תיבת מרקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר תיבת מרקה בעריכתו ותרגומו של פרופ' זאב בן-חיים 1988

תיבת מרקֶה (או מימר מרקה[1]) הוא שמו של קובץ דרשות וביאורים על התורה השומרונית שנתחבר במאה הרביעית לספירה בידי החכם השומרוני מרקה בן עמרם בן סרד, בן זמנו של בבא רבה. הקובץ, הכתוב ברובו בארמית שומרונית ובחלקו בעברית שומרונית, מורכב למעשה משישה חיבורים שונים, שחוברו בידי מעתיקים מאוחרים לאוסף אחד. סימוכין לדעה זו ניתן למצא בשם שניתן לו בידי המעתיקים המאוחרים: "תיבת מרקה", דבר המצביע כי מקור האוסף הוא ב'תיבה' (ארגז, למעשה) שהכילה את מבחר כתביו של מרקה שנמצאה בדמשק.

חשיבותו של הספר בדת השומרונית גדולה ביותר, ומייחסים לה מקום של כבוד מיד לאחר כתבי הקודש של התורה והתרגום השומרוני־הארמי. בחיבור מובאים רבים מעמודי התווך של הדת השומרונית. ההערצה לספר ומחברו באה לידי ביטוי באמרה שנמצאה בגיליון אחד מכתבי היד "משה נביא רחותה ומרקה נביא פנותה" (משה נביא תקופת הרצון ומרקה נביא תקופת הסתר הפנים[2]) ומעמידה אותו בשורה אחת עם משה.

השומרונים והר גריזים


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי היד המקוריים לא שרדו עד ימינו. כתבי היד היחידים הם העתקות סופרים מאוחרות מהמאה ה-14 שנמצאו אצל זקני העדה בשכם. בין החשובים שבהם הם כתב יד קאהלי (MS H 1 באוניברסיטת טורינו) וכתב יד שכם שנשמר בידי משפחת הכהן הגדול עמרם בן יצחק. אף אחד מכתבי היד אינו שלם, והקטעים החסרים בכתב יד שכם נתגלו בשנת 1995 באוסף פירקוביץ'.

על המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסורת השומרונית מייחסת את החיבור למרקה, גדול פייטניה, ומפרשת את שמו כמשה רבנו בגימטריה (כאשר האות ש' פוצלה לר' וק' בגלל קדושת השם משה). על פי המחקר המודרני שמו נגזר מהשם הרומי מרקוס[3]. הוא מכונה על ידי העדה השומרונית "בדואה דחכמתה"(מייסד החכמה) כנראה בגלל תיבת מרקה שחיבר ולא בזכות פיוטיו הרבים[4].

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ששת הספרים המרכיבים את תיבת מרקה הם:

  • ספר פליאתה - "ספר המופתים", דן בסיפור יציאת מצרים ועשר המכות, ובדמותו של משה רבנו.
  • על תהומי מעיין עדן - "שירת הים", מדרשים שונים הקשורים לנושא מעבר ים סוף ושירת הים.
  • וידבר משה והכהנים הלוים - דן בהרחבה בפרשה ("קיצה" על פי החלוקה השומרונית) בעלת שם זה (ספר דברים, פרק כ"ז, פסוקים ט'-כ"ו) ועניינו דיון הלכתי באופיו בפרטי המצוות הבאות בפסוקי הפרשה.
  • שירתה רבתה - אוסף דרושים על שירת האזינו.
  • וימת שם משה עבד ה' - תיאור פטירתו של משה רבנו.
  • עשרים ושתיים האותיות - דיון מדרשי במשמעות אותיות האלפבית העברי.

בתיבת מרקה יש רבדים לשוניים מתקופות שונות, דבר המצביע על הוספות מאוחרות יותר בגוף הטקסט, בין השאר בנושאים מהותיים בתפיסת הדת השומרונית, תחיית המתים והתהב, נושאים שלא הייתה לגביהם הסכמה כללית בתקופתו של מרקה עצמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב בן חיים עברית וארמית נוסח שומרון כרך שלישי ספר שני עמוד 15, הערה 26, מפנה למאמרו ב-"Bibliotheca Orientalis XXIII" שבו מסביר באריכות את משמעות השם
  2. ^ תרגום חופשי על פי הכתוב בהתולדה - כרוניקה שומרונית, משה פלורנטין, הוצאת יד יצחק בן צבי, תש"ס 1999 ירושלים, עמוד 63 (3א) פסוק 8 הערה 2 (הסתיר)
  3. ^ זאב בן חיים עברית וארמית נוסח שומרון כרך שלישי ספר שני עמוד 15
  4. ^ ראו שם