תיקון פיבונאצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תיקון פיבונאצ'י הוא אינדיקטור בתחום הניתוח הטכני שנסמך על סדרה מתמטית שפותחה על ידי לאונרדו פיבונאצי. עקרון סדרת המספרים הוא סכום שני המספרים עוקבים שווה למספר הבא אחריו: 1.2.3.5.8.13.21.34.55.89.144… בתחום הניתוח הטכני נעזרים בתבנית על פי החישוב של היחס בין מספר חלקי המספר הבא אחריו. היחס הנוצר הוא 0.618, לדוגמה 89/144 = 0.618, יחס נוסף הוא חילוק בדילוג של שני מספרים מתקבל היחס 0.382. לדוגמה 21/55 = 0.382. המנתח הטכני בודק את עומק התיקון ביחס של 38.2-61.8 ואפשרות חזרה למגמה הראשית של עליות או ירידות. תיקון פיבונאצ'י מתבסס על הרעיון כי השווקים יחזרו על חלק צפוי של מהלך, ולאחר מכן הם ימשיכו לנוע בכיוון המקורי. קיימים ארבע תצוגות של סדרת פיבונאצ'י בתחום שוק ההון.

גרף תיקון פיבונאצי

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלכלן ברטון מלכיאל כתב לראשונה על השימוש ברצף פיבונאצ'י במסחר בספרו "הליכת אקראי בוול סטריט" . מלכיאל טען כי רוב תנועות המחירים הן אקראיות, אבל תגובה טבעית נגד תנועת מחיר גדולה מתרחשת כאשר הסוחרים הופכים מהססים או מחפשים לתפוס את הרווחים שלהם. דרגת התיקון יכולה להיות נאמדת בהתאם לאורך האנכי של רמות התמיכה והתמיכה של הביטחון.

חזרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצגת בציור של קו מגמה בין שתי נקודות קיצון. מוצגים תשעה קווים אופקיים ברמות של 38.2%, 50%, 61.8% לאחר מהלך תנועה גדול למעלה או למטה, המחירים יחזירו חלק מהמהלך המקורי. כאשר יש נסיגה, רמות תמיכה והתנגדות יופיעו בקירוב לרמות פיבונאצ'י.

קשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשתות פיבונאצ'י מוצגות תחילה בקו מגמה בין שתי נקודות קיצון. לאחר מכן מציירים שלוש קשתות, והמרכז הוא בנקודת הקיצון השנייה, כך שהם חוצות את קו המגמה ברמות של 38.2%, 50% ו- 61.8%. ברמות האלה המנייה צריכה להתבסס כדי לשנות מגמה בשביל תיקון טכני נכון.

מניפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניפת פיבונאצ'י מוצגת בציור של קו מגמה בין שתי נקודות קיצון. לאחר מכן מציירים קו אנכי "בלתי נראה" דרך נקודת הקיצון השנייה. מעבירים שלושה קווי מגמה מנקודת הקיצון הראשונה דרך הקו האנכי הבלתי נראה ברמות פיבונאצ'י של 38.2%, 50% ו- 61.8%.[1]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיקון פיבונאצ'י הוא כלי שכיח לסוחרים טכניים כדי לסייע בזיהוי מקומות אסטרטגיים עבור עסקאות, להפסיק הפסדים או מחירי היעד כדי לעזור לסוחרים להיכנס במחיר טוב. רעיון התיקון משמש אינדיקטור במקרים רבים כגון תאוריית הגלים של אליוט ועוד. לאחר תנועה משמעותית במחיר, רמות התמיכה והתנגדות החדשות יימצאו בקווים אלה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאיר ברק, הלוחש למניות, 2012