תיירי מרקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיירי מרקס
Thierry Marx
לידה 21 בספטמבר 1959 (בן 64)
הרובע העשרים של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מסעדות קורדיאן באז
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד
  • קצין בלגיון הכבוד (31 בדצמבר 2021)
  • קצין מסדר האמנויות והספרות (13 בספטמבר 2016)
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.thierrymarx.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיירי מרקסצרפתית: Thierry Marx; נולד ב-19 בספטמבר 1962) הוא שף יהודי צרפתי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבו, מרסל מרקס, היה מהגר יהודי-פולני, קומוניסט בהשקפת עולמו, שנלחם במלחמת האזרחים בספרד. תיירי מרקס נולד וגדל בשכונת מנילמונטאן בפריז, עבד באגודת "לה קומפאניון די דוואר" ב-1978 וקיבל דיפלומה באפייה ומגדנאות. עבד בבית אבות כשר שמשפחת רוטשילד תרמה לפריז. ב-1981, בהיותו בן 18, הצטרף לכוח הצנחנים הצרפתי של יוניפי"ל ללבנון, וב-1983 נפצע בפיגוע החזבאללה נגד המפקדה הצרפתית בביירות. התלמד במסעדות "לדואיין", "טיוואן", "ג'אמן" של ז'ואל רובישון ובמסעדתו של אלן שאפל. הוא נסע לאוסטרליה שם היה שף במלון רג'נסי. אחר-כך היה שף בעיר במסעדת "רוק אן ואל" בטור והשיג כוכב במדריך מישלן. עבר למסעדת "שבאל בלאן" בנים, שהחזיקה בתקופתו בכוכב במישלן ונסע לחופשות בסינגפור, בהונג קונג ובטוקיו.

ב-1994 מונה לשף של מסעדת "קורדיאן באז'" (Cordeillan-Bages), המצויה במלון רלה א שאטו בפויאק, בורדו, במבנה מהמאה ה-18. המסעדה שייכת למשפחת קאז, שבבעלותה גם חמישה יקבים בבורדו, שהידוע שבהם הוא "שאטו לנש-באז'", והיא מחזיקה גם במסעדת "לה שאפון פין" ובבית ספר ליין. מסעדת "קורדיאן באז'" בראשותו זכתה בכוכב במדריך מישלן ב-1996 והגיעה לשני כוכבים ב-2000. מרקס נבחר לשף השנה של מדריך הגו מיו לשנת 2006. ב-2011 המסעדה החזיקה בשני כוכבים במדריך מישלן וב-19 נקודות בגו מיו.

מרקס עזב את "קורדיאן באז' ונכון ל-2018 הוא השף של מלון מנדרין בפריז, בו יש לו מסעדה עם שני כוכבים.

מרקס מבשל את מוצרי אזור בורדו, תוך שילוב השפעות בינלאומיות, ומשלב בתבשיליו גסטרונומיה מולקולרית.

החל מפברואר 2010 הוא אחד השופטים בתוכנית המציאות "Top Chef" בגרסתה הצרפתית המשודרת ברשת הטלוויזיה M6. מרקס עזב את התכנית לאחר 5 עונות ב-2014.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביטל ענבר, התענוגות של יינות בורדו, הוצאת כתר, ירושלים, 2005, עמ' 67, 84, 108, 110, 116-112, 120.
  • אמיר שיינמן, מגזין יין וגורמה, גיליון 96, מאי 2006, עמ' 34.
  • Robert Parker Jr., Bordeaux: A Consumer's Guide to the World's Finest Wine. Fourth Edition. New York, Simon & Schuster, October 2003, pp. 1195-1196.
  • Michael Steinberger, Au Revoir to All That: The Rise and Fall of French Cuisine, Bloomsbury Publishing PLC, 2010; pp. 82, 216.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיירי מרקס בוויקישיתוף