תיאה (כוכב לכת משוער)
תֵיאָה (באנגלית: Theia) הוא כוכב לכת משוער שהיה קיים בראשית מערכת השמש. על פי ההשערה המקובלת של ההתנגשות הענקית, התנגש כוכב לכת זה בכדור הארץ הקדום לפני כ-4.533 מיליארדי שנים[1]. תיאה היה בערך בגודלו של כוכב הלכת מאדים. לאחר ההתנגשות בכדור הארץ התקבצו השברים ופסולת החלל של תיאה והתאספו יחד סביב כדור הארץ, מה שיצר את הירח המוקדם. יש מדענים המאמינים שלאחר שהפסולת מההתנגשות עפה הרחק בחלל, נוצרו שני ירחים שונים שמאוחר יותר התמזגו ויצרו ירח יחיד.
שם[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאה הוא על שמה של הטיטאנית תיאה מהמיתולוגיה היוונית. במיתולוגיה היוונית הייתה תיאה אמה של סלנה, אלת הירח. שם אחר לכוכב לכת זה הוא אורפאוס; אומנם נעשה שימוש בשם זה בעבר, אך הוא נשכח במידה רבה.
מסלול הקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסלול ההקפה של תיאה סביב השמש עבר בנקודה L4 או L5 של מסלולו של כדור הארץ כיום. תוך כדי תנועת כוכב הלכת המשוער תיאה בתוך מערכת השמש המוקדמת, עמוסת האסטרואידים, הוא צבר מסה וגודלו הגיע בערך לגודלו של מאדים.
התנגשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהושפע מפרטורבציה כבידתית על ידי כוכבי הלכת נוגה וצדק, נכנס תיאה למסלול התנגשות עם כדור הארץ הקדום. תיאה התנגש אלכסונית בכדור הארץ ופלט חתיכות פסולת רבות שלו ושל כדור הארץ. על פי השערה אחת, יצרו חתיכות הענק האלו גוף אחד גדול שהתמזג ויצר את מה שמכונה כיום הירח. על פי השערה אחרת, לאחר שחתיכות הפסולת התקבצו ביחד נוצרו שני ירחים שונים אשר הקיפו את כדור הארץ ובסופו של דבר התמזגו ויצרו את הירח. אילו פגע תיאה בכדור הארץ חזיתית, הייתה ההתנגשות מביאה להרס מוחלט של שני כוכבי הלכת, ויוצרת חגורת אסטרואידים זמנית בין מסלולי ההקפה של נוגה ומאדים.
תאוריות לאורך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחר האסטרונומיה המודרנית, הוצעו לפחות ארבע השערות למקורו של הירח כגון: גוף יחיד איכשהו חולק לכדור הארץ והירח, הירח נתפס בכוח המשיכה של כדור הארץ (כמו שרוב ירחיהם של כוכבי הלכת השונים במערכת השמש החיצונית נתפסו), כדור הארץ והירח נוצרו בו זמנית כאשר הדיסקה הקדם-פלנטרית גדלה, ותרחיש ההתנגשות הענקית של תיאה. לאחר משימות אפולו המאוישות לירח בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים חזרו האסטרונאוטים מהמשימות עם דגימות של סלעים ואבק מהירח, לאחר בדיקות במעבדה נמצא כי הרכב הסלעים דומה להרכבו של קרום כדור הארץ, השערת המדענים היא כי הסלעים עפו אל תוך החלל כתוצאה מההתנגשות הענקית והתאספו יחד מאוחר יותר בהיווצרות הירח.
