תיכון בליך
 | |
 | |
| בית ספר תיכון | |
|---|---|
| מוטו | "אֹהֵב מוּסָר, אֹהֵב דָּעַת", משלי י"ב א' |
| תקופת הפעילות | 1959–הווה (כ־66 שנים) |
| שכבות לימוד | ט'-י"ב |
| מספר כיתות | 66 |
| בעלי תפקידים | |
| מנהלת | הילה רומש |
| באחריות | רמת גן |
| סגל | כ-200 מורים |
| תלמידים | |
| כ-2,220 | |
| מיקום | |
| מיקום | המאה ואחד 24, רמת גן |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°03′21″N 34°49′05″E / 32.05583333°N 34.81805556°E |
| http://www.blich.co.il | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   תיכון בליך  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
בית הספר העירוני על שם בליך הוא בית ספר תיכון עירוני בשכונת רמת-חן בעיר רמת גן ותל אביב נכון לשנת תש"פ (2020)[1] לומדים בו כ-2,300 תלמידים בכיתות ט'-י"ב. בכל שכבה יש כ-15–17 כיתות (סה"כ 65 כיתות). כ-19% מהתלמידים לומדים במסגרת תוכנית עתודה מדעית טכנולוגית, לשעבר פעלה בבית הספר כתת-נחשון שהוחלפה בשנים האחרונות לכתת רמון. אחוז הזכאות לבגרות הוא כ-90% ואחוז המצטיינים כ-10%.[2] סגל בית הספר מונה כ-200 מורים ובראשו עומדת המנהלת הילה רומש (החל משנת ה'תשע"ט).[3]
אל בית הספר מגיעים תלמידים בעיקר ממרכז ודרום רמת גן לצד תלמידים מתל אביב-יפו, רמת אפעל, כפר אז"ר, גבעת שמואל, קריית אונו וגבעתיים. נבחרות הכדורסל הבית-ספריות של הבנים והבנות משתתפות בליגות העל לתיכונים, והוא היה בית הספר הראשון בארץ שפתח בפני התלמידים את האפשרות ללמוד סינית.[דרוש מקור] שליש מתלמידי בליך חברים בתנועות נוער שונות, וכרבע מהמתנדבים לשנת שירות ממחוז דן - הם מבית הספר.[דרוש מקור]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזור בליך במלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליך נמצא על גבעה בשכונת רמת חן, שבזמנו הייתה החלק המזרחי של העיירה הערבית סלמה. באותה תקופה הגבעה הייתה חשופה ונקראה "גבעת חמשת הבתים". מאותם בתים, צלפים ערבים ירו על רמת גן, גבעתיים, אפעל וכפר אז"ר.
בליל 18 בינואר 1948 יצא לפועל אחד המבצעים הראשונים של חטיבת אלכסנדרוני - מבצע נזלת.[4] עם שחר, כוח בגודל של מחלקה כבש את הגבעה ופוצץ את הבתים. מפקד הכוח אריאל אנקלביץ נפצע קשה בפעולה, וכעבור שלושה ימים נפטר מפצעיו. הוא היה החלל הראשון של חטיבת אלכסנדרוני במלחמת העצמאות.[דרוש מקור]
בינואר 2008, במלאת 60 שנים לקרב, הוצב לוח הנצחה ב"בליך" לזכר הפעולה ולזכרו של אנקלביץ.
לאחר קום המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר התיכון נקרא "תיכון גזית" ושכן ברמת יצחק, עד שב-1962 עבר למיקומו החדש ושונה שמו. הוא קרוי על שם משה בליך,[5] שהיה ראש מחלקת החינוך ברמת גן בתקופתו של ראש העיר אברהם קריניצי. ישראל זינגר, ראש עיריית רמת גן לשעבר, ניהל בעבר את בית הספר בשנים 1985-2003.
מקצועות הלימוד והמגמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתיכון בליך מספר רב של מקצועות לימוד, ביניהם:
- בתחום המדעים והטכנולוגיה: הנדסת תוכנה, מדעי הרפואה, מדעי המחשב, Data analysis, פיזיקה, רמון, כימיה וביולוגיה.
- בתחום האמנויות: תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מחול ומוזיקה.
- בתחום מדעי הרוח והחברה: כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, חוק ומשפט, ערבית, צרפתית, תנ"ך, ספרות, גאוגרפיה והיסטוריה.
- בתחום הספורט: כדורעף, כדורסל וחינוך גופני.
הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגמת הרובוטיקה זכתה במקום השישי ברובונר, תחרות לבניית רובוטים מכבי שרפות ב-29 באפריל 2004, הרובוט שנבנה נקרא 'זושה'. התחרות נערכה בטריניטי קולג' בהרטפורד, קונטיקט, ארצות הברית.
- גיל דולברג זכה, כתלמיד בליך, במקום הראשון בתחרות קודגורו בשנת 2006 ו-2007.[דרושה הבהרה]
- הסרט "מעל פני המים",[6] שהפיקו תלמידות מגמת הקולנוע: אפרת רז (תסריט ובימוי), שירן הדדי (צילום ותאורה) נוי קרולינסקי (סאונד ועריכה) ולירון טלמור (הפקה וארט), זיכה את יוצרותיו בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים "ואן-ליר" ובפסטיבל "הרצל הזהב" לשנת 2008.
- קבוצת הכדורסל של בית הספר משתתפת באופן קבוע בליגת הכדורסל של בתי-הספר התיכונים. בשנת 1995 זכתה נבחרת הכדורסל של תיכון בליך באליפות המדינה לבתי ספר תיכוניים לאחר שגברה במשחק הגמר על תיכון עירוני ט' תל אביב, ומאז (נכון ל-2019) זכתה 4 פעמים בסגנות הליגה.
מחלוקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעת דירוג החמשושיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך שנים התקיימה בבליך מסורת, במסגרתה בשבוע הראשון ללימודים עשרות שמיניסטים הוציאו שולחנות מהכיתות לאזור מסוים בבית הספר, ודירגו בכתב את המראה החיצוני של כל התלמידות החדשות (החמשושיות) שעברו בו. בספטמבר 2019, שתי בוגרות של התיכון הוציאו קליפ ספוקן וורד שמתאר מסורת זו ומבקר אותה. פרסום הסרטון גרר סערה תקשורתית וביקורת רבה על הנהלת בית הספר, שבתגובה קראה לתופעה "תופעה נלוזה", והצהירה שלא תעבור עליה לסדר היום, ושמארגניה יענשו בחומרה.[7][8]
בחירות הדמה בתיכון בליך
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיכון בליך מוכר בעיקר בזכות בחירות הדמה שהוא מקיים בקרב תלמידיו, כבר עשרות שנים. בשנת 1969 בחירות הדמה נערכו יום לפני הבחירות לכנסת, ומשנת 1992 הן נערכות בסמוך למועד קיומן של הבחירות האמיתיות.
המסורת צברה תאוצה לאחר שבחירות הדמה טרם הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977 חזו את "המהפך". מאז, הן מעוררות עניין ומושכות אליהן כלי תקשורת ומועמדים לכנסת.
- בבחירות הדמה ב-1986 (שלא הייתה שנת בחירות) גוש השמאל קיבל 269 קולות וגוש הימין 208.
- בבחירות הדמה ב-1988 ניצחו המערך ורצ (67 מנדטים) את הליכוד והתחייה (41).[9]
- בבחירות הדמה ב-1990 (שלא הייתה שנת בחירות) גוש השמאל קיבלו 45.6% מהקולות וגוש הימין ב-44.8%.[10]
- בחירות הדמה ב-1992 חזו את עליית ממשלת רבין, ובבחירות הדמה לראשות הממשלה טרם בחירות 1996 הביס שמעון פרס את בנימין נתניהו.
- בבחירות הדמה לראשות הממשלה טרם בחירות 1999 ניצח אהוד ברק (56%) את בנימין נתניהו (25%) ואיציק מרדכי (11%). בבחירות הדמה לכנסת באותה שנה ניצחה מפלגת העבודה (31.5%) את הליכוד (20.6%), מרצ (17.3%), פנינה רוזנבלום (11.3%) ומפלגת המרכז (7.9%).[11]
שנות האלפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בבחירות הדמה טרם הבחירות האישיות ב-2001 ניצח אהוד ברק (58%) את אריאל שרון (42%).[12]
- בבחירות הדמה טרם בחירות 2003 קיבל גוש המרכז-שמאל 56.8% מהקולות וגוש הימין 43.1%.[13]
- בבחירות הדמה טרם בחירות 2013 ניצחה יש עתיד. תוצאות אלו חזו את מגמת ההצלחה המפתיעה של יש עתיד שזכתה ל-19 מנדטים (למרות שבבחירות לכנסת המפלגה הגדולה ביותר הייתה הליכוד). תוצאות בחירות הדמה חזו את תוצאות הבחירות בעיר רמת גן.
| בחירות 2006[14] | קדימה (36%) | העבודה (18%) | הליכוד (12%) | מרצ-יחד (8.9%) | האיחוד הלאומי-מפד"ל (7.4%) | הירוקים (6.6%) |
| בחירות 2009 | לא נערכו עקב מבצע עופרת יצוקה. | |||||
| בחירות 2013[15] | יש עתיד (27%) | הליכוד-ביתנו (25%) | העבודה (23%) | הבית היהודי (11%) | מרצ (4%) | ש"ס (3%) |
| בחירות 2015[16] | המחנה הציוני (32%) | יש עתיד (28%) | הליכוד (14%) | הבית היהודי (10%) | מרצ (9%) | כולנו (5%) |
| בחירות 2019[17] | כחול לבן (47%) | הליכוד (21%) | מרצ (10%) | כולנו (7%) | זהות (5%) | העבודה (3%) |
| בחירות 2022 | יש עתיד
(45.1%) |
הליכוד
(24%) |
המחנה הממלכתי
(12.4%) |
העבודה
(5%) |
הציונות הדתית
(4.6%) |
צעירים בוערים
(2.9%) |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תיכון בליך
איך הפך תיכון "בליך" למוסד שחוזה את תוצאות הבחירות?, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:51), 10 בספטמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נועם (דבול) דביר, נכנסו ל(בית) ספר השיאים של מוסדות החינוך בישראל, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2018
- ^ התיכון העירוני ע"ש בליך – אחוזי זכאות לבגרות, באתר blich.tik-tak.net
- ^ משרד החינוך, נתונים כלליים לעירוני ע"ש בליך, באתר שקיפות בחינוך
- ^ איתן הבר, זאב שיף: לקסיקון לביטחון ישראל, הוצאת זמורה ביתן מודן, 1976
- ^ תשובה באתר KOL
- ^ הסרט באתר יצירות תלמידים של משרד החינוך
- ^ מערכת ערוץ הנשים, "תופעה נלוזה": שמיניסטים בתיכון בליך ברמת גן מדרגים תלמידות חדשות לפי מראה חיצוני, באתר מאקו, 3 בספטמבר 2019
- ^ ענבל הכט, תלמידות חדשות בבליך מקבלות 'ציונים' על המראה שלהן: "לא הפסקתי לבכות כל היום", באתר ישראל היום, 4 בספטמבר 2019
- ^ נורית דברת, נצחון למערך - בבחירת בבי"ס התיכון "בליך", מעריב, 4 בפברואר 1988
- ^ 7 - מעריב, 09/02/1990, באתר www.jpress.nli.org.il
- ^ הבחירות בתיכון בליך ר"ג: %56 לברק ו-%25 לנתניהו, באתר גלובס, 18 במרץ 1999
- ^ התלמידים רצו את ברק, באתר ynet, 23 בינואר 2001
ברק ניצח ב"בחירות" בתיכון בליך; שרון סירב לדבר בתיכון חדש על לבנון, באתר גלובס, 23 בינואר 2001 - ^ ענבל אביב, הבחירות בבליך: הליכוד מנצח, שינוי מפתיעה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 בדצמבר 2002
- ^ לילך ויסמן, קדימה ניצחה בבחירות הדמה בתיכון בליך עם 36%, באתר הארץ, 27 בפברואר 2006
- ^ גלעד מורג, התיכוניסטים עם לפיד: בליך בחר יש עתיד, באתר ynet, 6 בדצמבר 2012
- ^
ירדן סקופ, המחנה הציוני ניצח בבחירות הדמה בתיכון בליך; הליכוד במקום השלישי, באתר הארץ, 22 בפברואר 2015
- ^ דפנה ליאל, ניצחון סוחף לגנץ וללפיד בתיכון "בליך", באתר מאקו, 5 במרץ 2019
