תיאום כוונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תיאום כוונות (מוכר גם כ"איפוס כוונות") הוא חלק מתהליך ההכנה של כלי ירייה לפעולה. התהליך נועד בעיקר לכלי ירייה הפועלים בכינון ישיר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיית תיאום הכוונות: הקו האדום מייצג את קו הראייה של הכוונת, הקו הכחול את המשכו של הקנה. הקווים מצטלבים בנקודה אחת בלבד.

כיוונם של כלים היורים בכינון ישיר אל עבר המטרה נעשה בדרך כלל באמצעות כוונת. היות שהכוונת אינה חלק מהקנה, אין זה מובן מאליו שהכוונת והקנה יצביעו על אותה הנקודה. יתרה מזאת - ככל שהכוונת והקנה מרוחקים זה מזה, כך גדל הפער הצפוי בין הנקודה עליה מצביעה הכוונת לבין הנקודה אליה מכוון הקנה בפועל. על מנת להשיג יכולת פגיעה מדויקת בכל זאת מתבצע התהליך של תיאום כוונות.

התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי שיטות עיקריות לביצוע תיאום כוונות:

  • בנשק קל, בו התחמושת זולה מאוד ניתן לבצע תיאום כוונות באש חיה: על ידי כיוון הנשק אל מטרה מוגדרת וירי לעבר נקודה מדויקת בה ניתן למדוד מהי הסטיה של קו הכוונת מקו הקנה, ולתקן את הסטיה (התיקון נעשה בצורה מכנית).
  • דרך אפשרית נוספת היעילה גם לנשק קל וגם לנשק כבד כגון תותח היא שימוש בכוונת לוע (Boresight), זוהי כוונת הנתחבת ישירות לקנה ומצביעה על הנקודה אליה הקנה מכוון - על ידי צפיה דרכה באמצעות טלסקופ ובכוונות חדישות על ידי סמן לייזר. בכל מקרה, יש לבטל את הסטיה וההיסט (פרלקסה) שניתנים על ידי הכוונות לפני ביצוע התיאום. היסט זה נקרא גם "פיצוי פרלקסה".

קביעת טווח התיאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם התיאום של הקנה והכוונת עדיין אינו פותר לחלוטין את בעיית הכינון, היות שהתיאום מכוון את שניהם לנקודה מסוימת אך אינו נשמר בכל נקודה אחרת. למשל: אם הכוונת והקנה תואמו כך שיכוונו לאותה נקודה במרחק של 100 מטר מהנשק, ברור שבמרחק 500 מטר כבר אינם מכוונים לנקודה זהה. יתרה מכך, המעוף המעשי של קליעים אינו בקו הישר המהווה את המשכו של הקנה, אלא במסלול בליסטי. על מנת לפתור את שתי הבעיות הללו, נקבע הטווח אליו יבוצע התיאום לפי שני פרמטרים: הטווח הקרבי של הנשק, קרי הטווח בו הנשק אמור לפעול בזמן קרב, ונקודה בטווח זה בה נפגשים קו הכוונת והמסלול הבליסטי של הקליע. מכיוון שכאמור הקליע נע במסלול בליסטי, במקרים רבים מתואמות הכוונות כך שבשני טווחים שונים קו הראיה ומסלול תנועת הכדור יפגשו (למשל ב-50 וב-250 מטר).

כמובן שככל שטווח הפעולה לו נועד כלי הירי ארוך יותר, כן יעילותו של תיאום הכוונות קטנה יותר ויש לבצע כינון מיוחד (הגבהה או הנמכה של הקנה) על פי טווח הירי בפועל. הכינון המיוחד מתייחס כנקודת מוצא לטווח אליו בוצע תיאום הכוונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיאום כוונות בוויקישיתוף