תיאטרון אורתו-דה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאטרון אורתו-דה
ORTO-DA-LOGO-1.png
נתונים כלליים
סוג תיאטרון
מייסדים ינון צפריר
תקופת הפעילות 1996–הווה (כ־26 שנים)
משרד ראשי יהודה בורלא 6, תל אביב-יפו
 
orto-da.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קבוצת התיאטרון "ORTO-Da" היא קבוצת תיאטרון ישראלית, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ינון צפריר, מנהלה האמנותי של הקבוצה, בשיתוף עם יפעת זנדני צפריר ואבי גיבסון בר-אל. בשנת 2005 הצטרף אל הקבוצה הכוריאוגרף והפנטומימאי הבינלאומי דניאל זעפרני.

התיאטרון פועל בין השאר על פי שיטת "המעגל הפתוח", אשר חוקרת את התנועה בין ההיסטוריה הבימתית לחוויה האישית של השחקן, מתוך שאיפה ליצור הרמוניה אמנותית. הקבוצה יוצרת בסגנון ייחודי, ומקצינה את ההתנהגות האנושית, תוך שימוש בדימויים חזותיים, פנטומימה, מיומנויות קרקס, תהלוכות, תוך שימת דגש מיוחד לחקירת ההתנהגות האנושית ושפת הגוף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע "מטרבין" היה הראשון שהופק על ידי אורתו-דה, בעקבות רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין.

מקור השם  אורתו-דה, שהוא חיבור בין מושגים מנוגדים היוצרים ביחד משמעות חדשה; המילה אורתו – נגזרת מהמונח "אורתודוקסי", שמשמעותו שמרני, המחזיק בדעה הממוסדת, והמילה "דה" - נגזרת משמו של הזרם האמנותי אוונגרדי הדאדאיזם שקרא תיגר על האמונות והמוסכמות עד להופעתו.

בין המופעים שנוצרו בעקבות "מטרבין": "מעפילים" (1997), "כפיית טובה" (1998), "חיילים בחיתולים" (1999, צולם לכתבה על ידי BBC  טרם היציאה מלבנון בשנת 2000) ו"המכונית" (2004, בבימויו של אמיר אוריין).

ב-2002 הוצג המופע "להיות או לא" בפסטיבל עכו וכלל אירוע תיאטרלי אלטרנטיבי לצד החומות, המשלב בין טקסטים מתוך "המלט" של שייקספיר ובין ההגדה של פסח.

ב-2007, יצרה קבוצת אורתו-דה את המופע "אבנים".

מאז 2003 ניהלה אמנותית הקבוצה פסטיבלי רחוב ופנים שונים בישראל, בהם: תיאטרון הרחוב בפסטיבל עכו (2007, 2009) פסטיבל בציר חדש ביבנה (2011 ), פסטיבל קצת אחרת בשיתוף תיאטרון בית ליסין (2018)  ואת מתחם האוויר הפתוח בפסטיבל חיפה הבינלאומי, אותו היא מנהלת יחד עם צוות תיאטרון חיפה, עד היום.

בשנת 2008 יצר תיאטרון "אורתו-דה", בשיתוף עם תיאטרון ארצי לנוער, את המופע "צו הלב" - סיפורה של הצנחנית חביבה רייק. ההצגה הועלתה לראשונה בסוף שנת 2008 ונכתבה ובוימה על ידי יפעת זנדני צפריר (ממייסדי אורתו-דה) ושלומית ארנון.

בספטמבר 2014 יצרה הקבוצה את האופרה האלקטרונית "אי שפיות"[1]. זו אופרה אלקטרונית מדוברת[2], בהשתתפות יובל סטוניס, הממשילה את מדינת ישראל לאנייה, אשר קברניטה מוביל אותה בים רדיואקטיבי מדומה, לשום מקום.[3].

בשנת 2019, יצרה הקבוצה את "מעגל הגיר", תיאטרון רחוב המציג את המשפט המפורסם הנערך בסיום מחזהו של ברטולט ברכט, "מעגל הגיר הקווקזי"[4].

בשנת 2021 יצרה הקבוצה את ההצגה שתי חברות וסוס אחד, "דרמה אנושית מרגשת ומצחיקה מפגישה בין עולמות של עבר והווה, דת וחילוניות, אהבה ומוסר והבטחה אחת גדולה".

מטרבין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע "מטרבין", מופע ללא מילים, שאותו יצרו ינון צפריר ויפעת זנדני צפריר, מבוסס על הכפלת דמותו של רבין באמצעות מסכות דו ממדיות של דיוקנו ובציור מטרה המוצמדת לגב. המופע בחיתוליו היה מורכב משחקנים ולא- שחקנים, כולם מתנדבים שביקשו להביע את הזעזוע ממעשה רצח רבין ומתרבות הפולחן שנלוותה אליו. המופע הוצג בכיכר רבין, כתהלוכה נעה בתוך קהל גדול שהגיע לעצרות ולהפגנות והוא היה אקט ויזואלי-תיאטרלי שעורר שיח סוער של הצופים מכל קצוות הקשת הפוליטית, תגובות רגשיות, שאלות שנזרקו לאוויר ואחריהן ניסיונות לתת להן תשובות.

תיאטרון "אורתו-דה" הציג את עבודתו "מטרבין" בפסטיבל עכו בשנת 1999, שם זכה בפרס "המופע הטוב ביותר". הוא נבחר לייצג את ישראל, בתמיכת האגף לקשרי תרבות ומדע (קשתו"ם) של משרד החוץ, בפסטיבלים אחדים בחו"ל.

ביולי 2000 הוזמן המופע "מטרבין" לפסטיבל Chalon dans la rue  (צר') בצרפת, שם זכה לביקורות נלהבות, ולאחריו הוזמן לפסטיבלים נוספים באירופה:  Varazdin בקרואטיה 2002 ו-Ptuj בסלובניה 2004 בתמיכת משרד החוץ הישראלי.

המופע "אבנים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אבנים" הוא מופע פיזי ויזואלי סוריאליסטי, המלווה את מורדי הגטו דרך סיוטי העבר אל חלומות העתיד. היצירה נוצרה בהשראת פסלו של נתן רפופורט (1911-1987). לאחר מפלת גרמניה במלחמת העולם השנייה, נותרו האבנים מיותמות. בשנת 1946 יצק נתן רפופורט, את אנדרטת הברונזה לזכר מרד גטו ורשה. הוא חיפש אבן שתתאים להקמת הפסל. לאחר חיפושים רבים נמצאו אבני הגרניט, ממתינות חצובות בשוודיה. אותן אבנים שיועדו לפאר את ניצחון הרייך, מנציחות כעת את שואת יהודי אירופה.

המופע "אבנים" נולד מתוך ההצגה "פרטי-זן". המופע, האורך כ-17 דקות הוצג בפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון רחוב 2005 בת-ים ואחר-כך בפסטיבלים נוספים בישראל :פסטיבל עכו 2005, סתיו תיאטרוני בסוזן דלל וחנוכת יוצרים ב בכיכר דיזנגוף[5].

פרזנטציה ראשונה בת 45 דקות של המופע תחת השם "אבנים" התקיימה בפסטיבל אביב ישראלי בתיאטרון הסמטה, במאי 2006.

בשנת 2007 זכה המופע "אבנים"[6] בשלושה פרסים בינלאומיים:

  • בספרד: שני פרסים - פרס "בחירת הקהל" ופרס הוועדה האמנותית ב-Ciudad Rodrigo בשנת 2007
  • בגרמניה (במדינת ווסטפליה): אחד מעשרת המופעים הטובים בעולם

בשנת 2008 זכה המופע בשני פרסים נוספים:

בשנת 2009 הוצג המופע בפסטיבל אביניון בצרפת. מתוך כ-900 הצגות, נבחר המופע לאחת משלוש ההצגות המובילות.

חלקה הראשון של היצירה, "פרטי-זן", זכה בפרס המופע הטוב ביותר בפסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב 2005.

בשנת 2015 יצרו הבמאי תור בן מיור והמפיקה סיגל לנדסברג, את הסרט הדוקומנטרי "בשוליים"[7] ביוזמת ד"ר עירית פוגל, מנהלת המחלקה לתיאטרון ופרינג' ובתמיכת משרד התרבות. הסרט המתעד את תהליכי יצירת ההצגה “אבנים” וחלק ממסעותיה בעולם. הסרט זכה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל " “אפוס” לסרטי אמנות וייצג את ישראל בפסטיבלי סרטים בעולם.

תיאטרון רחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 ניהל לראשונה תיאטרון "אורתו-דה" את מתחם תיאטרון הרחוב הבינלאומי בפסטיבל חיפה להצגות ילדים, ומאז 2013, ממשיך זאת גם עד היום.

בשנים 2007 ו-2009 נבחר תיאטרון אורתו-דה לנהל אומנותית את כל מתחם תיאטרון הרחוב של פסטיבל עכו, שכלל כ-40 קבוצות תיאטרון מהארץ ומהעולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אי שפיות, באתר תמונע
  2. ^ אי שפיות - אורתו - דה, באתר הארץ
  3. ^ אי שפיות (אורתו-דה), באתר הבמה
  4. ^ אתר למנויים בלבד אברהם בלבן, "מעגל הגיר" | תגליות בדרך לכנסייה הרוסית, באתר הארץ, 13 ביולי 2021
  5. ^ איך נולדה ההצגה עטורת הפרסים "אבנים"? חלק ראשון, חלק שני, חלק שלישי
  6. ^ המופע "אבנים", באתר תיאטרון אורתו-דה
  7. ^ "בשוליים" - להאמין באמנות ללא תנאי: סיפורו של תיאטרון הפרינג' (שוליים) הישראלי, על סיפורה של קבוצת תיאטרון הפרינג' ,'אורתודה' שגיבור המופע שלה ,"אבנים", הוא פסל מורדי גטו ורשה.