במסגרת של הסכם הדדי, המגדיר את גבולותיו של הזמן והמקום, היא נערכת לפי כללים מסוימים וצורה מסוימת.[1] בהינתן כל אלו ניתן לבחור בכל פעילות שהיא, שכן עבור תכלית המשחק אין חשיבות לטיבו של המעשה הספציפי והתועלת המכוונת בו.[1][2]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Alfie Kohn, "No Contest: The Case Against Competition". Boston: Houghton Mifflin, 1986 / 1992

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרצאה של ריצ'רד לבוי Rick Lavoie על שימוש בתחרותיות בחינוך - חלק 1(הקישור אינו פעיל) חלק 2(הקישור אינו פעיל) חלק 3(הקישור אינו פעיל)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 יוהאן הויזינגה (1966). האדם המשחק. ירושלים: מוסד ביאליק.
  2. ^ Haidar, J.I., 2012. "Impact of Business Regulatory Reforms on Economic Growth," Journal of the Japanese and International Economies, Elsevier, vol. 26(3), pages 285–307, September 2012