תיל אבובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האזור בבבל בו מוערך שנמצא תיל-אבובי (מסומן בירוק).

תִל אָבֻבִי היה יישוב, או אזור, בבבל באלף הראשונה לפנה"ס, אשר מקובל לזהותו עם העיר "תל אביב" המוזכרת בספר יחזקאל ובה שכן הנביא עם גולי ממלכת יהודה בגלות בית ראשון[1]. המידע אודות קיומו של היישוב התקבל מפיענוח לוח כתב יתדות אחד בשפה הבבלית ואין מידע מדויק על מיקומו. אולם, בעקבות הצטברות המידע אודות גולי יהודה בבבל וההקשר שנעשה בטקסט המקראי בין יישוב זה לנהר כבר, מעריכים חוקרים שהוא נמצא במרחב הגאוגרפי שבין העיר ניפור לעיר שורופק הקדומות, דרומית לבירת הממלכה, בבל.

מקורות המידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה הופיע שמו של היישוב בפסוק מספר יחזקאל, ממנו ניתן להבין שגולי ממלכת יהודה, אשר הוגלו בידי נבוכדנצר השני, מלך בבל, בתחילת המאה השישית לפנה"ס, שכנו, בין היתר, ביישוב או אזור בשם "תל אביב" על גדות נהר כבר:

וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, ואשר (וָאֵשֵׁב)--הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים בְּתוֹכָם

.

אימות לקיומו של היישוב נמצא בלוח כתב יתדות בבבלית משנת 511 לפנה"ס (תקופת שלטונו של דריוש השני - הממלכה האחמנית), שנמצא בחפירות העיר אור בדרום בבל. הטקסט בעל האופי המסחרי, נחתם בידי סופר בשם ארד-סין ביישוב "תִל אָבֻובִי"[2]. תעודה זו איננה מזכירה אנשים בעלי זהות יהודאית (התעודה נמצאת היום במוזיאון הלאומי של עיראק).

מעבר לאלה, אין כל מידע אודות היישוב, תושביו וקורותיו. היישוב איננו מוזכר בתיעוד הבבלי הארכאולוגי המוכר מתקופת גלות בבל, בדגש על אוסף תעודות אל יהודו, והאוספים העסקיים של משפחות מֻרָשֻ ואֶגִבִ.

משמעות השם וזיהוי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

באכדית, משמעות המושג "תיל אבובי" היא "הישוב אשר נחרב בשטפון/במבול"[3]. על רקע אזכורו של היישוב בספר יחזקאל יחד עם תעלת ההשקיה הגדולה, "נהר כבר", והיכרות המחקר עם ריכוז היישובים היהודיים במרחב ניפור-שורופק, העלו חוקרים את האפשרות שהיישוב נמצא באזור זה. העיר שורופק עצמה מוכרת ממצאי חפירות ארכאולוגיות וממיתולוגיה מסופוטמית כמוקד של שטפון אסוני. סביב העיר נמצאו ממצאים המעידים על הצפה בסדר גודל משמעותי שהתרחשה במאה ה-30 לפנה"ס, במעבר שבין תקופת ג'מדט נאסר לתקופת השושלות הקדומות של שומר וקרוב להתגבשות סיפור המבול בעלילות גילגמש. גיבור המבול בעלילות גילגמש, אותנפישתים, מוזכר בתיעוד האכדי כאחד ממלכיה הקדומים של העיר שורופק.

עם זאת, המושג "תיל אבובי" מופיע גם בטקסטים אכדיים נוספים, לאו דווקא רק בהקשר של יישוב ספציפי, אלא גם כתיאור מצב של עיר ואזור. בחוקי חמורבי מהמאה ה-18 לפנה"ס (כ-1,300 שנים לפני התעודה שנכתבה בעיר אור) מופיע קטע בו נקרא האל אדד להעניש את מפר החוקים ובין היתר מתבקש להפוך את עירו לתל חורבות שאחרי שטפון/מבול ("תִל אָבֻבִם")[4]. שימוש במושג בהקשר זה נמצא גם בטקסטים אשוריים מתקופת תגלת פלאסר השלישי[5], תוכולתי-נינורתה הראשון, שלמנאסר השלישי וסנחריב[6]. בתעודות אלה מתואר המושג "תיל אבובי" כמצב של חורבן לאחר שטפון/מבול[7][8][9] ללא קשר לאתר מסוים. על רקע זה העלו חוקרים את האפשרות שגם אזכורו בספר יחזקאל מתייחס לאזור מוכה אסון ולא ליישוב קונקרטי[10][11]. הגדרתו של האתר/אזור כמוכה אסון מתאים לאסטרטגיה הבבלית לשכן גולים, מממלכות שנכבשו, באזורים חרבים בבבל לשם שיקומם[12].

קשר בין תיל אבובי לשמה של העיר תל אביב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשמה של העיר תל אביב קשר עקיף ליישוב "תל אביב" המוזכר במקרא. שמה של תל אביב ניתן לה על שם תרגומו של נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל, אלטנוילנד - "ארץ ישנה חדשה"[13]. סוקולוב בחר בשילוב של ישן וחדש במסורת היהודית – "תל" המציין עתיקות ו"אביב" המסמל התחדשות ופריחה[14]. התוצאה הייתה שמה של עיר היהודים המוזכרת בספר יחזקאל, היא תל אבובי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Cambridge History of Judaism, Vl. 1, Cambridge University Press, 1988, p. 344.
  2. ^ פיליפ ווקוסבוביץ, על נהרות בבל, סיפורה של גלות בבל, מוזיאון ארצות המקרא, 2015, עמ' 101.
  3. ^ בוסתנאי עודד, גלות ישראל ויהודה באשור ובבבל: מאות ח-ו לפנה"ס, פרדס הוצאה לאור, חיפה, 2010, עמ' 145.
  4. ^ J. Richardson, Hammurabi’s Laws: Text, Translation and Glossary, T&T Clark International, NY, pp. 130-131.
  5. ^ מסמך המתאר כתובות מאזור נימרוד בסוריה בתקופת תגלת פלאסר השלישי
  6. ^ David Tsumura, Creation and Destruction: A Reapraisal of the Caoskampf theory in the old Testement, Eisenbrauns, Winona Lake, 2005, pp. 185-186.
  7. ^ The Assyrian Dictionary, Oriental Institute, Chicago, 1964, p. 43.
  8. ^ J. Dyneley Prince, "Assyrian Prepositional Usage", Journal of the American Oriental Society, Vol. 20, 1899, p. 5.
  9. ^ A.T. Olmsted, "The political development of Early Babylonia", The American institute of Semitic Languages and Literature, Vol . 33, No. 4, 1917, p. 293.
  10. ^ Daniel Block, The book of Ezekiel, Chapters 1-24, William B. Eerdmans Publishing Company, Cambrige, UK, pp. 135-136.
  11. ^ Samuel Lowinger, "Tel-Aviv – Til Abubi", Reprint from the P. Hirschler Memorial Book, Budapest, 1949, pp. 3-13.
  12. ^ Laurie Pearce, “Continuity and Normality in Sources Relating to the Judean Exile, ‘’’Hebrew Bible and Ancient Israel’’’, Vol. 3, Mohr Siebeck, 2014, pp. 173-174.
  13. ^ הספר תל אביב בתרגומו של נחום סוקולוב
  14. ^ שלמה הרמתי, "תל אביב – גלגולו של שם", האומה, גיליון מס' 175, ספטמבר 2009, עמ' 121.