תיאודואלד
| לידה |
708  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
741 (בגיל 33 בערך) | ||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
תיאודואלד (Theudoald, או תיאודאלד Theodald; בערך 708 – 741) היה המאיורדומוס (ראש הארמון) הפרנקי לזמן קצר בשנת 714, לאחר מותו של סבו, פפין האמצעי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאודואלד היה הבן החוקי, אך מאוחר יותר נטען שהוא לא חוקי, של גרימואלד הצעיר (בנם של פפין האמצעי ופלקטרודיס) ותיאודסינדה (אנ') מפריזיה (בתו של המלך רדבוד (אנ')). לפיכך, הוא היה נכדו של המלך הפריזי. סבתו של תיאודואלד, פלקטרודיס, ניסתה לגרום לסבו, פפין, להכיר בו כיורש הלגיטימי של כל אדמות הפיפינים, במקום קרל מרטל.
לאחר מותו של פפין, בשנת 714, מונה תיאודואלד למאיורדומוס של הממלכה הפרנקית (כמסתבר, בגיל 6 בלבד). אולם בשנת 715 הכתירה האצולה את רגנפריד (אנ') למאיורדומוס של נויסטריה ואת קרל מרטל למאיורדומוס של אוסטרזיה. רגנפריד הביס את תיאודואלד וכוחותיו בספטמבר 715 בקרב קומפיין (אנ'); תיאודואלד חזר לקלן. סבתו נכנעה בשמו בשנת 716 לכילפריך השני מנויסטריה ולרגנפריד.
למרות שקרל מרטל הוכרז כיורשו של פפין מהרסטל, כאשר תפס את השלטון, הוא אפשר לאחיינו לחיות, במקום להרוג אותו, כפי שהיה נהוג לעיתים קרובות בימי הביניים.
תיאודואלד מת, כפי הנראה הרגו אותו, בסביבות שנת 741, לאחר מותו של קרל מרטל, דודו ומגנו.
| השושלת הקרולינגית | ||
|---|---|---|
| שבט פפין | פפין הזקן (580–640) • גרימואלד הזקן (616–656) • כילדברט המאומץ (מת ב-662) | |
| שבט ארנולף | ארנולף ממץ (582–640) • כלודולף ממץ (מת ב-696 או 697) • אנסגיזל (מת לפני 679) • פפין האמצעי (635–714) • גרימואלד הצעיר (מת ב-714) • דרוגו משמפאן (670–708) • תיאודואלד (708–741) • כילדברנד הראשון (מת ב-743 או 751) | |
| השושלת הקרולינגית | קרל מרטל (686–741) • קרלומן (מת ב-754) • פפין הגוץ (714–768) • קרלומן הראשון (751–771) • קרל הגדול (מת ב-814) • לואי החסיד (778–840) | |
| לאחר הסכם ורדן (843) | לותאר הראשון (795–855) • קרל הקירח (קרל השני) (823–877) • לואי הגרמני (לואי השני) (804–876) | |