תיאודור פון שבה
| תיאודור פון שווה | |
| לידה |
11 ביוני 1851 קוז'לה, רפובליקת פולין |
|---|---|
| פטירה |
19 באפריל 1922 (בגיל 70) Paczków, הרייך הגרמני |
| מדינה | גרמניה |
| הישג בולט | היה מס' 10 בעולם בתקופות שונות בשנים 1891–1902 |
| עיסוק | סופר שחמט. |
| מד כושר מרבי | 2669 (ינואר 1902) |
תיאודור פון שווה (בגרמנית: Theodor von Scheve; 11 ביוני 1851, קוֹזֶל (חלק מקנדז'ז'ין-קוז'לה המודרנית), שלזיה עילית (אנ') – 19 באפריל 1922, פָּ(א)צְ'קַאוּ (אנ'), שלזיה עילית, כיום בפולין) היה שחמטאי גרמני וסופר שחמט.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קצין צבא במקצועו, פון שווה חי בברסלאו שם ייסד את מועדון השחמט על שם אדולף אנדרסן Schachverein Breslau Anderssen. לאחר מכן עבר לברלין, שם שיחק בתחרויות רבות.
פון שווה הגיע למקום השלישי, אחרי ברטולד לסקר וזיגברט טאראש, והגיע למקום השני אחרי קורט פון ברדלבן בתחרויות בברלין בשנת 1881. בשנת 1883 חלק מקום 6–8 (ניצח: הרמן פון גוטשאל), הגיע למקום השני אחרי מקס הרמוניסט והגיע למקום השמיני בתחרות בשנת 1887 (ניצח: פול זוייפרט), ניצח בתחרות בשנת 1889, חלק בשתי תחרויות מקום 3–4 בשנת 1890 ו-1891/1892 (ניצח: הורציו קארו), הגיע למקום השלישי בשנת 1893, ניצח בשנת 1894, חלק מקום ראשון בשנת 1898/99 וחלק מקום 2–3 בשנת 1899/1900.
פון שווה סיים בתיקו שני דו-קרבות נגד קארל אוגוסט ואלברודט +4 -4 =2 (+ ניצחונות – הפסדים = תוצאות תיקו) ועם קורט פון ברדלבן +4 -4 =4. שני הדו-קרבות התקיימו בברלין בשנת 1891.
בשנת 1884 חלק פון שווה מקום ראשון עם ס. לבנטל בתחרות פרנקפורט. חלק מקום 17–18 בתחרות פרנקפורט 1887 (ניצח: ג'ורג' הנרי מקנזי), הגיע למקום הרביעי בתחרות לייפציג 1888 (ניצחו: קורט פון ברדלבן ופריץ רימן), חלק מקום 7–9 בתחרות מנצ'סטר 1890 (ניצח: זיגברט טאראש), חלק מקום 11–13 בתחרות דרזדן 1892 (ניצח: זיגברט טאראש), הגיע למקום ה-18 בתחרות לייפציג 1894 (ניצח: זיגברט טאראש).
התוצאה הטובה ביותר של פון שווה היא מקום 3–4 בתחרות מונטה קרלו 1901 (ניצח: דוד ינובסקי). הוא הגיע למקום השלישי בתחרות פריז 1902, חלק מקום 4–5 בתחרות וינה 1902 (ניצחו: דוד ינובסקי והיינריך וולף), הגיע למקום ה-17 בתחרות מונטה קרלו 1902 (ניצח: גזה מארוצי) [1], הגיע למקום החמישי בתחרות מונטה קרלו 1904 (ניצחו: פרנק מרשל ורודולף סוידרסקי), חלק מקום 7–8 בתחרות ברלין 1907 (ניצח: ריצ'רד טייכמן), חלק מקום 23–24 בתחרות אוסטנדה (ניצחו: אוסיפ ברנשטיין ועקיבא רובינשטיין), חלק מקום 8–9 בתחרות סן רמו 1911 (ניצח: הנס פארני), חלק מקום 10–11 בתחרות ברלין 1917 (ניצחו: ולטר ג'ון ופאול יונר).
בשנת 1919 פון שווה כתב חיבור פילוסופי בשם "רוח השחמט" – Der Geist des Schachspiels.
משחקי מופת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבן: זיגברט טאראש, קורט פון ברדלבן, ארנולד שוטלנדר, תיאודור פון שבה שחור: ז'אק מיזס, פריץ רימן, וילפריד פאולסן, הרמן פון גוטשאל לייפציג 1888
[עריכת קוד מקור | עריכה]משחק זה היה משחק בהתייעצות, כאשר השחקנים שוחחו ביניהם מהו המסע המועדף בכל פעם.
[Event "Consultation game"] [Site "Leipzig"] [Date "1888.12.08"] [EventDate "?"] [Round "?"] [Result "1-0"] [White "Tarrasch / allies"] [Black "Paulsen / allies"] [ECO "D10"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "97"]
1. d4 d5 2. c4 c6 3. Nc3 Nf6 4. Bg5 e6 5. Nf3 Bd6 6. e3 O-O 7. Bd3 Nbd7 8. O-O Re8 9. Qc2 Qc7 {המסע אמנם משחרר את הפרש להגן על ח7, אבל השחור נקלע למשחק מאוד פסיבי, שבו ללבן יתרון כבר בשלב מוקדם זה של המשחק} 10. c5 Be7 11. Bf4 Qd8 12. b4 Nf8 13. h3 Bd7 14. b5 Qc8 15. a4 Nh5 16. Bh2 Bd8 17. a5 Bc7 {הרעיון של השחור נכון - החלפת רץ גרוע ומשותק ברץ בעל השפעה למרחק של הלבן, אך עמדת השחור גרועה מאוד בשלב זה}
18. Bxc7 Qxc7 19. a6 b6 {אם 19...ב:א6 20. ב:ג6 ר:ג6 21. צ:א6 וללבן רגלי מעבר חזק}
20. bxc6 Bxc6 21. cxb6 Qxb6 {אם 21....א:ב6 22. פב5 מהג8 23. פד6 וזוכה בטיב} 22. Rfb1 Qd8 23. Ne5 Bd7 24. Nxd7 Nxd7 25. Bxh7+ Kh8 26. Bd3 Nb6 27. Na4 Nxa4 28. Qxa4 Re7 29. Rb7 {הלבן הציב צריח ב-ב-7, ואי אפשר להזיזו, גם לא על ידי חילופי צריחים, שאז מלכה תכה את א7} Rc8 30. Rab1 Rec7 31. Qa5 g6 32. Bf1 Nf6 33. Rxc7 Qxc7 34. Qxc7 Rxc7 35. Rb7 Rxb7 36. axb7 Nd7 37. Bb5 Nb8 38. h4 Kg7 39. g4 Kf6 40. f4 Ke7 41. Kf2 Kd8 42. Ke2 Ke7 43. Kd3 Kd6 44. Kc3 f6 45. Kb4 e5 46. dxe5+ fxe5 47. fxe5+ Kxe5 48. Kc5 Ke6 49. h5 1-0
במשחק זה נעשה שימוש יפה בטורים הפתוחים, ב' ו-ג' ושתילת הצריח ב-ב-7. משחק שעיקרו באגף המלכה הניב רגלי מסוכן בצידו השני של הלוח ולבסוף הפרש השחור שמצא עצמו כלוא ב-ב8 והמלך השחור שאיננו מצליח להתמודד עם כל האיומים.
משחק בהתייעצות משנת 1888, יוטיוב
לבן: זיגברט טאראש שחור: תיאודור פון שווה לייפציג 1894
[עריכת קוד מקור | עריכה]
[Event "9th DSB Kongress, Leipzig"] [Site "Leipzig GER"] [Date "1894.09.06"] [Round "5"] [White "Siegbert Tarrasch"] [Black "Theodor von Scheve"] [Result "1-0"] [ECO "D37"] [PlyCount "59"] [EventDate "1894.09.03"] [FirstMove "7d"] 1. d4 d5 2. c4 e6 3. Nc3 Nf6 4. Nf3 Be7 5. Bf4 c6 6. e3 Nbd7 7. h3 Ne4 8. Nxe4 dxe4 9. Nd2 Bb4 10. a3 Bxd2+ 11. Qxd2 O-O 12. Qc2 f5 13. Bd6 Re8 14. O-O-O Nf6 15. Be5 Bd7 16. f3 exf3 17. gxf3 b5 18. Rg1 Rf8 19. Rd2 Rf7 20. Rdg2 a5 21. Qf2 Ne8 22. Rg5 Qe7 23. Qh4 Nf6 24. Qh6 Ra7 25. Bd6 Qxd6 26. Rxg7+ Kf8 27. Rxh7+ Ke7 28. Rxf7+ Kxf7 29. Rg7+ Ke8 30. Qxf6 1-0
בדרך כלל מתכננים תוכנית למספר מסעים קדימה, אך במשחק זה נוצר הרושם כי לאחר המסע השביעי של השחור הלבן מתכנן את התוכנית עד לסיום המשחק. ההתקפה על הרגלי כופה חילופי כלים שפותחת את טור ז'. בטור זה שבו ניצב המלך השחור מציב טאראש את שני הצריחים, מעביר את המלכה לאגף המלך ומציב אותה בטור ח' וכלים כבדים אלה ממוטטים את הגנת השחור.
בהערה על המשחק מציין טאראש כי לדעתו 7..פה4 היא הטעות המכרעת במשחק. לאחר חילופי הפרשים הרגלי ב-ה4 חלש ומצריך את המסע ו5 כדי להגן עליו. 16. ו3 תוקף אותו פעם נוספת וכך נפתח טור ז' עם ההתקפה הגדולה על המלך השחור.
זיגברט טאראש - תיאודור פון שווה לייפציג 1894, יוטיוב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאודור פון שבה, באתר צ'סגיימס (באנגלית)
- מידע כללי