תיקון סופרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תיקון סופרים הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוהים וכדומה. חז"ל מנו "תיקוני סופרים" בכמה מקומות בספרותם, ואלו מגיעים לכדי 18 תיקונים.

הראשון להשתמש בביטוי "תיקון סופרים" היה רבי סימון (שהיה אמורא); קודם לכן, התנאים השתמשו בביטוי "כינה הכתוב" ביחס לאותם פסוקים.[1]

מדרש תנחומא[2] מנה 16 תיקוני סופרים שערכו אנשי כנסת הגדולה במקרא, 3 מהם בתורה עצמה. לטענת המדרש, זה היה תפקידם של הסופרים:

"אֶלָּא שֶׁכִּנּוּ פְּסוּקִים אֵלּוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. וּלְכָךְ נִקְרְאוּ סוֹפְרִים, שֶׁהָיוּ סוֹפְרִים כָּל אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְדוֹרְשִׁין אוֹתָן.[2]"

אך רוב הפרשנים המסורתיים מייחסים את תיקון הסופרים לכותב המקורי[דרוש מקור][מפני ש...]. לעומתם, רוב החוקרים המודרניים מייחסים אותו לעריכה מאוחרת של הקורפוס המקראי. ישנם גם חוקרים הסבורים שחז"ל לא מנו את כל תיקוני הסופרים, ומנסים לזהות נוספים[דרוש מקור]. בדומה לתנחומא, בקרב הפרשנים המסורתיים[3] ישנם עוד הסוברים שמדובר בתיקונים מאוחרים.

תיקוני סופרים בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה תיקונים בתורה מנויים במדרש תנחומא בשמות:

  • וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה' (בראשית יח, כג), אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב.
  • כַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי (במדבר יא, טו).
  • כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ (במדבר יב, יב), אֶלָּא שֶׁכִּנָּהוּ הַכָּתוּב.

תיקוני סופרים בנביאים ובכתובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לתיקוני סופרים בנביאים והכתובים ניתן לראות בספר מלכים א', פרק כ"א, כאשר נבות היזרעאלי מואשם בכך שקילל את אלוהים, אך בספר תוקנה המילה ל"לברך" (לשון סגי נהור) מכיוון שלא ראוי ששמו של אלוהים יופיע ליד המילה קלל: "ברך נבות אלוהים ומלך" (ספר מלכים א', פרק כ"א, פסוקים י"ב-י"ג). תיקון זה התבצע בשיטתיות בספרות ההלכה ואיסור קללת ה' קרוי בה ברכת ה'.

בספר איוב נמצאים שלושה תיקוני סופרים: וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת. (איוב, ב', ט'). גם כאן מתכוונת אשת איוב למילה "קָלֵּל" ולא למילה "בָּרֵךְ". בפרק ז, פס' כ': "חָטָאתִי, מָה אֶפְעַל לָךְ נֹצֵר הָאָדָם: לָמָה שַׂמְתַּנִי לְמִפְגָּע לָךְ; וָאֶהְיֶה עָלַי לְמַשָּׂא". היה צריך להיות כתוב: "ואהיה עליך למשא" כשהכוונה היא לקב"ה. תיקון נוסף מופיע בפרק לב' פס' ב בדברי אליהוא בן ברכאל. איוב שואל שאלות נגד הקב"ה, ושלושת רעיו מגמגמים בתשובתם ואינם מוצאים תשובה לטענת איוב ובכך מרשיעים את הקב"ה: "וּבִשְׁלֹשֶׁת רֵעָיו, חָרָה אַפּוֹ: עַל אֲשֶׁר לֹא-מָצְאוּ מַעֲנֶה-וַיַּרְשִׁיעוּ, אֶת-אִיּוֹב". היה צריך להיות וירשיעו את ה' אך מפאת כבוד ה' הדבר תוקן ל"וירשיעו את איוב".

המהר"ל מתייחס לביטוי חזל"י זה בספרו תפארת ישראל בפרק ס"ו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהודה דוד איזנשטין, אוצר ישראל, חלק 7, עמ' 179
  2. ^ 1 2 מדרש תנחומא בשלח טז
  3. ^ רש"י לאיוב לב:ג, ערוך ערך כבד. עיינו עוד דברי רש"י בבראשית יח:ב אך מקור זה תלויה בשינוי גרסה מהותי
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.