לדלג לתוכן

תחריט יבש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"הירונימוס הקדוש" (1512), תחריט יבש מאת אלברכט דירר

"תחריט יבש" (באנגלית: Drypoint) היא טכניקת הדפס העובדת בצורה של דפוס שקע, נקרא גם תחריט במחט יבשה.

תחריט יבש היא אחת הטכניקות הבסיסיות בהדפס, כיוון שהיא מאפשרת עבודה חופשית של האמן. מקור הטכניקה הוא בשלהי המאה ה-15 בדרום גרמניה. המצאתה מיוחסת לאמן שנודע בכינויים "אמן הספר" (בגרמנית: Meister des Hausbuches). במסגרת הטכניקה עושה האמן שימוש בלוח מתכת רכה כמצע ליצירת גלופה. לרוב נעשה שימוש בלוח נחושת, אולם אמנים מודרניים עושים שימוש גם בחומרים נוספים כגון אבץ. האמן משרטט על לוח המתכת את הדימוי המבוקש בעזרת מחט חדה עשויה פלדה או בעלת חוד של יהלום. לאחר מכן מורחים צבע להדפסה על גבי הלוח. האמן מחדיר את הצבע לשקעים ולחריצים, ובמקביל מסיר את הצבע העודף משאר לוח ההדפסה. לבסוף, האמן מצמיד גיליון נייר אל לוח ההדפסה ומדפיס אותו בעזרת מכבש דפוס או בהדפסה ידנית.

השימוש במחט על גבי לוח המתכת הרך יוצרת גלופה שאיננה מתאימה להדפסת עותקים רבים, כיוון שהקו שנחרט בלוח נשחק בתהליך ההדפסה. על כן, מקובל להדפיס כמות קטנה של עותקים מהדפסים מסוג זה. נהוג לשלב טכניקה זו עם טכניקות הדפס אחרות, בייחוד טכניקות התצריב השונות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קריגר, דן, גרפיקה אמנותית: תחריט - תצריב וטכניקות נילוות, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2000/1999, עמ' 53-51

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחריט יבש בוויקישיתוף