תיירות בקרואטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוברובניק, אחת מהערים המתויירות ביותר בקרואטיה
הפארק הלאומי אגמי פליטביצה

התיירות היא ענף חשוב בכלכלתה של קרואטיה. בשנת 2017 הגיעו לקרואטיה כ-16 מיליון תיירים שלנו בה כ-86 מיליון לילות. התיירות בקרואטיה החלה באמצע המאה ה-19. כיום קרואטיה נחשבת לאחד מהיעדים המתויירים ביותר סביב הים התיכון. 10 אתרים במדינה נכנסו לרשימת אתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקרואטיה היסטוריה עשירה, והיא נהנית מאתרי טבע רבים. הים האדריאטי מהווה גורם משיכה לתיירים, ועל פי נתוני הסוכנות הסביבתית האירופית (EEA) משנת 2010, מימיו הם השניים בניקיונם בכל רחבי אירופה. אקלים ים תיכוני מתון עם קיץ חם וחורף עם תנאי אקלים סבירים מהווה גורם משיכה לתיירות. קרואטיה מציעה רצועה ימית הכוללת איים רבים, שבילים המיועדים לטיולים רגליים, צלילה, תיירות כנסים, תיירות כפרית, אקולוגיה, תיירות דתית, דייג, צייד ותיירות מרפא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום שנחשב כמלון הראשון בקרואטיה הוא וילה אנגיולינה (Villa Angiolina) שנבנה באופטיה ב-1844. תיירות באי חוואר החלה ב-1868. מלון נוסף נפתח באופטיה בשנת 1884 בקריקווניצה ב-1894 ובדוברובניק נפתח מלון בשנת 1896. כבר ב-1914 נרשמו באופטיה מעל לחצי מיליון לינות, ותיירים שהו בה בממוצע 20 ימים.

בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה הייתה השהייה במלונות בקרואטיה מבוססת על תיירות חוץ. 80% מן התיירות הנכנסת הייתה מן המדינות הבאות:צ'כוסלובקיה, הונגריה, אוסטריה, גרמניה, איטליה ואנגליה. ב-1926 לראשונה נרשמו מעל מיליון לינות, וב-1929 נרשמו יותר תיירים מחוץ לקרואטיה מתיירי פנים. ב-1938 נרשמו 399,608 תיירים בקרואטיה שביצעו 2,719.939 לינות.

התפתחות משמעותית בתיירות לקרואטיה החלה ב-1952, אבל למרות המספר הכולל של התיירים שגדל, קרואטיה נותרה בפיגור מאחורי המתחרות שלה במונחים של רווח, ואיכות השירותים התיירותיים הייתה בירידה. בהמשך התפתחה התיירות בקרואטיה עד לתקופה של הכרזתה של קרואטיה על עצמאות ב-1990. בתקופה זו היוו ההכנסות מתיירות בקרואטיה 75% מככל ההכנסות מתיירות חוץ ביוגוסלביה, אשר קרואטיה הייתה חלק ממנה. בתקופת מלחמת העצמאות של קרואטיה בשנים 1991 - 1995 נותר על כנו מספר התיירים באיסטריה, בעוד שבאזור דלמטיה ובאזורים שנפגעו מן המלחמה, ירדה כמות התיירים באופן משמעותי. בשנים 1990 - 1995 ירד מספר התיירים הנכנסים להיקפים שנמדדו בשנות ה-60: ירידה של 69.3% בכמות התיירות הנכנסת, וירידה של 75% במספר הלינות.

ב-1996, לאחר תום המלחמה חלה עלייה קלה במספר התיירים שנכנסו לקרואטיה, בהשוואה ל-1994. העלייה בכמות התיירים הנכנסת הביאה לעלייה בהכנסות מתיירות, וכתוצאה מכך חלקה של התיירות בבתוצר המקומי הגולמי של המדינה עלה מ-7.2% ב-1995 ל-17% ב-2002.

משנת 2000 מספר הלינות של תיירים גדל בהתמדה (ירידה נרשמה רק בשנת 2008 בשל המשבר הכלכלי העולמי).שיא התיירות בקרואטיה נרשם בשנת 2017 כאשר בקרואטיה ביקרו 17,400,000 תיירים שלנו 86,200,000 לינות. באותה שנה הכנסות התיירות של קרואטיה הסתכמו ב -9.5 מיליארד אירו.

מספרי כניסות תיירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כניסת תיירים לקרואטיה

מספר כניסת תיירים לפי אזרחות (נכון לשנת 2017):

  1. גרמניהגרמניה  גרמניה 2,615,900
  2. אוסטריהאוסטריה  אוסטריה 1,331,215
  3. סלובניהסלובניה  סלובניה 1,297,681
  4. איטליהאיטליה  איטליה 1,110,219
  5. פוליןפולין  פולין 934,336
  6. בריטניהבריטניה  בריטניה 750,675
  7. צ'כיהצ'כיה  צ'כיה 741,757
  8. הונגריההונגריה  הונגריה 545,789
  9. צרפתצרפת  צרפת 536,072
  10. ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 451,947
  11. דרום קוריאהדרום קוריאה  דרום קוריאה 448,636
  12. הולנדהולנד  הולנד 442,692
  13. סלובקיהסלובקיה  סלובקיה 425,173
  14. בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה 354,018
  15. שוודיהשוודיה  שוודיה 294,281
  16. שווייץשווייץ  שווייץ 250,601
  17. ספרדספרד  ספרד 250,387
  18. בלגיהבלגיה  בלגיה 202,796
  19. אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה 186,323
  20. נורווגיהנורווגיה  נורווגיה 172,077
  • סך הכל 15,592,899 מבקרים מכל העולם

אזורי תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשכת התיירות הלאומית הקרואטית חילקה את קרואטיה לשישה אזורי תיירות נפרדים.

איסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו החוף של רוביני

בחוף המערבי שלחצי האי איסטריה ישנן מספר עיירות היסטוריות מימי השלטון הרומי, כגון אומג, המארחת בכל שנה את טורניר אליפות קרואטיה הפתוחה בטניס[1].

העיירה פורץ' ידועה בזכות להבזיליקה האופרזיאנית שבה, שהוכרזה על ידי אונסק"ו ב-1997 כאתר מורשת עולמית. במרכז בעיירה קסטרום מן המאה השנייה לפני הספירה.

בעיר פולה שהנה העיר הגדולה באזור קיים אמפיתיאטרון השישי בגודלו בעולם, המשמש גם בימינו לאירועים ופסטיבלים. . הוא מוקף מתחמי מלונות, אתרי נופש ומתקני ספורט. לא הרחק נמצא הפארק הלאומי בריוני בו 14 איים זעירעם. באיים היה בית הקיץ של מנהיג יוגוסלביה יוסיף ברוז טיטו[2].

בעיירה רוביני מפרצים קטנים החבויים מאחורי צמחייה צפופה ופתוחים לנטוריסטים[3].

החלק הפנימי של חצי האי ירוק ומיוער ובו זורם נהר המירנה. בכל שנה מתקיים פסטיבל סרטים במוטובון המיועד לסרטים עצמאיים[4].

מפרץ קוורנר וסביבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ קוורנר כולו מספק נוף מרהיב, עם הרים גבוהים המשקיפים על איים גדולים בים. אופטיה היא אתר הנופש התיירותי העתיק ביותר בקרואטיה, מסורת התיירות שבה החלה במאה ה -19[5].

עיירות האי הוונציאניות לשעבר של ראב ולושיני הן יעדים תיירותיים פופולריים. האי ראב עשיר במורשת התרבותית ובמונומנטים היסטוריים-תרבותיים. האי ראב ידוע כחלוץ הנטוריזם בים האדריאטי, בהשפעת ביקורו של המלך אדוארד השמיני במקום[6]. האי מציע טבע, חופים, אתרי מורשת, ואירועים כגון טורניר רובה קשת ואת פסטיבל ימי הביניים - "Rapska Fjera". עם מעל 2600 שעות שמש בשנה, האי לושיני מהווה יעד פופולרי בקרב איטלקים, גרמנים וסלובנים במשך חודשי הקיץ. אזורי הפנים של גורסקי-קוטר, ולביט וליקה ישנן פסגות הרים, יערות ושדות, מינים רבים של בעלי חיים כולל דובים, והפארקים הלאומיים ריסניאק ושמורת אגמי פליטביצה. הפארק הלאומי הוכרז ככזה בשנת 1949 ובשנת 1979 הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי[7]. בפארק 16 אגמים הנשפכים זה אל זה באמצעות מפלים.

דלמטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלמטיה הוא חבל ארץ לחוף הים האדריאטי. החבל קרוי על שם עם אילירי שחי בו בעבר[8].

זאדאר

זאדאר היא העיר הגדולה באזור ובה עתיקות מהתקופה הרומית. בימיהם של יוליוס קיסר והקיסר אוגוסטוס העיר הייתה מבוצרת וחומותיה ושעריה נבנו. בצידה המערבי של העיר שכנו הפורום, בזיליקה ומקדש, ומחוץ לעיר היו אמפיתיאטרון ובתי קברות. האקוודוקט שסיפק מים לעיר נשמר חלקית.

הפארק הלאומי פקלניצה הוא הוא פארק לאומי ברכס ולביט, כ-40 ק"מ מצפון לזאדאר. הוא פארק הררי מיוער עם קניונים רבים סמוך לים האדריאטי. הפארק הוא אתר עם מסלולי טיפוס צוקים המתוייר ביותר בקרואטיה, והגדול ביותר בדרום-מזרח אירופה. קרבתו לחוף מאפשרת לתיירים לשלב פעולות טיפוס, טיולים רגליים וספורט ימי. בפארק יותר מ-360 מסלולי טיפוס, באורכים שונים ובדרגות קושי שונות החל מחובבנים ועד מסלולים המתאימים למקצוענים[9]. עונת הטיפוס מתחילה באביב ומסתיימת בסוף הסתיו.

באי פג שוכנת העיירה נובאליה הידועה בזכות חיי הלילה שבה, הכוללים מסיבות לאורך כל שעות היממה[10].

שיבניק

שיבניק הוא אזור עגינת יאכטות, המלא באיים. בשיבניק נמצאת קתדרלת יעקב הקדוש שמוכרת כאתר מורשת עולמי.

צפונית-מזרחית לשיבניק נמצא הפארק הלאומי קרקא (KRKA) ובו מפלים ומנזרים. בפארק זורם מפל סקרדניסקי בוק שגובהו 36 מטרים.

באזור סביב העיירה קנין יש מבצרים מימי הביניים ושרידים ארכאולוגיים.

ספליט

ספליט היא חוף בקרואטיה, השנייה בגודלה במדינה. ארמון דיוקלטיאנוס השוכן בעיר והמרכז ההיסטורי של העיר, הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבותית. העיר נבנתה סביב הארמון המשומר היטב, שהוא אחד המאפיינים האדריכליים והתרבותיים השלמים ביותר באזור החוף האדריאטי הקרואטי. לא הרחק ניצבת קתדרלת ספליט.

ריביירה מקרסקה נמתחת לאורך 60 קילומטר לאורך החוף ומציעה חופי ים, מקומות בילוי, שייט בקיאקים וטיפוס הרים.

האיים הגדולים באזור, כולל האי חבאר ידועים בתעשיית התיירות והדיג שבהם. בחבאר אקלים ים תיכוני מתון וצמחייה ים תיכונית. האי ידוע בכך שיש בו 2760 שעות שמש בשנה[11]. איים בולטים נוספים באזור הם האיים בראץ, סולטה, ויס וצ'יובו.

טרוגיר היא עיר הניצבת על אי. היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית והיא משלבת בתוכה השפעות מהתקופות ההלניסטית, הרומית והווניציאנית, יחד עם אדריכלות יוונית כנסיות הבנויות בסגנון האדריכלות הרומנסקית ובניינים בסגנון הרנסאנס והבארוק. טרוגיר היא מתחם הרומנסק-גותי המשומר ביותר במרכז אירופה. האזור הימי ביניימי בעיר מוקף חומות, עם טירה משוחזרת ומגדל ובנייני מגורים וארמונות מתקופות הרומנסק, הגותית, הרנסאנס והבארוק. קתדרלת סנט לורנץ בעיר החלה להיבנות בשנת 1200. ב-1240 סיים האמן רדובן (Radovan) את בנייתו של השער המערבי המפורסם המשמש ככניסה הראשית למבנה. נקודה ידועה נוספת באי עליו ניצבת טרוגיר היא מצודת קמרלנגו שנבנתה במאה ה-15.

דוברובניק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מיעדי התיירות הפופולריים בקרואטיה הוא העיר דוברובניק. ארמון ספונזה שנבנה במאה ה-16 הוא אחד מהיעדים הבולטים בעיר וכיום משמש כארכיון היסטורי הכולל כתבי יד מן המאה ה-12[12]. ארמון הרקטור (אנ') הוא יצירת גותית-רנסאנסית וכיום משמש כמוזיאון[13]. כנסיית סנט סביור היא עוד שריד מתקופת הרנסאנס, ונמצאת ליד המנזר הפרנציסקני[14]. כנסיית בלזיוס הקדוש היא הכנסייה המפורסמת ביותר בעיר והיא נבנתה במאה ב-18 לכבוד פטרון העיר. המאפיין את העיר הן חומות העיר המקיפות שני קילומטרים ממנה.

האי לוקרום נמצא במרחק כמה מאות מטרים מדוברובניק. באי הקטן מבצר, מנזר בנדיקטי בן אלף שנים, וגן בוטני שנשתל עלי ידי ההארכידוכס מקסימיליאן במאה ה-19.

בסמוך נמצא האי ההיסטורי קורצ'ולה ובו עיר הנקראת על שם האי. אחד הסמלים של העיר הוא ריקוד חרבות שנקרא "מורשקה". האתרים ההיסטוריים המרכזיים כוללים את כנסיית סן מרקו הרומנסק-גותית שנבנתה החל מהמאה ה-14, מנזר פרנציסקני מהמאה ה-15 עם קלויסטר ונציאני-גותי, ארמון המושלים הוונציאנים, ארמונות של עשירים מקומיים מהמאות ה-15 וה-16 והביצורים של העיר.

מרכז וצפון קרואטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הצפוני, עם האזור ההררי של זגרויה ומדימוריה, מלא בטירות ואתרי ספא, ואת העיר העתיקה של ואראז'דין. במדימוריה יש אתרי ספא ומתקני נופש בווצ'קובץ וסביב הכפר סבטי מרטין נה מורי אשר ממוקמים ליד נהר המורה. באמצעות המונומנטים הייחודיים והמורשת האמנותית שלה מייצגת ואראז'דין את המכלול האורבני העשיר והשמור ביותר בקרואטיה. המצודה שבעיר העתיקה היא דוגמה יפהפייה לסגנון המבצרים של ימי הביניים. הבנייה החלה במאה ה-14, ובמאה ה-15 נוספו לה מגדלים עגולים האופייניים לאדריכלות גותית בקרואטיה. כיום שוכן במקום מוזיאון העיר. הקתדרלה של ואראז'דין, לשעבר הכנסייה הישועית, נבנתה ב-1647, ומאופיינת בחזית בארוקית קלאסית, מזבח וציורים מהמאה ה-18.

מקדש מריה בעיירה מריה ביסטריצה הוא מקום העלייה לרגל הגדול במדינה. מאות אלפי עולי רגל מגיעים למקום מאז שהכנסייה עמדה על תילה במאה ה-14. הכנסייה ידועה בפסל הידוע כ"מדונה השחורה עם הילד", המתוארכת לפלישה הטורקית במאה ה -16. במרכז קרואטיה יש כמה אתרי טבע בולטים, כגון שמורת הטבע לוניסקו פוליה. האזור הדרום מערבי ידוע ביערותיו. כנסיות הבארוק מפוזרות בכל רחבי האזור, יחד עם ארכיטקטורה אחרת.

סלבוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור ברנייה נמצא הפארק הלאומי "קופצ'קי ריט" הכולל ביצה גדולה עם מגוון של בעלי חיים וציפורים. זהו אחד האזורים בהם ביצה (סביבה טבעית) שלא ניזוקה הקיימת באירופה, ובה כ-260 מינים שונים של ציפורים כגון אווז בר, ברווז, לבנית גדולה, חסידה לבנה, חסידה שחורה, עיטם לבן-זנב, עורב, אגמית, שחף, שחפיתיים, שלדגיים, נקר ירוק.

המרכז התרבותי באזור הוא החלק העתיק של העיר אוסייק, הכולל בניינים בסגנון הבארוק, כגון כנסיית פטרוס ופאולוס, מבנה ניאו גותי עם המגדל הגבוה השני בקרואטיה אחרי קתדרלת זאגרב.

קתדרלת פטרוס ופאולוס הקדושים היא נקודת הציון העיקרית והמרהיבה ביותר בג'קובו. הכנסייה נבנתה בוף המאה ה-19.

זאגרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בודפשט בירת הונגריה, ופראג בירת צ'כיה, גם בזאגרב בירת קרואטיה עיר עתיקה הממוקמת על גבעה ומרכז עיר מן המאה ה-19. זאגרב היא המרכז התרבותי של המדינהעם שפע מוזיאונים וגלריות. בכיכר המרכזית של העיר פסל שמנציח את באן-ילאצ'יץ', גנרל שפעל במאה ה-19[15]. צפונית לכיכר החלק ההיסטורי של העיר מורכב מגורני גראד וקאפטול, אזורים שנבנו בימי הביניים וכוללים כנסיות, ארמונות מוזיאוניםומבני ממשלה, הנחשבים לפופולריים על ידי תיירים.

כ-30 אוספים במוזיאונים וגלריות בעיר מכילים יותר מ-3.6 מיליון מוצגים, לא כולל כנסיות ואוספים פרטיים. המוזיאון הארכאולוגי כולל כ-400,000 חפצים ומוצגים. במוזיאון הטבע של קרואטיה מוצגים פרה היסטוריים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיירות בקרואטיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ plava laguna croatia umag open] באתר ATP World Tournament
  2. ^ Inside Tito's luxury playground באתר BBC, ‏8 באוגוסט 2009
  3. ^ Nudism On Rovinj Beaches באתר Rovinjinfo
  4. ^ About The Festival באתר פסטיבל הסרטים של מוטובון
  5. ^ History of Tourism and Villas in Croatia באתר villascroatia
  6. ^ Naturism באתר croatia rab
  7. ^ יואל שתרוג,אגמי פליטביצה - שמורת הגן הקסום באתר מסע אחר
  8. ^ גילי חסקין, דלמטיה: חלקת אלוהים לחוף הים האדריאטי, באתר ynet‏, 14 במאי 2008
  9. ^ איציק מרום, כובשים את ההר באתר טיים אאוט, 23 במרץ 2014
  10. ^ חוף גורדון - בין 10 חופי המסיבות הטובים ברחבי העולם באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2012
  11. ^ Where are the Sunniest Places in Croatia? באתר croatia week‏, 9 ביוני 2017
  12. ^ Dubrovnik באתר לשכת התיירות הלאומית קרואטיה
  13. ^ The Rector's Palace - Dubrovnik באתר Dubrovnik City
  14. ^ Franciscan Monastery - Dubrovnik באתר Dubrovnik City
  15. ^ שירי הדר ועדי בן הרוש, MUST: המקומות שחובה לראות בזאגרב באתר ynet‏, 16 בדצמבר 2016