לדלג לתוכן

תיאטרון האינקובטור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאטרון האינקובטור
הלוגו של תיאטרון האינקובטור מעודכן לשנת 2023
נתונים כלליים
מייסדים אריק עשת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2005–הווה (כ־20 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′56″N 35°12′55″E / 31.782139809032°N 35.21521845739°E / 31.782139809032; 35.21521845739 
ענפי תעשייה תעשיית התיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.incubator.org.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאטרון האינקובטור הוא תיאטרון רפרטוארי ישראלי קטן, הפועל מבניין בית מזי"א לתיאטרון במרכז ירושלים, בתמיכת עיריית ירושלים, משרד התרבות והספורט, והקרן לירושלים.

התיאטרון הוקם בשנת 2005 על ידי אריק עשת, ובתמיכת “קרן ברכה”, כפרויקט שמטרתו העיקרית היא יצירה מקורית, צעירה, איכותית ופורצת דרך.

התיאטרון משמש כחממה ליוצרים צעירים, ורואה ערך במצוינות אומנותית, לצד יצירה המדברת בגובה העיניים לקהל הולך וגדל. לתיאטרון שפה ייחודית, והוא התיאטרון הרפרטוארי היחידי בארץ הפונה לקהל צעיר. כ־70% מקהל התיאטרון הנו בגילאי 18-40.

מעל מאה הצגות מקוריות הופקו בתיאטרון, והוצגו בתיאטראות ברחבי הארץ, בכל פסטיבלי התיאטרון המובילים בארץ (פסטיבל ישראל, פסטיבל עכו, פסטיבל חיפה להצגות ילדים ועוד), ובעולם (פסטיבל אדינבורו ועוד). התיאטרון אף הפיק שתי סדרות טלוויזיה (“הקרם דה לה סלאם” ו”באבאגנוש”), ואת סרט הקאלט זוכה הפרסים “העיר הזאת”.

התיאטרון מהווה גם בית לחממה הירושלמית לתיאטרון, פואטרי סלאם ישראל ופסטיבל הקומדיה הישראלי ע"ש אפרים קישון.

תיאטרון האינקובטור הוקם בשנת 2005 על ידי אריק עשת, מנהל סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים, על מנת לספק תעסוקה לבוגרי הסטודיו, וכדי לפתח את תעשיית התרבות והתיאטרון בירושלים. המופע הראשון, שלימים התיאטרון נקרא על שמו, היה "האינקובטור", שעלה בברים במרכז העיר, ביניהם סטנגה ועוד. בין משתתפי המופעים הראשונים היו נדב בושם, ענבל לורי, יאיר להמן, נוית אמסלם, דניאל זהבי, אורי סיידוב, גיא עמיר וחנן סביון ועוד.

בשנת 2006 יצר התיאטרון בשיתוף עמירם גרוס את סדרת הטלוויזיה באבאגנוש ששודרה בערוץ 10, בבימוי יהלי ברגמן, ובהשתתפות השחקנים היוצרים תומר אופנר, יאיר להמן, אורי סיידוב, עדי פיין, ערן קראוס ונוית אמסלם.

בשנת 2007 החל שיתוף הפעולה בין התיאטרון לבית אבי חי, אשר כלל מספר מופעים. המופע "קלבת שבת" עלה בשנים 20072011 כמופע שבועי על פי קטעים מפרשת השבוע, ושולבו בו מערכונים, שירים וקטעי לימוד. את המופע הנחה ג'קי לוי, והשתתפו בו השחקנים יאיר להמן, ערן קראוס, גלית צברי, רוזי ריצ'מן, מאיר פוריס, גדי ויסברט, בליווי מוזקלי של נדב ויקינסקי שגם הלחין וכתב את השירים למופע. המופע "פרה שחוטה" עלה גם הוא במסגרת שיתוף הפעולה, בהובלת יאיר להמן, ענבל לורי ואלי חביב, ובהשתפות אורחים משתנים, והפך להצגת קאלט בירושלים. מופע נוסף שעלה במסגרת שיתוף הפעולה היה "הקבינט" בהשתתפות אלי חביב, ענבל לורי, יפתח ליבוביץ', יאיר להמן, דרור קרן, שי אביבי ועוד.

בשנת 2008 נוצרה "הצגה יומית" בסטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים, והופקה על ידי תיאטרון האינקובטור בתמיכת הזירה הבין תחומית, בסיוע הקרן לירושלים ומחלקת תרבות במשרד החוץ. ההצגה הועלתה לראשונה באפריל במסגרת פסטיבל חיפה להצגות ילדים וזכתה בשלושה פרסים: המשחק, הבימוי וההצגה הטובים ביותר. לאחר מכן המשיכה ההצגה להופיע מאות פעמים ברחבי הארץ והעולם.

בשנת 2011 נפתח בית מזיא לתיאטרון כמרכז תרבות, ממנו פועלים תיאטרון האינקובטור, קבוצת התיאטרון הירושלמי ותיאטרון פסיק. בית מזיא הוא משכנו של תיאטרון האינקובטור עד היום.

בינואר 2012 נוסדה סצנת הפואטרי סלאם הישראלית על במת תיאטרון האינקובטור בירושלים. אירועי פואטרי סלאם חודשיים מתקיימים עד היום ברחבי הארץ. עשרות משוררים ומשוררות מופיעים עם טקסטים מקוריים ומתחרים זה בזה. פואטרי סלאם יצר סצנה תרבותית חדשה וצומחת של שירה מדוברת, וקהילה חוצת מגזרים, עם סדנאות והופעות המחדשות את השפה העברית. פואטרי סלאם ישראל אף זכה בפרס מאיר אריאל לחדשנות בשפה העברית. אחת לשנה נערכת תחרות הגמר הראשית: הסלאם הגדול. המשורר הזוכה מדי שנה, מייצג את ישראל בתחרות הפואטרי סלאם הבינלאומית.

באותה השנה, עלתה לראשונה ההצגה "העיר הזאת" בהשתתפות עמית אולמן (גם במאי ההצגה), עומר הברון, עומר מור, רוני רוקט ודורית ליליין. ההצגה היא מחווה בראפ לסרטי פילם נואר ולסגנון הבלשי בכלל. כל הטקסט בהצגה מדובר, מושר או מבוצע כראפ בחרוזים. במהלך השנים התחלף הקאסט והצטרפו השחקנים גיא רון ויובל בילגוראי. ההצגה עלתה על הבמות למעלה מ־450 פעמים, זכתה לסיקורים נרחבים בעיתונות המודפסת, באינטרנט ובטלוויזיה, ואף הוצגה בפסטיבלי תיאטרון באירופה. ההצגה זכתה בפרסי "קיפוד הזהב" לשנת 2014 בקטגוריות במאי השנה, מחזאי השנה, המוזיקה והעבודה הקבוצתית. בחודש אוגוסט 2014 יצא המופע בגרסתו האנגלית לפסטיבל הפרינג' הבינלאומי באדינבורו, בירתה של סקוטלנד. ההצגה לא הועלתה בפסטיבל בסופו של דבר, בעקבות מחאות אנטי-ישראליות באדינבורו.[1][2] בשנת 2023 יצא לאקרנים הסרט "העיר הזאת". הסרט זכה לביקורות אוהדות, היה מועמד לשישה פרסי אופיר וזכה בארבעה פרסי אופיר: הפסקול, המוזיקה, העיצוב האומנותי והתלבושות. בשנת 2024 זכה הסרט במספר פרסים בפסטיבל הקולנוע צ'לסי בניו יורק: הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר (עמית אולמן) והשחקנית הטובה ביותר (מוריה אקונס).

בשנת 2013 הכיר משרד התרבות בתיאטרון האינקובטור כתיאטרון רפרטוארי.

בשנת 2017 הפיק התיאטרון, בשיתוף ערוץ 11, את תוכנית הטלוויזיה "הקרם דה לה סלאם", בה הופיעו מיטב משוררי פואטרי סלאם ישראל.[3]

באותה השנה הקים התיאטרון את לייבל "בְּדִבּוּר", הלייבל הישראלי הראשון המתמחה בשילוב של ספוקן וורד עם מוזיקה. הלייבל ייצג את פדרו גראס (עמית אולמן), ג'ימבו ג'יי ואריק אבר.

באוגוסט 2022 הפיק התיאטרון לראשונה את פסטיבל הקומדיה הישראלי ע"ש אפרים קישון, פסטיבל שנתי לקומדיה, הומור וסאטירה ישראלית מקורית, ביוזמת תיאטרון האינקובטור ומשפחת קישון, ובתמיכת עיריית ירושלים, הקרן לירושלים ומשרד התרבות. הפסטיבל הנו מהפסטיבלים הבולטים בארץ התומכים ביצירה עצמאית בתיאטרון. ההצגות שעלו במסגרת הפסטיבל עלו לאחר מכן ברחבי הארץ וזכו לפרסים ושבחים.

בשנת 2024 הוקמה החממה הירושלמית לתיאטרון ביוזמת תיאטרון האינקובטור ועיריית ירושלים, ובתמיכת קרן שי לי מהקרן לירושלים, במטרה להצמיח ולגדל את דור היוצרים הבא. החממה הינה מסגרת לימודית ליוצרים, המאפשרת להם לפתח יצירה תיאטרונית, תוך ליווי של מיטב היוצרים בתחום התיאטרון בארץ.

בשנת 2025 מונה יפתח ליבוביץ' למנהל האומנותי של התיאטרון, כאשר אריק עשת ממשיך לשמש כמנכ"ל התיאטרון.

הפקות התיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ההפקות הבולטות שהועלו בתיאטרון האינקובטור:הצגות שהועלו בתיאטרון: "הישראלי היפה", "הטרגדיה של מקבת", "מה שחשוב באמת". מופעים ומחזות זמר כגון "חלפון 6 (עאלק מחזמר"), "תיכון מגשימים", "פואטרי סלאם", "פדרו גראס", "ביטמילה", "אלחנדרו", פרויקט "יוצרים בלילה" ו"הירושלמי".

בשנים 20072011 העלו חלק מחברי התיאטרון מופע שבועי בשם קלבת שבת בבית אבי חי בירושלים. המופע נכתב על פי קטעים מפרשת השבוע (המתחלפת), ושולבו בו מערכונים, שירים וקטעי לימוד. את המופע הנחה ג'קי לוי והשתתפו בו השחקנים יאיר להמן, ערן קראוס, גלית צברי, רוזי ריצ'מן, מאיר פוריס, גדי ויסברט, בליווי מוזקלי של נדב ויקינסקי שגם הלחין וכתב את השירים למופע. בעקבות הצלחת המופע העלו חברי התיאטרון גם מופע בשם "קלבת בדרכים" שאיחד בתוכו קטעים נבחרים מהופעות ה"קלבת שבת" השבועיות. בסוף שנת 2011 לאחרי תום שבע עונות של מופעי יום שישי בבית אבי חי, העלו חברי הקלבת אופרת רוק בשם "רוק בבית הכנסת" אותו העלו לראשונה בפסטיבל גוש עציון בחג הסוכות. בחודש נובמבר של אותה שנה, העלו גם מופע חודשי בשם "קלבת החודש" שהתקיים בבית גשר בירושלים ובתיאטרון אנסמבל הרצליה.

מחזמר ראפ בלשי, שהוצג בשנים 2012–2022, בהשתתפות עמית אולמן (במאי וכותב ראשי של ההצגה), עומר הברון, עומר מור (חברי להקת "המופע של ויקטור ג'קסון"), רוני רוקט ודורית ליליין. מחווה בראפ לסרטי פילם נואר ולסגנון הבלשי בכלל. כל הטקסט בהצגה מדובר, מושר או מבוצע כראפ בחרוזים. במהלך השנים התחלף הקאסט והצטרפו השחקנים גיא רון ויובל בילגוראי. המופע עלה בגרסתו המקורית יותר ממאה פעמים, זכה לסיקורים נרחבים בעיתונות המודפסת, באינטרנט ובטלוויזיה ואף הוצג בפסטיבלי תיאטרון באירופה. בחודש אוגוסט 2014 יצא המופע בגרסתו האנגלית לפסטיבל הפרינג' הבינלאומי באדינבורו, בירתה של סקוטלנד. ההצגה לא הועלתה בפסטיבל בסופו של דבר, בעקבות מחאות אנטי-ישראליות באדינבורו.[4][5]

ערך מורחב – העיר הזאת (סרט)

בשנת 2023 יצא עיבוד קולנועי למחזמר באותו השם.

זוכת פסטיבל עכו 2013. פארסה שחורה המגוללת את סיפורה של צוללת דולפין, אי-שם במימי המפרץ הפרסי אשר מפקדה מחליט על דעת עצמו לקחת את העניינים לידיים ולעשות אחת ולתמיד סדר במזרח התיכון. במקביל מתכנסת הצמרת המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל בניסיון נואש לעצור את השואה הגרעינית הממשמשת ובאה, אך כשזו אינה מראה סימני חרטה, לא נותר אלא להתכונן לנורא מכל, ואף להתאהב בו.

המופע נכתב בהשראת הסרטים דוקטור סטריינג'לאב של סטנלי קובריק ו-'Fail Safe' של סידני לומט.

בית מטבחיים 5

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרת רוק פסיכדלית, המבוססת על הספר בית מטבחיים 5. בילי פילגרים, אנטי-גיבור גמלוני, "נותק מן הזמן" לראשונה בתקופת היותו חייל במלחמת העולם השנייה. מאז בילי משייט בין תקופות בחייו בשיוט אינסופי ואבסורדי. היצירה בוחנת מחדש את ז'אנר המחזמר, בעבודת אנסמבל פיזית וקולית, המתקיימת במוחו הכאוטי של בילי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]