תיכון הימלפרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "הימלפרב" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו הימלפרב (פירושונים).
תיכון הימלפרב
פתח תיכון הימלפרב.JPG
תאריך ייסוד 1920 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°46′01″N 35°10′52″E / 31.767°N 35.181111111111°E / 31.767; 35.181111111111
himmelfarb.tik-tak.net
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
תיכון הימלפרב
תיכון הימלפרב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית-הספר התיכון התורני על-שם פ' הימלפרב הוא תיכון ציוני-דתי לבנים בירושלים. בית-הספר נוסד בשנת 1920 בתור "תיכון מזרחי", ופעל ברחוב הלל שבמרכז העיר ירושלים. בשנת 1968 עבר בית-הספר למשכנו הנוכחי בשכונת בית וגן[1].

בית הספר הימלפרב מחנך את תלמידיו לשילוב בין עולם התורה והמצוות יחד עם עולם ההשכלה המודרנית בתחומי המדע, התרבות הכללית והיצירה. תלמידי בית הספר עוסקים בעשייה חברתית במהלך לימודיהם, ובית הספר מכוון אותם להמשיך ללמוד תורה ולתרום לחברה גם לאחר לימודיהם, ולשרת בצה"ל באופן שבו יביאו את כישוריהם לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

תלמידי בית הספר זוכים ליחס אישי חם מצוות המורים, מהמחנכים המסורים ומצוות ההנהלה הרחב.

בית-הספר זכה בפרס החינוך הדתי לשנת תשס"ז ובאות הנשיא לחינוך לשותפות תשע"ז[2].

מבנה בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן פינה לבית הספר הונח בנובמבר 1963, במעמד שר החינוך, אבא אבן[3] (ניתן לצפות בתמונות מהאירוע כאן.)

את מבנה בית הספר תכננו האדריכלים שולמית נדלר, מיכאל נדלר ושמואל ביקסון. עם המעבר למבנה החדש בשנת 1968 הוסב שמו של המוסד שנקרא מעתה על-שם פאול הימלפרב, נדבן אמריקני שתרם להקמת המבנה החדש.

בשנת הלימודים תשע"ח נחנך מבנה נוסף לבית הספר עקב הגידול במספר התלמידים בבית הספר.

דרכו החינוכית של בית-הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית-הספר הימלפרב חרת על דגלו את דבריו של מייסד בית המדרש למורים 'מזרחי', הרב אליעזר מאיר ליפשיץ, במאמרו על החינוך לתפיסת 'תנועת המזרחי': "איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויין בה? 'בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך' (ספר משלי, פרק ג', פסוק ו')."

בית-הספר מחנך לחיבור התורה והחיים ברוחן של אסכולת תורה עם דרך ארץ - לשילוב תורה עם מדע והשכלה, תרבות כללית ויצירה; תנועת בני-עקיבא - לשילוב תורה בחיי עשייה, עמל ותיקון חברתי; ותנועת הציונות הדתית - לשילוב תורה ויישוב ארץ ישראל, וחיבור לעם ולמדינה.

בית-הספר מציב את סדרי העדיפויות של החינוך באופן שונה מזה של הישיבות התיכוניות. הוא אינו דוגל בחינוך פנימייתי ובגישה הסתגרותית, ורואה חשיבות גדולה בהשפעת הבית שבו הנער גדל על תהליך עיצוב דמותו. בנוסף, מעודד בית-הספר דיאלוג של תלמידיו עם עולם המחשבה המודרנית ככלל, והעולם הכללי-חילוני בפרט. לדוגמה, בית-הספר מקיים טקס שנתי לציון יום הזיכרון לרצח יצחק רבין במשותף עם בית הספר הכללי השכן - בויאר.

מבחינה דתית, דרכו של בית-הספר מושפעת ממשנותיהם של הרב קוק, המגיד ממזריטש - שתורתו מדגישה את הצורך בעשיית כל מעשה לשם שמיים ולאו דווקא את הלימוד והשינון, והרב שג"ר - שתלמידו הרב יהודה ברנדס ניהל בעבר את בית-הספר. בית-הספר פועל ברוח פלורליסטית, ואינו פוסל דעות רבות ומגוונות כל עוד הן יוצאות מתוך התורה; ולצד ערכים קולקטיביים, בית-הספר מחנך לאינדיבידואליות ולייחודיות אישית.

על אף שבעבר התבלט בית-הספר באחוז זכאות לתעודת בגרות מהגבוהים בארץ[4], הוא נמנע מלסנן מועמדים על סמך הישגיהם הלימודיים הקודמים בלבד, ודוגל באינטגרציה של תלמידים מכל פלחי האוכלוסייה.

בשנים האחרונות בית הספר מפגיש את תלמידיו עם עשרות אנשי רוח, שופטים, אנשי צבא, פוליטיקאים, רבנים ועוד במסגרת תוכנית "שיחת המנהל" מתוך רצון שיכירו את כל רובדי החברה הישראלית[5].

המקצועות המוגברים בבית הספר (מגמות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הימלפרב הוא אחד מבתי הספר עם המספר הרב ביותר של מקצועות מוגברים אותם ניתן ללמוד בתוך בית הספר בזמן יום הלימודים הרגיל, בתוך בית הספר והוא בית הספר הדתי עם המספר הרב ביותר של מגמות לימוד בכל רחבי מחוז ירושלים.

בחירת המקצועות המוגברים נעשית במהלך כיתה ט' והלימוד בהם נעשה לכל אורך התיכון (י'-י"ב). מרבית התלמידים בוחרים בשני מקצועות מוגברים על מנת שיוכלו למצות את מירב כישרונותיהם ונטיותיהם.

אשכול מדעי הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדעי המחשב: ראש המגמה - גב' פרידה בן פזי. הלימוד במגמת מדעי המחשב מקנה מגוון מיומנויות שניתן להשתמש בהם בכל מקצוע, כולל: מיומנות פתרון בעיות, פיתוח החשיבה הלוגית, יצירתיות, התמדה ועובדה צוות. נושאי הלימוד: יסודות מדעי המחשב, ארגון המחשב ושפת סף, מבנה נתונים בסביבת JAVA ומודלים חישוביים.
  • גאוגרפיה: ראש המגמה - גב' דרורית טל. נושאי הלימוד: כדור הארץ והסביבה, גאוגרפיה פיזית, קריאת מפות, גאוגרפיה אקטואלית, ארץ ישראל והמזרח התיכון, ניתוח תופעות יסוד במרחב, פיתוח ותכנון מרחבי וירושלים כדוגמה לתכנון ופיתוח. במגמה זו התלמידים יוצאים למספר סיורים יומיים.
  • פיזיקה: ראש המגמה - מר אברהם מורלי. מקצוע הפיזיקה אינו רק תחום דעת בזכות עצמו, אלא הוא תחום דעת העומד בבסיסם של יתר מדעי הטבע. נושאי הלימוד: מכניקה, חשמל ומגנטיות, אופטיקה, קרינה ופיזיקה מודרנית. הלימודים כוללים חומר עיוני ומעבדה.
  • ביולוגיה: ראש המגמה - הגב' איילת ארנד. לימוד בילוגיה מקנה ידע מעמיק ורחב על תהליכים המאפיינים את עולם החי והבנה של רעיונות מרכזיים בבילוגיה. הלמידה מעודדת חשיבה ביקורתית ויצירתית להיבטים אתיים המאפשרים לבוגר המגמה להיות אחראי לבריאותו ולסביבתו ולהבין את התמורות במדע והשלכותיהן על הפרט והחברה. הבוגר יוכל להתמודד עם אתגרים בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה, החקלאות, שמירת הטבע והסביבה. נושאי הלימוד: התא, מושגי יסוד בתכנון ניסוי מדעי, מושגי יסוד בתורת הכימיה, אקולוגיה, הביולוגיה של האדם. הלימודים כוללים חומר עיוני, מעבדה והגשת ביוחקר.
  • אמנות הקולנוע: ראש המגמה - ד"ר יובל ריבלין. מטרת המגמה - להדריך את התלמידים בשימוש יעיל ומבוקר בכלי התקשורת, לעודד השתלבותם בעתיד בעולם היצירה והתקשורת, בהביאם עימם השקפת עולם של תורה עם יכולת שילוב לעולם הסובב. הלימודים כוללים חומר עיוני והגשת עבודה מעשית - הפקת סרט. מבחר מן הנושאים הנלמדים: אמנות הטלוויזיה והקולנוע: ניתוח סרטים, צפייה ביקורתית בתוכניות טלוויזיה. עבודה מעשית: תסריט, צילום, עריכה ובימוי[6]. בנוסף לכך יעסקו גם בשאלות הלכתיות והגותיות במפגש בין תורה לתקשורת.

אשכול מדעי הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אומנות: ראש המגמה - מר שמעון אוזן. המגמה מאפשרת לעבור תהליך מיוחד במינו, במסגרתו משפר כל אחד מהתלמידים את מיומנותיו הטכניות בציור ובפיסול ואת יכולות ההבעה שלו באמצעים חזותיים. הלימוד מתחלק לשניים: שיעורים מעשיים (סדנה) עם תרגילים ברישום, בציור, בפיסול ובתחומים נוספים נוספים. שיעורים עיוניים: ניתוח יצירות אומנות, הכרות עם מושגים מקצועיים מעולם האומנות הלימוד נעשה בשילוב תכנים היסטוריים רלוונטיים והיבטים חברתיים, תרבותיים ומחשבתיים המקיפים את עולם האומנות.
  • היסטוריה: ראש המגמה: ד"ר דורון לופז. מטרות המגמה: פיתוח יכולת ניתוח מורכבת של אירועים ותהליכים היסטוריים, קריאת מקורות ראשוניים, הבעה בעל פה, כתיבה ברמה גבוהה וידע היסטורי מקיף של הנושאים הנלמדים בבית הספר. נושאי הלימוד: תולדות ארצות הברית, מלחמת העצמאות של מדינת ישראל ובשנה האחרונה, כל תלמיד בוחר נושא וכותב עליו עבודת מחקר.
  • סִפרוּת: ראש המגמה - גב' תמר קריגר-ערמוני. אחת המגמות הוותיקות בבית הספר, הפועלת משנת 1994. במסגרת המגמה התלמידים זוכים לעבור תהליך מרתק שבו התלמידים נפגשים עם יצירות מיוחדות, תלמידים מעניינים בלימוד השם דגש על יצירתיות ודיונים. בכל שנה נלמד נושא שנתי שונה (למשל: בית ומשפחה, מסעות, שקופים ועוד).
  • ערבית: ראש המגמה - מר מיכאל מרגליות. מטרת הלימודים במגמה היא להקנות לתלמידים ידיעה טובה בשפה הערבית הספרותית, יכולת קריאה, האזנה והבנה של לשון התקשורת, ספרות מודרנית וקלאסית, שירה, יכולת בסיסית של שיחה פשוטה ומושגייסוד בתולדות האסלאם ובתרבות ערב. באמתחתם של בוגרי המגמה כלי חזק שיוכלו לעשות בו שימושים רבים בעתיד: בשרות צבאי מאתגר ומעניין בחיל המודיעין, בלימודים גבוהים בתחומים רבים שבשבילם נדרש ידע בערבית ובמקצועות ועבודות מעניינות בסקטורים הפרטי והציבורי כמו: תקשורת, עסקים, חינוך, משפטים ובמשרדים ממשלתיים.

החינוך הגופני בבית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורי החינוך הגופני ונבחרות בית הספר מהווים חלק מרכזי מפעילות בית הספר וממורשתו.

בית הספר זכה בשנים האחרונות להישגים רבים בענפי ספורט רבים. נבחרת הכדורסל העפילה ארבע שנים ברציפות לגמר המחוזי (2013–2016) וזכתה פעם אחת בגמר המחוז[7]. בשנת 2018 הנבחרת העפילה שוב לגמר המחוז. פעמיים נבחרת הכדורסל הצליחה להגיע לרבע גמר באליפות הארצית.

בשנת 2018 התשע"ח זכה בית הספר באליפות חמ"ד של הישיבות והתיכונים הדתיים כשגברו על ישיבת שדה יעקב[8].

בשנת 2019 זכתה הנבחרת בתואר שנה שנייה ברציפות, לאחר דרמה ענקית היא ניצחה 55–60 את הישיבה התיכונית גבעת שמואל.

נבחרות מרוצי שדה של בית הספר מהטובות בארץ וזכו מספר פעמים במקומות ראשונים באליפות הארצית. בבית הספר למדו ספורטאים רבים בכירים: בג'ודו נעם מלכיאור, בכדורסל שחקנים רבים, בהם צמד השחקנים למשפחת רבי, רועי ואחיה, למשפחת עירון, אורי ויה-לי, וכן שחקני הנוער של הפועל ירושלים הוד דנינו, ליעד גרינבלט, נועם אליאס, תומר דאר.

בריצה ארוכה: נועם צוריאלי, איתן זרביב[9]. בקפיצות וריצה למרחקים קצרים ג'וש פיין[10], יאיר אוספנסקי, יעקב סובול.

מורים לחינוך גופני:אוריאל קוליוק, יוסי פרץ, גולדברג שלומי[11].

בית הספר משתתף באופן קבוע מדי שנה במרתון ירושלים לזכר בוגר בית הספר מתן שביט.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

'קיר יהדות': ספרי הקודש בספריית בית הספר

ספריית בית הספר נחנכה באמצע שנות התשעים בנוכחות ראש העירייה, אהוד אולמרט. לכל אורך השנים הספרייה היוותה מקום ישיבה ולימוד לתלמידי בית הספר, וכן מקום לשיחות עם מורים וחברים.

בשנת תשע"ז, עברה ספריית בית הספר שיפוץ. מלבד חידוש פני הספרייה, הוחל ביצועו של פרויקט ששם לעצמו למטרה להעלות את כל ספרי הספרייה לקטלוג מקוון. יוזמה זו באה לאחר שנים שבהם לא הייתה הספרייה מונגשת לתלמידים ולצוות בית הספר, ותהליך איתור הספרים המבוקשים על ידם התנהל בצורה לקויה. את שירותי האתר מספקת חברת אגרון, וקטלוג כלל הספרים בספרייה נמשך כל העת. כיום פתוח האתר לכלל המשתמשים, והתלמידים יכולים לחפש בו באופן עצמאי ספרים ולאתרם בספרייה בשיטת ה'מדף הפתוח' (Open Shelf)[12].

בצמוד לספריה נמצא "חדר נועם" לזכרו של בוגר בית הספר, סרן נועם כהן ז"ל[13] והוא משמש כחדר מחשבים לטובת הלימודים של תלמידי בית הספר, בנוסף לחדר מחשבים גדול נוסף הנמצא בקומה התחתונה.

סגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלי בית-הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהלת בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה"ל תשע"ט הרב ירמי סטביסקי יצא לשנת שבתון ולכן ישנם מספר שינויים בהנהלה:

  • מנהל בית הספר - הרב שלומי דנינו
  • מנהל חטיבה עליונה - אבישי זינגר
  • מנהל חטיבת הביניים - נועם ששון
  • סגן מנהל חטיבת הביניים - ליאור בדין
  • רב בית הספר - הרב אבי גולדברג
  • רכז תקשוב - ד"ר גרשון צין

אנשי סגל ידועים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצוות בית הספר נמצאים מורים רבים שהיו בעצמם תלמידים בבית הספר.

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Moovit | איך מגיעים לתיכון הימלפרב בירושלים באוטובוס, רכבת או רכבת קלה ?" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-20 בנובמבר 2018. 
  2. ^ President Reuven "Ruvi" Rivlin (20 בספטמבר 2016), נשיא המדינה העניק את "אות הנשיא לחינוך לשותפות" במסגרת כנס "תקווה ישראלית בחינוך", בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2017 
  3. ^ 900 אלף ל"י תרם הימלפרב להקמת בתי־ספר בבירה, מעריב, 3 בנובמבר 1963
  4. ^ אילאיל שחר, בתי- ספר תיכוניים / סיימו בהצטיינות, באתר nrg‏, 27 במרץ 2002
  5. ^ ניתן לראות את חלקם כאן.
  6. ^ סרט גמר, הימלפרב - YouTube, www.youtube.com (בiw)
  7. ^ Avirachelgoldberg (6 בנובמבר 2014), גמר הכדורסל הימלפרב אלופי ירושלים, בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2018 
  8. ^ הימלפרב אלופת החמ"ד: הגביע עובר לירושלים - סרוגים, www.srugim.co.il (בעברית)
  9. ^ ניתן לקרוא עוד על זרביב בעמ' 34. "מצב הרוח - 472 תרומה". calameo.com. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2018. 
  10. ^ "נבחרת הנוער של לידר ירושלים דורגה שישית בגביע אירופה". בדיקה אחרונה ב-2 במאי 2018. 
  11. ^ לרוץ חופשי - מדריך ריצה למתחילים ומתקדמים, מאת שלומי גולדברג, p.beeperim.co.il
  12. ^ אתר הספרייה.
  13. ^ http://www.izkor.gov.il/כהן%20נועם/en_2c3674e3162d3aa047849c7270478469, www.izkor.gov.il
  14. ^ שילה ערן : שופטים בישראל, www.shoftim.org.il
  15. ^ שחקן הפוטבול הישראלי הראשון בקולג' אמריקאי