תיאטרון פרגוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תיאטרון פרגוד
PargodTheater ST 06.jpg
מידע על המבנה
סוג מרכז תרבותי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′57″N 35°12′35″E / 31.782527777778°N 35.209861111111°E / 31.782527777778; 35.209861111111 קואורדינטות: 31°46′57″N 35°12′35″E / 31.782527777778°N 35.209861111111°E / 31.782527777778; 35.209861111111 
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
תיאטרון פרגוד
תיאטרון פרגוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאטרון פרגוד היה מוסד התרבות הרב-תחומית הוותיק בירושלים, היה ממוקם בשכונת נחלאות ונוסד בשנת 1969 על ידי אריה מרק ונחשב לתיאטרון פרינג'. התיאטרון נסגר בשנת 2005 בהוראת השופטת איילה פרוקצ'יה מבית המשפט העליון.[1] במשך השנים נערכו במקום מאות הופעות תיאטרון, ג'אז, רוק, הרצאות וסדנאות. והוא שימש כחממה לעשרות אומנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

, אמן ואיש תיאטרון, הקים את פרגוד בשכונת נחלאות כסדנת תיאטרון בשנת 1969. הסדנה התפתחה למרכז תרבותי שבו נערכו ערבי שירה, ספרות, הצגות, מרתוני גיטרה והקרנות סרטים.

בשנת 1972 עבר למבנה הידוע בפינת הרחובות בצלאל וניסים בכר בשכונה, בו פעל תיאטרון פרגוד מאז. במרתף הבניין חלל דמוי מערה, ששימש בעבר כאורווה, כבור מים וכחמאם טורקי שנודע כ"בית מרחץ המבריא" שבנה יוחנן אבן עזרא; בקומה מעל היו משרדי התיאטרון, ובה גם התגורר אריה מרק. אריה שיפץ את המבנה במו ידיו במשך כשנה וחצי והפך את החלל לאולם הופעות.[2]

סצנת הג'אז[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות השבעים והשמונים סימנו את פריחת סצנת הג'אז בפרגוד. פסנתרן הג'אז דני גוטפריד, היה אחת הצלעות בטריו שהקים מסורת מפוארת של ג'ם סשנים בצהרי יום שישי, מסורת שנמשכה ברציפות עד לסגירת המקום. בחזונו המקורי ראה מרק את המקום כתיאטרון בלבד. הוא הסכים להקדיש יום אחד בשבוע לג'אז, רק בגלל ערכו האמנותי, אבל גילה שהופעות הג'אז הם המצליחות ביותר מבחינה כלכלית[2]. בג'ם סשנים נפגשו נגנים מגילים שונים לנגינה מאולתרת. על בני הדור הוותיק נמנו ז'אן קלוד ג'ונס, ויקטור אזוס וזוהר כחילה (חברי להקת "אטרף") ובין בני הנוער נמנו מי שיהפכו לדמויות מרכזיות בתחום כקונטרבסיסטים עומר אביטל ואבישי כהן.

סצנת הרוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות השמונים אריה מרק עבר לנהל את תיאטרון ז'ראר בכר ומסר את ניהול פרגוד לידי בן יהוה, איש להקת ישראל; שפתח את המקום בפני שורה של להקות צעירות אחרות. הסצנה שנוצרה בירושלים סביב פרגוד בשנים אלו הוציא שורה של להקות ביניהן: נושאי המגבעת, 3-ח, להקת סרטן השד, דיואלט, הפה והטלפיים, לויטיקוס, סניה, ההולי-ג'וינט ואחת שתים כזה.

בשנות התשעים המשיכה סצנת הרוק בפרגוד לפרוח, להקת הדג נחש שהוקמה בשנת 1996, ערכה חלק מההופעות הראשונות שלה במקום והייתה לאחת מהמצליחות שיצאו מפרגוד.

סגירת התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1973 רכשה את מבנה התיאטרון חברת פרזות - "חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים", כחלק מתוכנית לשינוי פני שכונת נחלאות, שכללה הריסת בתי השכונה העתיקים ובנית שיכונים חדשים, כשהמבנה של פרגוד היה חלק ממנה. בשנת 1975 דרשה החברה ממרק לפנות אותו אך ההריסה נמנעה בעקבות התערבותו של טדי קולק, ראש העיר דאז. בשנת 1977 הוצא צו פינוי שגם הוא לא בוצע בגלל התערבותו של טדי קולק. בסופו של דבר אריה מרק קיבל אישור להשתמש במבנה.

עיריית ירושלים בתקופת טדי קולק הייתה מעוניינת בהמשך הפעילות התרבותית של תיאטרון פרגוד, ואף סיפקה תמיכה תקציבית למקום במשך מספר שנים.

בשנת 2000 החליטה חברת פרזות להפעיל את צו הפינוי שהוצא לתיאטרון 23 שנה לפני כן והוקפא מאז, לפני שתחול עליו התיישנות, כדי לבנות במקומו בניין דירות.

בראיון לעיתון מעריב אמר מנכ"ל חברת פרזות דאז אברהם סימן טוב (נציג מפלגת ש"ס):

הבניין הזה הוא כתם מכוער בלב השכונה ששופצה להפליא. חוץ מזה, מדובר בנכס ששוויו מיליון וחצי דולר, ויכול להפוך למבנה של עשר יחידות מגורים. אני, כמנכ"ל חברה ממשלתית, לא יכול לוותר על סכום כזה על דעת עצמי לטובת אדם פרטי. אם משרד התרבות או עיריית ירושלים רוצים לממן את הישארות התיאטרון ­ אין לי בעיה. אבל מההתרשמות שלי, כל הגורמים כבר הבינו מזמן שהצדק איתנו.

בשנת 2003 פנה אריה מרק לבית המשפט העליון בבקשה לביטול הצו.

בשנת 2005 התיאטרון נסגר על פי החלטת השופטת איילה פרוקצ'יה מביהמ"ש העליון (רע"א 1764/03).[3]

בינואר 2012 אישרה עיריית ירושלים סופית את פירוק חברת פרזות. ושהכסף שבקופתה יועבר לעירייה ויופנה לטובת הדיור הציבורי בעיר. במסגרת ההחלטה מבנה תיאטרון פרגוד יהרס ויבנה במקומו בניין מגורים.[4]

נכון לשנת 2016 דבר לא נעשה עם מבנה התיאטרון או מבנים נוספים סמוכים בבעלות חברת פרזות.

אמנים שפעלו בפרגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניקו ניתאי - שחקן, במאי ומחזאי, הצגת היחיד שלו "הנפילה" הוצגה בפרגוד בקביעות למעלה מעשרים שנה (הציג סה"כ למעלה מ-2500 הצגות).[5]
  • דני גוטפריד - פסנתרן ג'אז, הקים את המסורת של הג'ם סשנים בצהרי יום שישי.
  • להקת הברירה הטבעית - זכתה לצ'אנס הראשון להופיע בפרגוד, והופיע בקביעות בפרגוד במשך השנים.
  • עודד תאומי - שחקן, הופיע בפרגוד בשנות השבעים עם ההצגה 'מעל ומעבר'.
  • אבנר שטראוס - זמר, גיטריסט ומלחין, בשנות השמונים הפיק בפרגוד את המופעים אנדרלמוזיקה, "חצר פנימית" ו"בירושלים השמים נמוכים יותר".
  • חנוך רוזן - פנטומימאי, החל את הופעותיו הראשונות בפני קהל בהיותו בן 17 בלבד בתיאטרון פרגוד.
  • מאיר אריאל - הופיע בקביעות בפרגוד במשך כעשרים שנה.
  • אהוד בנאי- בפרגוד ראה את הברירה הטבעית בפעם הראשונה כשהופעת החימום שלהם הייתה יונה וולך שקראה שירה; והחל לפתח את הסגנון המוזיקלי המקורי שלו.
  • להקת אטרף - הכירו בג'ם סשנים של יום שישי.
  • סי היימן - בפרגוד נערכה הופעת הבכורה שלה כשעבדה במקום כמלצרית.
  • דנה ברגר - בפרגוד נערכה הופעת הבכורה שלה.
  • להקת נושאי המגבעת - בפרגוד נערכה הופעת הבכורה שלהם.
  • איגי וקסמן - בנעוריה שרה עם עמיתתה נטע לאור בלהקת "היפוכונדריה" כחימום להופעות להקת נושאי המגבעת בפרגוד.
  • להקת סרטן השד - בפרגוד נערכה הופעת הבכורה שלהם.
  • יוסי עטיה - השתתף בקבוצת שחקנים בתיאטרון פרגוד בשנים 2001-2.
  • להקת ישראל - חבר הלהקה בן יהוה ניהל את פרגוד בשנות השמונים ופתח את המקום בפני שורה של להקות צעירות אחרות.
  • להקות נוספות שהוקמו בפרגוד: דיואלט, הפה והטלפיים, 3ח' ,3ח'B, לויטיקוס, סניה, ההולי-ג'וינט ואחת שתים כזה.
  • יהודה עצבה- מספר סיפורים, הנחה סדנאות למספרי סיפורים בפרגוד.
  • אריה מארק - בשנות התשעים "המהלך האחרון", הצגת היחיד האוטוביוגרפית שלו, הועלתה בפרגוד (בימוי: אבי הדרי, מוזיקה: ליז מגנס).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]