תיק השקעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תיק השקעות הוא חשבון השקעות אשר משלב נכסים פיננסיים וניירות ערך, ולרוב מנוהל בידי מוסדות פיננסיים או בידי יחידים בעלי רישיון ניהול תיק השקעות. תיק ההשקעות משמש אמצעי לצמצום מסוים ברמת הסיכון הכוללת של הנכסים המוחזקים. במילים אחרות, ניתן להקטין את רמת הסיכון בסיכונים מסוימים (בעיקר סיכון ספציפי - סיכון המשפיע על מספר קטן של נכסים) על ידי החזקת נכסים פיננסיים מגוונים. הנכסים הפיננסיים וניירות הערך המוחזקים בתיק השקעות יכול שיהיו מניות, אגרות חוב, אופציות, תעודות התחייבות שונות, תדיים, קווי ייציחידות השתתפות של קרנות נאמנות, ועוד.

בבואו להחליט על רכיבי תיק השקעות, מבצע המוסד הפיננסי המנהל את התיק ניתוח של ההשקעה, לעומת אדם יחיד העשוי להיעזר ביועץ השקעות או במוסד פיננסי המציעים שירותי ניהול תיקים.

ניהול תיק השקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהל תיק השקעות מחליט אילו נכסים פיננסיים וניירות ערך לכלול בתיק בהתאם למטרותיו ונתוניו האישיים של בעל התיק ובהתאם לתנאים הכלכליים המשתנים. ההחלטות הן, בין השאר, אילו נכסים לרכוש, באיזה סכום, עיתוי הרכישה ועיתוי המימוש. קבלת החלטות אלו נעשית בדרך כלל בעזרת מדדי ביצוע, כגון תשואה רצויה והסיכון המשויך לתשואה זו (כלומר, סטיית התקן של התשואה). מקובל להשוות תיקי השקעות שונים ולבחון את רמת התשואה והסיכון בכל תיק על פי סוגי הנכסים השונים המצויים בהם.

בעת בניית התיק יש לקחת בחשבון את מטרות ואופי המשקיע. ישנם משקיעים שמוכנים לסכן יותר מאחרים המעוניינים בתיק השקעות סולידי יותר. ייתכן שמשקיע אחד ירצה תיק השקעות נזיל יותר לעומת אחר שמעוניין להחזיק בתיק לזמן ארוך.

מודלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת חישוב אומדנים ובחירת המניות נעשה שימוש במודלים פיננסיים שונים, ביניהם:

תשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר שיטות לחישוב התשואה של תיק השקעות נתון. השיטה המסורתית היא שימוש בתשואות רבעוניות או חודשיות והשלכתן על שאר השנה (כלומר, ההנחה היא ששיעור התשואה נשאר קבוע). ואולם, ערכם של תיקי השקעות מתנדנדים על בסיס יומי ולכן שיטה זו יכולה להוות רק אינדיקציה כללית. בשיטת מדידה מדויקת יותר ניתן לשערך (להעריך מחדש) את תיק ההשקעות בכל יום שבו יש תזרים מזומנים (ייתכן שמדובר בכל יום) ולאחר מכן לחשב את שיעורי התשואה היומיים.

ניהול תיקי השקעות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, רק בעל רישיון ניהול תיקים רשאי לנהל תיקי השקעות לאחרים. את הרישיון לנהל תיקי השקעות נותנת רשות ניירות ערך הישראלית, והיא המפקחת על מנהלי התיקים. החוק נועד להגן על לקוחותיהם של בעלי הרישיון, ולפיכך הוטלו חובות נאמנות וחובות זהירות קפדניות ביותר. בחוק ובהוראות רשות ניירות ערך נקבע הליך פרטני ומפוקח על פיו יש לקבל לקוח, לברר את צרכיו ואת מטרות השקעתו, ורק לאחר מכן ניתן לקבוע את מדיניות ניהול תיק ההשקעות שלו. מנהל תיקים חייב לשלוח ללקוח דוח מסודר בכל רבעון ובו לדווח אודות כל השקעה שביצע בתיק ההשקעות שלו.

במקרה ומדובר בלקוח שהוא לקוח כשיר, כלומר בעל נכסים רבים והבנה בשוק ההון, מצטמצמות חובותיו של מנהל התיקים, שכן החוק מניח שהלקוח אינו זקוק להגנות המצויות בחוק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]